האביב העברי
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
האביב העברי הוא כינוי שניתן להתחממות ונורמליזציה אפשרית וקידום היחסים הכלכליים, ההומניטריים והדיפלומטים בין ישראל, העולם המוסלמי ואף מדינות העולם השלישי שניתקו קשר עם ישראל בעקבות פעילויות צבאיות שנקטה ישראל במלחמותיה או אי הכרת במדינה ישראל.
רקע[עריכה]
המגעים לנורמליזציה אפשרית של ישראל עם מדינות ערב מתונות החלו כבר מהשנים הראשונות להקמתה. רוב מדינות ערב ויתר המדינות המוסלמיות מעולם לא הכירו בישראל ואחרות ניתקו עמה את היחסים בעקבות מלחמת ששת הימים או מלחמת יום הכיפורים. בועידת ח'רטום שנערכה בסודאן התקבלו שלושת הלאווים שהקשו מעד על היתכנות הנורמליזציה בין הצדדים - לא להכרה בישראל, לא למשא ומתן עם ישראל ולא לשלום עם ישראל.
הצעד המשמעותי הראשון שנעשה לקראת כינון היחסים היה חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1978, שבעקבותיו מצרים הורחקה מארגון הליגה הערבית, שהייתה בין מקימותיו. בעקבות ועידת מדריד ב-1991, חלה התחממות נוספת ביחסים בין ישראל למדינות ערב שהובילה לחתימת הסכמי אוסלו ולהסכם השלום עם ירדן ב-1994 וכן לכינון יחסים דיפלומטים קצרי יום עם חלק ממדינות ערב, ביניהן קטר ובחריין. ההתחממות ביחסים נקטעה עם רצח רבין ב-1995 והופסקה לגמרי בהמשך, על רקע מבצעי חומת מגן ועופרת יצוקה.
אם זאת חשוב לציין שבחלק נכבד ממדינות ערב עדיין קיימים יחסי עוינות כלפי מדינת ישראל ורובם אף נמצאות בחרם הערבי.
גם אירוע הצתת שגרירות ערב הסעודית באיראן עקב הוצאתו להורג של השייח' נימר א-נימר ושלילת אזרחות של עיסא קאסים מהווה נקודת שיא ליריבות בין איראן ובעלות בריתה מול סעודיה ומדינות נוספות במזרח התיכון , הדבר הוביל ליצירת אינטרס משותף בין ישראל לבין יריבותיה של איראן.[1]
ציוני דרך[עריכה]
בשנים 2009-2013[עריכה]
ב-2010 נרקמה תוכנית להקמת צינור שיספק חשמל, גז ונפט מטורקיה לישראל, שכונתה מסדרון התשתיות, לאחר פרשת המשט לעזה, הוקפא המיזם על ידי ממשלת טורקיה.
בפברואר 2011 ערך רמוס הורטה בביקור רשמי, בתפקידו כנשיא מזרח טימור. הוא נפגש עם שמעון פרס, שכבר היה נשיא מדינת ישראל. משלחתו שביקרה בארץ מצאה עניין בשיתוף פעולה וסיוע בתחום הביטחון הימי והחקלאות.[2]
ב-2011 ניסה משרד החוץ הישראלי לשכנע את גבון שלא להצביע בעד החלטה פרו-פלסטינית באו"ם. כתוצאה מכך, נציגי המדינה האפריקנית נמנעו בהצבעה. [3]
בשנים 2013-2016[עריכה]
ביוני 2014 ביקר שר החוץ של ישראל אביגדור ליברמן ברואנדה, נפגש עם נשיא רואנדה פול קגאמה ועם שרת החוץ לואיז מושיקיוובו, וחתם על מזכר הבנות לשדרוג יחסי ישראל-רואנדה.[4]
ב-2014 ביקר נשיא זמביה, מייקל סאטה, בישראל, לצורך קבלת טיפול רפואי[5]
ביוני 2015 נפגשו בכיר באיגוד הכדורסל הישראלי ויושב ראש הוועד האולימפי של קטאר
בדצמבר 2015 נמנעה ניגריה (יחד עם רואנדה) בהצבעת מועצת הביטחון על הצעה להכיר במדינה פלסטינית.
