דיאלוג הביטחון המרובע
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
דיאלוג הביטחון המרובע (באנגלית: Quadrilateral Security Dialogue, בראשי תיבות QSD. ידוע גם בשם Quad או QUAD; נהגה כקוואד) הוא פורום ביטחוני-אסטרטגי בין ארצות הברית, אוסטרליה, יפן והודו. את הפורום יזם ב-2007 ראש ממשלת יפן שינזו אבה, בתמיכתם של סגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני, ראש ממשלת אוסטרליה ג'ון הווארד וראש ממשלת הודו מנמוהאן סינג[1]. הפורום כולל תרגילים צבאיים משותפים בקנה מידה חסר תקדים, שמאוגדים תחת השם תרגילי מלאבר. ההסדר הדיפלומטי והצבאי נתפס כתגובת נגד להתגברות הכוח הכלכלי והצבאי של סין. ממשלת סין הגיבה לפורום בהוצאת מחאות דיפלומטיות רשמיות לחבריו, וכינתה אותו "נאט"ו האסייתית".
הקוואד התפרק בעקבות עזיבת אוסטרליה את הברית במהלך כהונתו של קווין ראד כראש ממשלה. בעקבות החלפתו של ראד בג'וליה גילארד ב-2010, חודש שיתוף הפעולה הצבאי המוגבר בין ארצות הברית ואוסטרליה, מה שהוביל להצבת נחתים אמריקאים ליד העיר דרווין בצפון אוסטרליה, המשקיפים על ים טימור ומצר לומבוק. באותו הזמן, הודו, יפן וארצות הברית המשיכו לקיים תרגילים ימיים משותפים תחת מבצעי מלבאר.
במהלך פסגת ASEAN 2017 במנילה, כל ארבעת החברים לשעבר, בראשות אבה, ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הסכימו להחיות את הפורום המרובע כדי להתמודד עם סין מבחינה צבאית ודיפלומטית במרחב האינדו-פסיפי, במיוחד בים סין הדרומי. המתיחות בין חברי הקוואד לסין הובילה לחששות ממה שכונה על ידי כמה פרשנים כ"מלחמה הקרה השנייה"[2][3][4][5][6].
בהצהרה משותפת במרץ 2021, חברי הקוואד תיארו "חזון משותף לאזור אינדו-פסיפי חופשי ופתוח", ו"סדר ימי מבוסס כללים בים סין הדרומי והמזרחי", ושהחברות בקוואד נחוצה על מנת להתמודד עם תביעות ימיות סיניות. הקוואד התחייב להגיב למגפת הקורונה וערך פסגת "Quad Plus" ראשונה שכללה נציגים מניו זילנד, דרום קוריאה ווייטנאם כדי לסכם על פעולות משותפות כנגד המגפה. ההצהרה המשותפת של הקוואד, שנתפסה ככוונה לבלום את "הכוח הגדל של סין", גררה ביקורת ממשרד החוץ הסיני, שאמר שהקוואד "מזמין בגלוי מחלוקת" בין מעצמות אזוריות באסיה[7][8][9].
רקע[עריכה]
בתחילת המאה העשרים ואחת, ההתעסקות האסטרטגית של ארצות הברית בעיראק ובאפגניסטן שימשה הסחת דעת משינויי הכוח הגדולים באסיה-האוקיינוס השקט, שנגרמו בעקבות הגברת הכוח הכלכלי של סין, אשר ערערה את מעמדה המסורתי של ארצות הברית באזור. בטווח הארוך, ארצות הברית שאפה למדיניות "בלימה רכה" של סין על ידי שותפויות אסטרטגיות עם דמוקרטיות אחרות במרחב. בעוד שהבריתות של ארצות הברית עם יפן, אוסטרליה והודו מהוות כעת את שיא המדיניות הזו, פיתוח קשרים צבאיים הדוקים בין ארצות הברית להודו היה תהליך מורכב מאז התמוטטות ברית המועצות.
היחסים הצבאיים בין הודו לארצות הברית[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שיתוף הפעולה הצבאי הפעיל בין ארצות הברית להודו התרחב ב-1991 בעקבות הליברליזציה הכלכלית של הודו כאשר לוטננט הגנרל האמריקאי קלוד סי קיקלייטר, אז מפקד צבא ארצות הברית הפסיפי, הציע שיתוף פעולה בין הצבאות. שיתוף הפעולה הזה התרחב עוד יותר באמצע שנות ה-90 תחת קואליציית מרכז-ימין הודית, ובשנת 2001 הציעה הודו לארצות הברית מתקנים צבאיים בשטחה לביצוע פעולות התקפיות באפגניסטן. מזכיר ההגנה האמריקני דונלד רמספלד ועמיתו ההודי פרנב מוקהרג'י חתמו על "מסגרת הגנתית חדשה בין הודו לארצות הברית". בשנת 2005, תחת ממשלת הברית הפרוגרסיבית ההודית המאוחדת, הוגבר שיתוף הפעולה בנוגע ליחסי צבאיים, תעשיות ביטחוניות ושיתוף פעולה טכנולוגי, והקמת "מסגרת לשיתוף פעולה ביטחוני ימי". הודו וארצות הברית ערכו עשרות תרגילים צבאיים משותפים בשנים שלאחר מכן ולפני התפתחות דיאלוג הביטחון המרובע, שהתפרשו כמאמץ "להכיל" את סין. הפרשן הפוליטי ההודי ברהמה צ'לני התייחס לדיאלוג הביטחון המרובע המתהווה בין ארצות הברית, יפן, אוסטרליה והודו כחלק מ"משחק גדול" חדש באסיה, והדיפלומט ההודי מהרג'ה קרישנה רסגוטרה טען כי המאמצים האמריקאים לעצב הסכמי ביטחון באסיה לא יביאו ל"מאה אסייתית", אלא ל"מאה אמריקאית באסיה".
