החזית הדיפלומטית במלחמת חרבות ברזל
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
| שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.החזית הדיפלומטית במלחמת חרבות ברזל שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.{{#property:P1559}} | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||
|
La haye palais paix jardin face.JPG ארמון השלום בהאג שבו התקיים ההליך משפטי של דרום אפריקה נגד ישראל | ||||||||||
| תאריך התחלה: | 7 באוקטובר 2023 | |||||||||
| קרב לפני: | מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה), מלחמת לבנון השנייה, ועידת האו"ם נגד הגזענות (2009) | |||||||||
| מקום: |
ישראל, ארה"ב, עזה, יהודה ושומרון, לבנון, קטר, ערב הסעודית, מצרים, צרפת, הולנד, איראן, עיראק, סוריה, טורקיה ומדינות נוספות שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:Math בשורה 171: attempt to perform arithmetic on a nil value.פרמטרים בלתי־תקינים הועברו לפונקציה {{#coordinates:}} | |||||||||
| עילה: | אירועי 7 באוקטובר והתפרצות של אנטישמיות ברחבי העולם | |||||||||
| תוצאה: |
מתמשך תוצאות עד נקודה זו אפשר לראות בחלק "תוצאות עד כה" | |||||||||
| ||||||||||
This article "החזית הדיפלומטית במלחמת חרבות ברזל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:החזית הדיפלומטית במלחמת חרבות ברזל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one. החזית הדיפלומטית במלחמת חרבות ברזל כוללת ניסיונות, במהלך מלחמת חרבות ברזל, להשגת הפסקת אש בין הצדדים, שחרור חטופים, ופעולות מדיניות של הצדדים במלחמה להשגת תמיכה בפעולותיהם והחלשת מתנגדיהם ומבקריהם.
רקע[עריכה]
ישראל ואונר"א[עריכה]
במהלך השנים מתחה ישראל ביקורת על הדרך שבה אונר"א מגדירה פליטים, ששונה מהגדרת הפליטים הכללית של האו"ם. לדוגמה, ב-1948 הוגדרו על ידי אונר"א 700,000 בני אדם כפליטים כתוצאה מהסכסוך הערבי ישראלי.[1] זאת כאשר ב-2018 פורסם כי בדו"ח פנימי של מחלקת המדינה של ארצות הברית מוערך המספר האמיתי בכ-20,000 בני אדם.[2]
בנוסף בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים באונר"א גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות שבהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הסוכנות מסייעת למעשה בשימור מצבם.[3]
ישראל ויוניפי"ל[עריכה]
במהלך השנים לאחר נסיגת ישראל מלבנון, גורמים בישראל מתחה ביקורת על יוניפי"ל על כך שלא עשו את עבודתם, כמו בהתנהלות יוניפי"ל בעת חטיפת שלושת חיילי צה"ל מהר דב באוקטובר 2000 (אז נמנעו חיילי יוניפי"ל אשר צילמו את החטיפה מלהתערב בה, ובנוסף טענה ישראל כי בידיה עדויות על מעורבות פעילה של אנשי יוניפי"ל במקרה).
טבח שבעה באוקטובר[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
.svg&lang=he)
תבנית:מלחמת חרבות ברזל/טבח שבעה באוקטובר
תגובת העולם לטבח שבעה באוקטובר[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. בעקבות טבח שבעה באוקטובר של חמאס על ישראל, הגיב העולם המערבי בהזדהות עם ישראל ובגינוי חריף של פעולות חמאס.[4] ארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה פרסמו הצהרה משותפת התומכת בישראל ומכירה בזכותה להגן על עצמה. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, נשא מספר נאומים שבהם גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, שאותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם בניין אמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה בישראל, ורכבת אווירית של ראשי מדינות הגיעה לישראל לאות הזדהות וסולידריות עם העם הישראלי.[5] מסמך שפרסם משרד החוץ ב-8 באוקטובר מנה 82 מדינות שתמכו באופן חד משמעי בישראל.[6]
בנוסף לתמיכה מדינית, ארצות הברית שלחה לישראל סיוע צבאי שכלל הצבת נושאת מטוסים וצוללת גרעינית כדי להרתיע גורמים נוספים במזרח התיכון מניצול המצב, ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[7] ביידן הצהיר כי ארצות הברית ניצבת לצד ישראל ותוודא שישראל תקבל כל מה שהיא צריכה למלחמה.[8] בריטניה שלחה כוחות לאזור הים התיכון. גרמניה שלחה לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל, ופורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[9] עמנואל מקרון אף הציע להקים קואליציה נגד הטרור.[10]
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש גינה את מעשי חמאס ב-7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל-56 שנים של כיבוש חונק".[11] דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.
תגובות מדיניות[עריכה]
תמיכה בישראל[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את חמאס ורואה בפעילתו מעשי טבח וטרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם חמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך. "במהלך הימים הקרובים נישאר מאוחדים ומתואמים, יחד כבעלי ברית, וכידידים משותפים של ישראל, כדי להבטיח שישראל תוכל להגן על עצמה, ובסופו של דבר לקבוע את התנאים לאזור שלום ומשולב במזרח התיכון".[12]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. ארצות הברית
- ב-7 באוקטובר, יום מתקפת הטרור, הודיע ביידן[13] על תמיכה חד-משמעית בישראל ובהמשך נשא שלושה נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את חמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[14][15]
- ביידן הודיע כי הוא שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[12]
- ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל. ארצות הברית צפויה גם להודיע על הגדלת משלוח הנשק לישראל.[16]
- הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם בניין אמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל.
