הטיית ההשפעה
הטיית ההשפעה (impact bias)[1] היא הנטייה האנושית להעריך הערכת יתר את העוצמה ומשך ההשפעה של אירועים מעוררי רגשות, שיתרחשו בעתיד. הטיית ההשפעה מתרחשת כשמדובר באירועים חיוביים ושליליים כאחד. אנשים נוטים להאמין שהשמחה שירגישו ברגע שיפגשו אדם אהוב שאליו מאוד התגעגעו, תהיה בעלת עוצמה גדולה ולמשך זמן רב, בעוד שבפועל עוצמת השמחה הרבה יותר חלשה והיא מתפוגגת די מהר. באופן דומה, אנשים נוטים לחשוב שאם קבוצת הכדורגל אותה הם אוהדים תפסיד במשחק גמר הם יהיו "שבורי לב" ולמשך זמן ארוך. בפועל הדכדוך הרבה יותר קטן וקצר.
לתופעה זו חשיבות רבה בכל תחומי החיים שכן היא משפיעה על קבלת החלטות. החלטות גדולות וקטנות יותר מבוססות לעיתים קרובות על חיזוי רגשות. רכישת מכונית, קניית דירה, בחירת מקום עבודה ובחירת בן זוג, הם חלק מתחומי החיים בהם חיזוי הרגשות ישפיע על קבלת ההחלטה. למשל, במחקר שנעשה שיכולות להיות בעלות במחקר שנערך בתחום שיווק תיירותי, נחקרים קבלו פרסומת לתיירות באתרי טבע. הנחקרים הוקצו באופן מקרי לשתי קבוצות. קבוצה אחת צפתה בתמונות סטילס והשנייה במציאות מדומה. בממוצע, ההנאה מהטיול שחזו נבדקי קבוצת המציאות המדומה הייתה גבוהה מזו של קבוצת "תמונות הסטילס". בהתאם, המוכנות שלהם לרכוש את חבילת התיירות הייתה גבוהה יותר[2]. מהטיול את מידת הנאתן את מידת ההנאה להםשתי קבוצות קבלו פרסומת ל חשיבות חיזוי רגשי בהחלטות רכישה[3] ?
חשיבות חיזוי רגשי בכלל והטיית ההשפעה בקבלת החלטות רפואיות. למשל חולים המנסים להעריך את איכות החיים שלהם בעתיד עשויים בקרב הצוות הרפואי, החולים והמטפלים בהם[4]. חולים שצריכים לקבל החלטות רפואיות שישפיעו על איכות חייהם, נוטים להניח הנחות לגבי הסתגלותם הרגשית לחיים לנוכח הירידה בבריאותם והעלייה במגבלות. אין מחקרים ישירים לגבי השאלה כיצד החיזוי של חולים לגבי איכות חייהם וכיצד זה משפיע על החלטותיהם. פסיכולוגיה מחקרים מראים כי אנשים חלשים בחיזוי רגשותיהם. ממצא זה חשוב לרפואה שכן החלטות בריאות חשובות תלויות בשפוטי איכות חיים. אנו מתארים שלושה מנגנונים לטעויות בחיזוי הרגשי: התמקדות (focalism),לפיה אנשים מתמקדים יותר במה ישתנה ופחות במה יוותר ללא שינוי; הזנחת החיסוניות (immune neglect) [5], לפיה הם נכשלים בלחזות כיצד מיומנויות ההתמודדות שלהם יפחיתו את הפגימה באיכות חייהם וכשלון לחזות הסתגלות שבה נכשלים בלחזות שינוי במה הם מעריכים. מטפלים צריכים להכיר בהטיות אלה בשדה הקליני ולהציע התערבויות על מנת לסייע לחולים להיות מודעים ולתת מענה לטעויות בחיזוי הרגשי.