חלק מהגורמים, כמו לוטננט גנרל ג'פרי ב' קולר, ראו בהסכמי ההגנה בין ארצות הברית להודו פוטנציאל רווחי עבור התעשיות הביטחוניות האמריקאיות ופיקחו על המכירה שלאחר מכן של מערכות צבאיות אמריקניות להודו. עם זאת, כמה פרשנים הודים התנגדו להגברת שיתוף הפעולה הצבאי האמריקני עם הודו, תוך שהם מציינים את הנוכחות האמריקאית בעיראק, העוינות לאיראן ו"ניסיונות להקיף את סין" כמערערים את היציבות הבסיסית לשלום באסיה, ומתנגדים לנוכחותן של ספינות מלחמה אמריקאיות בעלות יכולות גרעיניות בסמוך לחוף של דרום הודו, או לקריאות אמריקאיות לאירוח קבוע של כלי שיט אמריקאיים בגואה ובקוצ'י.
הדיאלוג האסטרטגי המשולש[עריכה]
הדיאלוג האסטרטגי המשולש (באנגלית: Trilateral Strategic Dialogue; בראשי תיבות TSD) היה סדרה של פגישות משולשות בין ארצות הברית, יפן ואוסטרליה. ה-TSD התכנס במקור ברמת הפקידים הבכירים משנת 2002, ולאחר מכן שודרג לרמת השרים בשנת 2005. ארצות הברית ציפתה שבעלות בריתה האזוריות יסייעו בהקלה בעומס שיוצרת האסטרטגיה הגלובלית של ארצות הברית למלחמה בטרור ובסחר בלתי חוקי בנשק גרעיני. בתמורה, יפן ואוסטרליה ציפו להטבות, כולל המשך המעורבות האסטרטגית של ארצות הברית ושמירה על ערבויות אסטרטגיות באזור.
הקמת ופירוק הפורום (2007-2008)[עריכה]
הקמה[עריכה]
בתחילת 2007, הציע ראש ממשלה יפן אבה את דיאלוג הביטחון המרובע, או "היוזמה המרובעת", במסגרתו תצטרף הודו לדיאלוג רב צדדי רשמי עם יפן, ארצות הברית ואוסטרליה.
היוזמה של הסדר הגנה אמריקאי, יפני, אוסטרלי והודי, שעוצבה על פי תאוריית השלום הדמוקרטי, נזקפת לזכותו של ראש ממשלת יפן שינזו אבה. הדיאלוג המרובע אמור להקים "קשת דמוקרטית אסייתית", שצפויה לכלול בסופו של דבר מדינות במרכז אסיה, מונגוליה, חצי האי הקוריאני ומדינות אחרות בדרום מזרח אסיה. הדבר הוביל כמה מבקרים לתוכנית, ביניהם פקיד מחלקת המדינה של ארצות הברית לשעבר, מורטון אברמוביץ' היהודי, לכנות את הפרויקט "מהלך אנטי-סיני", בעוד שאחרים כינו אותו "אתגר דמוקרטי" למאה הסינית החזויה, שהוקם על ידי מעצמות אסיה בתיאום עם ארצות הברית. בעוד שסין העדיפה באופן מסורתי את ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה, הדיאלוג המרובע נתפס כ"נאט"ו אסיאתית"; דניאל טווינינג מקרן מרשל הגרמנית של ארצות הברית כתב כי ההסדר "יכול להוביל לסכסוך צבאי", או יכול במקום זאת "להניח בסיס מתמשך לשלום" אם סין תהפוך למנהיגה דמוקרטית באסיה.
ההתנגדות הסינית[עריכה]
סין שלחה מחאות דיפלומטיות לכל ארבעת חברי הפורום לפני כל כינוס רשמי של חבריה. במאי 2007 במנילה, ראש ממשלת אוסטרליה ג'ון הווארד השתתף עם חברים נוספים בפגישת הפתיחה של הפורום על פי דרישתו של צ'ייני, חודש לאחר תרגיל ימי משותף בסמוך לטוקיו בהשתתפות הודו, יפן וארצות הברית. בספטמבר 2007 נערכו תרגילים ימיים נוספים במפרץ בנגל, שכללו את אוסטרליה. אחריהם בא באוקטובר הסכם ביטחוני נוסף בין יפן להודו, שאושר במהלך ביקורו של ראש ממשלת הודו מנמוהאן סינג בטוקיו, על מנת לקדם ביטחון בנתיבי הים ושיתוף פעולה ביטחוני; יפן חתמה בעבר הסכם כזה עם אוסטרליה.