ב-2015 דווח כי בין מאי לאוגוסט יובאו מכורדיסטן העיראקית לישראל 19 מיליון חביות נפט, גודל השקול ל-77% מצריכת הנפט הישראלית באותה תקופה.[6]
בשלהי 2015 ביקר בישראל נשיא הסנאט של ליבריה, ארמה זולו ג'אלה. היה זה הביקור הראשון אי פעם של ראש הפרלמנט הליברי בישראל.[7]
בשנת 2015, החלו להתפרסם ידיעות על כך שיחסי ישראל-סעודיה מתחממים, בעקבות הצטלבות אינטרסים של שתי המדינות, לאחר הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן ואכן בשנת 2016, בכנס הביטחון הלאומי במינכן, תועדה לחיצת יד היסטורית בין שר הביטחון משה יעלון לנסיך הסעודי טורקי אל-פייסל, מי שכיהן בעבר כמנהל סוכנות המודיעין הסעודית.
על פי נתוני OEC, בשנת 2016 היקף הייצוא הישראלי לבנגלדש הסתכם ב-752 אלף דולר אמריקאי; הסחורה כללה בעיקר טלפונים, כלים רפואיים ומוצרים כימיים.[8]
ב-13 ביולי 2016 שלחו המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר 200 ערכות מלאות של חליפות מגן במסגרת הענק סיוע הומניטרי לקמרון המתמודדת עם שפעת העופות.
באוקטובר 2016, במהלך פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל, טנזניה סייעה משמעותית בריכוך ההחלטה המגנה את ישראל.
בדצמבר 2016 ביקר בישראל שר החקלאות של מדינת האיים כף ורדה, ג'ילברטו סילבה, יחד עם עשרה מעמיתיו ממדינות אפריקניות אחרות.[9]
באפריל 2016, כתב איש התקשורת יוסוף עבד אל כארים אל זינקאווי מכווית טור ובו קרא לארצות ערב להכיר בישראל [10]. זאת מוסיף לניסיון התחממות שנעשה בשנת 2008 כאשר קראו חברי פרלמנט מכווית לפתוח בדו-שיח מול ישראל ולכונן איתה יחסים דיפלומטיים[11].
באוגוסט 2016, פורסמו בעיתונים הסעודים מאמרים נגד האנטישמיות ובעד כינון יחסים עם ישראל [12]
ב-2016 ישראל תרמה מכונת דיאליזה לבית חולים בסיירה לאון. מכונת דיאליזה זו היא היחידה בסיירה לאון והיא אמורה לשרת בערך 6 מיליון אנשים.[13]
ביוני 2016 הקים צה"ל את מנהלת "שכנות טובה" במסגרת אוגדה 210 של פיקוד הצפון, למתן סיוע אזרחי לתושבים סורים ביישובים סמוכים לגבול ישראל. לפי צה"ל, הסיוע לאזרחים הסורים מתבצע ממניעים מצפוניים וביטחוניים. צה"ל אינו מעוניין לעמוד מנגד למול המשבר ההומניטרי בסוריה שמתרחש בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה ובנוסף, הסיוע יכול לייצר סביבה פחות עוינת מעבר לגבול.
ב-18 בינואר 2016 דווח כי שר האנרגיה יובל שטייניץ ביקר בעיר אבו דאבי שבאיחוד האמירויות הערביות לרגל כנס בינלאומי.[14]
בשנים 2017-2019[עריכה]
ב-20 באוגוסט 2017 התבטא השר לענייני השקעות זרות בממשלת סודאן, מובארק פאדל אל-מהדי, בראיון לרשת הטלוויזיה "סודאניה 24" בזכות נורמליזציה של היחסים עם ישראל.[15]
בספטמבר 2017 דווח בתקשורת כי יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן ביקר בישראל בחשאיות, בלווית הגנרל הסעודי אנואר אשקי, שדבר ביקורו בישראל בשנת 2016 הותר לפרסום.
