האימפריה הרומית הקדושה של הרנסאנס
האימפריה הרומית הקדושה שיחקה תפקיד מפתח בהיסטוריה של אירופה בימי הביניים ובעולם כולו עד בוא מלחמת שלושים השנים.
בתחילת תקופת הרנסאנס שלט באימפריה בית לוקסמבורג,
האימפריה תחת זיגיסמונד[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
זיגיסמונד היה בנו השני של קרל הרביעי.[1][2] לפני כן כיהן כנסיך בוחר מברדנבורג בשנים 1378–1388 ופעם נוספת בשנים 1411–1415, מאוחר יותר נבחר למלך הונגריה וקרואטיה (1387 ואילך), מלך גרמניה משנת 1411, מלך בוהמיה משנת 1419, מלך איטליה משנת 1431 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה מ-1433 ועד יום מותו בשנת 1437. זיגיסמונד נודע כאדם משכיל במיוחד הדובר כמה שפות וקיבל חינוך מהמעלה הגבוהה ביותר לאותם הימים.[3] מסעותיו הצבאיים לא נחלו הצלחה.[4] הצלחתו הגדולה של זיגיסמונד הייתה פתרון הקרע המערבי בועידת קונסטנץ בנובמבר 1414.[5]
האימפריה הרומית הקדושה תחת פרידריך השלישי[עריכה]
בשנת 1440 עלה לשלטון המלך הגרמני פרידריך השלישי. הכתרתו למלך הרומאים התרחשה בתחומי העיר אאכן והוכתר כקיסר בשנת 1452.[6] הוא המשיך את הרפורמות שביצע קודמו בשלטון זיגיסמונד שהיוו חלק מהרפורמה הקיסרית- כלומר הוא עבד רבות על שינויי החוקה. הוא העניק כוח רב יותר לנסיכים ולשליטים המקומיים של כל מדינה ומדינה באימפריה כשהוא למעשה לא נשאר כשליט הריבוני היחידי למעשה. הוא שלט תקופה חסרת תקדים לאותם הימים- כ-53 שנה ובכך עבר כל שלטון קיסרי אחר מבחינה זאת בעבר ובעתיד לבוא. הוא גם היה צריך להתמודד עם איום הולך וגובר מצד העות'מאנים שגרמו לנפילת קונסטנטינופול בשנת 1453 ולקריסת האימפריה הביזנטית וכל הצד המזרחי שהתגלגל מהאימפריה הרומית. משנת 1471 האיום העות'מאני הלך והתבסס אף יותר וכבר נהיה לאיום משמעותי במיוחד על האימפריה במיוחד לאזור אוסטריה של ימנו.[7] האיום העות'מאני היה למלחמת דת- הקיסרים מתקופתו של פרידריך השלישי ימשיכו ויראו בהגנתם ובצעדיהם הצבאיים כנגד האימפריה העות'מאנית כמהלכים להגנת אירופה והעולם הנוצרי כולו מפני הכוח המסולמי-עות'אמני ההולך וגדל.[8] הוא נכנס לבעיות בנוסף לכל זאת עם אצילים אוסטרים ובוהמים שבסופו של דבר הובילו אותו לויתור דרישתו שהוא צידד בה באותם הימים על בוהמיה. (1458). בנוסך לכך הוא נקלע לבעיות חמורות נוספות בין השנים 1461 עד ל-1463 עם אחיו אלברכט השישי (ושהיה לדוכס אוסטריה) ושהבילו לפגיעה משמעותית בהכנסות מאזור אוסטריה, דבר שהזיק ופגע בהכנסות המלוכניות מאזור זה. בעיות נוספות היו לו גם עם הכתר ההונגרי שהצליח לפלוש לתחומי דוכסות אוסטריה בזמן כהונתו בשנות השמונים של המאה ה-15.[6] במשך שנות שלטונו היחסים עם הכנסייה הקתולית השתפרו באופן יחסי- דבר שניכר בכך שהוא הוכתר ברומא לקיסר בידי האפיפיור (והיה אחרון הקיסרים של האימפריה שהוכתרו שם).[8] פרידריך השלישי עצמו נודע כאדם מסתגר בתולדות ההיסטוריה-הוא נשאר רחוק מאשתו וילדיו במשך כל זמן תקופת שלטונו. באפן כללי הוא נמנע מלהיות בקשר מעמיק עם נשים וכך היה גם עם אשתו, אלינור.[9]
האימפריה הרומית הקדושה תחת מקסימיליאן הראשון[עריכה]
מקסימיליאן הראשון יחד עם קודמו בתפקיד פרידריך השלישי יצרו את הבסיס לאיחוד של האימפריה הרומית הקדושה עם האימפריה הספרדית. בזמן שלטונו של מקסמיליאן ענפים של שושלת הבסבורג שלטו באזורים כמו ספרד, הונגריה, בורגונדיה ואף בוהמיה. תחילה נתפס מקום המלוכה הבורגנדי בשנת 1477 בעת שלטונו של פרידריך השלישי ומאוחר יותר ספרד בשנת 1516 תחת מקסימיליאן הראשון כל זאת כשבוהמיה והונגריה איחודו ביחד בשנת 1526.[10] עובדה חשובה אודות ילדותו של מקסמיליאן הראשון היא החינוך המצוין ורם המעלה שקיבל בתור ילד. תחומי העניין שלו בתקופה זו פרחו כאשר הוא מרבה להתעניין בחומרים אותם הוא מוצא כשימושיים בחיי היומיום כאשר דוגמה טובה לכך היא חיבתו לקרטוגרפיה. ידוע כי הבסיס הלימודי שלו בלטינית היה טוב מההתחלה עקב חיי היומיום. הוא גם שכן זמן מה בבורגנדיה בה למד צרפתית וידוע כי ידע במידת מה גם איטלקית. ידוע גם כי הוא חבב ריקודים נוסף לחובב תחרויות הפלה ברומח, צייד ואף חובב מלאכה כאשר הוא מחזיק במחרטה לעץ בתחומי העיר אינסברוק.