למרות שהיוזמה המרובעת של ממשל בוש שיפרה את היחסים עם ניו דלהי, היא יצרה את הרושם של ניסיון "להקיף" את סין. ההסכם הביטחוני בין יפן להודו גרם בנוסף לכך שסין בלטה כנעדרת מרשימת השותפות האסטרטגיות של יפן באסיה.
עזיבתה של אוסטרליה תחת ממשל ראד[עריכה]
החשש מפני תקציבי הביטחון הסיניים ויכולות הטילים שלהם, הניעו את אוסטרליה לגיבוש הסכם הגנה עם ארצות הברית, כפי שמתווה תוכנית ההגנה של קנברה משנת 2007; סנדי גורדון מהמכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית המליצה על מכירת אורניום להודו על בסיס שיקולים דומים, שכן נראה היה שארצות הברית תומכת בכך כ"מענה להתעצמות סין". הכעס הסיני על הדיאלוג המרובע גרם לאי נוחות באוסטרליה עוד לפני שההסכמים גובשו סופית.
לאחר שהפך לראש הממשלה, קווין ראד נפגש עם שר החוץ של סין, יאנג ג'יצ'י, עוד לפני שביקר ביפן, ולאחר מכן ארגן פגישה בין ג'יצ'י לשר החוץ האוסטרלי, סטיבן סמית', בה הודיעה אוסטרליה באופן חד צדדי כי לא תשתתף בשנייה בסבב שיחות הדיאלוג בין ארבעת השותפות. בתוך אוסטרליה, החלטה זו נתפסה כתוצאה מחוסר הוודאות ביחסי סין-ארצות הברית ומהעובדה שהשותפה הכלכלית העיקרית של אוסטרליה, סין, לא הייתה השותפה האסטרטגית העיקרית שלה. יתר על כן, ראד חשש כנראה מהסלמות אזוריות וניסה לרכך אותן באמצעות "האיחוד האסייתי-פסיפי".
כמה הוגים אסטרטגיים אמריקאים מתחו ביקורת על החלטתו של ראד לעזוב את הדיאלוג; מנהל דסק אסיה לשעבר במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, מייק גרין, אמר כי ראד נסוג מההסכם במאמץ לרצות את סין, שהפעילה מערך דיפלומטי משמעותי כדי להשיג מטרה זו. מסמך מדצמבר 2008 שחיבר שגריר ארצות הברית רוברט מקאלום והודלף על ידי ויקיליקס מגלה כי ראד לא התייעץ עם ארצות הברית לפני שעזב את הדיאלוג.
מאמציו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בנובמבר 2009 לשפר את יחסי ארצות הברית-הודו עוררו בהודו ובאוסטרליה הדים, כי ברית צבאית מעמיקה בין המעצמות הללו עלולה להוביל להסלמות אזוריות. לפי האנליסט ג'ון לי, "עבור ריאליסטים... ניו דלהי מתחרה בזהירות מול בייג'ינג מרגע יצירתה של הודו ב-1947;" מתחים משמעותיים בין סין והודו קשורים למדינה ההודית הקטנה השנוייה במחלוקת ארונאצ'ל פרדש, ולנשק גרעיני סיני שהוצב במישור הטיבטי. ייתכן שהחישוב של ראד היה שמעצמה כלכלית אזורית כסין הייתה חשובה מכדי להפסיד אותה בגלל יוזמה מרובעת פשטנית שבוצעה על ידי ארצות הברית, הודו, יפן ואוסטרליה ב-2007, כאשר מעצמות אזוריות רבות לא מצטרפות לבריתות שלהן מחשש לדעיכה אמריקאית ויפנית.
הפוגה (2009–2017)[עריכה]
המשך התרגילים הימיים[עריכה]
בשנים שבין התפרקות ההקוואד לבין היצירה המחודשת, חברות הקוואד המשיכו לשתף פעולה ברמה דו-צדדית או משולשת, לפעמים עם מדינות שאינן באופן פעיל בקוואד. זה היה המקרה במיוחד בתרגילים הצבאיים המשותפים: יפן הצטרפה לראשונה לתרגילי הצי האוסטרליים Kakadu ו-Nichi Trou Trident ב-2008 ו-2009, בהתאמה. יפן והודו ערכו לראשונה תרגיל ימי משותף ב-2012 ואוסטרליה והודו עשו זאת גם. אותו הדבר קרה ב-2015, אוסטרליה הצטרפה לתרגיל Balikatan של צבאות ארצות הברית והפיליפינים בפעם הראשונה ב-2014 ויפן עשתה את אותו הדבר ב-2017. יפן הצטרפה לראשונה לתרגיל מלאבר ההודי ב-2015 ולתרגיל ההגנה האוסטרלי-אמריקאי המשותף Talisman Saber ב-2015.
מדיניות החוץ של אוסטרליה תחת הממשלות הליברליות-לאומיות[עריכה]
החלפתו של ראד כראש ממשלת אוסטרליה על ידי ג'וליה גילארד ביוני 2010 הייתה קשורה לשינוי במדיניות החוץ האוסטרלית ורצון ליצירת יחסים קרובים יותר עם ארצות הברית והתרחקות מסין. העיתון The Australian, שכתב רבות על הדיאלוג המרובע ועל נושאי ההגנה האוסטרליים, טען לאחר החלפתו של ראד כי "האינטרס הלאומי של אוסטרליה משתקף בצורה הטובה ביותר על ידי המשך עידוד בעלת בריתנו ותיקה, ארצות הברית, לשמור על בכירותה באזור". למרות התקרבותה של גילארד לארצות הברית והגברת שיתוף הפעולה הצבאי של ארצות הברית-אוסטרליה, החלטתו של ראד לעזוב את הדיאלוג נותרה מושא לביקורת מצד טוני אבוט והמפלגה הליברלית של אוסטרליה.
