החיים ללא זכות לחיים

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

הביטוי החיים ללא זכות לחיים (בגרמנית: "Lebensunwertes Leben") היה ביטוי שנטבע על ידי הנאצים. הם עשו בו שימוש כדי לתאר פלחים באוכלוסייה שלפי האידאולוגיה הנאצית לא הייתה להם זכות קיום. גרמניה הנאצית שאפה להשמיד את אותם פלחי אוכלוסייה, אם בהשמדה המונית ואם בהשמדה במרמה במסווה של המתת חסד. לפי המדיניות הגזעית של גרמניה הנאצית אותם פלחי אוכלוסייה כללו בעיקר את היהודים, מתנגדי משטר, הומוסקסואלים וכן בעלי מומים פיזיים או מומים נפשיים מכל הסוגים, אפילו ארים "טהורי דם". גישה זו היא שעודדה והובילה לשואת יהודי אירופה. המונח מזכיר מאוד את המונח תת-אדם אך הוא חריף ממנו, שכן העמים הסלאבים נחשבו גם הם לתתי-אדם על ידי הנאצים אך הייתה להם זכות לחיות כעמים משועבדים לטובת העם הגרמני, בעוד שליהודים לא הותרה זכות זו[1].

תוכנית אותנסיה הגרמנית יצאה לפועל בשנת 1939 ועברה את אישורו האישי של אדולף היטלר. תוכנית אותנסיה בוטלה לבסוף בעקבות מחאות גדולות ולאחר אקציית החיסול 14f13 כנגד אסירי מחנות הריכוז. בפועל, הנאצים המשיכו להמית מפגרים, נכים ומוגבלים פיזית או נפשית אחרים עד לסוף מלחמת העולם השנייה. תוכנית אותנסיה שבהם בעלי הלקויות נרצחו בזריקת רעל או בגז רעיל, הובילה להקמת תאי גזים ולמחנות השמדה שנועדו להשמיד כליל את היהודים, הפולנים והצוענים באירופה[2].

מידע נוסף[עריכה]

הביטוי הופיע לראשונה בספר משנות העשרים בשם Die Freigabe der Vernichtung Lebensunwerten Lebens (אישור השמדתם של החיים ללא זכות לחיים), הספר נכתב על ידי שני פרופסורים, המשפטן שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קארל בינדינג (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.<s') (בוגר אוניברסיטת לייפציג) והפסיכיאטר אלפרד הוש (בוגר אוניברסיטת פרייבורג). על פי הוש, אנשים חיים שהם בעלי נזק מוחי, מוגבלים, אוטיסטים ברמה כלשהי וחולים פסיכיאטריים הם "מתים נפשית", "נטל אנושי" ואף "קליפות חלולות של בני אדם". הוש טען שיש תועלת בהריגתם של אלו, שאין להם כל ערך ושניתן להיפטר מהם. בהמשך הספר נטען שישנם אנשים שהם נחותים גזעית או שאינם טהורי דם ואף להם לא מגיעה זכות קיום.

ביטוי זה הגיע לשיא כוחו עם הקמתם והפעלתם של מחנות הריכוז וההשמדה בפולין, מבנים שנועדו לסייע ברצח והשמדה שיטתית של כל אלה שלפי האידאולוגיה הנאצית היו מיותרים ונחותים. השימוש בביטוי גם עודד ואפשר ביצוע ניסויים רפואיים אכזריים בבני אדם, מחקרים בתחום האאוגניקה ועידודה וכן חקיקת חוקים גזעיים[3].

התפתחות הביטוי והתעצמותו[עריכה]

על פי הפסיכיאטר רוברט ג'יי ליפטון, שחקר את התנהגות הנאצים והשואה, הביטוי עבר שינויים רבים[4]:

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

מבין חמשת הצעדים הברורים לפיהם הנאצים פעלו לפי העיקרון של "חיים ללא זכות לחיים", עיקור כפוי היה ראשון. לאחר מכן באה המתתם של ילדים "פגומים" בבתי חולים ולאחריה המתה של מבוגרים "פגומים", בעיקר חולים שנלקחו מבתי חולים למחלות נפש אל מרכזי המתה ובהם גז פחמן חד-חמצני לביצוע ההרעלה. הצעד הבא (באותם מרכזי המתה) היה המתה של אסירים "פגומים" ממחנות הריכוז ולבסוף רצח עם המוני במחנות ההשמדה עצמם.

ראו גם[עריכה]

  • סימון אסירים במחנות ריכוז נאציים
  • השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה
  • תעודת ייחוס ארי

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

[[קטגוריה:טרמינולוגיה של תקופת השואה]] [[קטגוריה:שואת יהודי גרמניה]] [[קטגוריה:תורת הגזע]] [[קטגוריה:תוכנית T4 - אותנסיה]]


This article "החיים ללא זכות לחיים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:החיים ללא זכות לחיים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.