בספטמבר 2017 הייתה ישראל המדינה הראשונה שתמכה בעצמאות כורדיסטן העיראקית בעקבות זאת אישר הפרלמנט העיראקי החלטה האוסרת על הנפת דגל ישראל[16]
ב-21 בדצמבר 2017 טוגו הייתה המדינה היחידה מאפריקה ואחת מ-9 מדינות שהתנגדו לגינוי האו"ם להכרזת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ המכירה בירושלים כבירת ישראל, שהתקיימה בעצרת האו"ם.
במאי 2017 ביקר נשיא הרפובליקה המרכז-אפריקאית פאוסטן-ארשאנז' טואדרה בישראל בביקור רשמי ונפגש עם עמיתו ראובן ריבלין במשכן נשיאי ישראל. טואדרה לווה במשלחת פקידים, שכללה גם את שר החוץ וראש הפרוטוקול של הרפובליקה. בפגישה נדונו סוגיות הסיוע הטכנולוגי לרפובליקה על ידי ישראל, וכן בבעיות משאבי המים[17]
ב-4 ביוני 2017, בעת השתתפות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפורום הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה, נפגש איברהים בובאקר קייטה נשיא מאלי עם נתניהו. במסגרת הפגישה הסכימו המדינות על חימום היחסים.[18]
בינואר 2017 ערך נשיא סיירה לאון ארנסט באי קורומה ביקור רשמי בן חמישה ימים בישראל[19]
במאי 2018, בעקבות העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, אמר שר החוץ של בחריין, השייח' ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה כי אינו רואה שום בעיה בהעברת השגרירות למערב ירושלים היות שהיא אינה לא נמצאת בשטח הבירה של המדינה הפלסטינית העתידית.[20]
באפריל 2018 ביקר בישראל הבישוף סקוט מוואנזה, העומד בראש ארגון תפילה המונה מיליוני אפריקנים שבסיסו בזמביה, הבישוף מתח ביקורת חריפה על ה-BDS והביע תמיכה בהתנחלויות ביהודה ושומרון.[21]
ביוני 2018 זמביה הייתה אחת מארבע מדינות אפריקאיות בלבד, שהתנגדו להצעת מדינות ערב לחסום את הצעת ארצות הברית לגינוי ארגון החמאס בעניין האירועים בגבול עזה.
באוקטובר 2018 הבשילה ההתחממות לכדי פרי, כאשר ערך ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקור רשמי בעומאן במפרץ הפרסי, מדינה לה אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, בלווית ראש המוסד, יוסי כהן. במהלך הביקור נפגש נתניהו עם הסולטאן העומאני קאבוס בן סעיד אאל סעיד והתארח בארמונו, בביקור הרשמי הראשון של ראש ממשלה ישראלי במדינה מאז ביקורו של שמעון פרס ב-1996. עצם ביקורו של ראש הממשלה בעומאן נותר תחת מעטה של חשאיות, עד להגעתו לישראל, עת הוסרה הצנזורה ופורסם הדבר בתקשורת הישראלית. כמו כן, על רקע ביקורו של נתניהו בעומאן[22]
כחודש בלבד אחרי כן, ב-25 בנובמבר 2018, הגיע נשיא צ'אד אידריס דבי לביקור דיפלומטי רשמי וראשון בישראל, לאחר שהיחסים בין המדינות נותקו לפני למעלה מ-40 שנה, בעקבות מלחמת ששת הימים. דבי היה הנשיא הזר הראשון של מדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל שמגיע לביקור בישראל, דבר שמסמל את תהליך הנורמליזציה עם ישראל.[23]
ב-28 באוקטובר 2018, זכה שגיא מוקי במדליית זהב בגראנד סלאם אבו דאבי. לאחר מספר שנים שג'ודוקא ישראלים התחרו בתחרות זו ללא כל סממן ישראלי, בשנת 2018 הם הורשו להתחרות תחת דגל ישראל, בנוסף לכך ההמנון הישראלי הושמע לראשונה בתחרות ספורט באיחוד האמירויות הערביות אם זאת ב-2013 כאשר השתתפה לראשונה נבחרת ישראל בשחייה בסבב גביע העולם בדובאי, ולצד שם הנבחרת לא התנוסס דגל הלאום והכיתוב ישראל, אלא דגל לבן והכיתוב "עברי" (Ivri).