החלטתה של אוסטרליה לא למכור אורניום להודו החלישה את הקוואד, מהלך שזכה גם הוא לביקורת מצד המפלגה הליברלית; עם זאת, המפלגה תמכה בהחלטתה של גילארד על נוכחות צבאית אמריקאית ליד דרווין, המשקיפה על ים טימור ומצר לומבוק. בתמיכת ארצות הברית, גילארד ומפלגת הלייבור הפכו מאז את המדיניות ותמכו במכירת האורניום להודו, שסירבה לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. ב-5 בספטמבר 2014, ראש ממשלת אוסטרליה טוני אבוט הסכים למכור אורניום להודו.
ה"ציר לאסיה" של ארצות הברית[עריכה]
ה"ציר לאסיה" של ממשל אובמה ב-2011 ייצג שינוי משמעותי של סדרי עדיפויות ומשאבים במדיניות החוץ של ארצות הברית הרחק מהתחום המזרח תיכוני/אירופי. ארצות הברית החלה להשקיע רבות במדינות מזרח אסיה, שחלקן ממוקמות בסמיכות לסין. הציר כלל גם את הובלת הסכם הסחר של השותפות הטראנס-פסיפית, ודחיית הטענות הסיניות על האיים בים סין הדרומי. שינוי המדיניות של ארצות הברית לכיוון מזרח-סין נתפס בדרך כלל כצעד נגד להשפעה הגוברת של סין באזור. ביולי 2013, כאשר אובמה מינה את סוזן רייס ליועצת לביטחון לאומי של ארצות הברית, רייס תמכה ביצירת קשרי שיתוף פעולה עם סין.
המדיניות החדשה של יפן במרחב האינדו-פסיפי[עריכה]
יפן פתחה בסיס ימי בג'יבוטי בשנת 2011, הבסיס הימי הראשון שלה לטווח ארוך מעבר לים, וחלק ממעורבותה הגוברת באזור האינדו-פסיפי הרחב. בדצמבר 2012, ראש ממשלת יפן שינזו אבה הכין הצעה למסגרת האסטרטגית "יהלום הביטחון הדמוקרטי של אסיה", מעין גרסה מחודשת של הקוואד, שתפורסם בארגוני תקשורת בין-לאומיים לפני הקדנציה השני שלו ביפן, היא פורסמה למחרת מועמדותו לראשות הממשלה. ממשלת יפן פעלה להבהרת המושגים בהצעתו של ראש הממשלה אבה משנת 2012, שיושמה בהצהרות דיפלומטיות, והכינה את ההודעה הרשמית של "מרחב אינדו-פסיפי חופשי ופתוח" ב-2016.
מדיניות החוץ של סין תחת שי ג'ינפינג[עריכה]
בשנת 2012, שי ג'ינפינג הפך למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית הסינית, וירש את מנהיגות סין. מאז, המתיחות בין סין לכל אחת מארבע מדינות הקוואד גברה. שי נקט קו נוקשה בנושאי ביטחון וחוץ, ושידר לבמה העולמית סין לאומנית וחזקה יותר ממה שהיה במדיניות העלייה השלווה של סין שקידם קודמו של שי, חו ג'ינטאו. התוכנית הפוליטית של שי שואפת לסין מאוחדת ובטוחה יותר במערכת הערכים ובמבנה הפוליטי שלה.
תחת הנהגתו של שי, סין נקטה בבניית איים מלאכותיים באיי ספראטלי ובאזור איי פאראסל. לפי רויטרס, בניית האיים בים סין הדרומי בעיקר על ידי וייטנאם והפיליפינים נמשכת כבר עשרות שנים; בעוד שסין הגיעה באיחור לתחרות בניית האיים, המאמצים שלה היו בקנה מידה חסר תקדים מכיוון שבין 2014 ל-2016 בנתה יותר שטחי איים מלאכותיים מאשר כל שאר האומות שבנו לאורך ההיסטוריה, ונכון לשנת 2016 הציבה ציוד צבאי על אחד מהם. מאמר משנת 2019 בקול אמריקה שהשווה את מסע בניית האיים של סין ווייטנאם בים סין הדרומי ציין שהסיבה לכך שווייטנאם בניגוד לסין ספגה מעט ביקורת בינלאומית ואפילו תמיכה הייתה בגלל המהירות האיטית יותר והתפיסה המציגה אופי הגנתי של פרויקט בניית האיים שלה.
בטור דעה משנת 2020, הגנרל ההודי לשעבר ש.ק. צ'אטרג'י תיאר את מדיניות החוץ של סין כ"חיתוך סלמי". בין 2015 לאמצע 2017, ארצות הברית ערכה חמישה מבצעים ימיים של חופש ניווט (FONOP) באזור. ביולי 2016, בית הדין לבוררות שהוקם על פי נספח 7 לאמנת האומות המאוחדות בדבר חוק הים (UNCLOS) פסק נגד התביעות הימיות של סין בפיליפינים. בית הדין לא פסק בעניין הבעלות על האיים ולא תחם גבולות ימיים. הן הרפובליקה העממית של סין (סין) והן הרפובליקה הסינית (טאיוואן) הצהירו כי אינן מכירות בבית הדין ועמדו על כך שהעניין ייפתר באמצעות משא ומתן דו-צדדי עם תובעי בעלות אחרים.
