האוכל הבדואי
האוכל הבדואי המסורתי מושפע מאזור המגורים של הבדואים. חיי הנוודות הם שקבעו את רכיבי המזון, את צורת ההכנה, את שיטות השימור ואת כלי האוכל. גם התלות בשינויי מזג האוויר, ההמלטות של הטלאים והגדיים, גידול עדרי הצאן והיעדר גישה לטכנולוגיה במקרים מסוימים – הובילו לאורח חיים המייחד את האוכל הבדואי.[1][2]
בעבר מקורות המזון העיקריים של הבדואים היו ליקוט צמחים וגידול צאן.
סוגי מאכלים[עריכה]
אורז ולחם הם הבסיס לכל ארוחה בשל זמינותם ומחירם הזול. כמו כן נעשה שימוש בצמחי בר (חובזה וזעתר למשל) ובחלב צאן ומוצריו. מחלב העיזים והכבשים מייצרים בעונת האביב מוצרים שונים כמו עפיג' וג'מיד – סוגי גבינות שמייצרים ממי החלב ויכולות להישמר בין שנה לשלוש שנים, בהתאם לכמות המלח. העפיג' הוא גוש יבש של חלבוני חלב, ללא שומן, אך עם הרבה מלח, אותו ניתן לשאת בדרכים מדבריות.[1][2] כמו כן, במהלך השנים נוצרו מסורות ומאכלים, העושים שימוש בעשבי תיבול ומרפא המצויים במדבר. בנוסף לחלב העיזים והכבשים, התזונה הבדואית עושה שימוש בחלב נאקות, הנחשב לבעל סגולות רבות.[2]
אחד המאכלים המפורסמים והחגיגיים של הבדואים הוא ה"מנסף" (פירוש המילה: אכילה מתוך צלחת). זהו המאכל המזוהה ביותר עם המטבח הבדואי. מדובר במגש ענק עליו מונחים אורז, נתחי בשר כבש שבושלו בלבן, ירקות ומעל הכול מונח פאטיר – פיתה בדואית שנאפית על גבי סאג'. כאשר מגישים אותו אין צלחת ואין סכו"ם, חופנים את האוכל בידיים ומכניסים לפה.
באופן כללי שוחטים כבש לרגל אירועים מיוחדים כמו חתונות ושמחות, למען אורחים חשובים המגיעים לביקור, ובחג הקורבן.
מאכל נוסף הנובע מאורח החיים הנוודי של הבדואים קרוי "ליבה" – לחם מדורה פשוט האפוי באפר החם של הגחלים. אחרי לישה ארוכה המאפשרת למים להיטמע בקמח, קוברים את גוש הבצק בחול החם ומניחים מעליו את האפר החם של הגחלים למשך חצי שעה. הלחם יוצא כשהוא רותח וטרי.[2][3]
קינוחים[עריכה]
הקינוח המפורסם ביותר אצל הבדואים הוא תמרים עם קפה ערבי. בעבר ליד כל בית בדואי היה עץ תמריםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]. הקינוח היה נקטף ממנו ומוגש לצד קפה שהוסמך על האש. טקס הקפה "מנוהל" על ידי הגברים במשפחה. לטקס נלווים קומקום נחושת להרתחת הקפה, מחמסה (מחבת קטנה המיועדת לקליית פולי הקפה מעל המדורה), והג'ורון (כלי עץ לגריסת פולי הקפה הקלויים). את האבקה מבשלים עם מים והל עד לקבלת קפה מר ומוזגים לכל אחד מהאורחים שליש ספל. אורח שהספל שלו מולא עד תומו מבין את המסר – הוא אינו רצוי.[1]
במאהל מתרחשת השתייה בשלושה סבבים, המייצגים את הכבוד לאורח, ההנאה שלו, וההגנה שמבטיח לספק לו המארח. לא מקובל לסרב לספל הראשון ונהוג לעצור בתום השלישי.[1]
תהליך העיור והשפעתו על התזונה של הבדואים[עריכה]
בשנים האחרונות, עם תהליכי העיור שעוברת גם החברה הבדואית בנגב, ישנם שינויים בתזונה המסורתית של הבדואים. שינויים אלה מובילים גם להשלכות בריאותיות. מחלות לב וכלי דם, שהיו נדירות בקרב הבדואים עד שנות השבעים, הפכו לשכיחות יותר. זאת בעקבות הכנסת רכיבים אחרים לתפריט – קמח לבן, ירקות טריים פחות, סוכר ומזונות מעובדים.[4]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 הרבה יותר ממנסף: המדריך למטבח הבדואי, הארץ
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 אותנטי ומפתה: המאכלים והסודות הטעימים של המטבח הבדואי בהר הנגב, טיולי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
איך הכינו את המצות המקוריות? | בשביל הסיפור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:29)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שלומית דיליאון נאוה רוזנפלד, צלחת המדבר: מה חשוב ללמוד משינויי התזונה של הבדואים?, www.maariv.co.il, 26/09/2015
This article "האוכל הבדואי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:האוכל הבדואי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
