הבחירות לרשויות המקומיות במנדט הבריטי (1927)
הבחירות לרשויות המקומיות במנדט הבריטי נערכו במרץ–מאי 1927. היו אלו הבחירות הראשונות לרשויות השלטון המקומי בשטח המנדט מהקמתו ב־1920.
רקע[עריכה]
הצבאי הבריטי בארץ ישראל שקם ב־1918, והמנדט הבריטי שהוקם ב־1920 השאירו על כנם את מערכת השלטון המקומית הע'ותמאנית, כאשר הם מבצעים מפעם לפעם חילופים בראשי המעיריות מסיבות שונות.[1] הנציב העליון הרברט סמואל ביקש לקיים בחירות לשלטון המקומי ב־1921, אך המהלך לא צלח.[2]
ב־1925 נקבעה פקודת הנתינות הארץ־ישראלית, שאפשרה קביעת פנקס בוחרים ברור. בסוף 1926 חוקקה פקודת העיריות והוחל בהכנות לביצוע הבחירות.[1] זכות הבחירה הוגבלה לנתיני ארץ ישראל זכרים מעל גיל 25 משלמי מס רכוש או מסי עירייה בסכום מינימלי, בעוד שעל המועמדים נדרש להיות מעל גיל 30, שעמדו בקריטריונים גבוהים יותר לתשלום מיסים ולא כיהנו כפקידי ממשלת המנדט או העירייה בה התמודדו.[3] בירושלים נקבע כי בעלי נכסים בעיר העתיקה זכאים לבחור והבחר ללא תשלום מיסים.[2]
החוק גם קבע כי העיריות יחולקו לאזורים. באזורים בהם למעלה מתשעים אחוזים משתייכים לעדה אחת יתקיימו בחירות בקבוצה אחת בלבד, ובאזורים בהם לא היה רוב לעדה אחת יתקיימו בחירות נפרדות לכל עדה בת לפחות עשרה אחוז מתושבי האזור, כאשר העדות הקטנות מכך יצורפו אל העדות הגדולות.[2]
מספר החברים בכל עירייה נועד להקבע בידי מושל המחוז, בעוד מינויו של ראש העירייה נועד להתבצע בידי הנציב העליון. שבועות ספורים לפני הבחירות תוקנה הפקודה ונקבע כי אף סגני ראש העירייה ימונו בידי הנציב. תקופת כהונת ראש העירייה נקבעה לשלוש שנים עם אפשרות להארכתה.[2]
חוק הבחירות קבע את תקופת כהונתם של המועצות עד 1930, אז נועדו להיערך בחירות חדשות. מאורעות תרפ"ט ב־1929 גרמו לדחיית הבחירות, ורק לאחר כינון פקודת העיריות בינואר 1934 נערכו בחירות נוספות.[1]
הבחירות[עריכה]
הבחירות התקיימו ב־22 ערים, בהם שש ערים מעורבות: ירושלים, צפת, טבריה, חיפה, יפו וחברון.[4]
עיר | תאריך הבחירות | מספר הבוחרים הרשומים | מצביעים | ראש העירייה הנבחר | |||
---|---|---|---|---|---|---|---|
יהודים | נוצרים | מוסלמים | סה"כ | ||||
באר שבע | 12 באפריל | תאג' אפנדי שעת' | |||||
ביסאן | 30 במרץ | 11 | 19 | 75 | 105 | 86 | חאג' מוחמד אפנדי עבדאללה א־ספדי |
בית לחם | 27 במרץ | ניקולאס עטאללה אפנדי שאהין | |||||
בית ג'אלא | 27 במרץ | ג'רייס אפנדי ג'מו אבו עוואד | |||||
ג'נין | 31 במרץ | עראף אפנדי עבד א־רחמאן | |||||
ח'אן יונס | 6 באפריל | חאג' סלים אפנדי חוסיין ג'אסר אל-אע'א | |||||
חברון | 13–14 באפריל | 860 | 657 | שייח' מוח'לס חמורי | |||
חיפה | 16–18 במאי | 946 | 1856 | 1923 | 4725 | 3782 | חסן שוכרי |
טבריה | 26 באפריל | 340 | 40 | 150 | 530 | 452 | זאכי אלחדיף |
טולכרם | 13 באפריל | עבד א־רחמאן אפנדי אל־חאג' אבראהים | |||||
יפו | 27–29 במאי | 488 | 562 | 1700 | 2750 | 2242 | עסאם ביי א־סעיד |
ירושלים | 5–7 באפריל | 1402 | 1010 | 1510 | 3922 | 3276 | ראע'ב נשאשיבי |
לוד | 26 באפריל | אחמד אפנדי חוסייני | |||||
מג'דל | 7 באפריל | תאג' א-דין שעת' | |||||
נצרת | 9 באפריל | 356 | 319 | סלים אפנדי בישארה | |||
עזה | 8–9 באפריל | 560 | 470 | הבחירות בוטלו | |||
עכו | 11 באפריל | 546 | 424 | עבד אל-פתאח א־סעדי | |||
צפת | 11 באפריל | 135 | 12 | 182 | 330 | 281 | מוחמד אפדני חסן עבד א־רחמאן |
רמלה | 2 במאי | שייח' מוסטפא אל־ח'יירי | |||||
רמאללה | 27 במרץ | מוסא אפנדי ח'ליל מוסא | |||||
שכם | 7 באפריל | 928 | 844 | סולימאן ביי עבד א-רזאק תוכאן | |||
שפא עמר | ? | דאווד סולימאן תלהמי | |||||
מקור[5][6] |
בית שאן[עריכה]
בביסאן היא בית שאן היו ששה מושבים, בהם ארבעה מוסלמים, נוצרי ויהודי.[6]
חיפה[עריכה]
בחיפה עמד מספר חברי המעצה על 10, בהם שני יהודים, שני נוצרים וששה מוסלמים. היהודים התמקדו בהדחת עבד א-רחמאן אל-חאג' והחזרת חסן שוכרי.