[11] בזמן שלטונו של מקסמיליאן עלה מוסד חדש על פני ההיסטוריה של האימפריה הרומית הקדושה והוא הרייכסטאג. ההקמה, שקרתה בשנת 1495, סימנה את המעבר בין ימי הביניים לבין תקופה חדשה שבעתיד תיקרא הרנסאנס כצד כאחד הצעדים המרכזיים לכינונה של אימפריה רומית-קדושה ומודרנית-כל זאת תחת שלטון הקיסר. הרייכסטאג היה למעשה מעין אסופה של חבר אנשים שהיו בעלי תפקידים מנהליים שונים באימפריה. הנציג ברייכסטאג תפקידו היה להביע את נוכחותה של מדינתו באימפריה (שלעיתים אף הייתה בעלת שטח מצומצם כמו עיר קיסרית). הקמתו של הרייכסטאג בעצם נתנה לישות המדינית הלוקחת חלק בו את היכולת להביע את דעתה, כאשר ההחלטות עצמן מתקבלות עקב השפעתן של המדינות הנוכחות ברייכסטאג.[10] לפני הרכייסטאג היו מוסדות דומים אך שונים שבדגלן כשהעיקרי שבהם היה ההופטאג.[12] כמו כן לא כל עיר באימפריה הייתה בעלת זכות הצבה-רק ערים ששילמו על כך מיסים מיוחדים קיבלו את זכות ההשפעה היוקרתית כשהן לוקחות אף את התואר "מדינה אימפריאלית" (Reichsstände) כל אחת ואחת מהן. בקשר למדינות שלא שילמו את מיסי החברות הן היו כפופות באופן ישיר לתחת ריבונותו של הקיסר.[10]
שנת 1495 לא הייתה רק מכוננת מבחינת הרייכסטאג אלא אף מבחינת כינון השלום והשקתת הרוחות באימפריה הרומית הקדושה של אותם הימים על ידי הקמתו של מוסד הרייכסטאג. נקודת היסטורית זו גם למעשה התחילה כחמש שנים אחר כך (שנת 1500) את צמיחת המעגלים האימפריאליים שלמעשה היו אזורי חלוקה שלפיהם סוד הרייסטאג. כלומר כל מעגל היה אזור באימפריה והכיל כמות מסוימת של נציגות באספה. אחרי שנת 1512 ושנת 1522 גדל מספר המעגלים אף לעשרה . סך כל כמות האסיפות ב-160 שנה (1495–1655) הייתה 45 אסיפות שונות כאשר הקצרה שבהן לקחה חמישה שבועות (התרחשה בנירנברג של שנת 1522) והארוכה שבהן נמשכה לתקופה של עשרה חודשים (באאוגסבורג של שנת 1547-1548).[13]
בין התוכניות המגוונות של מקסימיליאן הראשון ביחסי החוץ של האימפריה ניתן למנות תוכניות שהתרחשו ביחסים עם הונגריה, הולנד, מריבה כנגד צרפת ואף הברית עם האימפריה הספרדית. דבר זה נראה אף בהיותו של מקסימיליאן בניסיון להוביל מסע צלב משלו כנגד העות'מאנים במזרח אשר איימו עליו ללא הרף. במקרה של הונגריה מקסמיליאן הסתבך בעימות פוליטי עם בעלי ההון ההונגריים שנרתעו מהרעיון כי בית הבסבורג, אליו משתייך מקסמיליאן ישלוט בעתיד בהונגריה עקב מערכת חתונות בין האימפריה לממלכה ההונגרית שהתבטאה בחתונתו של לאדיסלאוס השני, מלך הונגריה, עם אנה דה פואה בשנת 1502 (כאשר הונגריה ביחד עם בוהמיה עברו לבעלות השושלת ההבסבורגית רשמית ב-1515 עקב נושאים נוספים[14]). כך הוא גם חיתן את מריה ופרדיננד, שהיו מבית משפחתו, עם יורשים מבית המלוכה ההונגרי. דבר זה התאפשר עקב חוזה פרסבורג בשנת 1491 שהבטיח להונגרים ביטחון צבאי (חשוב מאוד להם באותם הימים) מפני העות'מאנים. עם זאת למקסמיליאן לא היו תנאים קלים שהחריפו במהלך הדרך כאשר המשיכו בעלי ההון ההונגרים לא לקבל את מהלכי הבסבורג-כשהם עומדים כנגד המהלכים שהם מובילים שוב ושוב. בכל מקרה בינתיים התבצעה חתונה בין אחות של המלך Zápolya של הונגריה לבין מלך פולין, זיגמונט הראשון. חתונה זאת הובילה לאף החמרת מורכבות המצב כשאף וסילי השלישי, הנסיך הגדול של מוסקבה, מעורב במצב שבסופו של דבר הובילו את זיגמונט לשלטון על אזורים מאדמות האבירים הטבטוניים.[15]
למקסימיליאן היו ניסיונות רבים להתחיל מסע צלב חדש כנגד העות'מאנים במזרח שאיימו על האימפריה ואף על חידוש השליטה בירושלים. מקסימיליאן מבחינה דתית אף ראה בעצמו כקדוש נוצרי. דבר זה למעשה התבטא גם בחומרים האוטוביוגרפים שלו שאף מציגים את מקסמיליאן, בתור קיסר האימפריה הרומית הקדושה אל מול ישוע עצמו. השאיפות שלו להיות מנהיג הנצרות המערבית הם למעשה חלק מהמורשת של האימפריה הרומית הקדושה בתור המגנה הראשונה של הנצרות הרומית-קתולית בעולם.[16]
בזמן שלטונו של מקסמיליאן הראשון היה בית פוגר (Fugger) בעל כוח פיננסי בתוככי האימפריה, כאשר ראש הבית, ג'ייקוב פוגר העשיר שהתחיל את עסקיו כסוחר בגדים עוד בתקופה שרק הגה את הרעיון של הרווחת כסף כדרך מחצבים נהפך בסופו של דבר שבנקאי הראשי של המקסמיליאן ובהמשך גם של קרל החמישי ואף למתווך הראשי בעינייני כספים בעיקר מגרמניה, הונגריה ואיטליה שתחת שלטון בית הבסבורג, לבין הכנסייה הקתולית.[17]
האימפריה הרומית הקדושה תחת קרל החמישי[עריכה]
בתחילת דרכו[עריכה]
