הומוסקסואליות בתנ"ך
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
יחסים מסוימים בתנ"ך מתוארים כיחסים הומוסקסואלים. בדרך כלל, מתייחסים למעשים הומוסקסואליים מסוימים. גינוי חריף של הומוסקסואליות גברית נמצא בספר ויקרא, כשהיא מתוארת כ"תּוֹעֵבָה".
ספר ויקרא[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. פרקים י"ח וכ' של ספר ויקרא מהווים חלק מדרך הקודש ורשימת צורות אסורות של יחסי מין, מכליל את הפסוקים הבאים:
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."וְאֶת-זָכָר--לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא" (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.פרק י"ח, פסוק כ"ב)
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה--תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם" (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.פרק כ', פסוק י"ג)
נטען בהרחבה שהדברים שנידונו בפרקים אלו "נחשבים לא נכונים לא רק בגלל הכנענים הפגאנים שהתמכרו בהם, אלא משום שה' ביטא אותם ככאלה"[1] (הילבורן 2002, עמ' 4; מיניות האדם, סעיף 2.11, אמזל). הייתה גם פרשנות אחת בפרשנויות הרבנות שקיימות במשנה ובתלמוד,[2] שהרחיבה גם זאת כדי לכלול יחסי מין הומוסקסואליים, אם כי אין לכך התייחסות מפורשת לתנ"ך.
מספר טענות מנוגדות שונות הוצעו: לורן ל. ג'ונס כותבת כי טקסטים אלו היו קודים טהורים כדי לשמור את ההפרדה של עם ישראל מהעם הכנעני וכי כמו שישו דחה את כל קוד הטוהר כי הוא לא רלוונטי.[3] מונה ווסט טוענת כי: "פסוקים אלו אינם אוסרים בשום אופן, ואפילו אינם מדברים, לאהוב ולדאוג ביחסי מין בין בני אותו מין", משערים שחוקים אלו נועדו למנוע התעללות מינית.[4] כמו כן, חשוב לציין שהמעבר מגיע בסוף רשימה של מעשים מיניים האסורים על גברים, ואחריו איסור המכוון במפורש לזכרים ולנקבות כאחד; שכן המילה העברית במעבר 'שקר' משמשת בעיקר להתייחסות למעשים מיניים סוטים, ניתן למעשה לתרגם את המעבר כך: "[ועוד] אם אדם מבצע מעשה מיני סוטה עם אדם הדומה לכל אחד מן המעשים המיניים הסוטים [המתוארים למעלה] עם אישה, שגם היא אינה יכולה להתעלם", כך שהיא גם משמשת רק להרחבת הקטגוריה ולאסור על גילוי עריות וכדומה בין שני זכרים.
תאולוגים נוצריים אחרים סבורים כי הברית החדשה מסווגת חוקים טקסיים ותזונתיים כטיפולוגיים בטבע ומתגשמת במשיח (אל הגלטיים פרק ד' פסוק י'; אל הקולוסים פרק ב' פסוק ט"ז; העברים פרק ט', פסוק י'), ובכך בוטלו על שמירת הדת שלהם "על פי מכתב", בעוד שהחוק המוסרי נתפס כמקובל (אל הרומיים פרק י"ג, פסוק ט'; קורינתים א' פרק ו' פסוקים ט'-י').[5][6][7][8] תאולוגים אלו אמרו כי ביטול זה אינו נותן להארכה של ההומוסקסואליות, אשר נשארה בפרשנות כאחד מהחטאים המעטים ללא תנאי. הם מאמינים כי אין מקום ברור לנישואין ניתנת בתנ"ך כדי לקדש אותו.[9][10][11]
סדום ועמורה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. פרקי בראשית י"ח וי"ט עוסקים בחוסר המוסריות של ערי סדום ועמורה ואת פסק הדין שיש להטיל: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן: כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה. וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה; הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה אֹתָם" (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר בראשית, פרק י"ט, פסוקים ד'-ה')
"ידע"[עריכה]
בשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר בראשית, פרק י"ט, פסוק ה' מתורגמת המילה "ידע" ל"יחסים" בביבליה החדשה האמריקנית, ולעיתים קרובות גם ל"יודע" בתרגום המלך ג'יימס ותרגומים רבים אחרים, מתרחשת לעיתים קרובות בברית הישנה, ובדרך כלל פירושה היא להכיר מישהו או משהו בדרך לא מינית. מספר פעמים בתנ"ך נראה כי התנ"ך נכתב בלשון נקייה גם אם יש משהו מיני, כמו בשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר בראשית, פרק ד', פסוק א', ובשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק כ"ו. הפרשנות הרווחת היא כי לוט הציע את בנותיו הבתולות לקהל כדי לפייס מינית את הקהל ולהגן על המבקרים מפני התעללות מינית. רוב הפרשנים המסורתיים מפרשים זאת כדי להתייחס לאופי ההומוסקסואלי של העם, במיוחד לאור הסיפור המקביל בשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שופטים, פרק י"ט.[12][13][14][15] עם זאת, אחרים רואים זאת כנקודת ייחוס לגישה חסרת הרחמים של סדום בבואו לחקור את המבקרים.[16][17]
דעות ביהדות[עריכה]
רוב ההשקפות היהודיות מתייחסות לחטאי סדום כ"אינם מצליחים לארח", ואף על פי שפעולות חד-מיניות נידונות בחריפות רבה יותר בספר ויקרא, הדעה ששגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר ויקרא, פרק י"ט, עשויה לייחס לכל מעשה מיני אחר מלבד מעשה בנות לוט שהינו זר למסורת היהודית העתיקה ביותר (ראו מעשה סדום).
הפילוסוף היהודי ההלניסטי פילון האלכסנדרוני תיאר את תושבי סדום בתנ"ך כך:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
כגברים, שלא מסוגלים לשאת בדיסקרטיות את השפע של הדברים האלה, לקבל מנוחה, ולהיות נוקשה, ולבטל את חוקי הטבע, רודפים את הפינוק הגדול והבלתי מתפשר של גרגרנות, שתייה, קשרים לא-חוקיים, לא רק שהם השתגעו אחרי נשים אחרות, וגם טמאו את מיטת הנישואין של אחרים, אלא גם את אלה שהיו גברים שאוהבים זה את זה, עושים דברים לא נכונים, וזה לא בכדי לכבד את המשותף שלהם, אף על פי שהם להוטים לילדים, הם אלו שהורשעו רק על ידי צאצאיהם, אך ההרשעה לא הניבה שום יתרון, שכן הם השתוקקו בתשוקה אלימה: וכך, על פי דגריס, התרגלו הגברים להתייחס אליהם כאל נשים, ובכך גרמו בינם לבין עצמם את מחלת הנשיות, ואת הרע, כי הם לא רק, כמו בנות נשיות ועדינות, הפכו את עצמם לנשים, אבל הם גם הפכו את נשמתם לדבר מטריד ביותר, בדרך ההשחתה הזו את כל גזע הגברים, כדבר שולי תלוי.[18]
ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו השתמש במונח "סדומים" בסיכום ספר בראשית:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
על הזמן הזה גדלו סדומי הגאווה, בגלל עושרם ועושרם הגדול; הם התנהגו באופן לא צודק כלפי בני האדם, ורבים כלפי ה', עד כדי כך שלא הזכירו להם את היתרונות שקיבלו ממנו: הם שנאו זרים, והתעללו בסדנאות. עכשיו כשהסדומים ראו את הצעירים כספירות יפות, וזה במידת יוצאת דופן, כי הם לקחו את מגוריהם עם לוט, הם החליטו את עצמם ליהנות אלה עם בנים יפים בכוח ובאלימות, וכאשר לוט הטיף להם פיכחון, ולא הציע להם שום דבר לא צנוע והנה הבטיחו כי אם לא ישתלטו על נטיותיהם, הוא יחשוף את בנותיו לתאוותן, במקום את הזרים האלה, וכך גם לא התביישו.[19]
"ספר הסודות של חנוך", שנכתב כנראה על ידי יהודי הלניסטי במצרים לפני אמצע המאה הראשונה, קובע בפרק י', פסוק ג' כי הסדומים ביצעו "דבר מתועב ומזויף, כלומר אחד עם השני" ו"החטא נגד טבע, שהוא ילד שחיתות אחרי האופנה הסודומיטית, עשיית הקסמים, והכישוף השטני".