- ראש עיריית ניו יורק אריק אדמס נשא נאום תמיכה בעד ישראל ובו אמר ש"אנחנו לא בסדר" עם הזוועות שביצע חמאס ועם מעשי החטיפה והרצח. בין היתר קרא לפירוק חמאס, גינה את הזוועות וכינה את היהודים "אחים" שלו. בנוסף הכיר בזכות של ישראל להגן על עצמה והביע תמיכה חסרת תקדים בישראל. נאומו זכה להד תקשורתי גדול בישראל ובעולם.[17]
- ב-10 באוקטובר 2023 נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל – כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[18][14][19]
- נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הגיע לביקור בישראל ב-18 באוקטובר, היום ה-12 למלחמה. הוא נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וקבינט המלחמה, והביע תמיכה בישראל להמשך הלחימה בחמאס ובארגוני הטרור ברצועת עזה. במהלך ביקורו נפגש עם משפחות נפגעים וחטופים, ועם אנשי כוחות הביטחון שנלחמו במחבלים שחדרו לישראל וביצעו את טבח שבעה באוקטובר, והתחייב לסייע לישראל בהחזרת החטופים בעזה. כמו כן הבטיח ביידן סיוע צבאי וכלכלי נרחב לישראל וקידם לאזור שתי נושאות מטוסים וכוחות נוספים על מנת להרתיע את איראן, חזבאללה וסוריה מלהצטרף לחמאס במלחמה ולתקוף את ישראל. בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו באכזריות, שיבח את גבורת הישראלים, ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.[8]
- דונלד טראמפ הביע תמיכה גורפת בישראל והודיע כי אם ייבחר לנשיאות בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024 יגרש מארצות הברית כל אדם שהפגין תמיכה בעד הפלסטינים וחמאס.[20]
תמיכה בפלסטינים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- יום למחרת טבח שבעה באוקטובר של חמאס, שיבח נשיא איראן, אבראהים ראיסי, את פעולות חמאס.[21]
- לפי הוול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את טבח שבעה באוקטובר וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות יחד עם גורמים מחזבאללה, סמוך למתקפה. איראן הכחישה את הדברים.[22][23]
- דיווח נוסף של הוול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ-500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה, בהובלת קצינים בכירים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים.[24]
- ב-15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, עם מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה בקטר.[25] ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, בשאר אל-אסד ועם ראשי חמאס. שר החוץ של איראן איים בהמשך כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב-17 באוקטובר, מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.[26]
- ב-5 בנובמבר הזהיר שר ההגנה האיראני, כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".[27]
- ב-27 בדצמבר אמר דובר משמרות המהפכה, ראמזן שריף כי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר הייתה נקמה על התקיפה בנמל התעופה הבין-לאומי בבגדאד (2020).[28]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- תורכי אל-פייסל הוציא הודעת גינוי לישראל ולחמאס, לישראל אמר: "מגנים את ישראל על כך שאפשרה העברת כספים מקטר לידי חמאס ברצועת עזה". לחמאס אמר: "מגנים את חמאס על הניסיון שלו למנוע נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל".[29]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, אמר בפסגה בקהיר: "אנו מגנים פגיעה באזרחים. פתרון צודק לסוגיה הפלסטינית אסור לבוא על חשבון מצרים. נחזור למפת הדרכים לסיום הטרגדיה בעזה, נחייה את תהליך השלום ונתחיל בהפסקת אש המובילה למדינה פלסטינית. בנוסף ההפצצות של ישראל מעכבות את הסיוע ההומניטרי".
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אמר בפסגה בקהיר: "אנו מזהירים מפני גירוש ועקירת פלסטינים מעזה, ירושלים והגדה המערבית. ממשלת ישראל מתעלמת מהקריאות שלנו להפסקת אש. אנו דוחים פגיעה באזרחים משני הצדדים. מעגל האלימות נמשך בשל חוסר הצדק והזנחת זכויות הפלסטינים. מועצת הביטחון חייבת להגן על העם הפלסטיני. אנחנו נשארים בארצנו ודוגלים בשלום באמצעות פתרון שתי המדינות וסיום הכיבוש." מאוחר יותר הוציאה הרשות הפלסטינית מסמך רשמי שמכחיש שחמאס ביצע את הטבח בפסטיבל נובה וטען שההרוגים שם הם תוצאה של "הפצצה אווירית" על ידי מסוק משטרה.[30] הן ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והן יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד גינו בחריפות את הצהרת הרש"פ השקרית ואת מחמוד עבאס.[31]