שינוי המדיניות של הודו וה"מבט מזרחה"[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. בשנים שלאחר התפרקות הקוואד, הודו לא הייתה להוטה להקים מחדש את הפורום, מחשש שזה יפגע ביחסים עם סין. לאחר מספר שנים של מתח גדל עם סין במגוון נושאים, ובמיוחד לאחר אירועי הגבול ב-2017, הודו החלה להביע התעניינות מחודשת בעניין.
הקמה מחודשת של הפורום (2017 והלאה)[עריכה]
פסגת ASEAN 2017[עריכה]
באוגוסט 2017, יפן הזמינה את אוסטרליה, הודו וארצות הברית לקיים פסגת שרי חוץ משותפת במהלך פסגת ASEAN בנובמבר.
בנובמבר, הנשיא האמריקני הנבחר דונלד טראמפ וראש ממשלת יפן אבה נפגשו והסכימו להמשיך במה שיפן מכנה אסטרטגיית "מרחב אינדו-פסיפי חופשי ופתוח", במקור מדיניות שפותחה על ידי שרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון. ההסכם נתפס כתגובה נגד ליוזמת החגורה והדרך של סין, והשר הסיני גנג שואנג הגיב בכך ש"יוזמות רב-צדדיות כאלה צריכות לקדם שיתוף פעולה בין המדינות הנוגעות בדבר ולא להפוך למסגרות של הדרה".
הפגישה התקיימה במקביל לפגישה של גורמים יפנים, הודים, אוסטרלים ואמריקאים להמשך שיתוף הפעולה הצבאי לקראת פסגות ASEAN ומזרח אסיה בנובמבר 2017. הפגישה כללה דיון בנוגע לפעילות המוגברת של סין בים סין הדרומי, ואולי סימנה את האינטרס של נשיא ארצות הברית טראמפ להחיות מחדש את דיאלוג הביטחון המרובע.
פגישות המשך[עריכה]
הפורום נפגש חמש פעמים בשנים 2017–2019. במהלך דיאלוג Raisina בניו דלהי בשנת 2018, ראשי הציים של יפן, ארצות הברית, אוסטרליה והודו התכנסו, אחת האינדיקציות הראשונות להחייאת הצד הביטחוני של הקוואד.
בשנת 2019, ארבעה שרים נפגשו בעיר ניו יורק כדי לדון ברפורמה של הקוואד, ולאחר מכן התכנסו שוב בבנגקוק. בקיץ הבא הזמינו הודו, יפן וארצות הברית את אוסטרליה לתרגילי הצי המתואמים מלאבר; התרגילים התעכבו בשל מגפת הקורונה.
פגישת Quad Plus בנושא מגפת וירוס הקורונה [עריכה]
במרץ 2020, חברי ה-וואד ערכו פגישה עם נציגים מניו זילנד, דרום קוריאה ווייטנאם כדי לדון בגישותיהם בנוגע למגפת וירוס הקורונה ביוזמת ארצות הברית. ההתלכדות החדשה הזו של מדינות מפתח במרחב האינדו-פסיפי נקרא "Quad Plus". פסגת הקוואד בספטמבר 2021 התמקדה במאמצים להגביר את זמינות החיסונים לווירוס הקורונה.
נאט"ו אסייתית[עריכה]
לאחר סדרת תרגילי מלאבר הימיים ב-2020, מזכיר המדינה האמריקני וראש ה-CIA לשעבר, מייק פומפאו, נפגש עם חברי הקוואד כדי לדון בהמרת הסדר הביטחון למין "נאט"ו אסייתית" עם "מטרות ביטחוניות וגאופוליטיות משותפות". פרשן אחד ב-South China Morning Post תיאר את הרעיון כ"תגובה נגד עלייתה של סין", ודיפלומט סיני בכיר מחה על הרעיון כניסיון "להחזיר את שעון ההיסטוריה לאחור".
שר החוץ של סרי לנקה העלה חששות באוקטובר 2020 לגבי הנוכחות הצבאית של הקוואד באוקיינוס ההודי. במקביל, יפן, ארצות הברית וקנדה ערכו באוקטובר תרגיל ימי משותף בשם Keen Sword, חלק מסדרת תרגילים ימיים קנדיים במצר טאיוואן באותה שנה, שלווה בפגישות דיפלומטיות בטוקיו. בפגישה בה נכח ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון בטוקיו, אוסטרליה ויפן הסכימו עקרונית לברית הגנה שתגביר את הקשרים הצבאיים ביניהם.