קרל נולד בגנט שבפלנדריה ב-24 בפברואר 1500.[1] החינוך שקיבל היה צרפתי במקור. ב-5 בינואר 1515 מונה כארכי-דוכס ארצות השפלה. בתקופה זאת הוא גם קיבל עלה מוזהב מהאפיפיור לאו העשירי. הוא אף קיבל מחווה מהאפיפיור עקב כך שנראה כי בקרוב מאוד עומד הוא להיות האיש החשוב באירופה כולה.[18] למעשה כאן האירוניה לא פסקה אבל קרל החמישי נהפך לארכי-דוכס ארצות השפלה כאשר אדם אחר למעשה ירש אותה גם כמלך והוא פרנסואה, מלך צרפת. בכל מקרה שלום בוצע בעידודו של קרל בין שני הצדדים והסכסוך נגמר.[19] כשהיה בן 15 שנים בלבד אף התווסף הכתר הברוגנדי לרשימת המדינות הנתונות תחתיו.[20] בשנת 1516 הוא טען בעלות על הכתר הספרדי כשהיה כבן 16 אחרי פטירתו של פרדיננד מארגון ועצמו הגיע לספרד בספטמבר 1517.[1] אל כל זאת הוסיף לקבל כתרים וקביל את הכתר הרומאי (מלך האימפריה הרומית הקדושה) ב-28 ביוני 1519. למעשה בעתיד הוא אמור לשלוט על אימפריה כה עצומה שאירופה לא ידעה, וודאי לא מאז קרל הגדול. כלומר מבחינה טריטוריאלית שלטונו יתאפיין בשטח הגדול ביותר אף יותר מקרל הגדול עצמו. היא תתפרש מאמריקה לצרפת, מארצות השפלה לספרד, וחלק עצום מהשטחים במרכז אירופה ובמערבה. הוא נתקל בהתנגדות בחצי האי ההיספני לא פעם במהלך שלטונו למרות זאת. כך למשל פרץ מרד אצילים כנגדו במדינה דל קאמפו שלבסוף סוכל. כך הם גם נחלו מפלה כנגד קרל כל זאת בשנת 1521. חשיבות גדולה היא בכך שלמעשה המרידות האלו יהיו ייחודיות בהיסטוריה של ספרד בכך שיעלמו הן מהעתיד לבוא במשך מאות שנים.[21] קרל שלט כמלך הרומאים בתקופת האינטררגנום, כלומר תקופה בה אין קיסר שולט באימפריה. הוא התחיל את דרכו כדוכס בורגנדיה בנוסף להיותו מלך ספרד לפני שקיבל את הכוח והתואר הקיסרי הנשגב. הוא אף יכול היה לזכות בתואר המונרכי של אזור נאפולי אך ויתר על כך כדי שפרנסואה הראשון יכח אותו בירושה (חוזה Noyons)-דבר זה העניק לו יכולת חשובה כשהוא למעשה מייסד יחסים טובים עם צרפת כדי שסוף כל סוף בית הבסבורג יוכל לשלוט אף בארצות השפלה (כלומר מהלך זה הגדיל את הסיכוי לכך) ויבטח את הסכם כי קרל הוא היורש הלגיטימי לספרד (דבר שאכן קרה בשנת 1516). קרל היה למומעד בעל רצון כה עז לכתר האימפריאלי שבסופו של דבר אכן יגיע אליו בעתיד אחת הסיבות כי פחד שצרפת תזכה בו-דבר שיכל להעצים מאוד את מעמדה. הוא עמד מולו בעת הדיון שנעשה אותה התקופה ברייכסטאג לבחירת המונרך הבא. חמש מדינות בוחרות היו בעד קרל אך עדיין סקסוניה לצד טריר לא ממש הביעו תמיכה (סקסוניה לא הייתה משוכנעת לתמיכה בו וטריר הייתה עיקשת בעד צרפת). אותה העת התערב גם האפיפיור בשאלת ההחלטה לירושה וצידד בעד מועמד אחר משניהם כי העדיף להימנע מאיום כי כל המדינות המקיפות אותו באירופה למעשה יהיו תחת כתר אחד (בהם ספרד, נאפולי, האזור של גרמניה של היום וצפון איטליה ועוד). האפיפיור אז היושב ברומא היה לאו העשירי, כשהוא בעצם מתערב כזכות הכנסייה שתוככי האימפריה. הוא לא בחר בפרנסואה הראשון בדיוק מאותן הסיבות (הוא היה לדוכס מילאנו ולמלך צרפת-דבר שעלול להוביל אותו ליצירת כוח מאיים לאפיפיורות מצפון איטליה כל זאת תחת בית ולואה, הבית אליו השתייך פרנסואה. מכל אלו הוא העלה רעיון אחר והציע את פרידריך החכם לתפקיד. דבר זה לבסוף לא התקבל וקרל נבחר כמלך הגרמני אחרי מותו של מקסמיליאן הראשון. הבחירה בסופו של דבר גרמה לפרנסואה לנסות להתערב בתוך ענייני האימפריה בשאיפה להוריד את ההשפעה של בית הבסבורג-דבר שאולי יוכל להגדיל את הסיכויים שלו לעלות לשלטון בתור קיסר באימפריה.[22] בכל מקרה קרל נבחר לבסוף והוכתר על ידי האפיפיור לקיסר בבולוניה ב-24 בפברואר 1530.[23] האינטררגנום נמשך אף מעט אחרי ונהוג לסמן את סיומו בין התקופה שבין תאריך הכתרתו לבין פתיחת הרייכסטאג הראשון בוורמס ב-27 בינואר 1521-כלומר הייתה זאת תקופת מעבר. תקוות גדולות נחתו על קרל, במיוחד שיצליח למלא את התפקידים בהם מקסמיליאן נכשל לטעמם.[18] מבחינה כלכלית עמדו גורמים כמו משפחת פוגר (Fugger) הידועה שהייתה לאחת ממשפחות הסוחרים הגדולות באאגוסבורג של התקופה (שאף כוחה הכלכלי לא היה פחות מזה של נירנברג לקראת סוף המאה ה-15) שלמשל מימנה את תהליך הבחירה שלו לקיסר.[24] משפחת פוגר הלוותה למעשה 543,000 פלורינים כדי שקרל יוכל לשחד את הנסיכים הבוחרים בעת הבחירות ב-1519.[25]
