דיוויזיית הרגלים הרכובים של אנזא"ק
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
דיוויזיית הרגלים הרכובים של אנזא"ק (באנגלית: ANZAC Mounted Division) היא יחידה צבאית שנבנתה במהלך מלחמת העולם הראשונה והורכבה בעיקר ממתנדבים מאוסטרליה וניו זילנד. עיקר פעילות הדיוויזיה הייתה במערכה על סיני וארץ ישראל במהלכה השתתפה בקרבות מרכזיים בין 1916 ל-1918. פורקה ב-1919.
רקע[עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה פנתה בריטניה לדומיניונים שהיו תחת חסותה בבקשת סיוע בלוחמים, ציוד ונשק. המדינות אליהן נעשתה הפנייה כללו, בין בשאר, את הודו, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה. ככלל ההיענות הייתה גבוהה כשעיקר המתגייסים היו מהודו (כ-1,000,000 חיילים) ואחריה אוסטרליה וניו זילנד.
החיילים האוסטרלים והניו זילנדים שהתגייסו הוצבו במספר דיוויזיות יעודיות שכונו אנזא"ק (ANZAC - Australian and New Zealand Army Corps). עיקר כוח זה לחם במערכת גליפולי ובחזית המערבית אולם יחידות רכובות שלו לחמו גם במערכה על סיני וארץ ישראל. בין יחידות אנזא"ק שלחמו בחזית ארץ ישראל הייתה גם דיוויזיית הרגלים הרכובים.
רגלים רכובים היו חיילים הלוחמים כרגלים אולם מתנייעים ליעדם על גבי סוסים. סוג זה של חיילים, שהיה נפוץ לפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה, החל להצטמצם לאחר המלחמה כשהצבא החל לנייד חיילי רגלים על גבי כלי רכב משוריינים.
ההיסטוריה של הדיוויזיה[עריכה]
הקמתה[עריכה]
דיוויזיית הרגלים הרכובים של אנזא"ק הוקמה במרץ 1916, כחלק מקורפוס אנזא"ק הראשון, על ידי מייג'ור גנרל הנרי שובל וכללה שלוש בריגדות של הפרשים האוסטרלים הקלים ובריגדה של רגלים רכובים מניו זילנד. ב-1915, טרום הקמת הדיוויזיה, השתתפו רבים מחייליה במערכת גליפולי ופונו בדצמבר אותה שנה למצרים שם צורפו לחיל המשלוח המצרי.
קרבות סיני[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. מייד לאחר הקמתה במצרים הועברה הדיוויזיה לתעלת סואץ שם החליפה את הדיוויזיה האוסטרלית הראשונה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') שעברה לחזית המערבית. בשלהי אפריל 1916, בעקבות התבוסה הבריטית בקרב תעלת סואץ השני, עברה הבריגדה הניו זילנדית את התעלה כדי לתגבר את אחיזת הבריטית בגדה המזרחית.
ביולי אותה שנה איתרה טיסת סיור בריטית כוחות טורקים בצפון סיני והדיוויזיה כולה חצתה את התעלה והתקדמה מזרחה. ב-3 באוגוסט פרץ קרב בקרבת נווה המדבר רומני בין הבריטים לטורקים שהסתיים ב-5 באוגוסט בנצחון בריטי ובנסיגת הטורקים. פרשי הדיוויזיה רדפו אחרי הטורקים הנסוגים עד ביר אל-עבד אך נהדפו על ידי כוח טורקי חזק.
בנובמבר 1916 התקדמה הדיויזיה מזרחה וכבשה ב-21 בדצמבר את אל עריש לאחר שהטורקים נסוגו ממנה. ב-23 בדצמבר תקפה הדיוויזיה, בסיוע של קורפוס הגמלים הקיסרי, את מגדבה וכבשה אותה. הדיוויזיה המתוגברת המשיכה לנוע מזרחה וב-9 בינואר 1917 כבשה את רפיח.
קרבות עזה[עריכה]
הדיוויזיה השתתפה בקרב עזה הראשון, שהתחולל בין 26 במרץ ל-27 במרץ 1917, והיחידות הרכובות הצליחו להתקדם מרחק ניכר ממזרח לעזה ותקפו את העמדות הטורקיות מצפון מזרח לעיר. קריאה שגויה של מפת הקרב וחוסר הבנה של הישגי הדיוויזיה גרמו לפיקוד הבריטי לקרוא לנסיגה כללית של הכוחות.
לאחר הקרב הראשון שונה הרכב הדיוויזיה והיא כללה 2 בריגדות רכובות אוסטרליות, בריגדת רגלים רכובים ניו זילנדית ובריגדת "יומנרי" בריטית.
הדיוויזיה השתתפה גם בקרב עזה השני, שהתחולל בין 17 באפריל ל-19 באפריל 1917. הדיוויזיה פעלה, יחד עם דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), ממזרח לעזה. החלטת הפיקוד הבריטי הייתה לתקוף את עזה חזיתית על ידי דיוויזיות הרגלים כשהדיוויזיות הרכובות ממזרח לעזה התקדמו מעט מאוד. בקרב זה נפגעו כ-105 מחיילי הדיוויזיה.