ב-8 בפברואר 2018 פורסם, כי סעודיה אישרה למטוסים בקו הודו-ישראל לטוס בשטחה האווירי. ב-22 במרץ 2018, עברה טיסת אייר אינדיה AI139 מעל ערב הסעודית בדרכה מהודו לישראל.[24]
ב-27 באוקטובר 2018 פורסם כי חברת אלביט מערכות חתמה על חוזה למכירת נשק לזמביה ב-240 מיליון דולר.[25]
ב-20 בינואר 2019 יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור בצ'אד, ולפגישה עם הנשיא, כאשר אחת המטרות היא לאפשר קיצור הטיסות בין נמל התעופה בן-גוריון ליעדים באמריקה הדרומית.
בינואר 2019 ביקר שר האנרגיה, יובל שטייניץ, במצרים, ביקור ממלכתי ראשון של שר ישראלי מאז המהפכה ב-2011.[26]
בנובמבר 2019 אישרו גורמים בהנהלת האקספו, התערוכה העולמית המתוכננת להתקיים בדובאי ב-2020, כי שלטונות איחוד האמירויות הערביות יתירו לתיירים מישראל לבקר במדינה במהלך התערוכה, וזאת באמצעות דרכונם הישראלי וללא סידורים מיוחדים.[27]
ביוני 2019 החל לראשונה לפעול קו טיסות ישיר בין נמל התעופה בן-גוריון לנמל התעופה הבינלאומי קיגאלי, הטיסות מבוצעות על ידי חברת התעופה הלאומית של רואנדה, רואנדאייר.[28]
בסוף פברואר 2019 ביקר נשיא ליבריה ג'ורג' ואה בירושלים וערך פגישה עם ראש עיריית ירושלים משה ליאון.[29]
ב-26 ביוני 2019 פנה שר החוץ של בחריין ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה אל הציבור הישראלי בראיון לתקשורת, זו הייתה הפעם הראשונה שאישיות מדינית בדרג גבוה ממדינה ערבית שאינה ביחסים דיפלומטיים עם ישראל העניקה ראיון לתקשורת הישראלית.[30]
במרץ 2019, בחריין נמנעה לראשונה בהצבעה אנטי-ישראלית במועצת זכויות האדם של האו"ם,כמה חודשים לאחר מכן טען בכיר בחרייני, בראיון לערוץ החדשות הבינלאומי i24news, כי בחריין אינה רואה בישראל מדינת אויב, וכי הוא מאמין שבחריין תהיה הראשונה מבין מדינות המפרץ לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים וגלויים עם ישראל.[31]
בספטמבר 2019, גינה שר החוץ של איחוד האמירויות את אוזלת ידה של לבנון כלפי תוקפנות החזבאללה[32], זאת לאחר שבשנת 2013 הייתה בחריין למדינה הערבית הראשונה שהכריזה על חזבאללה כארגון טרור. [33]
ב-21 בדצמבר 2019 שיגר שר החוץ הישראלי ברכות לעמיתו הבחרייני לרגל יום העצמאות של בחריין.[34]
2020[עריכה]
בפברואר 2020 נפגשו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא סודאן עבד אל-פתאח עבד א-רחמן אל-בורהאן באוגנדה וסיכמו על קידום היחסים.[35]
ב-3 בפברואר 2020 בנימין נתניהו ביקר פעם נוספת באוגנדה ונפגש עם ראש הממשלה רוהאקנה רוגונדה. במהלך הביקור הציע נתניהו לאוגנדים לפתוח שגרירות בירושלים ובתמורה הוא יפתח שגרירות בקמפלה.[36]
בפברואר 2020 ביקרו בקטאר בחשאי ראש המוסד יוסי כהן ואלוף פיקוד דרום הרצי הלוי ונפגשו עם בכירים בנסיכות, במסגרת מאמצי ההסדרה ברצועת עזה.