טבריה[עריכה]
בטבריה היו שבעה חברי מועצה בהם ארבעה יהודים. הייתה זו המועצה היחידה בה היה רוב יהודי, וזכי אלחדיף עמד בראשה.[2]
יפו[עריכה]
ביפו היו 11 חברי מועצה, בהם שבעה מוסלמים, שני נוצרים ושני יהודים. שלוש סיעות התמודדו בבחירות על הייצוג הערבי וחמישה עצמאים. הסיעות היו "דורשי הצדק" בראשות עאסם בק אסעיד, "טובת הכלל" בראשות יוסף ד'יא אל־דג'אני, וסיעת הנייטרליים בראשות עבד אל קאדר אבו-רבאח, שלצידם התמודדו מוסא כיאלי, סעיד נבולסי, יחיא ווטא, נג'יב ביירותי, וד"ר יעקוב ברדקוש. לקראת הבחירות בוטלה זכותם של תושבי תל אביב להצביע בעיר, ורק תושבי תל אביב שהחזיקו בבתי מסחר, מפעלי תעשייה הורשו להצביע ביפו. היהודים תמכו בסיעת דורשי הצדק, לאחר שהתברר להם כי דג'אני נמנה על אנשי אמין אל-חוסייני.[7]
חברי המועצה המוסלמים היו עאסם בק אסעיד, עבד אל־ראוף אל־ביטאר, זוהדי אבו אל־ג'ביין, מחמוד אל הבאב, יוסף אל־דג'אני, מוחמד עבד אל־רחים והאשם אבו חדרה. הנוצרים היו דימטרי תאדרוס ואלפרד רוק והיהודים שנבחרו היו מאיר דיזנגוף וחיים מוטרו.[7]
ירושלים[עריכה]
מועצת העירייה מנתה 12 חברים, בהם 5 מוסלמים, 4 יהודים ו־3 נוצרים. בקרב היהודים הושגה הסכמה בין כלל החוגים, בהם גם אגודת ישראל, על חזית מאוחדת למועצה. ועד העיר ליהודי ירושלים פרסם רשימת תמיכה בארבעת נציגי היהודים יצחק שמעיה אלישר, יצחק בן-צבי, חיים סלומון ואליהו יוסף שמאע, וכן בשלושה מועמדים ערבים ראע'ב נשאשיבי, זכי נסיבי וסעד א־דין אל־חלילי ושלושה מועמדים נוצרים - יעקב פראג', נחלי בטאן ופרנסיס בטטו. בבחירות עצמן הצביעו היהודים למועמדי הנשאשיבים שזכו בכל ששת המושבים המוסלמים, וראע'ב נשאשיבי מונה לראשות העירייה כאשר סלומון היהודי ופראג' הנוצרי מכהנים כסגניו.[2]
למרות שיתוף הפעולה היהודי בבחירת נשאשיבי, לאחר היבחרו הורעו היחסים בין הצדדים, ונשאשיבי פעל בתמיכת החוסיינים כאשר היהודים תפקדו כאופוזיציה. ב־1930 יצא נשאשיבי ללונדון במשלחת למשא ומתן עם הבריטים. סגן ראש העירייה הנוצרי פראג' מונה לממלא מקומו של נשאשיבי למרות היות היהודים רוב בירושלים, וב־26 במרץ 1930 התפטרו חברי המועצה היהודים כמחאה.[2]
עזה[עריכה]
במועצת עזה היו תשעה מושבים.[6] הבחירות בעזה בוטלו על ידי בית המשפט המחוזי ביפו, ובעקבות כך נקבעו בחירות חדשות.[8] בחירות נערכו בעיר ב־1 במאי 1928,[9], בהן נבחר שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פהמי אל-חוסייני ([[::Fahmi al-Husseini|שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.<s']]) לראשות העירייה.[10]
צפת[עריכה]
בצפת היו שבעה חברי מועצה, בהם שלושה יהודים וארבעה מוסלמים.[2]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תמיר גורן, שאלת ראשות עיריית חיפה וההיערכות לקראת הבחירות המוניציפליות בשלהי תקופת המנדט, מדינה וחברה 6 (1), 2007, עמ' 123–55
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אליקים רובינשטיין, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.51/Article_51.5.pdf יהודים וערבים בעיריות ארץ-ישראל (1926-1933) ירושלים וערים אחרות, קתדרה 51, (ניסן תשמ"ט / אפריל 1989) עמ' 122-147
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יחיאל לימור ויאיר ספרן, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.154/4Limor_Safran_LR.pdf 'הגליל': עיתון הבחירות הראשון בארץ־ישראל, קתדרה 154, טבת תשע"ה, עמ'85–106
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 6.0 6.1 6.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ספר סטטיסטי לארץ ישראל תרפ״ט ־ 1929, קרן היסוד, 1930, עמ' 252
- ↑ 7.0 7.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שמואל גילר, "מערכות הבחירות העירוניות ביפו" בפרויקט בן-יהודה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הבחירות בעזה, הארץ, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כישלון החוסיינים בבחירות לעירית עזה, הארץ, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ תבנית:עיתונות
This article "הבחירות לרשויות המקומיות במנדט הבריטי (1927)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הבחירות לרשויות המקומיות במנדט הבריטי (1927). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.