קרב באר שבע וצפון הנגב[עריכה]
ב-31 באוקטובר 1917 השתתפו שלוש מהבריגדות של הדיוויזיה בקרב באר שבע. שתי בריגדות (בריגדת הפרשים הקלים הראשונה ובריגדת הרגלים הרכובים הניו זילנדית) תקפו את תל שבע שממזרח לבאר שבע והבריגדה השלישית (בריגדת הפרשים הקלים השנייה) חסמה את הדרך מחברון כדי למנוע הגעת תגבורות טורקיות. לאחר כיבוש התל התקדמה בריגדת הפרשים הקלים הראשונה אל תוך העיר וסייעה בכיבושה.
מייד לאחר כיבוש באר שבע התקדמה הדיוויזיה צפונה והשתתפה בקרבות תל חווילפה (כ-16 ק"מ מצפון לבאר שבע). מאחר והטורקים שלטו במקורות המים למרגלות התל נאלץ הפיקוד הבריטי לקבוע לכל בריגדה סבב לחימה קצר על התל ואחריו חזרה דרומה למעיינות בבאר שבע ובנחל הבשור. רוטינה זו נמשכה עד ה-6 בנובמבר אז רוכזו רוב הדיוויזיות הבריטיות מול ביצורי הטורקים בתל חווילפה, תל א-שריעה ותל הוריירה ובקרב שנמשך יומיים פרצו את קווי ההגנה הטורקים ואילצו את הטורקים לסגת. הפיקוד הטורקי שחשש מכיתור עזה הורה על נסיגה מעזה שבוצעה תחת מתקפה של כוחות בריטים מדרום.
מרדף פלשת[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. ב-7 בנובמבר החלו הבריגדות של הדיוויזיה לנוע צפונה כשעד ה-9 בנובמבר כבשו את אל-מג'דל, בית דראס ואיסדוד. ב-10 בנובמבר התייצבו על גדתו הדרומית של ואדי סוכרייר כשעל גדתו הצפונית של הנחל התבצרו כוחות טורקים חזקים. במהלך היומיים הקרובים תוגברו הכוחות הבריטים לאורך הנחל וב-12 בנובמבר חצתה הדיוויזיה את הנחל והתקדמה צפונה לכוון יבנה.
לאחר כיבוש יבנה התפצלה הדיוויזיה כשהבריגדה הניו זילנדית נעה לאורך החוף לכוון יפו בעוד ששאר הכוחות נעו ממזרח לה. ב-14 בנובמבר הובילה הבריגדה הניו זילנדית את הנצחון בקרב עיון קרא ממערב לנס ציונה. במקביל כבשה בריגדת הפרשים הקלים הראשונה את רמלה ולוד ובריגדת ה"יומנרי" כבשה את אזור תל גזר. הבריגדה הניו זילנדית כבשה את יפו ב-16 בנובמבר ושאר הבריגדות התקדמו לגדה הדרומית של נחל הירקון.
צליחת הירקון[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. הטורקים הצליחו לבסס אחיזה חזקה בגדה הצפונית של הירקון שנתמכה על ידי סוללות ארטילריה שסיכנו את העורף הלוגיסטי הבריטי. בהתאם לכך החליט הפיקוד הבריטי להשתלט גם על הגדה הצפונית של הירקון ולהסיג משם את הטורקים. הנסיון הראשו יצא לפועל ב-2 בנובמבר 1917 כשבריגדת הרגלים הרכובים הניו זילנדית חצתה את שפך הירקון והשתלטה על המוצבים הבריטים שמצפון לשפך. בעקבותיה עברו את הירדן חיילח בריגדת הרגלים ה-161 של הדיוויזיה ה-54. למחרת יזמו הטורקים מתקפת נגד והצליחו לכבוש מחדש את עמדותיהם.
כיבוש הגדה הצפונית התממש רק ב-20 בדצמבר עלידי יחידות אחרות ולאחר שהדיוויזיה עברה לגזרה המזרחית
בקעת הירדן[עריכה]
כיבוש ירושלים וכיבוש שתי גדותיו של הירקון איפשר לבריטים לייצב את קו שתי העוג'ות שנמתח בין חוף הים התיכון לירושלים. הבריטים, שחששו ממתקפה מכוון מזרח החליטו להאריך את קו העוג'ות מזרחה עד לנהר הירדן.
בהתאם לכך הורה הפיקוד הבריטי, בפברואר 1917, להעבר את הדיוויזיה לבקעת הירדן כחלק מכוח עצמאי בשם "כוח צ'ייטור" בפיקודו של מפקד הדיוויזיה מייג'ור גנרל אדוארד צ'ייטור.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- ג'ון גריינג'ר, "הלחימה על ארץ ישראל-1917", הוצאת מודן והמעבדה התפיסתית באגף המבצעים של הוצאת משרד הביטחון, 2012
- פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007
- שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "דיוויזיית הרגלים הרכובים של אנזא"ק" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:דיוויזיית הרגלים הרכובים של אנזא"ק. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