- בסקר נרחב של מכון המחקר הפלסטיני AWRAD, באוניברסיטת ביר-זית 75% אחוז מהמשיבים הפלסטינים תמכו בטבח שביצע חמאס (14 בנובמבר 2023).[32] סקר מקיף מ-13 בדצמבר הראה תמיכה בחמאס ובטבח. 82% מתושבי יהודה ושומרון הערביים ו-57% מתושבי הרצועה חשבו שהחלטת חמאס לתקוף את ישראל הייתה נכונה. הסקר גם גילה ביקורת על רוב מדינות העולם, כולל מדינות מוסלמיות רבות, וכן כעס על האו"ם.[33]
מדינות נייטרליות[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. אמרה שהיא "מודאגת מאוד" מהאלימות, קראה להפסקת אש מיידית עם חמאס, וטענה כי הפתרון לסיום העימות הוא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.[34]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. לא לקחה צד ברור בקונפליקט.[6] היא גינתה באופן כללי את האלימות וקראה להפסקת אש מיידית.[34] בהמשך, נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין טען כי ההחמרה החדה היא תולדה של מדיניות כושלת של ארצות הברית במזרח התיכון.[35] לאחר מכן השווה פוטין בין הסגר על עזה למצור הנאצי על לנינגרד. מצד אחד פוטין טען כי לישראל יש זכות להגן על עצמה, אך מצד שני אמר כי מתקפה קרקעית של צה"ל תוביל למספר "בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין" של נפגעים אזרחיים. לאחר מכן הצהיר שגריר רוסיה באו"ם וסילי נבנזיה כי לישראל אין זכות להגן על עצמה.[36] פוטין קרא לפתוח במשא ומתן במזרח התיכון. בהמשך אירחה רוסיה משלחת מטעם חמאס.[37] סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב, קיים שיחות נפרדות במוסקבה עם שגרירי ישראל, לבנון ואיראן.[38] לאחר ראיון של השר עמיחי אליהו שבו אמר (ולאחר מכן חזר בו) שיש להפציץ את עזה עם פצצת אטום, המשיכה רוסיה בקו האנטי-ישראלי וקראה לסבא"א לחקור את ישראל.[39]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. משרד החוץ של דרום אפריקה פרסם הודעה הקוראת להפסקת הלחימה ותחילת שיחות שלום בין פלסטין לישראל, והזכיר את הדיכוי של העם הפלסטיני על ידי הכיבוש הישראלי, את חילול מסגד אל-אקצא ומקומות קדושים לנוצרים, וקרא לפתרון שתי המדינות וחזרה לגבולות 67.[40]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.: ארגנטינה הצהירה שהיא מכירה בזכות של ישראל להגן על עצמה, אך גינתה את התקיפה של חיל האוויר הישראלי בג'באליה.[41]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.: בתגובה ללחימה בעזה, משרד החוץ של בוליביה החליט לנתק את היחסים עם ישראל.[42] בנוסף הגישה בוליביה בקשה לחקור בחקירה נגד ישראל על מה שמבצעת בעזה.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. לא גינתה באופן חד-משמעי את חמאס. ראש הממשלה אמר שחמאס מחזיק 222 חטופים ואת כל עזה כבני ערובה,[43] אך בהמשך אמר שהתקיפות של צה"ל בעזה אינן מידתיות.[44] בנוסף סגנית ראש ממשלת בלגיה, פטרה דה סוטר קראה להטיל סנקציות על ישראל בשל מה שהיא מתארת כ"הפצצה בלתי אנושית" על עזה.[45]
יחסי הצדדים עם האו"ם[עריכה]
המערכה של ישראל נגד אונר"א[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. במהלך המלחמה חמאס השתמש בבתי ספר של אונר"א ומתקנים נוספים על מנת ליצור מפקדות, בנוסף בתוך מתקני אונר"א נמצאו חדרים שמובלים לתשתיות חשובות של חמאס. בנוסף לכך הרבה מפעילי אונר"א במהלך המלחמה התגלו כפעילי חמאס, בתגובה לכך צה"ל תקף את מתקני אונר"א והרג את פעילים שהיו חלק מחמאס.
ב-26 בינואר 2024 הודיעה אונר"א כי ישראל הציגה בפניה מידע על מעורבותם של שנים עשר מעובדיה בטבח שבעה באוקטובר.
ב-28 בינואר 2024 משרד החוץ של צרפת הכריז על השעיית המימון לאונר"א, וציין שההאשמות "חמורות במיוחד".[46]
לפי דיווח שפורסם בוול סטריט ג'ורנל ב-29 בינואר, מידע מודיעיני מצביע על כך שלפחות 12 עובדי אונר"א היו מעורבים במתקפת הטרור של 7 באוקטובר. הדיווח מפרט על מעורבותם של עובדי אונר"א שונים, כולל מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים. חלק מהאנשים הללו היו מעורבים ישירות בהוצאה לפועל של מעשי טבח, בעוד שאחרים עזרו באספקטים שונים כמו חטיפות, אספקת תחמושת, ותמיכה לוגיסטית במחבלי ארגון חמאס.[47]
ההערכות המודיעיניות מצביעות על כך שלכ-1,200 עובדי אונר"א, שהם כ-10% מתוך 12,000 עובדי אונר"א ברצועת עזה, יש קשרים לארגוני טרור, ושיעור גבוה יותר של גברים באונר"א קשורים לארגון חמאס בהשוואה לשיעור הגברים בכל רצועת עזה שקשורים לארגון חמאס. עוד דווח כי 190 עובדי אונר"א היו גם פעילי חמאס או פעילי הג'יהאד האסלאמי.[48]
ב-4 במרץ 2024 פרסם דובר צה"ל שתי הקלטות המפלילות שני מחבלים בארגוני טרור שלקחו חלק במתקפת השבעה באוקטובר ושימשו במקביל כמורים בבתי ספר של אונר"א.[49]