הטיית ההשפעה במחקר[עריכה]
הטיית ההשפעה היא תופעה השייכת לתחום הרחב של מחקר המתמקד בחיזוי רגשות. חיזוי רגשות עוסק בשאלה עד כמה בני האדם מדייקים בניבוי רגשותיהם באירועים ובמצבים אליהם הם עשויים להיקלע בעתיד. חיזוי רגשות נוגע לארבעה מרכיבים של הרגש: ערכו, סוג הרגש, משכו ועוצמתו. אנשים עשויים לדייק או שלא בניבוי כל אחד מהמרכיבים הללו[1]. ממחקרים עולה כי לעיתים קרובות אנשים מדייקים בניבוי ערכיות (valence) הרגש ("ארגיש טוב אם אתקבל לעבודה") וסוגו ("ארגיש שמח"), עם זאת הם מתקשים בניבוי עוצמת הרגשות שיחוו ואת משכו[1]. נדמה להם שהם יחוו את הרגש בעוצמה רבה יותר ולאורך זמן רב יותר מאשר קורה בפועל. הטיית ההשפעה המתייחסת למרכיב של הערכת יתר בחיזוי עוצמת הרגש נקראת לעיתים הטיית העוצמה (intensity bias)[6]; ואילו זו הנוגעת להערכת יתר בניבוי משך הזמן נקראת לעיתים הטיית המֶשֶׁך (durability bias)[7]
הטיית ההשפעה נתקבלה במחקרים בתחומים שונים, גם כשמדובר בחיזוי אירועים חיוביים ובעיקר כשמדובר בחיזוי אירועים שליליים.
במחקר שעסק בתחום הדיור נתקבלו ראיות להטיית העוצמה. סטודנטים אמריקאים נתבקשו כשבוע לפני הגרלה בה יקבעו המעונות בהם יגורו, לציין עד כמה שמחים או עצובים הם יהיו כשנה מהיום, אם יזכו במעונות רצויים מבחינתם או לא רצויים, על סולם בין 7 דרגות (1- אומלל ועד 7-שמח). בדיוק שנה לאחר מכן נתבקשו אותם סטודנטים לדרג עד כמה שמחים עצובים מהמעונות אליהם שובצו בפועל. התוצאות תמכו בקיום הטיית ההשפעה . לא היה הבדל מובהק ברמת השמחה שנמדדה לאחר שנה, בין סטודנטים ששובצו למעון אותו לא רצו לפני ההגרלה (ממוצע=5.38) לבין סטודנטים ששובצו למעון אותו רצו לפני ההגרלה (ממוצע= 5.45)[8].
כך למשל, כשמדובר בתחום הרומנטי, סטודנטים לתואר ראשון שנפרדו מבן/בת זוג נמצאו ראיות להטיית העוצמה, הם סבלו מהפרידה פחות מכפי שניבאו. עם זאת לא נמצאו ראיות להטיית המֶשֶׁך, מסתבר שהם דייקו בהערכת אורך הזמן שיסבלו מהפרידה[9].
גם בתחום הספורט, נמצאו ראיות להטיית העוצמה. אצנים אירופים הגזימו בהערכת המידה בה ירגישו רע בעקבות כשלון בהשגת מטרתם בתחרות קרובה[10].
כשמדובר באסונות טבע גדולים (כגון פגיעת ההוריקן קתרינה ב 2005 בניו אורלינס) סטודנטים ניבאו שככל שמספר ההרוגים יעלה כך הם יחוו עצב גדול יותר. שוב גם כאן נמצאו ראיות להטיית העוצמה. רמת העצב הייתה שווה כשהם חשבו שחמישים בני אדם נהרגו וכשהם חשבו שמניין ההרוגים הגיע לאלף[11].
