החדר של ג'ובאני
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). החדר של ג'ובאני הוא רומן משנת 1956 מאת ג'יימס בולדווין.[1] על חייו של גבר אמריקאי המתגורר בפריז וברגשותיו ותסכוליו מיחסיו עם גברים אחרים בחייו, במיוחד מברמן איטלקי בשם ג'ובאני אותו הוא פוגש בגיי בר פריזאי.
הספר של ג'ובאני זכה לפרסום רב, והביא לייצוג והבנה של הומוסקסואליות וביסקסואליות לציבור הקוראים, ובכך טיפח שיח ציבורי רחב של סוגיות הנוגעות למשיכה חד־מינית.[2]
הספר תורגם לעברית על ידי עדה פלדור ויצא ב־2019 בהוצאת כתר.
עלילה[עריכה]
דייוויד, צעיר אמריקאי שחברתו הֶלה נסעה לספרד כדי לחשוב האם להינשא לו, נותר לבדו בפריז ומפתח רומן עם גבר איטלקי בשם ג'ובאני. הסיפור כולו מסופר על ידי דייוויד במהלך "הלילה שהוביל אותי לבוקר הנורא בחיי", שבו ג'ובאני יוצא להורג.
דייוויד הולך לגיי בר שם הוא פוגש את ג'ובאני ומתאהב בו, לאחר תקופה קצרה עם עוברים להתגורר יחד ב"חדר של ג'ובאני", לאחר מספר חודשים חברתו של דייוויד, הֶלה, חוזרת לפריז, והוא חוזר אליה. ג'ובאני, שפרידתו מחברו הייתה טראגית, מצטרף לקבוצה של עבריינים וחי ברחוב, במקביל מפטרים אותו מהבר בו עבד, לאחר מספר ימים נעצר ג'ובאני באשמת רצח גַיום, מנהל הבר בו פוגש את דייוויד, דייוויד מבין שהמנהל (הומוסקסואל בעצמו) הסכים להחזיר את ג'ובאני לעבודה תמורת קיום יחסי מין איתו, ג'ובאני מתפתה אך גיום לא מסכים לקבלו, ג'ובאני המושפל וזועם תלה את גיום בסרט של שמלת הדראג שלבש באותו ערב. לאחר מכן ג'ובאני יוצא אשם במשפט וממתין להוצאה להורג.
הלה, שחיה תקופה קצרה עם דייוויד, חשה שמשהו איננו כשורה. בליל ההוצאה להורג של ג'ובאני הוא מספר לה את הסיפור, והיא נפרדת ממנו.
מחבר הספר בולדווין מתמודד בספרו עם בידוד חברתי, משבר מגדר וזהות מינית, כמו גם קונפליקטים של גבריות בתוך סיפור זה של גבר ביסקסואלי צעיר המנווט במרחב הציבורי בחברה הדוחה היבט מרכזי במיניותו.
דמויות[עריכה]
- דייוויד – הגיבור ומספר הרומן. גבר אמריקאי בלונדיני, מבלה הרבה מהרומן במאבק במיניות שלו ובהומופוביה המופנמת שלו, אמו נפטרה כשהיה בן חמש בילדותו התנסה ביחסי מין עם חברו וחש בושה בשל כך.
- הלה – החברה של דוד. הם נפגשו בבר סן ז'רמן דה פרה. היא ממיניאפוליס ועברה לפריז כדי ללמוד ציור, לאורך כל הרומן מתכוון דוד להתחתן איתה, מכיוון שהיא הסתפקה האם להינשא לו, היא יצאה לחופשה בספרד.
- ג'ובאני – צעיר איטלקי שעזב את כפרו לאחר שבת זוגו ילדה ילד מת. הוא עובד כברמן בגיי בר של גיום. ג'ובאני הוא הדמות הטיטולרית שמערכת היחסים הרומנטית שלה עם דייוויד מובילה אותם לבלות חלק גדול מהסיפור בדירתו. החדר של ג'ובאני עצמו מלוכלך מאוד עם קיר לא גמור ולכלוך רב.