בשנת 2021, לי ג'ימינג, שגריר סין בבנגלדש, הזהיר את בנגלדש שלא להצטרף לקוואד והודיע שכל ניסיון לעשות זאת יפגע קשות ביחסים עם סין. השגריר תיאר את הקוואד כ"ברית צבאית שמטרתה לחסום את תחייתה המחודשת של סין". בתוך בנגלדש הערות אלו גררו ביקורת הן מהממשלה והן מצד הציבור על הפרת ריבונותה של בנגלדש. בעקבות המחלוקת לי ג'ימינג חזר בהצהרתו ואמר שהוא רק מביע את השקפתו האישית בנושא. עם זאת נראה שמשרד החוץ הסיני הגן על השגריר עם הכרזתה של דוברת המשרד הואה צ'וניינג שקבעה כי "כולנו יודעים איזה סוג של מנגנון הוא הקוואד. סין מתנגדת למאמצי מדינות מסוימות להקים קליקה בלעדית, להציג את סין כאתגר ולזרוע מחלוקת בין מדינות האזור לסין".
הרחבת היקף הפעילות[עריכה]
ב-3 במרץ 2021, הבית הלבן, תחת הנשיא ג'ו ביידן, פרסם מסמך בשם "הנחיות אסטרטגיות לביטחון לאומי", ויומיים לאחר מכן, ראש ממשלת אוסטרליה מוריסון אמר כי מנהיגי הקוואד יקיימו את פגישתם הראשונה אי פעם באופן וירטואלי. מוריסון אמר שהוא שוחח על הסדרי הפגישה עם הנשיא ביידן וסגנית הנשיא קמלה האריס. בשבוע שלאחר מכן, ב-12 במרץ, מפגש הפסגה הראשון התקיים בהנהגת הנשיא ביידן. המחויבות של הקוואד תיושם על ידי הקמת קבוצת מומחי חיסונים ברמה בכירה, קבוצת עבודה בנושאי אקלים וקבוצת עבודה בנושא טכנולוגיות קריטיות ומתפתחות. דווח לפני פגישת הפסגה כי ארבע המדינות פועלות לפיתוח תוכנית להפצת חיסונים נגד COVID-19 למדינות באסיה כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר להתמודדות עם השפעתה של סין, וכי הודו דחקה בשלוש החברות האחרות להשקיע ביכולת ייצור החיסונים שלה. במרץ 2021, הקוואד התחייב להגיב להשפעות הכלכליות והבריאותיות של מגפת וירוס הקורונה.
פגישות אחרות ואירועים קרובים[עריכה]
ב-15 במרץ, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ומזכיר ההגנה לויד אוסטין הגיעו לבסיס האוויר יוקוטה בטוקיו. הם השתתפו בוועדה מייעצת ביטחונית (SCC), שכונתה "two-plus-two", עם שר החוץ היפני טושימיטסו מוטגי ושר ההגנה נובו קישי. כמו כן, שני הפקידים האמריקאים נפגשו ושוחחו עם ראש הממשלה סוגה.
ב-19 במרץ, אוסטין הגיע להודו, ונפגש עם ראש הממשלה מודי והיועץ לביטחון לאומי ההודי אג'יט דובאל. למחרת, הוא שוחח עם שר ההגנה ההודי ראג'נאת' סינג.
ב-13 באפריל, שרי החוץ וההגנה של יפן וגרמניה קיימו ביניהם פגישות "two-plus-two", כאשר כל אחד מהם צפוי לאשר את שיתוף הפעולה הביטחוני בניגוד לפעילות הגוברת של סין במים האזוריים שלה. ב-16 באפריל, נשיא ארצות הברית ביידן וראש ממשלת יפן סוגה נפגשו בוושינגטון די. סי., וודנו על הברית בין המדינות, כמו גם על נחישותם המשותפת להתמודד עם האיום הסיני. ממשלות ארצות הברית ויפן פועלות לחיזוק שרשראות אספקה טכנולוגיות שאינן תלויות בסין. שתי המדינות התחייבו לצמצום פליטת דלק המאובנים שהורס את האקלים, בהתאם לפסגת האקלים של ביידן עם 40 מנהיגים עולמיים בשבוע שלאחר הפגישה.
סוגה תכנן לבקר בהודו ובפיליפינים. ביחד עם הודו וארצות הברית, הוא מבקש לגבש עוד יותר את הקוואד. יפן והודו ערכו פגישה של "two-plus-two" בטוקיו בסוף אפריל, על פי מקורות ממשלתיים.
הנשיא ביידן אירח את פסגת מנהיגי הקוואד הראשונה ב-24 בספטמבר 2021 בבית הלבן בהשתתפות ראש הממשלה מודי מהודו, ראש הממשלה מוריסון מאוסטרליה וראש הממשלה סוגה מיפן. מנהיגי הקוואד התחייבו לפעול למען השלום והשגשוג במרחב האינדו-פסיפי.
הציר האירופאי והקנדי למרחב האינדו-פסיפי[עריכה]
בפסגת שנגרי-לה בסינגפור ביוני 2018, שרי ההגנה הצרפתים והבריטים הודיעו שהם ישיטו ספינות מלחמה דרך ים סין הדרומי כדי לקרוא תיגר על ההתעצמות הצבאית של סין. במהלך דומה, ב-16 בספטמבר 2020, צרפת, בריטניה וגרמניה הגישו יחד בקשה בעל פה לאו"ם, שטענה כי יש לשמור על חוק הים, וקבעו כי התביעות הטריטוריאליות של סין בים סין הדרומי לא מצייתות לו.