בחודש פברואר פרסמה אונר"א דיווח לפיו מספר מעובדי הסוכנות נסחטו לכדי הודאה בקשר בינה לבין חמאס.[50] בין היתר נטען כי עצורים חוו איומים ועינויים.[51][52] עיתונאים זרים לא הצליחו לאמת את שנטען בדיווח.[50][51][52] עם זאת, נקבע כי התיאורים המופיעים בדיווח עקביים עם עדויות של עצורים פלסטינים ששוחררו ממעצר בסוף שנת 2023.[51][52]
ב-11 ביולי 2024 ישראל העבירה לאו"ם רשימה של 108 עובדים שנמצאים בחמאס, אך אונר"א לא עבר על רוב הרשימה מהטענה שאין להם מספיק מידע מחקירות שהם ביצעו, אונר"א לא הסכימה להשתמש במידע מהחקירות של ישראל.[53]
ב-28 באוקטובר 2024 הכנסת אישרה עם 92 תומכים ו-10 מתנגדים את הפסקת פעילות אונר"א בעזה ויהודה ושומרון.[54]
לאחר החלטה זו אנגליה איימה לעצור משלוחי נשק נוספים, בצרפת איימו שיהיו השלכות על ישראל ובארצות הברית אמרו שיהיו השלכות על החלטה זו, וארצות הברית תנסה למנוע כמה שתוכל מהן.[55][56]
ב-30 באוקטובר 2024 מפלגת הפטריוטס האירופית, אחת המפלגות המשפיעות בפרלמנט, פנתה לאיחוד האירופי בדרישה לעצור את התמיכה הכספית לסוכנות אונר"א עקב ההוכחות לשימוש כסף של אונר"א על ידי חמאס.[57]
ב-31 באוקטובר 2024 צה"ל חשף שבחקירה של עובד אונר"א הוא אמר "חמאס נכנסו ולקחו הכל - הם רואים ברכבי הסוכנות אמצעי הגנה".[58]
תקיפות נגד עובדי הארגון[עריכה]
ב-12 בספטמבר 2024 צה"ל הרג את מוחמד אבו עטיוי, מפקד נוח'בה בגדוד בורייג' בחטיבת מחנות המרכז של חמאס, שפיקד על הטבח במיגונית בצומת רעים. על פי דובר צה"ל, מלבד תפקידו בחמאס המחבל שימש גם כעובד בסוכנות אונר"א.[59][60] התקיפה גונתה על ידי מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש.[61]
בנוסף נהרגו בתקיפה מספר עובדים של אונר"א ששימשו כמחבלים בחמאס, אונר"א לא הגיב על כך.[62]
ב-30 בספטמבר 2024 בסיכול ממוקד צה"ל הרג את פתח שריף אבו אל-אמין, מנהיג חמאס בלבנון, שהיה ראש ארגון המורים של אונר"א בלבנון ובמסגרת תפקידו הילל את טבח שבעה באוקטובר בכרוז שפרסם.[63]
ב-21 באוקטובר 2024 חיל האוויר הרג יחד עם שב"כ את מפקד הנוחבה מוחמד אבו עטיוי, שפיקד על הטבח במיגונית בכביש 232, מוחמד היה גם בכיר באונר"א, לאחר מכן צה"ל דרש הבהרה מהאו"ם שלא הגיב.[64]
מועצת הביטחון של האומות המאוחדות[עריכה]
ב-9 באוקטובר 2023 התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם, בעקבות דרישת ארצות הברית לגנות בצורה חריפה את מתקפת חמאס. סין ורוסיה נמנעו מגינוי המתקפה וקראו להימנע מפגיעה באזרחים. הכינוס הסתיים ללא החלטה.[65]
ב-14 באוקטובר 2023 הפיצה רוסיה לחברות מועצת הביטחון של האו"ם טיוטת הצעת החלטה שקוראת להפסקת אש מיידית ברצועת עזה. לפי הערכות, ארצות הברית צפויה להטיל וטו על הצעת ההחלטה, אם זו תגיע להצבעה במועצת הביטחון.[66]
ב-18 באוקטובר 2023 הטילה ארצות הברית וטו על הצעת החלטה שהגישה ברזיל למועצת הביטחון שבה דרשה הפסקת אש.[67]
ב-25 באוקטובר 2023 הטילו רוסיה והרפובליקה העממית של סין וטו על הצעת החלטה של ארצות הברית שגינתה את חמאס ודרשה את שחרור החטופים באופן מיידי. ההחלטה זכתה לרוב, כאשר המתנגדות היו רוסיה, סין ואיחוד האמירויות.
ב-27 באוקטובר 2023 התקיימה הצבעה בעצרת הכללית של האו"ם, על הצעת החלטה ירדנית הקוראת להפסקת אש מבלי להזכיר את מעשי חמאס. ההחלטה עברה בתמיכת 121 מדינות כאשר 14 התנגדו להצעה (ביניהן ארצות הברית, צ'כיה, הונגריה ופרגוואי), ובנוסף 44 מדינות נמנעו, בהן רוב מדינות אירופה. בנוסף לכך, קנדה הגישה הצעת החלטה נגדית הקוראת לגנות את פעולות חמאס. ההצעה אומנם זכתה לרוב של 88 מדינות נגד 55, אך נדחתה עקב כללי הדיון הדורשים רוב של שני שלישים.[68] בין התומכות בהצעה הקנדית נמנו מדינות אירופה, מרבית מדינות דרום אמריקה, וכן הודו ומדינות במזרח אסיה.
ב-8 בדצמבר 2023 התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם, בעקבות בקשה של רוסיה ואיחוד האמירויות, במטרה להעביר החלטה על הפסקת אש מיידית. על פי הערכות, מטרת המהלך היא הפעלת לחץ על ארצות הברית להביא להפסקת אש. ארצות הברית הטילה וטו על יוזמה זו.[69] רוב מדינות האיחוד האירופי לא תמכו בהצעה הפסקת האש, כולל גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ'כיה, הונגריה, הולנד, המדינות הבלטיות, ודנמרק. לעומת זאת פינלנד, ספרד, אירלנד ובלגיה, ומלטה תמכו בהצעה.[70]
ב-21 בנובמבר 2024 התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם על מנת להצביע לסיום המלחמה ללא החזרת חטופים, 14 חברים הצביעו בעד אך ארצות הברית יישמה ווטו על ההצבעה.[71]
ארגון הבריאות העולמי[עריכה]
לאורך כל מלחמת חרבות ברזל, היה ארגון הבריאות העולמי פעיל כחלק מן העימות. הארגון סיפק סיוע לוגיסטי ורפואי רב לפלסטינים בעזה, ביהודה ושומרון, במצרים, ובירדן, ופרסם דו"חות ומאמרים אשר בהם הצהרות בעלות נופח פוליטי ואידאולוגי באשר למלחמה.