- ז'אק – איש עסקים אמריקאי זקן, יליד בלגיה, אשר מוציא כסף על גברים צעירים יותר, אחד מהם הוא דייוויד.
- גיום – הבעלים של הגיי בר בפריז.
- ג'ואי – חבר של דייוויד מקוני איילנד, ברוקלין. החוויה החד־מינית הראשונה של דייוויד הייתה איתו.
נושאים מרכזיים[עריכה]
ניכור חברתי[עריכה]
בספר מודגש נושא הניכור החברתי, על נקודה זאת כתבה סוזן סטרייקר שלפני כתיבת ספר זה, ג'יימס בולדווין היגר לאירופה ו"הרגיש שהשפעות הגזענות בארצות הברית לעולם לא יאפשרו לקבלו כסופר רגיל, והוא חשש שלהיות מתויג כהומו פירושו שהוא לא יכול להיות סופר כלל".[1] בחדר של ג'ובאני, דייוויד מתמודד עם אותו סוג של החלטה; על פני השטח הוא עומד בפני בחירה בין ארוסתו האמריקאית (ומערכת ערכית) לבין החבר האירופי שלו, אבל בסופו של דבר, כמו בולדווין, הוא חייב להתמודד עם "היותו מנוכר לתרבות שיצרה אותו".[1]
גבריות[עריכה]
דייוויד מתמודד עם חוסר ביטחון הנוגע לגבריות שלו לאורך כל הרומן. הוא מקדיש חלק ניכר מזמנו להשוות את עצמו לכל גבר שהוא פוגש, ומבטיח שהגבריות שלו תוכל להתקבל בחברה בצורה מיטבית.
עבור דייוויד, גבריות שזורה בזהות המינית, ולכן הוא מאמין שרצונותיו החד־מיניים מנוגדים לגבריות שלו. נראה שבולדווין מייחס את מקור הגבריותו הבעייתית לאביו של דייוויד, כשהוא לוקח על עצמו רבות מתכונותיו הבעייתיות של אביו. דייוויד משתוקק לדמות סמכותית ומאשים את חוסר הסמכות והאחריות של אביו ברבים ממאבקיו לאורך הרומן.
מגדר וזהות מינית[עריכה]
בהתאם לנושא הניכור החברתי, רומן זה חוקר גם את נושאי המגדר והזהות. כפי שטוענת ולרי רוהי מאוניברסיטת ורמונט, "שאלות של מוצא וזהות הן מרכזיות בחדר ג'ובאני של ג'יימס בולדווין... כזה, החדר של ג'ובאני מציב שאלות של לאומיות, נוסטלגיה ותקניותם של נושאים גזעיים ומיניים, במונחים המהדהדים במיוחד בפוליטיקת זהויות עכשווית".[3] ג'ונסון־רולייר כתבה כי, "כשהוא משחרר את עצמו לכתוב על הומוסקסואליות במונחים של השיח החברתי האסור, ההתנערות מההומוסקסואליות כישות חברתית בת קיימא... התנגשות בין הרצון האישי והחובה הקהילתית להתחמק מזהות שאינה מורשית בהסכמה חברתית",[4] זהות מוצגת אז כמרכזית במצב האנושי במקום מפוצלת לקבוצות בינאריות, הגמוניות מסווגות. דייוויד אומר 'ולא משנה מה עשיתי, אני אחר ישב לי בבטן, קר לגמרי מאימה על שאלת חיי'.[5]
הומוסקסואליות / ביסקסואליות[עריכה]
מיניות היא הנושא העיקרי היחיד ברומן של בולדווין. עם זאת, הוא מרבד את הקריאה הזאת של המיניות בכך שהוא הופך את הקונפליקט הפנימי של דוד לא רק בין הומוסקסואליות להטרוסקסואלית אלא גם בין הומוסקסואליות לביסקסואליות. דרגולסקו מעיר כי "הנרטיב של בולדווין הוא למעשה חקירה של ההומוסקסואליות במורכבותה, המדגיש את נקודות הציון של המאבק בזהות המינית של האדם עצמו.[6]