נוסף על כך בעת פטירתו של מקסמיליאן הראשון תוכנית אחת גדולה נשארה על השולחן כשהיא למעשה אמורה עוד להתממש והיא יצירת מסע צלב מחודש כנגד העות'מאנים שבסופו של דבר על פי התוכנית יוביל לכיבושה של איסטנבול. מקסמיליאן מת אחרי מחלה שנמשכה זמן מועט יחסית ולכן גרם להפתעה גדולה באימפריה. סביר להניח, על פי העולה מכתביו בני התקופה, כי מקסמיליאן הראשון היה מודע לסופו המתקרב ולכן קידם את בחירת יורשו למלוכה במקביל לעבודה על משימתו הגדולה ביותר. ב-30 בדצמבר 1518 מקסמיליאן אף היה מרוכז כל כך הרבה אפילו לקראת מותו בעיצוב זכרונו כקיסר לעתיד שכאשר הביע את אחת ממשאלותיו האחרונות, הוא התייחס לקברו במשאלה זו ואף לחלוקת הרכוש שלו לאחר מותו אך לא התייחס למי תגיע משרת היורש. לכן הייתה ההצבעה לאחר מותו של קרל בידי הנסיכים הבוחרים פתוחה יחסית והתוצאה לא הייתה בהכרח ידועה מראש. כך למשל חלק מהנסיכים הבוחרים תמכו בקרל וחלק אחר היו כנגדו.[20] קרל הוכתר בסוף כ"מלך גרמני-רומאי" באקס לה שפל בשנת 1520.[26]
כמלך הרומאים וקיסר האימפריה[עריכה]
לאחר שנבחר קרל ב-28 ביוני 1519 לקיסר הוכתר קרל למלך הרומאים באקס לה שפל בשנת 1520 ב-23 באוקטובר אותה שנה. ארכיבישוף קלן לקח חלק בניהול האירוע ושאל את הקהל האם הוא מוכן לקבל את קרל כמלכו וקיבל קריאות תמיכה ולבסוף הוכתר קרל. הוא הוכרז כמלך בהיכל כשהוא לבוש בטוניקה של קרל הגדול, עם החרב המסורתית, הכתר המוזהב, עם טבעת על ידו, השרביט הכדורי כשהוא מובל אל כס המלכות. מאורע זה מתאר בצורה מצוינת את זיכרון קרל הגדול גם בתקופת הרנסאנס כחלק בלתי נפרד מהמוסד האימפריאלי של האימפריה הרומית הקדושה.[27]
בשנת 1520 הוביל קרל לרכישה של וירטמברגתמורת 220,000 פלורינים. הליגה השוואבית אשר גירשה את הדוכס אולריך (Ulrich) לגלות כתוצאה ממלחמה שקרתה באזור בה הוא השתתף כנגדה. על אף שקנה בית הבסבורג בסופו של דבר את הטריטוריה תחילה ניצב במצב בעייתי כשאין לו את הסכום הדרוש כדי לממן קנייה זאת. דבר זה נפתר על ידי התערבותה של בורגנדיה אשר עזרה בתהליך הקנייה. מיקומה האסטרטגי של וירטמבורג היה הכרחי לקנייה בכך שהיא בעלת פוטנציאל ממשי לחיזוק שליטת בית הבסבורג באזור כולו. ב-7 בפברואר 1522 הועבר חבל הארץ לאחיו על ידי קרל החמישי כדי שישלוט שם כדוכס.[28]
ב-26 במאי נחת קרל החמישי בחופי אנגליה לצורך ביקור מלכותי. אירוע זה היה לחשוב ביותר ואליו היו הכנות רבות. הוא פגש בדובר את הקרדינל וולסי (Wolesy), הוא פגש את מלך אנגליה ואת קתרין מארגון, אשתו. אירוע זה היה לסמל ביחסים בין אנגליה ובין האימפריה של קרל, דבר שגם תאם את גישותיו הבורגנדיות והקסטיליות של אבותיו אשר נהגו בדרך כלל כך ביחסים עם אנגליה. אחת הסיבות העיקריות לרצון לחברות היה מטעמי מסחר, כך למשל הולנד שהייתה באימפריה הרומית הקדושה אז ותחת שלטונו של קרל צרכה צמר תוצרת אנגליה בכמויות ניכרות. בפגישה זאת הם גם חידשו ב-29 במאי את אמנת קטנברי שהייתה בתוקף בזמן תקופתו של פרננדו השני שהיה למלך אראגון והייתה בסימן שאלה לאחר מותו ובזמן תחילת שלטונו של קרל החמישי.[29]
קיסרות האימפריה הרומית הקדושה תחת קרל ספגה את היריבות ההולכת וגוברת עם צרפת באיטליה ובייחוד אפשר לזהות את קרב פאביה החשוב בו נתפס בסופו של דבר פרנסואה הראשון ב-1525 אחרי שניסה פרנסואה לחבור לקבוצות גרמניות ואף לאימפריה העות'מאנית כנגד קרל.[30] חייליו של קרלה אף שדדו את רומא בשנת 1527 בפשיטה הקרויה ביזת רומא.[31] קודם לכן, בשנת 1525, נכבשה הונגריה מידיו של קרל על ידי העות'מאנים ואף התקיים מצור על וינה שלהם בשנת 1529. דבר זה בא לידי ביטוי גם בהתמודדות של קרל עם האימפריה העות'מאנית שהיה עימה במתיחות רבה, בייחוד כאשר הצי הימי של הטורקים עוגן בנמלים צרפתיים כחלק מההסכם). במקביל לצי הימי שודדי ים מוסלמים רבים פשטו על אזורים באיטליה ובספרד והפריעו למהלך התקין של האימפריה של קרל. עם זאת הצליח קרל לכבוש את תוניסיה בשנת 1534 וקיימו מצור על אלג'יריה בשנת 1541.[30] בשנת 1534 הועברה מילאנו לידיו של קרל, מקום נוסף בו התבטאה עוצמתו הפוליטית. קרל שלט במילאנו בעזרת מושל מקומי איטלקי אך שהיה כפוף אליו ולתחת מרותו.[32]
כדיפלומט[עריכה]
כקיסר האימפריה הרומית הקדושה, באופן אירוני כמגנה של הכנסייה הקתולית הוא דאג להדיח את האפיפיור המהכהן מתפקידו והיה בסכסוך ממושך עם הכנסייה. דבר זה עורר סערה גדולה באירופה והכה גלים. הסכסוך התרחש לאחר הקמת הליגה הקדושה של קוגנאק (Cognac) שהוקמה על ידי לא פחות מהאפיפיור עצמו. לאחר שהדיח את האפיפיור החדש בתפקיד הכתיר אותו לקיסר האימפריה הרומית הקדושה באיטליה-דבר שעורר גם הוא יראה באירופה כלפי הכוח הגדל של בית הבסבורג. הוא אף נכנס לסכסוך עם פרנסואה הראשון, נציגה הראשון של האומה הצרפתית כמלך. בסופו של דבר הסיסכוך הוביל לכליאתו של פרנסואה במדריד.[21]
כמגן הכנסייה הקתולית[עריכה]
הוא נלחם גם כנגד הכוח העולה של הנצרות הפרוטנסטנטית.
