דו פרצוף
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). דו-פרצוף (באנגלית: Two-Face) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס באטמן ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Detective Comics #66 מאוגוסט 1942 ונוצרה על ידי הכותב ביל פינגר והמאייר בוב קיין.
דו-פרצוף הוא האלטר אגו של הארווי דנט, תובע מחוזי לשעבר של העיר גות'אם סיטי ובן בריתו של ברוס וויין, אשר נטרפה עליו דעתו לאחר שחצי מפניו הושחתו ללא הכר. במהרה הוא הופך לבוס העולם התחתון, ומפתח אובססיה לגבי דואליות - מחליט להשליט צדק או עונש באמצעות הטלת מטבע. עם השנים, הכותבים השונים הוסיפו לאופי הדמות רובד נוסף של סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית והיסטוריה של התעללות פיזית.
דמותו של דו-פרצוף נכתבה בהשראת דמותו של ד"ר ג'קיל, מתוך ספרו המפורסם של רוברט לואיס סטיבנסון, "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד", ובמיוחד בעקבות סרט האימה בעל אותו השם בכיכובו של פרדריק מארץ', שיצא בשנת 1931. מקור השראה נוסף היה "העטלף השחור", דמות שהופיעה במגזיני ספרות זולה בשנות ה-30, אשר על פניו הותזה חומצה. דמותו עובדה למגוון מדיות נוספות, ביניהן בסרט באטמן בגילומו של בילי די. וויליאמס, בסרט באטמן לנצח בגילומו של טומי לי ג'ונס ובסרט האביר האפל בגילומו של אהרון אקהרט.
דמותו של דו-פרצוף מדורגת במקום 12 ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN.
היסטוריה פרסומית[עריכה]
במהלך שנות ה-40, הדמות הופיעה שלוש פעמים בלבד, ואילו חמש פעמים בשנות ה-50 של המאה ה-20. דמותו נזנחה לבסוף לטובת נבלים אחרים, היות שהיה מעוות למדי ולא התאים לילדים. הדמות שבה והופיעה רק בסוף שנות ה-60 בחוברת World's Finest Comics #173, כאשר באטמן עצמו הכריז כי דו-פרצוף הוא בין היחידים מהם פחד. בשנת 1971 החזיר הכותב דניס אוניל את דו-פרצוף, ולראשונה הוא הפך לאחד מאויביו המושבעים של באטמן.
לאחר שסיפור מקורו של באטמן נכתב מחדש על ידי פרנק מילר בשנת 1986 ברומן הגרפי באטמן: שנה ראשונה, נכתבה ההיסטוריה של דו-פרצוף בהתאם בידי הכותב אנדרו הלפר, ופורסמה בחוברת השנתית Batman Annual #14, בכך מציגה את דמותו של דו-פרצוף כטראגית אשר נלחמה בהפרעה דו-קוטבית וסבלה מפרנויה, ואשר במשך תקופת ילדותו סבל מאב מתעלל ואלכוהוליסט. עוד נכתב, כי בתקופה שקדמה לתאונתו, הארווי דנט היה גיבור ובן בריתם של באטמן והמפקח גורדון. עצם העובדה הפכה את מעורבותם ומערכת יחסיהם לסבוכה עוד יותר.
ביוגרפיה[עריכה]
כאשר הופיע לראשונה ב-Detective Comics #66, שם הדמות נודע כהארווי קנט, אולם לצורך מניעת בלבול עם קלארק קנט, האלטר-אגו של סופרמן, שונה השם. דנט הוא התובע המחוזי הצעיר ביותר בגות'אם סיטי, כאשר בגיל 26 נבחר לתפקיד, חצי שנה לפני שבאטמן החל במלחמתו בפשע. כינוי באותה תקופה היה "אפולו", עקב מראהו החד והנוקב.
לפי "באטמן: שנה ראשונה", מסע הבחירות של דנט נגד הפשיעה הסתיים בחופזה בעת משפטו של בוס המאפיה סלבטורה מארוני באשמת רצח. דנט הציג למארוני מטבע בעל שני ראשים שנמצא בזירת הפשע ועליו מוטבעות טביעות אצבעותיו של מארוני. מארוני נתקף חמת זעם ושפך על פניו של דנט חומצה גופרתית. חצי פניו השמאלי של דנט עוות וצולק, ואילו חצי פניו הימני נותר ללא פגע. בגרסאות מסוימות, דנט ניצל מכווייה מלאה בפניו כאשר באטמן נחלץ לעזרתו וברגע האחרון הסיט את ידו של מארוני. בעקבות המקרה נטרפת על דנט דעתו, והוא משחית צד אחד של המטבע - סמל לדואליות הקיימת בו לטוב ולרע.