התקופה הביזנטית[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
נטען כי סיפור סדום ועמורה מעולם לא פורש כחטא אחד, עד שהקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון הנהיג שני חידושים משפטיים, במאה השישית.[20][21][22] על פי הקורפוס יוריס קיוויליס, הנובלים של יוסטיניאנוס מספר 77 (משנת 538) ומספר 141 (משנת 559) היה הראשון להכריז כי החטא של סדום היה ספציפי לפעילות מינית. באשר לעונש המוות, הרומנים המשפטיים של יוסטיניאנוס בישרו שינוי בפרדיגמה המשפטית הרומית על ידי הצגת המושג "לא עונש אלוהי" על התנהגות הומוסקסואלית. אנשים עשויים להימלט מחוקים ארציים, אולם חוקים אלוהיים היו בלתי נמנעים.
פרשנותו של יוסטיניאנוס לסיפור סדום תישכח היום (כפי שהיה עם חידושי חוקיו לגבי התנהגות הומוסקסואלית מיד לאחר מותו), אילולא נעשה שימוש בכניעות קרלגאניות מזויפות, שהופקדו על ידי נזיר פרנקי בשם הבדוי בנדיקטוס לויטה ("בנדיקט הלוי") בסביבות ה-850 לספירה, כחלק מפסודו-איזידור שבו השתמש בנדיקטוס בפרשנותו של יוסטיניאנוס כהצדקה לעליונות הכנסייתית על המוסדות הארציים, ובכך דרש להבעיר על המוקד את חטאי הבשר בשם קרל הגדול עצמו (שריפה הייתה חלק מהעונש הרגיל על התנהגות הומוסקסואלית שהייתה שכיחה במיוחד בימי קדם גרמניים, שימו לב שבנדיקטוס היה כנראה פרנקי), בעיקר על הומוסקסואליות. לראשונה בהיסטוריה הכנסייתית דבר זה קרה כדי להגן על כל הנצרות מפני עונשים אלוהיים, כגון אסונות טבע וחטאי הבשרים של אנשים, אלא גם כפירה, אמונות טפלות ופגניות. לדברי בנדיקטוס, זו הסיבה שכל המוסדות הארציים היו חייבים להיות כפופים לכוח הכנסייתי כדי למנוע רפיון מוסרי כמו גם הגורם הדתי לזעם האלוהי.
במהלך הרפובליקה הרומית והאימפריה הרומית, התנהגות הומוסקסואלית הייתה מקובלת כל עוד האזרח הגברי הבוגר לוקח את התפקיד החודרני עם שותף פאסיבי ממעמד חברתי נמוך יותר. חוקים המסדירים הומוסקסואליות הופנו בראש ובראשונה להגנה על אזרחים זכאים. אלו שביצעו פשע מין נגד קטינים זכרים נענשו על ידי מוות או קנס, בהתאם לנסיבות האירוע. מכתבים שנכתבו למרקוס טוליוס קיקרו מצביעים על כך שהמשפט שימש בעיקר כדי להציק למתנגדים פוליטיים, וייתכן כי הוחל גם על אזרחים שביקשו לקחת את התפקיד הפסיבי במעשי מין.