כאשר הקתוליות נצחה את הפרוטנסטנטיות בעת אירוע כלשהו, כלומר כאשר קרל החמישי (מייצג הקתוליות) למשל היה מנצח נסיכים פרוטסטנטים לצורך הדוגמה-היה נחשב לניצחון זה לא רק ניצחון לנצרות הקתולית אלא גם לאימפריה של קרל וניצחון קרל בשדה הקרב זוהה עם ניצחון הקתוליות עצמה. כלומר, היה קשר הדוק בין הקיסר ההבסבורגי (במיוחד בעת זמן שלטונם של קיסרים כמו קרל החמישי, פרדיננד השני, פיליפה השני ופיליפה הרביעי) לבין הכנסייה הקתולית שבאותה התקופה נראה כי הם גופים חופפים בהרבה מאוד מובנים.[14]
ב-18 באפריל 1521 זומן מרטין לותר על ידי קרל לשמע חזרה בו בספרו אשר פרסם אל מול אספה שכללה את קרל החמישי בעצמו ואת הנסיכים הבוחרים והמייצגים של האימפריה הרומית הקדושה כולה. כשנשאל לותר, החליט לענות:[33]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
עד שלא אהיה משוכנע בידי עדות הכתבים או בידי סיבה ברורה (כי אינני בוטח לא באפיפיור ולא בחברי מועצתו, מפני שידוע כי הם לעיתים קרובות כשהם מטעים ומכווצים את עצמם), אני כרוך בידי כתבי הקודש שציטטתי ומצפוני שבוי למילת האל. אני אינני יכול ואני לא אחזור בי בדבר, מכך שאין זה בטוח או נכון להיות כנגד המצפון. מי יתן ואלוהים יעזור לי! אמן.
המקור באנגליתUnless I am convinced by the testimony of the Scriptures or by clear reason (for I do not trust either in the pope or in councils,since it is well known that they have often erred and contradicted themselves), I am I am bound by the Scriptures I have quoted and my conscience is captive to the world of God. I cannot and I will not retract anything, since it is neither safe or right to go against conscience. May God help me! Amen.— Eugene F. Rice Jr, Anthony Grafton, The Foundations of Early modern Europe 1460-1559, W.W. Norton & Company,1994, page 191-192
כפטרון האמנות[עריכה]
טיציאן היה לחשוב באומנים שמתעדים את קרל החמישי באמנות התקופה שהוא צייר כמה וכמה דיוקנים אישיים שלו. כך גם חליפת השריון שלו נשמרה עד ימנו ובעלת ערך היסטורי רב (כשהיא עצמה שוקלת כ-115 קילו).[21] קרל גם היה בעל חיבה למוזיקה והיה ידוע כי היה נתפס עומד פעמים רבות מאוחרי דלת חדרו שר בעצמו ביחד עם מופע מוזיקלי שהתרחש ברקע, דבר הממחיש את חיבתו העצומה לתחום אף ברגעים הקטנים המראים עד כמה היה מחובר על אומנות המוזיקה ואת קיומה הפורח של מוזיקה בליבה של האימפריה והוא חצר המלכות.[34]
מבחינה צבאית[עריכה]
קרל החמישי במשך כל תקופת שלטונו בילה חלק ניכר ביותר מזמנו במלחמות לצורכי האימפריה. הסכסוך המשמעותי ביותר שהוא ניהל היה למעשה המאבק כנגד האומה הצרפתית שהייתה נגדו מרגעיו הראשונים בתפקיד. היריבות הזאת נודעה בשם יריבות הבסבורג-ולואה. כך גם הסכסוך לא פסק אחרי מותו והמשיך גם ליורשו. בכל מקרה הסיסכוך הנדון היה למשמשעותי ביותר גם מבחינת אבדות וגם מבחינה כלכלית. מכל מקום צרפת הייתה האויבת הגדולה ביותר של קרל החמישי במשך כל ימי חייו. הדרישה המקודמת של פרנסואה לאזור נאפולי של היום הייתה משמעותית גם היא כי למעשה הייתה הניצוץ לסכסוך שהחל בשנת 1494. פרנסואה רצה לקבל את הכתר של רנה מאנז'ו (René of Anjou) שהודח מתפקידו קודם לכן. רנה הודח על ידי אלפונסו מאראגון קודם לכן (והוא נהפך לאלפונסו הראשון מנאפולי בשנת 1443). השושלת שיצאה מאלפונסו מארגון למעשה שלטה במקום למעלה מ-50 שנה כשלמעשה צרפת עדיין טוענת בעלות על המקום אך לא ממש עושה משהו כדי לקדם זאת. בכל מקרה בעת שאלפונסו השני, מלך נאפולי נכנס לסכסוך עם דוכס מילאנו השתנה המצב. כך גם האצולה בנאפולי עודדה את הטענה הצרפתית לשליטה באזור וביחד עם הסיכסכוך נראה כי עתה לשארל השמיני (מלך קודם לכן ששלט על צרפת לפני פרנסואה) מצב טוב להתערב במצב האיטלקי ולדרוש מחדש את טענותיו על ידי כוח צבאי. כשהוביל אותו שארל השמיני את הצבא לאיטליה לקחו הם את נאפולי. בכל מקרה בעת שעשה זאת הוקמה ליגה כנגדו שנקראה הליגה הוונציאנית שלמעשה גרמה לו לסגת מהמגף האיטלקי. לואי השנים-עשר שהגיע מאוחר יותר בתור מלך צרפת אשר רצה עדיין להשיג את הכתר על נאפולי ראה מולו את פרדיננד מארגון אשר חידש הכתר שהפסיד קודם לכן, כלומר החידוש היה בשנת 1495. בשנת 1500 הייתה תפנית כאשר נצבה תוכנית חלוקה ללואי השנים-עשר ולפרדיננד המחלקת למעשה את הממלכה למספר חלקים כאשר בשנת 1504 צבא ספרדי למעשה נכנס לתמונה ומוציא את הצרפתים ממקומם בנאפולי. דבר זה איפשר לפרדיננד מארגון לחדש את טענותיו לכתר. קודם לכן ב-1499 הצרפתים בידי לואי השנים-עשר שלטו גם על מילאנו אך יצאו משם בשנת 1512 בעזרת כוחות הצבא הספרדי והאפיפיור (אז למדינת האפיפיור היה אופי לוחמני יותר בחסותו של יוליוס השני). בשנת 1515 הצרפתים על ידי פרנסואה הראשון כבשו שנית את מילאנו והשתלטו על גנואה על ידי גירוש הדוג'ה שלה.[35] מהלך זה קרה על ידי הובלת צבא גדול ממדים כדרך האלפים אל כיוון איטליה. שווייצרים רבים עזרו בינתיים להגן על מילאנו העומדת להיכנס למלחמה על ידי צבאו של פרנסואה. הצרפתים הציעו בינתיים כמיליון כתרים (מטבע) לשווייצרים כל זאת על מנת שיעבור לצידם (דבר שהתקבל על ידי היחידות הצבאיות שמקורן בקנטונים המערביים ביותר של האומה שאכן עברו בסופו של דבר לצד הממלכה הצרפתית). מכל מקום פרנסואה הראשון הצליח לעבור עם צבאו לאיטליה עם גיבוי של אותן יחידות שווצריות. בינתיים שאר היחידות שהיו לצד האיפריה הרומית הקדושה פנו גם הן לכיוון מילאנו. הן נפגשו בקרב אכזרי שאחרי זמן מה גובה על ידי חיילים ונציאנים (אשר תמכו בצרפתים) שגרמו בסופו של דבר להשתלטות צרפתית על תחומי העיר מילאנו (10–11 בספטמבר 1515). אחרי הענקת כספים נוספים וניהול משא ומתן הממלכה הצרפתית הצליחה להמיר את השווייצרים באופן מוחלט לצידה כנגד ההתנגדויות באיטליה.[36] המהלכים האלו שהופעלו לפני עלייתו של קרל החמישי לשלטון כמונרך של האימפריה הרומית הקדושה למעשה מציגים את המורכבות הפוליטית שהבעירה את הסיכסכוך ואת הגורמים להתערבותה ההולכת וגוברת של צרפת כנגד ספרד באזור שכבר הייתה בוערת בעת עלייתו של קרל לשלטון.[35]