מיד לאחר תחילת המלחמה, ארגון הבריאות העולמי הציג את שטחי יהודה ושומרון ועזה כ-"שטחים הפלסטינים הכבושים", ויצר אתר אינטרנט ייעודי לדיון בבעיותיהם של הפלסטינים בזמן המלחמה (אך לא נוצר אתר דומה עבור ישראל או נפגעים ישראלים).[72] כן הקים ארגון הבריאות העולמי אתר ייעודי לגיוס כספים עבור הפלסטינים בעזה.[73]
משרד הבריאות גינה את WHO על הבחירה שלא לגנות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר 2023 בה מחבלי חמאס וגא"פ ביצעו טבח ב-תבנית:אב-מחב ישראלים ואזרחים זרים, ובין השאר תקפו אמבולנסים ורצחו רופאים, פרמדיקים וחובשים.[74] כמו כן, שלח המשרד מכתב גינוי על שתיקתו בנוגע לשימוש של חמאס בבתי חולים ובפרט בבית החולים שיפא לצורכי טרור וכמגן אנושי.[75]
ב-4 בנובמבר פרסם הארגון מאמר ובו גינה "את התקפותיה של ישראל על מוסדות בריאות, שעשויות להוות הפרה של החוק הבין-לאומי", וקרא מפורשות להפסקת אש.[76]
ב-5 בנובמבר 2023, הארגון פרסם דו"ח מיוחד שכותרתו "תוכנית תגובה מבצעית של ארגון הבריאות העולמי לשטחים הפלסטינים הכבושים".[77] לא נכתב דו"ח דומה עבור ישראל או ישראלים נפגעים. בדו"ח הארגון הנוגע לפלסטינים, שהיה מעודכן עד לתאריך ה-5 לנומבר 2023, נטען בין השאר כי: 41% מההרוגים בצד הפלסטיני הם ילדים, ו-45% מכלל ההרוגים הם ילדות ונשים (עמוד 2). ברצועה היו 300 אלף חולים במחלות כרוניות קשות כגון סרטן וסוכרת (עמוד 3), מתוך אוכלוסייה של כ-2 מיליון לערך. היו ברצועה בתחילת המלחמה 50,000 נשים הרות, עם כ-183 לידות ביום בממוצע (עמוד 3). הארגון לקח על עצמו טיפול בנפגעים ברצועה בזמן המלחמה (עמוד 4). חלק מדו"ח הארגון התייחס למניעת פשיעה מינית (עמוד 5), חרף העובדה שהארגון לא גינה פשיעה כזו כנגד ישראליות וישראלים בתחילת המלחמה, או כנגד שבויים ישראלים, מצד חמאס. הארגון לקח על עצמו הקמת בתי חולים ארעיים וחיזוק בתי חולים קיימים ברצועת עזה (עמודים 6, 8). שיתוף פעולה מלא עם UNRWA (עמוד 10). ביצוע פעולות דומות ביהודה ושומרון (עמוד 11). לכל המטרות הללו ואחרות, הארגון הקצה מתקציבו כ-110 מיליון דולרים (410.6 מיליון ש"ח) בין החודשים נובמבר 2023 ו-ינואר 2024 (עמוד 12). תקציב זה היווה למעשה עלייה ושדרוג של התקציב שהוצע ונתבקש בדו"ח הארגון הקודם בנושא.
ב-20 בנובמבר 2023, פרסם הארגון מאמר שכותרתו: "ארגון הבריאות העולמי מזועזע מן המתקפה האחרונה על בית החולים האינדונזי בעזה".[78] במאמר זה צוין כי "הארגון תיעד כ-335 התקפות על מוסדות בריאות בשטחים הפלסטינים הכבושים מאז 7 באוקטובר, ובכללותן 164 התקפות בעזה, ו-171 התקפות בגדה המערבית". המאמר קבע: "העולם לא יכול לעמוד מנגד בשקט בזמן שבתי חולים אלה, אשר אמורים להיות מקומות מפלט בטוחים, הופכים לסצינות של מוות, הרס וייאוש".
ב-21 בנובמבר 2023, הודיעו הארגון "בעצב רב על מותה של חברת הצוות שלנו, דימה עבדו-אללטיף מוחמד אל-חאג', בת 29 בשטחים הפלסטינים הכבושים, אשר בית הוריה הופצץ, ובעקבות כך נהרגו היא וכחמישים בני משפחה נוספים שלה".[79] בכתבה בה הופיע הידיעה נכתב בנוסף: "מתי זה ייעצר? אנו מתחננים שוב עם כל מי שבידיהם הכוח לסיים את העימות, לעשות זאת".
באוקטובר 2023, פרסם הארגון דו"ח שכותרתו "קריאת מימון רב-מדינתית: השטחים הפלסטינים הכבושים" ובו "קריאה משותפת של הארגון ושל מדינות נוספות, להביא לסיום המשבר בשטחים הפלסטינים הכבושים, ולגיוס 80 מיליון דולרים לתמיכה בפלסטינים בעזה, ביהודה ושומרון, בירדן, במצרים ובמקומות נוספים".[80]
בדצמבר 2023, עברה החלטה בארגון להעביר לאיראן כ-76.1 מיליון אירו (310.4 מיליון ש"ח).[81] זאת חרף מעורבותה הישירה של איראן בגרימת המלחמה, ותמיכתה הישירה בחמאס וחזבאללה במהלכה.[82][83][84]
ביקורת ישראלית על יוניפי"ל[עריכה]
במהלך התמרון הקרקעי בלבנון צה"ל פרסם תמונות המוכיחות שיוניפי"ל לא יישם את החלטה 1701 וחזבאללה יצר תשתיות צמודות לבסיסי הארגון, או אפילו חלק מהפעמים בתוך בסיסי הארגון.