מורדות ביחסים הדיפלומטים בשאר העולם הערבי[עריכה]
בפוליטיקה[עריכה]
במהלך שנת 2012 בעקבות אירועי האביב הערבי, הודיעה מדינת ישראל על חידוד אזהרת המסע לתוניסיה, וזאת במיוחד לקראת הילולת ל"ג בעומר, אשר מתקיימת מדי שנה באי ג'רבה. האווירה האנטי ישראלית במדינה העמיקה עוד בעקבות הבחירות הכלליות לפרלמנט בתוניסיה, בהם זכתה המפלגה האסלאמיסטית "התחייה" ("א-נהדה") במרב הקולות והמושבים בפרלמנט, כאשר חברי המפלגה הדגישו את התנגדותם לנורמליזציה עם "הישות הציונית", ואת תמיכתם בשחרור פלסטין.
בכלכלה[עריכה]
במהלך מבצע צוק איתן, רפובליקת המלדיביים הודיעה כי תחרים את ישראל בתחום החינוך, הבריאות ואף התיירות עד להפסקת ההפצצה בעזה. בנוסף, תושבי המלדיביים קיימו הפגנות כנגד הישראלים במדינה.
בתחילת מאי 2018 דווח כי אינדונזיה עתידה להקל על ישראלים המבקשים ויזת תיירות למדינה, אך לאחר כשבועיים דווח על איסור כניסת ישראלים לאינדונזיה, בתגובה לפעילות ישראל בעזה[37]. ישראל הודיעה כי בתגובה תאסור על כניסת תיירים אינדונזיים, אך בהמשך הודיעה על דחיית האיסור כמחווה של רצון טוב לרגל עיד אל-פיטר ועל בחינת הסוגיה מחדש.[38]
בחודש דצמבר 2018 הורה בית משפט בלבנון לחסום את האתר של חברת ויקס הישראלית בגלל המצב בין ישראל ולבנון.[39]
ב-26 בינואר 2020, חתם אריה דרעי כי אושרה כניסת ישראלים לערב הסעודית למטרות עסקיות למשך 9 ימים בשל התחממות היחסים בין ישראל למדינות המפרץ, אך מאוחר יותר הודיע משרד החוץ הסעודי כי לא יינתן רישיון כניסה לישראלים.
בדיפלומטיה[עריכה]
ב־14 במאי 2013 העבירה ממשלת איי קומורו למשרד התובעת הכללית בבית הדין הבינלאומי לצדק תביעה נגד ישראל בעניין המשט לעזה ב-2010. חצי שנה לאחר מכן הודיעה התובעת שבדיקת המידע שהוגש לה אינה מצדיקה פתיחת חקירה מצדה. נציגי איי קומורו, בהנחיית טורקיה, לא ויתרו והגישו ערעור על החלטת התובעת ב־29 בינואר 2015. הערעור התקבל בשתי ערכאות של בית הדין הבינלאומי. עקב כך חויבה התובעת לבחון מחדש את עמדתה בהקדם האפשרי.
בעקבות התקרית בשגרירות ישראל בעמאן, שבה מאבטח ישראלי ירה למוות בשני ירדנים. בסוף יולי 2017 צוות השגרירות הישראלית בעמאן חזר לישראל, התקרית החריפה את המתיחות ביחסי בין שתי המדינות.
על רקע המהומות בגבול עזה במאי 2018, גירשה טורקיה את שגריר ישראל בנוסף לכך השגריר עבר בדיקות ביטחוניות קפדניות בנמל התעופה באנקרה. בתגובה לגירוש השגריר גירשה ישראל את הקונסול הטורקי מירושלים. עם זאת היחסים הדיפלומטיים בין המדינות לא נותקו לחלוטין.[40]
ב-29 באוקטובר 2019 הוחזר השגריר הירדני לארצו לצורך התייעצויות, זאת בעקבות מעצרם המנהלי בישראל של שני ירדנים.