קרל החמישי הוביל את צבא ובתשע מלחמות ומבצעים צבאיים עיקריים במהלך שנות שלטונו ובהם:[37]
- המצור על פירנצה (1529-1530)[37]
- מהלכים צבאיים כחלק מהמלחמות העות'מאניות-הבסבורגיות[37]
- כיבוש העיר תוניס כחלק נוסף מהמלחמות העות'מאניות-הבסבורגיות[37]
- המלחמה האיטלקית של 1536–1538 (חלק מהמלחמות האיטלקיות)[37]
- המצור על אלג'יר (1541)[37]
- המלחמה השמלקלדית[37]
- המצור על מץ (1552)[37]
- המלחמה האיטלקית של 1542-1546[37]
קרל החמישי גם עשה עסקאות חשובות עם אצילים באימפריה למען מאמציו המלחמתיים. כך למשל בשנת 1528 עשה עסקה עם האצולה הפרנקונית. הם התחייבו בין היתר לעזור על ידי מתן מיסים גבוהים יותר לממשלה במאמץ המלחמתי כנגד העות'מאנים אך עם זאת קבלו בתמורה הכרה כבעלי מעמד חופשי באימפריה וקבלת הגנה צבאית מהנסיכים האחרים באימפריה.[38]
בשנת 1529 היה איום מוחשי על וינה עצמה מצבאו של סולימאן המפואר, אשר שלט אז של שטחים נרחבים אף באירופה עצמה דוגמת הבלקן והונגריה.[39]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מבחינה פוליטית[עריכה]
מבחינה פוליטית ודיפלומטית שלט קרל החמישי על אזורים שונים במיוחד, שכללו את גרמניה של היום, ספרד וארצות השפלה וכן שלט בחלקים מאיטליה. השליטה של קרל הגדול התבטאה בדרך הגנתית והשטחים שהשיג בתחומי אירופה היו כדרך ירושה ומעט יחסית כדרך כיבושים. גודלה העצום של האימפריה עליה שלט איים באופן מוחשי גם על הממלכה הצרפתית והאנגלית בעוד שהשנייה הצטרפה במועד מאוחר יותר לקבוצת המעצמות המאוימות ממנו.[40] עם זאת קרל גם השיג שטחים מרובים מחוץ לאירופה, במיוחד עקב מסעות כיבושיהם של פרנציסקו פיזארו על אימפריית האינקה בפרו ושל הרנאן קורטס (Herńan Cortés, שהיו לקונקיסטאדורים תחת חסותו) ושכבשו את שטחיהם של האצטקים במקסיקו של ימנו. אף מסעותיו של פרדיננד מגלן היו בעלי תוצאות מניבות בשבילו ב-1522 כאשר הוא מימן את כל חמש ספינותיו.[41] למרות כל זאת מעולם לא הוכתר קרל כמלך קסטיליה או ארגון-דבר שהוסבר במהלך השנים בצורות שונות כאשר טענה אחת סוברת כי מלכות ספרד הועברה כקדושה עוד בירושה ואין סיבה או שום חשיבות בשימוש באמצעים כנסיתיים-טקסיים כדי לקבוע את מלך ספרד כמולך בחסד האל.[42]
בשלב מאוחר יותר בייו הפוליטיים של קרל, החליט כי יעדיף הוא להעביר את ניהול השטחים ההבסבורגיים במרכז אירופה לאחיו, פרדיננד הראשון.[41]
קרל היה עסוק גם פעמים רבות במסעות, דוגמת מסעותיו וביקוריו בוירטמבורג, אוסטריה, בוואריה, ספרד, ארצות השפלה, איטליה, צרפת ואף צפון אפריקה.[41] חוסר בעיר בירה לאימפריה של קרל התאים לתפישותיהן המסורתיות של קיסרי האימפריה כאשר אין לו מקום קבוע אלא הוא נודד ועובר ממדינה למדינה בלי משכן קבע.[43]
דמותו בציבור[עריכה]
כבר בזמן מלכותו של קרל היה נראה בבירור הכבוד שרחשו אליו גורמי חוץ רבים אך גם כוחו הרבה בתור קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הרנאן קורטס אף הוסיף ודיבר עליו כי צריך הוא לההיפך למעין קיסר חדש של ספרד, בדיוק כמו שהוא קיסר האימפריה הרומית הקדושה. אף בהתייחסות שלו אל קרל בשלב מאוחר יותר כינה אותו "הוד מלכותו שאליו כל העולם נתין". כך לשמל גם שכנבחר לקיסר אמרו עליו חבריו כי הוא הגיע למצב כי הוא כה חזק כי יוכל לאחד את כל איטליה תחת שלטונו ואף לבסס מדינה מאוחדת חדשה מכל הטריטוריות עליו הוא שלט. כך גם דמותו הרוחנית הייתה בעלת הילה חזקה כאשר הוא היה ידוע כקתולי הדוק (אשר מבצע מיסה כל יום ולעיתים אף פעמיים ביום) וכמורשת קיסרי האימפריה ראה עצמו כמגן הראשון של הנצרות המערבית.[44]
פרדיננד הראשון[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מקסימיליאן השני[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
רודולף השני[עריכה]
רודולף השני ירש את מקסמיליאן השני בתור שליט האימפריה כאשר קודם לכן כבר היה מלך הונגריה משנת 1572, ומלך בוהמיה משנת 1575.[45]הוא הוכתר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה ב-1576.[46]
האימפריה הרומית הקדושה תחת שלטונו של רודולף השני הייתה צריכה להתמודד עם כמה מסעות צבאיים חשובים בהחלט כאשר נלחמה נגד הצבא העות'ומאני בבלקן. שנת 1590 הייתה שנה חשובה מפני שבה חודש הסכם הידידות בין האימפריה הרומית הקדושה לאימפריה העות'מאנית, אך עם זאת אותה השנה גם נגמרה המלחמה עם איראן והאימפריה העות'מאנית התעשרה כתוצאה מכך עד מאוד. רודולף ידע על כך וניסה להשקיע כספים רבים על ידי הענקת קיצבאות לשרים חשובים במדינה העותמ'אנית, אך מלחמה הייתה בלתי נמנעת לאותה התקופה. אותה התקופה הייתה מחולקת האימפרונגריה בין שתי האימפריות על ידי התבססות על ידי תנאי השטח (נהרות והרים) שהיוו מקומות אסטרטגיים חשובים. בין 1521–1566 היו מסעות קרב רבים באזור כאשר העות'מאנים הצליחו לפרוץ את הגבולות האימפריאליים, אך מאז, בעזרתם של אדירכלים איטלקיים, חודש הקו ההגנתי של האימפריה ונוספו לו ביצורים עם ארטילריה שהיו למקום הגנתי חשוב לאזור. יחידות אוסקוקס (Uskoks) שהיו לצבא לא רשמי של האימפריה החלו לתקוף תחילה בבלקן כאשר מושל בוסניה העות'מאני של 1591 החליט לבצע בשנה זו פלישה אל אזור קרואטיה ולקח שם כמה ביצורים נוצריים חשובים של האימפריה. שנת 1592 הייתה לזכוצתם של העותאמנים כאשר הצליחו להכניע מספר לא מבוטל של כוחות אימפריאליים. רודולוף ביצע בשנת 1593 כתגובה לכך פלישה חוזרת על שטחים עות'מאניים שהתרחשה במפתיע וגרמה לנסיגה של אלפי תושבים וביניהם גם מושל בוסניה. באותה השנה, אחרי הכנות מרובות של הסולטן הטורקי ששלח חיילים מרובים אל עבר בלגרד, הצליח הצבא הטורקי לכבוש את במצבר גיור (Györ,הידוע גם כ-Raab) הממוקם כ-100 קילומרים בלבד מבירת האימפריה והיא וינה. ספרד ביחד עם הכנסייה הקתולית ואף מספר נסיכיות באיטליה שלחו כספים מרובים לרודולף למען צורך התמודדות עם פלישה זאת. כך גם יצר רודולף ברית עם וולאכיה וטרנסילבניה כנגד העות'מאנים (שהיו למעין אוטונומיות ושתמכו בעותו'מאנים עד עתה כאשר הן שילמו כספים מרובים לאוצרה עקב היותן מדינות סוזרניות תחת חסותה). מיכאי האמיץ שפעל באותה התקופה בוולאכיה כנגד העות'מאנים, הצליח לכבוש ביצורים לאורך נהר הדנובה ותפס את פקיד האוצר העות'מאני של האזור כולו והוביל למותו (באוקטובר שנת 1594). אותה התקופה פעל גם כן הנסיך זיגיסמונד מבית של טרנסילבניה Báthory לצורך מגעים עם האימפריה הרומית הקדושה ובשנת 191 נחתמה ברית בין שתי מדינות אלו. דבר זה איפשר לרודולף לכבוש ביצורים חשובים מידי העות'מאנים, דוגמת מבצר Esztergom (הידוע גם כ-Gran) בשנת 1595 כאשר במקביל פעל מיכאי האמיץ וכבש את פלבן וכאשר כוחות פולניים עוזרים רבות למאמץ המלחמתי וכובשים מידי הטטרים את נסיכות מולדביה.