בנוסף כחלק מחשיפת יוניפי"ל על ידי צה"ל, ב-21 באוקטובר במהלך חקירה של מחבלים של חזבאללה, המחבלים העידו כי חזבאללה שילם כסף לאנשי יוניפי"ל כדי להשתמש בעמדותיהם.[85] חיילי יוניפי"ל העידו שהם דיווחו לאו"ם על התבססות חזבאללה בדרום לבנון אבל שום דבר לא קרה לאחר הדיווחים.[86]
תאונות עם הכוחות[עריכה]
ב-10 באוקטובר שורה של מדינות במערב מתחו ביקורת על ישראל, לאחר שיוניפי"ל דיווח ששניים מאנשיו נפגעו מירי של טנק ישראלי וכי חיילי צה"ל ירו על עמדות צבאיות של הארגון.[87]
ב-11 באוקטובר רשת "אל-מיאדין" הלבנונית, המזוהה עם חזבאללה, טענה כי צה"ל תקף מרכז של יוניפי"ל באזור א-לבונה שבדרום לבנון.[88]
ב-14 באוקטובר בכפר ראמיה, טנקים ניסו לעבור לאזור בטוח עקב ירי מחזבאללה ובטעות פרצו לתוך בסיס של יוניפי"ל. בפריצה נפצעו 3 חיילים של הארגון והגדר הראשית של הבסיס נהרסה.[89] בנוסף ראש ממשלת ישראל דרש מכוחות הארגון להתפנות מאזור הלחימה, דרישה שהארגון התנגד אליו.[90]
ב-16 באוקטובר יוניפי"ל טען כי טנק ישראלי ירה לעבר עמדה של הארגון. בתקיפה הישראלית, לפי הארגון, הושמדו מצלמות ונפגע מגדל תצפית.[91]
ב-29 באוקטובר כתוצאה משיגור של חזבאללה ממרחב חלוסיה אל-פוקא נפגעה מפקדת יוניפי"ל בא-נאקורה שבדרום לבנון, בהתחלה מדינות האשימו את ישראל על השיגור ואיימו לקחת את ישראל להאג עד שצרפת אמרה שחזבאללה היה מי שפגע במפקדה, אך לא כמו כאשר חשבו שישראל פגעה במפקדה, הפעם לא גינו את הפגיעה.[92]
ביקורת ישראלית על הדווח המיוחד למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967[עריכה]
ב-11 בפברואר 2024, בתגובה להצהרתו של עמנואל מקרון כי טבח שבעה באוקטובר היא המתקפה האנטישמית הכי גרועה במאה ה-21, כתבה פרנצ'סקה אלבנזה בטוויטר ש"הקורבנות בטבח שבעה באוקטובר לא נרצחו בגלל יהדותם, אלא בתגובה לדיכוי הישראלי".[93] בעקבות זאת הכריזו שר החוץ ישראל כץ ושר הפנים משה ארבל על אלבנזה כעל פרסונה נון גרטה ואסרו את כניסתה לישראל.[94][95]
ביולי 2024 פרנצ'סקה אלבנזה צייצה בטוויטר הודעה התומכת בהשוואה בין בנימין נתניהו להיטלר שבעקבותיה חבר מפלגת השמרנים הגרמנית קראה לפטרה.[96]
ארגונים לא ממשלתיים[עריכה]
UN Watch[עריכה]
ב-9 בינואר 2024 נחשפה קבוצת טלגרם הכוללת כ-3,000 מורים בעזה החברים באונר"א, שבה חגגו והיללו את טבח שבעה באוקטובר שביצע חמאס.[97]
ב-17 במאי 2024 הארגון חשף כי חקירה של האו"ם על אונר"א היה מבוים בכך שמי שביצעו את החקירה היו גורמים בתוך אונר"א.[98]
ב-8 במאי 2024 דוח של הארגון חשף כי אונר"א גונב סיוע הומניטרי ומוכר אותו למטרות רווח.[99]
ב-31 באוקטובר 2024 ראש הארגון טען כי קיום אונר"א מפר את הצ'ארטר של האו"ם מכיוון שאונר"א מקדם מלחמה ומוות.[100]
ב-24 באוקטובר 2024 UN Watch קרא להטיל סנקציות על פרנצ'סקה אלבנזה.[101]
מעורבות מדינות במלחמת חרבות ברזל[עריכה]
מעורבות צרפת[עריכה]
ב-16 ביוני 2024 צרפת החליטה למנוע מחברות ישראליות להשתתף בתערוכת נשק אווירית, בתגובה בית המשפט בצרפת קבע לבטל את החלטה זו.[102]
ב-5 באוקטובר 2024 נשיא צרפת מקרון דרש לאמברגו מכל מדינות העולם ו"להפסיק לספק נשק שישומש בעזה".[103]
ב-15 באוקטובר 2024 לאחר שישראל הואשמה כי גרמה לפציעתם של ארבעה חיילי יוניפי"ל נשיא צרפת אמר "שנתניהו לא ישכח - המדינה שלו הוקמה בהחלטה של האו"ם", אמירה זו גונתה על ידי רוב המערב וישראל וארצות הברית איימו לנתק קשר עם צרפת.[104]
ב-16 באוקטובר 2024 צרפת החליטה למנוע מחברות ישראליות להשתתף בתערוכת נשק ימי, בתגובה בית המשפט בצרפת קבע לבטל את החלטה זו.[105][104]
ב-7 בנובמבר 2024 שר החוץ של צרפת ביקר בכנסיית פאטר נוסטר בהר הזיתים שצרפת טוענת לבעלות על שטחה, הוא סירב לאפשר למאבטחים מהיחידה לאבטחת אישים של השב"כ להיכנס איתו והמאבטחים שלו דחפו קצין של משטרת ישראל. המאבטחים נעצרו ולאחר מספר שעות שוחררו, שגריר ישראל בפריז זומן לשיחת נזיפה ומשרד החוץ איים שאם מעשה כזה יקרה פעם נוספת שר החוץ לא יורשה להיכנס לכנסייה.[106]