בביטחון[עריכה]
ב-17 במרץ 2017, תקף חיל האוויר שיירת נשק שהובילה אמצעי לחימה לארגון הטרור חזבאללה, מטוסי חיל האוויר חיסלו את השיירה אך בדרך חזרה לישראל שוגרו אל עבר מטוסי חיל האוויר טילי קרקע-אוויר נגד מטוסים מדגם S-200, אחד מהטילים יורט על ידי מערך ההגנה האווירית של צה"ל מעל בקעת הירדן. יירוט הטיל הפעיל אזעקה בבקעת הירדן וכתוצאה מכך, ישראל הודתה באופן רשמי בפעם הראשונה שתקפה בסוריה.[41]
באפריל 2018 הזהיר בכיר איראני כי על ישראל להימנע מלתת לאיראן תירוץ להשמיד את תל אביב וחיפה, בתגובה אמר שר הביטחון של ישראל, אביגדור ליברמן: "כל מוצב בסוריה שבו נראה שאיראן מנסה להתמקם צבאית - נהרוס אותו. לא נאפשר זאת, יהיה אשר יהיה המחיר. אנו שומעים איומים רבים. אם הם יתקפו את תל אביב, נתקוף את טהרן. אם לא יהיה שקט בתל אביב ובישראל, לא יהיה גם בטהרן."[42]
ב-29 באפריל 2018: הותקפו מהאוויר בסיסים צבאיים ומחסני אמצעי לחימה ותחמושת איראנים על אדמת סוריה. באתרים המופצצים נראו ונשמעו פיצוצים עזים. לפי הדיווחים, בתקיפה הושמדה תחמושת רבה ונהרגו 26–40 אנשי צבא ובהם 11–19 חיילים איראנים, שחברים במשמרות המהפכה האסלאמית או במיליציות השיעיות הפועלות תחת כנפי איראן, זאת במסגרת תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה. [43]
ב-17 בספטמבר 2018 תקף חיל האוויר הישראלי מחסני נשק ותחמושת בבלטקיה, בחומס ובטרטוס. בדרך כלל ישראל לא נהגה להתייחס לתקיפות אוויריות שלה בסוריה, אך במקרה זה יצא דובר צה"ל בהודעה רשמית: "מטוסי קרב של צה"ל תקפו הלילה מתקן של הצבא הסורי ממנו עמדו להעביר מערכות לייצור נשק מדויק וקטלני עבור איראן וחזבאללה בלבנון. נשק זה נועד לתקוף את ישראל ומהווה איום בלתי נסבל כלפיה." [44]
ב-21 באוקטובר 2018 החליט מלך ירדן שלא לחדש את ההסכם שהעניק לישראל זכויות גישה לנהריים ולמובלעת צופר. לפיכך צפויים אזורים אלה לחזור לריבונות ירדנית מלאה ב-10 בנובמבר 2019.
מדינות[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. (חבל אוטונומי)
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בחריין מנתקת את הקשרים הדיפלומטיים שלה עם איראן, אל-ג'זירה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאיה לקר, נשיא מזרח טימור, ז'וזה ראמוש הורטה: אל תשתעבדו להיסטוריה, הארץ, 18 בפברואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Aviel Magnezi, Gabon will abstain from UN vote, 22 בספטמבר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חזקי ברוך, מזכר הבנות בין ראנדה לישראל, ערוץ 7, 11 ביוני 2014
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Zambia president dies months after reported medical trip to Israe, The Times of Israel, 29 באוקטובר 2014
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."רוב עצום של הנפט לישראל מגיע מעיראק", Ynet, 10 בספטמבר 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אורית בראון אגמי, בפעם הראשונה בהיסטוריה: נשיא ליבריה הגיע למשכן הכנסת, מעריב, 16 בדצמבר 2015
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.The Observatory of Economic Complexity
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שרי חקלאות ובכירים מ- 10 מדינות באפריקה לראשונה בישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 6 בדצמבר 2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יוסוף עבד אל כארים אל זינקאווי, Kuwaiti Urges Arab & Muslim States to Recognize Israel Immediately, 12 באפריל 2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יואב שטרן, מועמד לפרלמנט בכווית קורא לנרמל את היחסים עם ישראל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאמרים בעיתונות סעודית: די לשיח האנטישמי; עלינו ללמוד מהצלחות היהודים, 12 באוגוסט 2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אתמר אייכנר, המתנה של ישראל לסיירה ליאון: מכונת דיאליזה ראשונה במדינה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ניר דבורי, מה עשה השר שטייניץ באבו דאבי?, Mako, 18 בינואר 2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ברק רביד, בהתבטאות חריגה, שר בכיר בסודאן הביע תמיכה בנורמליזציה של היחסים עם ישראל, הארץ, 22 באוגוסט 2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ד"ר אדי כהן, איראן מנסה להתקרב לישראל דרך עיראק וסוריה, ישראל היום