ב-20 בינואר 2021, ג'ו ביידן הפך לנשיא ארצות הברית, ויומיים לאחר מכן, גורמי ביטחון בכירים בארצות הברית וביפן דנו בנושאי ביטחון. שלושה ימים לאחר מכן, שר החוץ היפני, טושימיטסו מוטגי, השתתף בדיון במועצת החוץ של האיחוד האירופי על מנת לקדם שיתוף פעולה בין יפן והאיחוד האירופי במרחב האינדו-פסיפי. ב-18 בפברואר, במהלך פגישת השרים השלישית, הסכימו ארצות הברית, אוסטרליה, יפן והודו להתנגד נחרצות לכל פעולה כוחנית מצד סין, והתחייבו לעבוד יחד עם ה-ASEAN והאיחוד האירופי על מנת לעמוד ביעדים שלהם.
קנדה[עריכה]
למרות שקנדה עדיין לא פרסמה אסטרטגיה בנוגע למרחב האינדו-פסיפי, היא החלה להגביר את הנוכחות הימית שלה באזור בשנת 2020. ביוני 2020, הפליגו הפריגטה הקנדית HMCS Regina וכלי השיט MV Asterix דרך מצר טאיוואן. בינואר 2021, הפריגטה HMCS Winnipeg עשתה את אותו הדבר ומאוחר יותר הצטרפה לצי של חברי הקוואד בתרגיל הימי Sea Dragon, על פי גורם רשמי קנדי "כדי להדגים את החוזק והעמידות של הבריתות שלנו במרחב האינדו-פסיפי". בסוף מרץ עברה הפריגטה הקנדית HMCS Calgary ליד איי ספראטלי, שסין תובעת עליהם בעלות.
האיחוד האירופי[עריכה]
פסגת הקוואד הראשונה, שהתקיימה במרץ 2021, בדקה היתכנות שותפות עם אירופה. צרפת, גרמניה והולנד הכריזו על החזון שלהן למרחב האינדו-פסיפי, והאיחוד האירופאי נמצא בעיצומו של גיבוש חזון משלו לגבי האזור.
צרפת[עריכה]
לדברי ברנדן ברן, שגריר אוסטרליה בצרפת דאז, נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר, כשנפגשו בסוף 2017 כי "הוא היה מודע למצב האיום במרחב האינדו-פסיפי ושאוסטרליה לא תהיה לבד". שישה חודשים מאוחר יותר, ביוני 2018, באותו חודש שהתרחשה פסגת שנגרי-לה 2018, צרפת, שיותר מ-1.6 מיליון מאזרחיה גרים במרחב האינדו-פסיפי ויותר מ-90% מהאזור כלכלי בלעדי שלה ממוקם שם, הייתה החברה הראשונה מהאיחוד האירופי שפרסמה אסטרטגיה בנוגע למרחה, בעקבות הגברת ההשפעה הסינית באזור, ועדכנה את האסטרטגיה במאי 2019. שותפויות עם כל ארבעת חברי הקוואד וכן עם ה-ASEAN הן מרכיב מרכזי באסטרטגיית האינדו-פסיפיק של צרפת. כחלק מהשינוי האסטרטגי הזה, הפריגטה הצרפתית Vendémiaire הפליגה דרך מצר טאיוואן ב-2018, שעשוי להיות המעבר הראשון אי פעם כזה עבור הצי הצרפתי המודרני.
ב-9 בספטמבר 2020, צרפת, הודו ואוסטרליה קיימו את הפסגה המשולשת הראשונה שלהן, כאשר מזכירי החוץ של המדינות נפגשו באמצעות ועידת וידאו. בדצמבר 2020, צרפת גם חשפה שהיא תצטרף לראשונה לתרגילים צבאיים משותפים עם יפן וארצות הברית במאי 2021. ב-10 בפברואר 2021, הצוללת הצרפתית Emeraude סיירה דרך ים סין הדרומי, והציגה את יכולותייה לשייט למרחקים ארוכים ולעבוד יחד עם הציים של אוסטרליה, ארצות הברית ויפן. ב-24 בפברואר 2021, התקיימה פגישה משולשת בין הודו-צרפת-אוסטרליה, על מנת להעריך את ההתקדמות בפעולות שהוגדרו בפגישה הראשונה בספטמבר. ב-30 במרץ 2021, נושאת מסוקי הסער האמפיבית Tonnerre וספינת הליווי Surcouf של הצי הצרפתי הגיעו לנמל קוצ'י בקרלה, הודו, לקראת תרגיל ימי משותף עם ארבעת חברות הקוואד. תרגיל הצי הצרפתי נקרא La Perouse והוא התקיים בין ה-5 ל-7 באפריל 2021. South China Morning Post דיווחו על כך כתרגיל המשותף הימי הראשון שכלל את כל ארבעת חברי הקוואד. בסוף אפריל, הודו וצרפת קיימו את התרגיל הימי השנתי המשותף שלהן ורונה. שתי ספינות מלחמה צרפתיות נמצאות בפריסה של חמישה חודשים באינדו-פסיפיק. ב-13 באפריל 2021, תוכננה פגישה שלישית של הפסגה המשולשת בהשתתפות הודו-צרפת-אוסטרליה, שהתקיימה בניו דלהי.