ב-21 באוקטובר 2024 דווח כי צרפת מנסה לקיים משא ומתן עם איראן להשגת הפסקת אש בלבנון. בתגובה ביקש לבנון שלא להתערב בענייניה. איראן הכחישה את ההתערבות, וישראל אמרה שכל משא ומתן יבוצע בין ישראל לחזבאללה ולבנון.[107]
מעורבות טורקיה[עריכה]
בתחילת מאי 2024 הודיעה טורקיה על הקפאת המסחר עם ישראל עד שתושג הפסקת אש קבועה ברצועת עזה.[108] בין השאר הביא צעד זה להפסקת יצוא מכוניות מטורקיה לישראל.[109]
לאחר הקפאת הסחר מצאה ישראל פרצה בכך שקנתה כלי רכב מהרשות הפלסטינית שעדיין סוחרת עם טורקיה. בתגובה, ב-23 באוקטובר 2024, הודיעו יצואנים טורקים שיידרשו להשיג הצהרה רשמית של משרד הכלכלה הפלסטיני, שלפיה הסחורה מיועדת אך ורק לפלסטינים.[110]
ב-7 בספטמבר 2024 קרא נשיא טורקיה ארדואן לעולם המוסלמי להתאחד נגד ישראל וטען שישראל תנסה לכבוש את טורקיה.[111]
מעורבות קטאר[עריכה]
במהלך מלחמת חרבות ברזל קטאר הייתה מעורבת במגעים להפסקת אש ולשחרור חטופים ישראלים. קטאר אירחה את הזרוע הפוליטית של חמאס.
ב-9 בנובמבר 2024 הודיעה קטאר שדרשה מחמאס לעזוב את המדינה בגלל מותו של החטוף הירש גולדברג-פולין ודחיית ההצעה האחרונה לעסקת חטופים. גורמים בחמאס טענו שהם חייבים להישאר בקטאר בגלל סכנת חיים.[112]
הכרה במדינה פלסטינית[עריכה]
במהלך המלחמה חלה האצה בהכרה ביהודה ושומרון ועזה כחלק ממדינה פלסטינית. המדינות שהכירו במדינה פלסטינית במהלך המלחמה הם ברבדוס, ג'מייקה, טרינידד וטובגו, איי בהאמה, אירלנד, נורווגיה, ספרד, סלובניה וארמניה.[113]
יחסים בין ישראל לערוצי חדשות[עריכה]
ערוצי חדשות ישראליים[עריכה]
ערוץ הארץ[עריכה]
ב-31 באוקטובר 2024 עמוס שוקן קרא להטיל סנקציות על מדינת ישראל וכינה את לוחמי חמאס "לוחמי חופש".[114] בתגובה משרדי האוצר, הפנים, החוץ, ראש הממשלה, התפוצות והמאבק באנטישמיות, המשרד לשוויון חברתי לקידום מעמד האישה ומשרד האנרגיה ומשרד התרבות והספורט הודיעו על ניתוק קשר עם הערוץ, בנוסף "הארץ" ספג גל ביטולי מינויים.[115]
ערוצי חדשות לבנוניים[עריכה]
הערוץ אל-מיאדין[עריכה]
ב-11 באוגוסט 2024 לאחר שכתבת הערוץ דיווחה מזירת הטבח במג'דל שמס, הממשלה אישרה הצעה לחסום את שידורי הערוץ ולהתחיל בפעולות נגדו.
הערוץ אל-ג'זירה[עריכה]
ב-1 באפריל 2024, בתמיכה של 71 חברי כנסת אושר חוק שיאפשר להפסיק את שידורי אל־ג'זירה בישראל.[116]
ב-5 במאי 2024, פשטו פקחים של משרד התקשורת בגיבוי משטרת ישראל על משרדי אל-ג'זירה במלון אמבסדור בירושלים והחרימו ציוד של הערוץ.
ב-22 בספטמבר 2024 צה"ל פשט פשט על משרדי אל-ג'זירה ברמאללה ומנע מהרשת לשדר עקב צו סגירה.[117]
ב-28 בספטמבר 2024, צה"ל חשף מסמכים לפיהם חמאס הכווין את אל-ג'זירה בכך שאסר להעביר עליו ביקורת, "הכווין את הסיקור התקשורתי" והנחה לא לפרסם מידע על שיגורים כושלים מהרצועה.[118]
המשפטים נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי[עריכה]
תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. ב-29 בדצמבר 2023 דרום אפריקה הגישה תלונה לבית הדין בהאג ובו טענה להפרות של האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם על ידי ישראל כלפי הפלסטינים ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל.
ב־2 בינואר 2024 החליטה ישראל להופיע בפני בית הדין בהאג, אף על פי שבעבר כפרה בסמכותו בדיונים על גדר ההפרדה ב־2004[119] ועל התמשכות השלטון הישראלי ביהודה ושומרון ב־2022.[120]
ב־26 בינואר 2024 הוציא בית הדין שישה צווים זמניים בהם הורה לישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע מעשה שעלול להיחשב כרצח עם, להגן על הפלסטינים, להעביר סיוע הומניטרי ולדווח על כך בתוך חודש. עם זאת, בית המשפט לא הורה על הפסקת אש.[121][122]
ב־24 במאי 2024 הוציא בית הדין צווי מניעה חדשים נגד ישראל בעקבות הכניסה הקרקעית למזרח העיר רפיח.