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.VISITING CENTRAL AFRICAN REPUBLICPRESIDENT LOOKS FOR JOINT
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נעה לנדאו, ישראל מקיימת מגעים לחידוש הקשרים עם מאלי, הארץ, 21 בינואר 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ראש הממשלה נתניהו בפגישה עם נשיא סיירה לאון, משרד החוץ
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ימי רוט, שגרירות ארה"ב בירושלים אינה בבירה הפלסטינית המיועדת, מעריב, 27 במאי 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סקוט מוואנזה מזמביה ביקר בשומרון ותהה "איך אפשר לדבר על התנחלות לא חוקית באדמה שהיא שלך?", ערוץ 7, 30 באפריל 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריאל כהנא, "לראשונה מאז 1996: ראש הממשלה ערך ביקור רשמי בעומאן | ישראל היום", 26 באוקטובר 2018.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נשיא צ'אד לנתניהו: חידוש היחסים לא יעלים את הבעיה הפלסטינית, מעריב, 25 בנובמבר 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.איתי בלומנטל, לראשונה: סעודיה אישרה למטוסים בקו הודו-ישראל לטוס מעליה, Ynet, 7 בפברואר 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.העסקה המוזרה של אלביט מערכות באפריקה, ישראל היום, 27 באוקטובר 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סוניה גורודיסקי, לראשונה מאז האביב הערבי: השר שטייניץ ביקר במצרים, גלובס, 14 בינואר 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ניב חלילי, "אהלן וסהלן": דובאי תפתח את שעריה לישראלים, Ynet, 6 בנובמבר 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.זיו ריינשטיין, האמת - מפתיע: הקו החדש בין ישראל לאפריקה, 15 במאי 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.וואה: "מאז שביקרתי בירושלים אני אדם אחר",, אתר הספורט
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דני זקן, הסוד שנחשף בבחריין ולמה לעולם הערבי מתחיל להימאס מהפלסטינים, גלובס, 5 ביולי 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."בכיר בחרייני: "בחריין לא רואה בישראל אויב", ישראל היום
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריאל כהנא, נתניהו: "בחריין והאמירויות גינו את חיזבאללה - כמו ימות המשיח", ישראל היום, 4 בספטמבר 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ירון פרידמן, המדינה הערבית שגינתה בחריפות את הפיגוע, Ynet, 20 בנובמבר 2014
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אסתר סוריקובה, בעקבות 34 יהודי בחריין: לקראת נורמליזציה עם ישראל?, כיכר השבת, 21 בדצמבר 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עמיחי שטיין, אחרי עשורים של עוינות: ישראל וסודן סיכמו על קידום יחסים בין המדינות, כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בפברואר 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.איתמר אייכנר ודניאל סלאמה, דיווח: שליט סודן יצא לאוגנדה, שבה מבקר נתניהו, Ynet, 3 בפברואר 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יואב סטולר, אינדונזיה אוסרת כניסת ישראלים בתגובה לאירועים בעזה, 21 במאי 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיכל רז-חיימוביץ', החלטה חדשה: איסור על כניסת תיירים מאינדונזיה לישראל, גלובס, 29 במאי 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Philippe Hage Boutros, Blocking Wix in Lebanon: the knowns and the unknowns, L'Orient Le Jour, 24 בדצמבר 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.איתמר אייכנר ושחר חי, החרפה ביחסים: טורקיה מגרשת את השגריר הישראלי, Ynet, 15 במאי 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אמיר בוחבוט, חיל האוויר תקף בסוריה; טיל נ"מ יורט בידי "החץ" באזור ירושלים, וואלה!, 17 במרץ 2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ליעד אוסמו, ליברמן בריאיון לאתר סעודי: "אם איראן תתקוף את ת"א, נתקוף את טהרן", ynet, 24 באפריל 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יואב זיתון, צה"ל לוקח אחריות: תקפנו מערכות נ"מ איראניות בסוריה, ynet, 11 במאי 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.צה"ל תקף ציוד לנשק מדויק עבור איראן וחיזבאללה, דובר צהל, 18 בספטמבר 2018
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "האביב העברי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