דו-פרצוף, כפי שהוא נראה על עטיפת חוברת Batman Annual #14 מ-1990, אמנות מאת ניל אדמס. לפי החוברת השנתית Batman Annual #14, מפכ"ל המשטרה ג'יימס גורדון, באטמן ודנט הקימו ברית משותפת במטרה ללחום בפשע (אלמנט ששימש גם במיני סדרה "באטמן: ליל כל הקדושים הארוך" וכן בסרט האביר האפל). בגרסה זו, מארוני הוא עדיין זה ששופך על דנט את החומצה, אם כי הפעם בעזרתו של התובע המושחת אדריאן פילדס, ואילו את המטבע השיג דנט מאביו המתעלל, אשר השתמש בו כמשחק בכל ערב כאשר הכה את בנו. עובדה זו נטעה בדנט את מאבקו הקיומי בבחירה חופשית ואת חוסר אפשרותו להחליט החלטות בעצמו.
במיני סדרה "באטמן: בעיני המתבונן", דנט נמלט מבית החולים לאחר תאונתו ומתעמת עם פילדס, אשר מנסה להגיע עמו להסדר טיעון - רשימה מלאה של כספים, קשרים ומקומות מסתור של המאפיה תמורת הבטחה לחיים חדשים. באטמן מפריע למהלך האירועים, ודנט הורג את פילדס, מתעמת עם אביו אך חס על חייו בעקבות הטלת המטבע. לבסוף, הוא נכלא בבית החולים לחולי נפש ארקהם אסיילום, שם הוא עובר ניתוחים פלסטיים ניסיוניים. אולם, בעת טירופו הרגעי, הוא קורע מעליו את שתלי פניו. לפי "ליל כל הקדושים הארוך", דנט נמלט מבית החולים לביוב, שם הוא מחכה לשעת פעולה בה יתנקם במאפיה, יהרוג את פילדס ואת ראש המאפיה קרמיין פלקונה. בנקודה זו, סלבטורה מארוני כבר נרצח בידי בנו של פלקונה, אלברטו. בתקופה זו מתגלה כי דו-פרצוף הרג את אביו של ג'ייסון טוד, שהיה אחד מאנשיו. טוד מצליח להכניע את דנט, אולם באומצו את השבועה אותה לקח באטמן, חס על חייו.
במיני סדרה Arkham Asylum: A Serious House on Serious Earth, הכותב גראנט מוריסון מתאר את תלותו של דו-פרצוף במטבע שלו. המטפלים בארקהם מנסים לגמול את דנט מהתלות הזו בכך שהם מחליפים את המטבע בקוביות משחק ואף בקופסת קלפי טארוט, ובכך מגדילים את מגוון האפשרויות העומדות בפניו. אולם, טיפול זה נכשל משום שלאור מבחר האפשרויות, אין דנט מסוגל להגיע להחלטה בעצמו.
במהלך השנים נעשו ניסיונות לשקם את פניו ההרוסות של דנט, אך מצבו הנפשי נותר מעורער. בכל פעם מצליח דנט לקרוע מעליו את צידו המשוקם. במהלך המיני סדרה "באטמן: האביר האפל חוזר" של פרנק מילר, ברוס וויין בעצמו מממן את שיקומו של דנט, אך לשווא.
במהלך אירועי "באטמן: שטח הפקר", רעידות אדמה פוקדות את גות'אם סיטי ומותירות אותה בחורבות. דו-פרצוף משתלט על חלק מהעיר ומשתכן בבניין העירייה, תוך שהוא חי חיי מותרות וסגנון. הוא כורת ברית עם המפקח גורדון אולם בוגד בברית זו. זאת ועוד, הוא חוטף את גורדון ושם אותו למשפט, מתפקד כשופט וכתובע. גורדון מנצל את הפסיכה החצויה של דו-פרצוף ודורש כי הארווי דנט יהיה התובע שלו. דנט חוקר את דו-פרצוף, אשר רומז כי ביצע רציחות מתוך מטרה לעזור לגורדון, ומזכה את גורדון בעילה שדו-פרצוף שיחד בחוכמה את גורדון.
בסיפור "דו-פרצוף: פשע ועונשו", דו-פרצוף מוביל מערכה לטיהורה של גות'אם, שבסופה הוא מעוניין ללכוד את אביו, לענות אותו בשידור חי ולהורגו. מתגלה כי דנט מטפל באביו, ומשלם עבור מחייתו. הדבר מוביל לוויכוח עצמי בין דנט לדו-פרצוף, אשר קורא לדנט "חסר עמוד שדרה". דנט מחליט להוכיח את עמדתו בכוונתו לבצע התאבדות ובכך לסיים את שלטון הטרור של דו-פרצוף. דו-פרצוף מוכה תדהמה כאשר המטבע שהטיל נפל על צידו המושחת, אולם הוא מסכים להחלטה וקופץ מהגשר. באטמן תופס אותו ברגע האחרון, אך ההלם מהאירוע משמיד את הפסיכה של דו-פרצוף.