בספטמבר 2024 פורסם כי משרד החוץ החל בקמפיין דיפלומטי כדי לנסות ללחוץ על דרום אפריקה לא לקדם את התיק בבית הדין הבין-לאומי לצדק, באמצעות חברי הקונגרס של ארצות הברית. בפנייה של משרד החוץ לדיפלומטים ישראליים הם התבקשו לפנות לחברי קונגרס כדי שאלה יפנו לדיפלומטים דרום-אפריקאים בארצות הברית ויאיימו עליהם שאם דרום אפריקה לא תשנה את מדיניותה, הם יפעלו להשעיית קשרי הסחר של ארצות הברית עם דרום אפריקה.[123]
גופים בין-לאומיים[עריכה]
בית הדין הפלילי הבין לאומי[עריכה]
ב-20 במאי 2024, הצהיר התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי ביקש מהשופטים בבית הדין, להוציא צווי מעצר בהאשמת פשעי מלחמה ובהם בין היתר הרעבה – לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולשר הביטחון יואב גלנט, ומנגד גם לראשי חמאס איסמעיל הניה, יחיא סינוואר ומוחמד דף.[124] הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין, וב-20 במאי נודע כי השופטת המקסיקנית פסלה את עצמה מלדון בבקשה בשל ניגוד עניינים, וכי שופט צרפתי יחליף אותה.[125]
התגובות הבין-לאומיות להצהרה זו נעו מתמיכה בהוצאת הצווים בקרב חלק ממדינות אירופה,[126] ועד להתנגדות מוחלטת ללגיטימיות של הצו, מצד ארצות הברית (שבעצמה, כמו ישראל, אינה מכירה בסמכות בית הדין ואינה חברה בו), והנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, אמר שמדובר ב"שערורייה", וקבע "נעמוד לצד ישראל".[127] נחשף גם כי בארצות הברית גורמים בקונגרס מקדמים חקיקת בזק דו מפלגתית אשר תטיל סנקציות על התובע, השופטים, ובני משפחותיהם, בשל בקשת הצווים האמורה.[128]
ב-20 בנובמבר 2024 ישראל הגישה תלונה לבית הדין בהאג שלבית הדין הפלילי אין סמכות בנושא עזה וכי התובע כרים קאן הפר בבוטות את חוקת בית הדין, בכך שלא פעל לאפשר לישראל לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות שהוא מעלה.[129]
ב-28 באוקטובר 2024 הודלף כי כרים קאן חשוד בניסיון להשתיק את התלונות נגדו בגין הטרדה מינית.[130]
ב-21 בנובמבר 2024 בית הדין הפלילי הבין-לאומי הודיע כי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה. על פי בית הדין, נתניהו וגלנט אחראיים לפשעים של הרעבה כשיטת לחימה, רצח, רדיפה והכוונת תקיפות לאוכלוסייה אזרחית בכוונה תחילה. משמעות הוצאת צווי המעצר היא ש-124 המדינות החברות בבית הדין הפלילי יהיו מחויבות לעצור ולהסגיר את נתניהו וגלנט להאג אם ייכנסו לתחומן. הצווים ממקמים את ישראל בקבוצת מדינות שנתפסות כמפירות של החוק הבינלאומי.[131]
לאחר מכן מייקל וולץ היועץ לביטחון לאומי בממשל של דונלד טראמפ תקף את בית הדין הפלילי הבינלאומי, ואמר כי "אין בו אמינות" - והוסיף כי "ההאשמות הללו הופרכו על-ידי הממשל בארה"ב". הוא איים ש-"אפשר לצפות לתגובה חזקה בינואר נגד ההטיה האנטישמית של בית הדין בהאג והאו"ם".[132]
באירופה, חברים בפרלמנט בצ'כיה קראו להקפיא את חברות המדינה בבית הדין[133], לעומת זאת צרפת והולנד הודיעו שיכבדו את הצו וסמכות בית הדין.[134]
מגעים דיפלומטיים בניסיון להשיג הפסקת אש[עריכה]
ניסיונות להשיג הפסקת אש בלבנון[עריכה]
בדצמבר 2023, פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנחל ליטני והכנסת כוח בין־לאומי לחוות שבעא שבהר דב ולצפון הכפר ע'ג'ר. האמריקנים שלחו למזרח התיכון את השליח המיוחד עמוס הוכשטיין לנסות "לתפור" תהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, במטרה ליצור הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים ולמנוע מלחמה כוללת בזירה הצפונית.[135]
ב-25 בספטמבר 2024 פורסם כי ארצות הברית הובילה מאמץ דיפלומטי חדש לסיום העימותים בעזה ובלבנון, תוך קישור שני העימותים כחלק מיוזמה אחת. לפי הפרסום, זו הפעם הראשונה שבה שתי החזיתות היו מקושרות כחלק מהיוזמה הדיפלומטית של ארצות הברית.[136][137] במהלך הלילה, ארצות הברית וצרפת פרסמו הצהרה משותפת, עם האיחוד האירופי ומדינות נוספות, בה קראו להפסקת אש מיידית של 21 יום בין ישראל לחזבאללה.[138][139]
ב-8 באוקטובר 2024 ראש המוסד, דדי ברנע, אמר לראש ה-CIA, ביל ברנס, כי כל הסכם עתידי על הפסקת אש עם חזבאללה בלבנון, יהיה חייב לכלול גם עסקת חטופים עם חמאס ברצועת עזה.[140]
ב-15 באוקטובר 2024 לאחר שעמוס הוכשטיין עזב את לבנון, חזבאללה חשף את מתווה ההפסקת אש שהוא קידם. המתווה כולל הוספת מדינות נוספות ל