כמה חוקרים טענו שניתן לראות את הדמויות בצורה מדויקת יותר כדו מיניות, כלומר דייוויד וג'ובאני. כפי שטוענת מייקן סולי, על אף שרוב האנשים קוראים את הדמויות כהומוסקסואלים, "פרספקטיבה דו מינית יכולה להיות בעלת ערך ומאירת עיניים באותה מידה בהבנת הספר, כמו גם בחשיפת החוויה הדו מינית."[7] למרות שהרומן נחשב לרומן הומוסקסואל ודו־מיני, בולדווין הצהיר מדי פעם שהוא "לא כל כך קשור להומוסקסואליות, זה מה שקורה אם אתה כל כך מפחד עד שסוף סוף אינך יכול לאהוב אף אחד".[8] נראה שגיבור הרומן, דייוויד, אינו מסוגל להחליט בין הלה לג'ובאני ומביע גם שנאה וגם אהבה לשניים, אם כי לעיתים קרובות הוא שואל אם רגשותיו אותנטיים או רדודים.
התקבלות וביקורת ספרותית[עריכה]
למרות שבולדווין קובע ש"השאלה המינית והשאלה הגזעית תמיד היו שזורות" בחדר של ג'ובאני, כל הדמויות לבנות.[9] זאת הייתה הפתעה עבור קוראיו, שכן בולדווין נודע בעיקר ברומן שלו "Go Tell It on the Mountain", ששם דגש על החוויה האפרו־אמריקאית.[10] בהדגישו את חוסר האפשרות להתמודד עם שתי סוגיות מרכזיות בו זמנית באמריקה, בולדווין הצהיר:[10]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
"בהחלט לא יכולתי – לא באותו שלב בחיי – להתמודד עם המשקל הגדול האחר, 'בעיית הכושים'. האור המיני־מוסרי היה דבר שקשה להתמודד איתו. לא יכולתי להתמודד עם שתי ההצעות באותו ספר. לא היה מקום לזה"
ניית'ן א. סקוט ג'וניור, למשל, הצהיר ש־Go Tell It on the Mountain הראה את "ההזדהות הנלהבת" של בולדווין עם אנשיו, בעוד שהחדר של ג'ובאני יכול להיחשב "כסטייה, כסוג של עקיפה".[11] זהותו של בולדווין כהומו ושחור הוטלה בספק על ידי אנשים שחורים ולבנים כאחד. גבריותו הועמדה בספק, בשל התשוקה ההומוסקסואלית לכאורה שלו לגברים לבנים – הדבר גרם לו להיות מתויג כדומה לאישה לבנה. הוא נחשב ל"לא מספיק שחור" על ידי שחורים אחרים בשל כל, ותויג כחתרני על ידי מנהיגי התנועה האפרו־אמריקאית לזכויות האזרח.[9]
המו"ל האמריקאי של בולדווין, קנופף, הציע לו "לשרוף" את הספר מכיוון שהנושא של הומוסקסואליות ירחיק אותו מקהל הקוראים שלו בקרב אנשים שחורים.[12] קנופף אמר לו, "אתה לא יכול להרשות לעצמך להרחיק את הקהל הזה. הספר החדש הזה יהרוס לך את הקריירה, כי אתה לא כותב על אותם דברים ובאותו אופן כפי שהיית בעבר, ואנחנו לא נפרסם את הספר הזה בתור טובה לך."[10] עם זאת, עם פרסום הספר, הביקורות לא הייתה קשה הודות למעמדו של בולדווין כסופר.[13] החדר של ג'ובאני דורג במקום השני ברשימת מאה הרומנים הטובים ביותר להומואים ולסביות שנאספו על ידי משולש ההוצאה לאור ב־1999.[14]
ב־5 בנובמבר 2019, חדשות ה־BBC דירגה את החדר של ג'ובאני ברשימת מאה הרומנים המשפיעים ביותר.