במהלך המיני סדרה Batman: Face the Face, סיפור המתרחש שנה לאחר המשבר האינסופי, באטמן מחליט לאמן את דנט כמחליף בזמן היעדרותו. דנט מנוע מלהסכים, אך באטמן מבטיח לו כי המעשה יכפר על פשעיו. דנט מתרגל אט אט לתפקידו החדש, אם כי שיטותיו הן קיצוניות יותר ומעודנות פחות מאלה של באטמן. חזרתו של באטמן מובילה גם לחזרת אישיותו של דו-פרצוף, כאשר דנט מרגיש עצמו כלא נחוץ יותר. לאחר שמתרחשת סדרת רציחות שמאפייניה מזוהים עם שיטת פעולתו של דו-פרצוף, באטמן מתעמת מול דו-פרצוף בדירתו, כשזה האחרון מפוצץ את דירתו ונמלט מהמקום. דנט נתקף במשבר מצפוני ונלחם מנטלית עם אישיותו השנייה, דו-פרצוף. מאוחר יותר מגלה באטמן עדויות המזכות את דנט מכל אשמה, אולם אין הדבר מציל את דנט, שחש פרנויה לשאלותיו של באטמן ושנוטר טינה על כי לא האמין לו. בעזרת חומצה חנקתית ואיזמל ניתוחים, דנט מצלק את פניו, והופך שוב לדו-פרצוף.
לאחרונה הופיע דו-פרצוף כחלק מליגת אי-צדק החדשה, ובמיני סדרות "המירוץ לכפרה" ו"באטמן: הקרב על הגלימה".
איזכור במדיות אחרות[עריכה]
ארון אקהרט כדו-פרצוף, מתוך האביר האפל. או שאתה מת כגיבור, או שאתה חי מספיק זמן בשביל לראות את עצמך הופך לנבל.
הארווי דנט, מתוך האביר האפל במקור דו-פרצוף היה אמור להופיע בסדרת באטמן הקמפי של שנות ה-60 של המאה ה-20 ביחד עם שאר הנבלים, אבל מכיוון שהתוכנית נועדה לצעירים וחששו שהוא היה מפחיד ואכזרי מדי לצופים צעירים אז ההפקה החליטה להתעלם מהדמות של הארווי דנט/דו-פרצוף. בסרט באטמן משנת 1989, דמותו של הארווי דנט הופיעה, אך לפני שהפך לפושע, לפני שהתעוות, ולפני שבכלל נודע בכינוי "דו-פרצוף". גילם אותו השחקן האפרו-אמריקאי בילי די וויליאמס. בסרט באטמן לנצח משנת 1995, הארווי דנט שימש כנבל משנה בסרט יחד עם איש החידות, הפעם כבר כאדם מעוות ופושע מסוכן. גילם את דמותו השחקן טומי לי ג'ונס. מקור אישיותו הנפשעת של הדמות הוא בדיוק כפי שתואר בסיפורי התור הזהב: כסובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית וכמתייחס לעצמו ברבים. בגרסה זו, דו-פרצוף הוא זה שאחראי למות משפחתו של דיק גרייסון (רובין) ולא ראש המאפיה טוני זוקו, כפי שהופיע בקומיקס. אולם בסופו של דבר, דמותו הצטיירה כקומיקאית וקאמפית מדי, כמעט דומה לג'וקר ואפילו בלי שום רקע, המעריצים לא היו מרוצים מדמותו. דו-פרצוף שימש כאחד מהנבליים הראשיים בבאטמן - הסדרה המצוירת משנות ה-90 של המאה ה-20. דמותו של הארווי דנט הייתה מאוד מורכבת ובעלת עבר טראומתי שמציג את פיצול האישיות שלו והצד המפלצתי שבתוכו. הוא דובב על ידי ריצ'רד מול. דמותו (ביחד עם הדחליל) הוכיחה סדרה שלעיתים לא הותאמה לילדים קטנים, כפי שהייתה אמורה להיות ויכולה ללכת לכיוון פסיכולוגי, טראומתי ואפל. ריצ'רד מול שב לדבב את דו-פרצוף גם בסדרת הטלוויזיה המצוירת ליגת הצדק, שמתרחשת באותו עולם של סדרת האנימציה של באטמן, ואשר באטמן משמש בה כאחת מהדמויות הראשיות. ארון אקהרט מגלם את דמותו של הארווי דנט בסרט ההמשך לבאטמן מתחיל, "האביר האפל". בגרסה זו, הנאמנה לקומיקס, דנט הוא התובע המחוזי, הגיבור האהוב של גות'אם ולוחם חסר פשרות למען הצדק. הוא כורת ברית משותפת עם באטמן ופקד גורדון למיגור הפשע, אך מתדרדר לפשע באשמתם של הג'וקר ושל ראש המאפיה סלבטורה מארוני לאחר שחצי מפרצופו נשרף מנפט ולא מחומצה כמו בקומיקס. בשנת 2018 דמותו הופיעה גם בסרט "יחידת המתאבדים - חיים בסכנה". ראו גם עריכה מיסטר נגטיב - דמות בדיונית דומה של חברת מארוול קומיקס המתחרה
קישורים חיצוניים[עריכה]
100 נבלי הקומיקס הכי טובים (דו-פרצוף מקום שני)
Two-Face Harvey Dent, in ComicbookDB Justice League of America vol. 2 #13
This article "דו פרצוף" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:דו פרצוף. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