[47]שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
לרודולף השני הייתה חיבה עצומה למדעים ולאומנות-דבר שהתבטא מאוד באישיותו.[45]
לקראת סוף שנות מלכותו כקיסר מחשש לא לאבד את בוהמיה תחת הסערות הדתיות בה היא נמצאה אותה עת החליט בשנת 1609 לאשרר חופש דת בה. דבר זה אושרר כדרך צ'ארטר הקרוי "צ'ארטר החירות" אשר אישר והפך לחוקי ה'קמת בתי ספר וכנסיות פרוטסטנטיות.[45] עם זאת מהלך זה נעשה לא ברצון אלא מתוך הפעלת לחץ משמעותי על רודולף. בשנת 1611 ניסה רודולף לכבוש את פראג אך לא צלח והעביר עקב כך את כתרו לאחיו והוא מתיאס (כאשר פחות משנה לאחר מכן הוא נפטר).[48]
ידוע גם כי רודולף סבל מבעיות דיכאון מתמשכות במהלך חייו-דבר שהשפיע רבות על צורת הניהול של האימפריה בתקופתו. כתוצאה מכך הוא עבר לטירה בתוככי העיר פראג כשהוא מקדיש את זמנו ללימודי קסמים, אסטרונומיה ואסטרולוגיה. בחצר ארמונו שבטירתו הוזמנו מהאסטרונומים הטובים ביותר באירופה כאשר הם מקבלים הגנה תחת חסותו מהעוינות של הכנסייה באותה התקופה. טיכו ברהה ואף יוהאנס קפלר היו מחבריו הקרובים אשר שררו בחצרו ונהג להעביר איתם לעיתים את הלילות. רודולף אשר האמין באסטרולוגיה אף השתמש בה כדי להחליט את פעולותיו באימפריה ומאידך הממשלה האימפריאלית התנהלה בזמנו מבחינה אסטרולוגית גם כן.[46]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Wim Blockmans, Emperor Charles V 1500-1558, Arnold, 2002, פרק Chronology
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Peter H. Wilson, Heart of Europe- A History of the Holy Roman Empire, Harvard University Press, 2016, עמ' 731
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Complete List of the Holy Roman Emperors, www.holyromanempireassociation.com
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Peter H. Wilson, Heart of Europe- A History of the Holy roman Empire, Harvard University Press, 2016, עמ' 72
- ↑ 6.0 6.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Peter H. Wilson, Heart of Europe- A History of the Holy Roman Empire, Harvard University Press, 2016, עמ' 401
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Peter H. Wilson, Heart of Europe- A History of the Holy Roman Empire, Harvard University Press, 2016, עמ' 732
- ↑ 8.0 8.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Holy Roman Emperor Frederick III - 1440-1493, www.holyromanempireassociation.com
- ↑ 10.0 10.1 10.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Peter H. Wilson, Heart of Europe- A History of the Holy Roman Empire, Harvard University Press, 2016, עמ' 735
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Edited by Eva Michel, Maria Luise Sternath, with Essays by Manfred Holleger, Eva Michel, Friedrich Polleroß, Thomas Schauerte, Andera Scheicl, Manfred Schreiner, Larry Silver, Werner Telesko and Elisabeth Thobois, Emperor Maximilian I and The Age of Dürer, Albertina, עמ' 26
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Hoftag, memim.com
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Edited by Helmut Walser Smith, The Oxford Handbook of Modern German History, Oxford University Press, 2011, עמ' 33
- ↑ 14.0 14.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פול קנדי, עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות: תמורות כלכליות ומאבקים צבאיים משנת 1500 ועד שנת 2000, תרגום: יהושע פורת, דביר, 1992
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Joachim Whaley, Germany and the Holy Roman Empire, Oxford University Press, 2012, עמ' 67-68
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Larry Silver, Marketing Maximilian, the Visual Ideology of a Holy Roman Emperor., Princeton University Press, 2008, עמ' 110-111
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Gordon A. Craig, The Germans, New York: G. P. Putnam's Sons, 1982, עמ' 106
- ↑ 18.0 18.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Joachim Whaley, Germany and the Holy Roman Empire, Volume I, Oxford University Press, 2012, עמ' 168
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Charles V, The Autobiography of the Emperor Charles V., Spottiswoode and co., 1862, עמ' 4
- ↑ 20.0 20.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Harald Kleinschmidt, Charles V: The World Emperor, The History Press
- ↑ 21.0 21.1 21.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Mark R. Williams, The Story of Spain, the Dramatic History of Europe's Most Fascinating Country, Golden Era Books, 2004, עמ' 116-118
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Joachim Whaley, Germany and the Holy Roman Empire, Volume I, Oxford University Press, 2012, עמ' 155-157