בסדרת מחקרים שנעשתה על חיזוי רגשות במגוון של אירועים שליליים: פירוק מערכת יחסים רומנטית, אי השגת קביעות בעבודה, תבוסה בבחירות, קבלת משוב אישי שלילי, דיווח על מותו של ילד, דחייה על ידי מעסיק פוטנציאלי, נמצאו ראיות להטיית המֶשֶׁך.[5] נחקרים נטו לעשות הערכת יתר של מֶשֶׁך ההשפעה של האירועים הללו.[5]
מקורות להטיית ההשפעה[עריכה]
ממטא אנליזה של סקירתה ממצאים בנושא הטעויות בניבוי רגשות עולים לפחות שלוש מנגנונים או מקורות האחראים להם. א. אנשים מחזיקים לעיתים קרובות בתאוריות אינטואיטיביות שגויות דבר המוביל לטעויות כשניבוי הרגש מבוסס עליהם ב. בזמן הניבוי של הרגש שקולים שונים מאלה שקורים בזמן ההתרחשות עשויים להיות בולטים ג. קושי לדמיין מה האדם ירגיש כשהוא מחוץ לאירוע ("קר") מאשר בתוכו ("קר") ולהפך. כשהם במצב "חם" קשה להם להאמין שהם יירגעו בסופו של דבר[12]
יש חוקרים הטוענים כי המקור להטיית ההשפעה עשוי להיות לא רק קוגניטיבי אלא אף רגשי, שכן היא עשויה להניב מספר תועלות. לכן יתכן שהערכת היתר של ההנאה שהם יפיקו ממאורע עתידי היא אמצעי להניע את יצירתם של המאורעות הללו.[13] כלומר אנשים עשויים להגזים בחיזוי ההשפעה ההדוניסטית של מאורעות כאסטרטגיה, על מנת לעודד את יצירתם.
הסבר נוסף להטיית ההשפעה הוא מה שכונה הטיית המיקוד (focalism bias) – הנטייה האנושית להתמקד במרכיבים שישתנו ולהתעלם מאלה שיישארו ללא שינוי. [7]
סיבה נוספת להטיה היא העובדה שלפעמים בני האדם מחזיקים בתאוריות אינטואיטיביות שגויות לגבי מה הם צריכים ולפיכך מה ישמח אותם. מסתבר שלעיתים בני האדם נופלים ל"רציה מוטעית" (miswanting).[14] לא פלא אפוא שאדם שחשב שאם יזכה בלוטו, תהיה לו מכונית פאר או יטייל באיטליה, הוא יהיה מאושר. כשהוא זוכה בכל אלה הוא יגלה שההנאה היא לא כזו גדולה וגם משך הכיף הוא קצר. קרובי משפחה גם רוצים חלק בזכייה, המכונית אחלה אבל זוללת הרבה דלק, ואיטליה מקסימה אבל "אין כמו בבית" – הוא צריך את המיטה שלו.
הזנחת החיסוניות (immune neglect) הוצעה אף היא כהסבר להטיית המֶשֶׁך כשמדובר באירועים שליליים. הזנחת החיסוניות היא הנטייה של בני האדם להעריך בחסר את היכולת של "מערכת החיסון הפסיכולוגית" להביא במהירות להסתגלות ולהחלמה רגשית, לאחר אירועים קשים.[15] למרות שאנשים מודעים ליכולת של בני אדם להסתגל הם לא לוקחים זאת בחשבון כשהם חוזים את רגשותיהם בעתיד לנוכח אירועים קשים, ומכאן נוטים להעריך הערכת יתר את משך ההשפעה של האירוע עליהם.