דוד ויהונתן[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. אהבת דוד ויהונתן מתוארת בפסוקים אחדים, כגון:
- וַיִּכְרות יְהוֹנָתָן וְדָוִד, בְּרִית, בְּאַהֲבָתוֹ אותוֹ, כְּנַפְשׁוֹ. (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שמואל א', י"ח, ג')
שאול המלך הורה להמית את דוד, אך יהונתן המרה את פי אביו והסתיר את דוד:
"וַיְדַבֵּר שָׁאוּל אֶל-יוֹנָתָן בְּנוֹ וְאֶל-כָּל-עֲבָדָיו, לְהָמִית אֶת-דָּוִד; וִיהוֹנָתָן בֶּן-שָׁאוּל חָפֵץ בְּדָוִד מְאוד. וַיַּגֵּד יְהוֹנָתָן לְדָוִד לֵאמֹר, מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל אָבִי לַהֲמִיתֶךָ; וְעַתָּה הִשָּׁמֶר-נָא בַבֹּקֶר, וְיָשַׁבְתָּ בַסֵּתֶר וְנַחְבֵּאתָ" (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שמואל א', י"ט, א'-ג')
"וַיִּכְרות יְהוֹנָתָן עִם-בֵּית דָּוִד; וּבִקֵּשׁ ה' מִיַּד אויְבֵי דָוִד. וַיּוֹסֶף יְהוֹנָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת דָּוִד בְּאַהֲבָתוֹ אותוֹ כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ" (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שמואל א', כ', ט"ז-י"ז)
"וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ עַד דָּוִד הִגְדִּיל. וַיּאמֶר יְהוֹנָתָן לְדָוִד, לֵךְ לְשָׁלוֹם: אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנַחְנוּ, בְּשֵׁם ה' לֵאמר, ה' יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעִי וּבֵין זַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם." (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שמואל א', כ', מ'-מ"ב)
דוד, שרבים הביעו אהבה כלפיו, אינו מצוטט בתנ"ך כאיש של רגשות ואינו מגיב לאהבתם הרבה של אחרים כלפיו, פרט למקרה אחד - לאחר מותו של יהונתן בשדה הקרב נושא דוד את קינתו, ובה הוא מבכה את שאול ויהונתן, ואומר: "צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאוד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שמואל ב', א', כ"ו)
אהבה אפלטונית[עריכה]
הפרשנות הקלאסית רואה את אהבתם של דוד ויהונתן כאהבה אפלטונית ולא גופנית, ומציינת אותה כמופת לאהבה שאינה תלויה בדבר. למרות האזכורים בספר שמואל למגע פיזי בין שניהם, שכלל חיבוקים ונישוקים, אין רמיזה כאן על מערכת יחסים מינית.
אהבת דוד ויהונתן מוזכרת במסכת אבות, ה', ט"ז:
- "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה.
- ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם.
- איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר.
- ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן".
אמנם, על פניו אין ההשוואה בין שני המקרים דנה בהכרח באהבה הומוסקסואלית, אלא בהשוואה בין חברות טהורה, לעומת אונס מתוך תאווה. אולם קשה להתעלם מהעובדה כי המופת לאהבה שאינה תלויה בדבר הוא של בני אותו מין. ניל מנוסי דן בכך ומציין כי ייתכן שדווקא הקשר שאין בו כל תשוקות מיניות כלל, קשר רוחני לגמרי של רעות בין שני בני אותו מין, הוא הקשר שיכול להגיע למעלה הגבוהה הזו, של רעות וחיבור רגשי אמיתי, אף מעבר לקשר בין איש ואישה, בו קיימים בהכרח גם מתחים בין המיניםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור].
אהבה רומנטית[עריכה]
בעת החדשה החלה להתבסס הפרשנות שלפיה הסיפור המקראי מתאר מערכת יחסים הומוארוטית בין דוד ליהונתן, או לפחות מכיל רמזים מעודנים לאפשרות זו. משנות השבעים של המאה העשרים החלה גישה זו לזכות בתמיכה מפורשת מצד חוקרי מקרא. מבקריה של פרשנות זו סבורים שאין לה בסיס ממשי בכתוב. משנות התשעים ואילך החלו להתפתח גישות פרשניות בחקר המקרא המבוססות על תאוריה קווירית. חוקרים המחזיקים בגישות אלה אינם מתיימרים לגלות את המשמעות ה"אמיתית" של הטקסט אלא מציעים קריאה חתרנית משלהם. חוקרים אלה מקבלים בדרך כלל את הפרשנות ההומוארוטית של יחסי דוד ויהונתן. הגישה האורתודוקסית ביהדות ובנצרות מתנגדת לפרשנות זו ורואה בה חילול הקודש.