הרומן "לשחות בחושך" משנת 2020 מאת הסופר הפולני תומאש ידרובסקי מציג תיאור בדיוני של חיי הלהט"ב הרפובליקה העממית הפולנית.[15] עם ציטוט של החדר של ג'ובאני כהשפעה מרכזית בכתיבתו, ידרובסקי כיבד את בולדווין על ידי שילוב הרומן בנרטיב שלו, שתי הדמויות הראשיות מתחילות רומן לאחר שאחת משאילה עותק של החדר של ג'ובאני לשני.[16] כך מתרחש גם בספרו של ג'ון אירווינג בתוך אדם אחד.
על שם הספר חנות לספרות להט"ב מפורסמת בפילדלפיה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ')
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ג'יימס בולדווין, פרק מהספר "החדר של ג'ובאני", מאנגלית: עדה פלדור, באתר הארץ, 29 באפריל 2019
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דור בביוף, "החדר של ג'ובאני" נכשל כקלאסיקה להט"בית, באתר מאקו, 14 במאי 2019
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יוענה גונן, "החדר של ג'ובאני": רומן להט"בי יפהפה ומסעיר, גם אם גיבורו הוא הומופוב, באתר הארץ, 28 ביוני 2019
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מירב גולן, קריאה בג'יימס בולדווין: החדר של ג'ובאני, ארץ אחרת, הולכים לפגוש את האיש - היTרבות, 4 במאי 2020
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הספר "החדר של ג'ובאני", באתר "סימניה"
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מידע על החדר של ג'ובאני בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אלעד בר-נוי, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-5492283,00.html קנדריק לאמאר וטוני מוריסון חייבים המון לאיש הזה, באתר ynet, 13 באפריל 2019
- איטו אבירם, אהבה הומוסקסואלית נושאת בפריז, באתר התרשמות
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 Stryker, Susan. Queer Pulp: Perverted Passions from the Golden Age of the Paperback (San Francisco: Chronicle Books, 2001), p. 104.
- ↑ Bronski, Michael, ed. Pulp Friction: Uncovering the Golden Age of Gay Male Pulps. New York: St. Martin's Griffin, 2003, pp. 10–11.
- ↑ Rohy, Valerie, "Displacing Desire: Passing, Nostalgia, and Giovanni’s Room." In Elaine K. Ginsberg (ed.), Passing and the Fictions of Identity, Durham: Duke University Press, 1996, pp. 218–32.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ Solli, Maiken, "Reading Bisexually: Acknowledging a Bisexual Perspective in Giovanni's Room, The Color Purple and Brokeback Mountain. MA thesis. University of Oslo, 2012.
- ↑ Baldwin, James, and Fred L. Standley. Conversations with James Baldwin, University of Mississippi, 1996, p. 205.
- ↑ 9.0 9.1 שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת. שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "Armengol" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ↑ 10.0 10.1 10.2 Tóibín, Colm. "The Unsparing Confessions of 'Giovanni’s Room'", New Yorker. February 26, 2016.
- ↑ Scott, Nathan A., Jr. 1967. "Judgment Marked by a Cellar: The American Negro Writer and the Dialectic of Despair", Denver Quarterly 2(2):5–35.
- ↑ Eckman, Fern Marja, The Furious Passage of James Baldwin, New York: M. Evans & Co., 1966, p. 137.
- ↑ Levin, James, The Gay Novel in America, New York:Garland Publishing, 1991, p. 143.
- ↑ The Publishing Triangle's list of the 100 best lesbian and gay novels
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). קטגוריה:רומנים המתרחשים בפריז קטגוריה:ספרות להט"ב
This article "החדר של ג'ובאני" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:החדר של ג'ובאני. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