גרמניה[עריכה]
ב-1 בספטמבר 2020, ממשלת גרמניה פרסמה מסמך מדיניות שבו המדינה הודיעה רשמית על מדיניות למרחב האינדו-פסיפי, שבין היתר כולל בניית שותפויות אקטיביות באזור, כולל בענייני ביטחון, הקורא לאיחוד האירופי לעשות את אותו הדבר. בדצמבר 2020, בפגישה מקוונת בין שרי ההגנה של יפן וגרמניה, יפן הביעה תקווה שגרמניה תשלח ספינת מלחמה לאזור, ותצטרף לתרגילים עם כוחות הביטחון של יפן, במרץ 2021, גרמניה אישרה שהיא תשלח באוגוסט פריגטה לים סין הדרומי, מה שהופך אותה לספינת המלחמה הגרמנית הראשונה מאז 2002 ששטה באזור זה. באמצע אפריל 2021, שרי החוץ וההגנה של יפן וגרמניה נפגשו בוועידת וידאו כדי לדון בנושאי הקשורים למרחב האינדו-פסיפי.
איטליה[עריכה]
בדומה לפסגה המשולשת של הודו-צרפת-אוסטרליה, הוקמה פסגה משולשת של הודו-איטליה-יפן ביוני 2021, במטרה ליצור סדר בין-לאומי במרחב האינדו-פסיפי.
הולנד[עריכה]
בנובמבר 2020, הולנד פרסמה את המדיניות שלה לגבי המרחב האינדו-פסיפי, מה שהופך אותה לחברה השלישית באיחוד האירופי שעושה זאת, בעקבות מהלכים דומים של צרפת וגרמניה. מסמך המדיניות קורא לאיחוד האירופי לבנות שותפויות באזור ולדחות ביתר שאת תביעות טריטוריאליות סיניות. כחלק משינוי מדיניות זה, הולנד שלחה את הפריגטה HNLMS Evertsen למרחב כחלק מקבוצת נושאות מטוסים בריטית בהמשך אותה שנה. באפריל 2021, ראש ממשלת הולנד מארק רוטה וראש ממשלת הודו מודי ערכו ועידת וידאו כדי לדון בשיתופי פעולה עתידיים.
הממלכה המאוחדת[עריכה]
בשנת 2016 העבירה בריטניה לוויין במערכת התקשורת הצבאית שלה Skynet מזרחה על מנת להרחיב את הכיסוי של מזרח אסיה ומערב האוקיינוס השקט, ופתחה תחנת קרקע חדשה באוסטרליה. בטקס הפתיחה התייחס הנציב העליון הבריטי למחלוקות הטריטוריאליות בים סין הדרומי.
בדצמבר 2020, בריטניה הודיעה שתשלח קבוצת תקיפה של נושאת מטוסים ליפן כבר בתחילת 2021, בכוונה לערוך תרגילים משותפים עם צבא ארצות הברית והכוחות הצבאיים של יפן במאי.
במרץ 2021, בריטניה פרסמה מסמך מדיניות בשם "Integrated Review" שאישר את שינוי מדיניות החוץ של בריטניה למרחב האינדו-פסיפי וכלל תוכנית בת תשעה שלבים המפרטת את השינוי הזה. המסמך הכיר בכך שהסחר בין בריטניה לסין הוא מועיל והדדי, אך הוא גם כינה את סין כ"איום הגדול ביותר על הביטחון הכלכלי של בריטניה" וקרא למעצמות הביניים לעבוד יחד בהקשר הגאופוליטי החדש הזה.
ראו גם[עריכה]
- דיפלומטיית חיסונים
- סכסוכים טריטוריאליים בים סין הדרומי
- סינופוביה
- פאקס אמריקנה
- ANZUS
- AUKUS
- ברית שמונה האומות
- חמש העיניים
- הסדרי ההגנה של חמש המעצמות
- G7
יחסים דיפלומטיים[עריכה]
- יחסי אוסטרליה–הודו
- יחסי אוסטרליה–יפן
- יחסי אוסטרליה–ארצות הברית
- יחסי אוסטרליה–טאיוואן
- יחסי הודו–יפן
- יחסי הודו–טאיוואן
- יחסי ארצות הברית–הודו
- יחסי ארצות הברית–סין
- יחסי ארצות הברית–טאיוואן
- יחסי טאיוואן–יפן
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ The first meeting of the Quad could test Australia's relationship with China, באתר abc
- ↑ US, China's Geopolitical Battle for Asia Shapes New Power Dynamic for Region, באתר Newsweek
- ↑ Quad summit next step towards an Asian NATO, באתר ASIATIMES
- ↑ Japan will turn to Quad in 'new Cold War': Defense Ministry think tank, באתר NIKKEI Asia
- ↑ What is the Quad and can it counter China’s rise?, באתר אל-ג'זירה
- ↑ What is the Quad, and how will it impact US-China relations under the Biden administration?, באתר scmp
- ↑ Quad Leaders’ Joint Statement: “The Spirit of the Quad”, באתר הבית הלבן
- ↑ CANADA AND THE INDO-PACIFIC: 'DIVERSE' AND 'INCLUSIVE', NOT 'FREE' AND 'OPEN', קרן אסיה-המרחב הפסיפי של קנדה
- ↑ TOWARDS A QUAD-PLUS ARRANGEMENT?, באתר Perth USAsia
This article "דיאלוג הביטחון המרובע" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:דיאלוג הביטחון המרובע. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