בשנת 1978 תיאר חוקר המקרא טום הורנר, לראשונה בפירוט ובצורה מפורשת, את יחסי דוד ויהונתן כמערכת יחסים הומוסקסואלית, בספרו Jonathan Loved David שעסק בהומוסקסואליות במקרא.[23] הורנר מצא תימוכין לפרשנות זו במספר פרטים המוצגים בכתוב המקראי ביחס להתנהגותם של דוד ויהונתן, ובהקשר התרבותי של חברה הנתונה להשפעת התרבות הפלשתית, שלטענתו הייתה סובלנית כלפי הומוסקסואליות. חוקרים מאוחרים מתחו ביקורת על המתודולוגיה של הורנר בניתוח הכתובים.[24]
סילביה שרואר ותומאס סטאובלי הסתמכו בעיקר על עדויות לשוניות לאישוש הפרשנות של יחסים הומוסקסואליים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Schroer & Staubli 2000 וגם שמאל=כן. כנגד זאת נטען כי השימושים הלשוניים שציינו שרואר וסטאובלי אינם מחייבים הקשר ארוטי.[25]
המפרשים את אהבתם של דוד ויהונתן כאהבה רומנטית סוברים כי מערכת היחסים הקרובה בין דוד ויהונתן, כפי שהיא מפורשת כתנ"ך כפשוטו, חשובה בכך שהיא מציגה מודל אפשרי של אהבה בין גברים. גם גישה זו מסתמכת על היעדר אזכור מפורש ליחסים מיניים. טענת המצדדים בגישה זו, היא כי כותבי התנ"ך בחרו - בעת עריכתם - להשאיר את הנושא מספיק מעורפל. אילו רצו - היו יכולים להבהיר שאין מדובר ב"משכב זכר", שהרי המונחים המדויקים והאיסורים היו מוכרים להם. אלא שתיאורה העז של אהבת יהונתן ודוד, באופן שאינו שולל אהבה גופנית אלא משאיר את התחום מעורפל דיו ולא חד משמעי, הוא תיאור שנעשה באופן חכם ואוהב אדם.
הדיון הציבורי בישראל, בתחום זה, הגיע לשיא בדברים שנשאה חברת הכנסת יעל דיין בכנסת, במסגרת נאום על הצורך בשוויון ללהט"ב, ובו ציטטה את הפסוקים המוכרים מקינת דוד.[26]
ספר מלכים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בשני ספרי המלכים (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק כ"ד; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ב; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק מ"ז; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ז') יש התייחסות למרווחים ההיסטוריים כאשר קדשים התבלטו בארץ ישראל, עד שהמלכים יהושפט ויאשיהו טיהרו אותם.
הקדשים היו קשורים בדרך כלשהי לטקסים של הדת הכנענית. התנ"ך העברי מקביל באופן עקבי למקבילה הנשית, לקדשה, לזאנה, למלה לזונה משותפת. זה הוביל למסקנות שייתכן ויש אלמנט מיני בטקסים. הגרסה של המלך ג'יימס מתרגמת באופן שיטתי את המילה כ"סדומיטים", ואילו הגרסה הסטנדרטית המתוקנת הופכת אותה ל"זנות של פולחן זכר". בתרגום השבעים של שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ב הגדירו אותם כמו טלטאי - התגלמויות של רוחות הנשיאות בטקסי חניכה של הפריצות. ייתכן כי יש אלמנט טרנסווסטי מדי. סופרים קלאסיים שונים טוענים על יוזמים זכריים בכל הקשור לכתות אלות מזרחיות, ובפולגאטה לכל ארבע הפניות האלה, הופך את הקדשים ל"נשיות". ה' ביקש מבני ישראל שלא להיהפך לקדשים, ובנות ישראל יוכלו להיהפך לקדשות, בשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר דברים, פרק כ"ג, פסוקים י"ז-י"ח; פעילותם מזוהה כ"תועבות".