הסתגלות לעומת הטיית ההשפעה[עריכה]
נחקרים גרמניים שלאורך מספר שנים דיווחו כל שנה מה שביעות רצון מחייהם. מסתבר שחיזוי הרגשות היה שגוי. חיזוי רמת שביעות הרצון לפני הנישואין לאחר הנישואין רמת שביעות הרצון ירדה בהשוואה לתקופה שלפני.[16]
הערות שוליים[עריכה]
This article "הטיית ההשפעה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הטיית ההשפעה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Timothy D Wilson, Daniel T Gilbert, Affective Forecasting, Elsevier, 2003, עמ' 345–411
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Siv Skard, Eirik Sjåholm Knudsen, Hallgeir Sjåstad, Helge Thorbjørnsen, How virtual reality influences travel intentions: The role of mental imagery and happiness forecasting, Tourism Management 87, 2021-12, עמ' 104360 doi: 10.1016/j.tourman.2021.104360
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Stacy L. Wood, James R. Bettman, Predicting Happiness: How Normative Feeling Rules Influence (and Even Reverse) Durability Bias, Journal of Consumer Psychology 17, 2007-07, עמ' 188–201 doi: 10.1016/S1057-7408(07)70028-1
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Jodi Halpern, Robert M. Arnold, Affective Forecasting: An Unrecognized Challenge in Making Serious Health Decisions, Journal of General Internal Medicine 23, 2008-10-01, עמ' 1708–1712 doi: 10.1007/s11606-008-0719-5
- ↑ 5.0 5.1 5.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Daniel T. Gilbert, Elizabeth C. Pinel, Timothy D. Wilson, Stephen J. Blumberg, Thalia P. Wheatley, Immune neglect: A source of durability bias in affective forecasting., Journal of Personality and Social Psychology 75, 1998, עמ' 617–638 doi: 10.1037/0022-3514.75.3.617
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Roger Buehler, Cathy McFarland, Intensity Bias in Affective Forecasting: The Role of Temporal Focus, Personality and Social Psychology Bulletin 27, 2001-11, עמ' 1480–1493 doi: 10.1177/01461672012711009
- ↑ 7.0 7.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Timothy D. Wilson, Thalia Wheatley, Jonathan M. Meyers, Daniel T. Gilbert, Danny Axsom, Focalism: A source of durability bias in affective forecasting., Journal of Personality and Social Psychology 78, 2000, עמ' 821–836 doi: 10.1037/0022-3514.78.5.821
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Elizabeth W. Dunn, Timothy D. Wilson, Daniel T. Gilbert, Location, Location, Location: The Misprediction of Satisfaction in Housing Lotteries, Personality and Social Psychology Bulletin 29, 2003-11, עמ' 1421–1432 doi: 10.1177/0146167203256867
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Paul W. Eastwick, Eli J. Finkel, Tamar Krishnamurti, George Loewenstein, Mispredicting distress following romantic breakup: Revealing the time course of the affective forecasting error, Journal of Experimental Social Psychology 44, 2008-05, עמ' 800–807 doi: 10.1016/j.jesp.2007.07.001
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Wilco W. van Dijk, Catrin Finkenauer, Monique Pollmann, The Misprediction of Emotions in Track Athletics: Is Experience the Teacher of all Things?, Basic and Applied Social Psychology 30, 2008-12-03, עמ' 369–376 doi: 10.1080/01973530802502358
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Elizabeth W. Dunn, Claire Ashton-James, On emotional innumeracy: Predicted and actual affective responses to grand-scale tragedies, Journal of Experimental Social Psychology 44, 2008-05-01, עמ' 692–698 doi: 10.1016/j.jesp.2007.04.011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Loewenstein, G., & Schkade, D.., Wouldn’t it be nice? Predicting future feelings Well-being: The foundations of hedonic psychology., 1999, עמ' 85-105
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Carey K. Morewedge, Eva C. Buechel, Motivated underpinnings of the impact bias in affective forecasts., Emotion 13, 2013, עמ' 1023–1029 doi: 10.1037/a0033797
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Gilbert, D. T., & Wilson, T. D. (2000)., Miswanting: Some problems in the forecasting of future affective states, In J. P. Forgas (Ed.), Feeling and thinking: The role of affect in social cognition . Cambridge University Press., 2020, עמ' 178-197
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Daniel T. Gilbert, Elizabeth C. Pinel, Timothy D. Wilson, Stephen J. Blumberg, Thalia P. Wheatley, Immune neglect: A source of durability bias in affective forecasting., Journal of Personality and Social Psychology 75, 1998, עמ' 617–638 doi: 10.1037/0022-3514.75.3.617
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Clark, A. E., Diener, E., Georgellis, Y., & Lucas, R. E., Lags and leads in life satisfaction: A test of the baseline hypothesis., The Economic Journal, F222-F243. 118(529),, 2008, עמ' F222-F243