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Mary Tiffany Ferer, Music and Ceremony at the Court of Charles V: The Capilla Flamenca and the, Boydell Press, 2012, עמ' 1
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Kathy Stuart, Defiled Traders and Social Outcasts - Honor and Ritual Pollution in Early Modern Germany, Cambridge University Press, 1999, עמ' 36
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Eugene F. Rice, Jr., The Foundations of Early Modern Europe, 1460-1559, Weidenfeld and Nicolson, 1970, עמ' 41
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Glenn Richardson, Renaissance Monarchy; The Reigns of Henry VIII, Francis I and Charles V, Oxford University Press, 2002, עמ' 20
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Edward Armstrong, The Emperor Charles V (Vol. I), .Macmillan and Co., 1910, עמ' 67
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Otto von Habsburg, Charles V, Praeger, 1970, עמ' 81
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Manuel Fernández Alvarez, Charles V; Elected Emperor and Hereditary Ruler, Thames and Hudson, 1975, עמ' 37
- ↑ 30.0 30.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Charles A. Truxillo, By the Sword and the Cross; The Historical Evolution of Catholic World Monarchy in Spain and the New World, 1492-1825, Greenwood Press, 2001, עמ' 41
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Edited by: Peter Arnade and Michael Rocke (article written by: Peter J. Arnade), Power, Gender, and Ritual in Europe and the Americans, Centre for Reformation and Renaissance Studies, 2008, פרק Spanish Furies: The Siege and Sack of Cities in the Dutch Revolt
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Edited by: Eric Cochrane, Julius Kirshner:, Readings in Western Civilization, The Renaissance, The University of Chicago Press, 1986, פרק The Religous Reformation, A Reformation cty: The Diary of Gilambattista Casale, עמ' 410
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Eugene F. Rice Jr, Anthony Grafton, The Foundations of Early modern Europe, 1460-1559, W. W. Norton & Comapny, 1994, עמ' 191
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Isaac Nathan, Musurgia vocalis: an essay on the history and theory of music, and on the qualities, capabilities, and management of the human voice, London Fentum, 1836, עמ' 47
- ↑ 35.0 35.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.William Maltby, the Reign of Charles V, Palgarve, 2002, עמ' 32-33
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.James D. Tracy, Emperor Charles V, Impresario of War: Campaign Strategy, International Finance, and Domestic Politics, Cambridge University Press, 2002, עמ' 41-42
- ↑ 37.0 37.1 37.2 37.3 37.4 37.5 37.6 37.7 37.8 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.James D. Tracy, Emperor Charles V, Impresario of War: Campaign Strategy, International Finance, and Domestic Politics, Cambridge University Press, 2002, עמ' 109
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Hillay Zmora, The Feud in Early Modern Germany, Cambridge University Press, 2011, עמ' 159
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ניל פרגוסון, ציביליזציה, עם עובד, 2013, עמ' 34
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ה. א. ל. פישר, דברי ימי אירופה, ג'-ד', מוסד ביאליק על ידי מסדה, פרק עשירי-הקיסרות של קרל החמישי, עמ' 102
- ↑ 41.0 41.1 41.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.John Julius Norwich, Four Princes: Henry VIII, Francis I, Charles V, Suleiman the Magnificent and the Obsessions that Forged modern Europe, Atlantic Monthly Press, 2016, עמ' 23-24
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Glenn Richardson, Renaissance Monarchy; The Reigns of Henry VIII, Francis I and Charles V, Oxford University press, 2002, עמ' 21
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Thomas Hugh, The Golden Empire; Spain, Charles V, and the Creation of America, Random House, 2010, עמ' 32
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Thomas Huge, The Golden Empire; Spain, Charles V, and the Creation of America, Random House, 2010, עמ' 35
- ↑ 45.0 45.1 45.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.H.C.HAWTREY, A SHORT HISTORY OF GERMANY, THE BAY VIEW READING CLUB, 1905, עמ' 139
- ↑ 46.0 46.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Holland, Jack. Imperium Romanum; Monroe, John. Charlemagne and the Holy Roman Empire, The Order of Rome, Boston: Boston Pub. Co., 1986, עמ' 160
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Geoffrey Parker, Europe in Crisis, 1598-1648, Blackwell Publishers, 2001, עמ' 57-59
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Edited by: Joachim Chwaszcza, article wirtten by: Eva Meschede, Prague, Singapore : Apa Publications, 1989, עמ' 39
קטגוריה:האימפריה הרומית הקדושה
This article "האימפריה הרומית הקדושה של הרנסאנס" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:האימפריה הרומית הקדושה של הרנסאנס. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