ספר רות[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ספר זה נוגע לאהבה בין נעמי לבין כלתה האלמנה, רות. בעלה של נעמי ושני בניה מתו, ונעמי אומרת לכלותיה לחזור לבתיהן: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן, וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ." (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.מגילת רות, פרק א', פסוק י"ד)
במקום לעזוב את נעמי, רות מתחייבת להישאר איתה (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.מגילת רות, פרק א', פסוקים ט"ז-י"ח). מערכת יחסים זו זכתה זמן רב לשבחים כדוגמה להקרבה עצמית של אהבה וידידות קרובה (למשל, נושאים במיניות האדם סעיף 2.7). עם זאת, יש לפרש את הקשר הזה ככל הנראה למינית בטבע. כך למשל, טוען תומאס הורנר: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.""בין אם היה קיים קשר של אהבה פיזית בין רות לנעמי, לא ניתן להדגים, אך המילים הנכונות נמצאות שם"".[27]
קטעים מתוך ספר רות, במיוחד הקטע שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."כִּי-אִתָּךְ נָשׁוּב, לְעַמֵּךְ" (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.מגילת רות, פרק א', פסוק י'), משומש בדרך-כלל בטקסים הטרוסקסואלים יהודים.[28]
חוקרי המקרא דוחים את פרשנות ההסברה ההומוסקסואלית בספר רות. הם דוחים זאת על בסיס שספר רות מנוגדת להוכחות הספרותיות הסמנטיות, התחביריות והאינטרטקסטואליות.[29]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ Hasbany, Homosexuality and Religion, p. 50,51
- ↑ cf. Babylonian Talmud Yoma 67b
- ↑ Homosexuality and the Bible: A Case Study in the Use of the Bible for Ethics, Loren L. Johns
- ↑ The Bible and Homosexuality 2010-09-23 Archived at the Wayback Machine, Mona West
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ John Gill, Mt. 5:17; Col. 2:16
- ↑ Charles C. Ryrie, "The End of the Law," Bibliotheca Sacra 124 (July–September 1967):246
- ↑ Theonomic Ethics and the Westminster Confession by Kenneth L. Gentry, Jr.
- ↑ Gagnon, Why the disagreement over the Biblical witness on homosexual practice? Archived May 12, 2008, at the Wayback Machine
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ "That Which is Unnatural" Homosexuality in Society, the Church, and Scripture by Joseph P. Gudel -ICR
- ↑ Homosexuality, by James B. De Young
- ↑ Keil and Delitzsch, Gn. 19:6-11
- ↑ John Gill, Gn. 19:8
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ D S. Bailey, Homosexuality and the Western Tradition, p. 8
- ↑ John J. McNeil, the Church and the Homosexual, p. 50
- ↑ The works of Philo a contemporary of Josephius Page 528
- ↑ http://www.ccel.org/j/josephus/works/ant-1.htm
- ↑ Gisela Bleibtreu-Ehrenberg, Tabu Homosexualität - Die Geschichte eines Vorurteils ("The taboo of homosexuality: The history of a prejudice"), 1978, p. 188, 190-196, 202
- ↑ Deacon Maccubbin (1994): Sin and the Sodomites
- ↑ See also the extensive documentation at Sodomy
- ↑ Horner 1978, עמ' 26–39
- ↑ Schroer & Staubli 2000, p. 22 n. 1; אברהם תשס"ג, עמ' 216 הערה 5
- ↑ אברהם תשס"ג
- ↑ דברי הכנסת, הצעה לסדר-היום: אפליה ועיכוב בקידום בצה"ל בשל נטיות מיניות, הישיבה השישים-ושלוש של הכנסת השלוש עשרה, יום רביעי, י"ט בשבט ה'תשנ"ג (10 בפברואר 1993).
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ Scott N. Callaham, "But Ruth Clung to Her: Textual Constraints on Ambiguity in Ruth 1:14," Tyndale Bulletin 63 (2012): 179-197.
תבנית:להט"ב [[קטגוריה:להט"ב]] [[קטגוריה:תנ"ך]] [[קטגוריה:יהדות]]
This article "הומוסקסואליות בתנ"ך" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הומוסקסואליות בתנ"ך. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
