דוד סלמן
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. דוד סלמן (24 בספטמבר 1918 – 20 בדצמבר 2017) היה מנכבדי העיר ירושלים ומבוניה. לחם במחתרת האצ"ל.
בשנת 1984 זכה בתואר יקיר ירושלים.
ביוגרפיה[עריכה]
ילדותו[עריכה]
דוד סלמן נולד בזאכו שבכורדיסטן (לימים עיראק) לאליהו וחתון סלמן, משפחה אמידה ומכובדת בעיר זאכו.
ביקורי שליחים בזאכו והעלייה לארץ ישראל[עריכה]
בשנת 1933 ביקרו בכורדיסטן יצחק בן-צבי (לימים הנשיא השני של ישראל) והגברת הנרייטה סאלד. הם ביקרו בביתו של סלמן, ודיברו עם אביו (אליהו סלמן) על כך שהם רוצים לגייס בחורים צעירים לעלות לארץ ישראל כדי להקים את מדינת ישראל. אליהו הציע את בנו דוד סלמן לבצע משימה זאת. הם אמרו לו שהוא צעיר מאוד. אליהו אמר: "אם אני לא אציע את בני, סביר להניח שלא יהיו אנשים שיהיו מוכנים לעלות לארץ ישראל". בשנת 1935 החל את עלייתו לארץ ישראל, ובשנת 1936 הגיע אל העיר חלב בשטחי סוריה, שם הכינו אותו לעלייה לישראל. בחלב למד על ארץ ישראל וגם למד עברית, ובפעם הראשונה בחייו ראה סלמן דגל כחול לבן. במרץ 1937 קיבל אישור מהסוכנות היהודית לארץ ישראל לעלות לישראל. בסוף חודש מרץ עלה לארץ ישראל.
ההגעה לארץ והתעשרות המשפחה[עריכה]
כשהגיע לארץ פגשו אותו המשפחות שלו בירושלים בנחלאות. כעבור שנתיים הוריו עלו בעקבותיו לאחר שכתב להם כי הארץ טובה, ואפשר להתעשר בה. עושרו של סלמן הגיע ממודעה קטנה בעיתון של מועצת ראשון לציוןשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] בה פורסם מכרז לכריתת עצים במועצה. היות שמקצועו של אביו, אליהו סלמן בכורדיסטן היה חוטב עצים, שכנע אותו סלמן להתמודד במכרז. כאשר הגיעו דוד סלמן ואביו למועצה, גורשו בטענה שהמכרז מיועד ליהודים בלבד. זאת, כיוון שאליהו סלמן היה לבוש כמו ערבי עם שארוול, ולראשו היה ח'תה. אליהו סלמן לא ידע עברית, אך הבין מה הם אומרים והכה על חזהו, ואמר: "יהודי, יהודי, יהודי" ובסופו של דבר קיבל את העבודה. העצים שכרת נמכרו לבריטים, והגיעו לביצורים באל-ע'לאמן שבמצרים, ומהם בא עושרה הראשוני של משפחת סלמן. בעקבות עבודה זו קנו הרבה בתים ומגרשים, ולאחר תקופה התחיל בנייה של בניינים בירושלים. בשנת 1940 עוד כאשר היה בראשון לציון, התחתן עם בתיה לבית שמחה.
לחימה באצ"ל[עריכה]
במלחמת העצמאות לחם סלמן בשורות האצ"ל בכיבוש דיר-יאסין (גבעת שאול), כיבוש קטמון, ושחרור מחנה שנלר. כל אלה היו במלחמת העצמאות.
בתים ראשונים[עריכה]
הבית ברחוב ניסים בכר, הוא רחוב ירדן לשעבר, היה בית גדול ולו גם חצר גדולה. היו בו 5 חדרים וכל משפחה הייתה גרה בחדר אחד. ובחצר היה שירותים לכל משפחות הבניין. הבית נקנה בשנת 1942.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
המחצבות והמפעלים[עריכה]
בני המשפחה האב אליהו והאחים דוד וסלח הקימו את מחצבות אליהו סלמן ובניו אשר סיפקו חומרי בנייה לכבישים ומבני ציבור.
המחצבה הראשונה שנרכש שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] הייתה בשותפות עם מוכ'תר (ראש כפר) הכפר שיי'ח באדר, במקום בו נמצא היום בית המשפט העליון.
המחצבה השנייה שרכש שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] הייתה במורדות גבעת שאול, בדרך הרומאית בכניסה לירושלים ההיסטורית, מתחת לכפר דיר-יאסין.
מפעל הבלוקים והסיד של סלמן הוקם בשנת 1944 במקום שהיום נמצאים בו גן סאקר ומנהרת רבין. במפעל ייצרו בלוקים, לבנים, הם מכרו עצים וברזל. למפעל היו כ-20 חמורים שהובילו פחים עם חצץ, חול, סיד ומלט לשכונות היהודיות: נחלת ציון ונחלת אחים וגם למרכז העיר. בשנת 1953 נסגר המפעל.
בשנת 1953 אחרי פשיטת הרגל עברו לשכונת רוממה לשעבר קמונה ושם בנו מגרסות לגריסת אבנים צבעוניות למרצפות[1], וכן מפעל לייצור בלוקים, לבנים, אבנים מלאכותיות וכל מוצרי המלט. משנת 1974 החלו התושבים הסמוכים להתלונן על מטרדי רעש ואבק, והמשרד לאיכות הסביבה הטיל על המפעל קנסות. לבסוף נסגר המפעל בשנת 1988. דוד ואחיו סאלח שהיו שותפים במפעל, עשו בשנת 1989 עסקה עם חסידות בעלז לבנייה במגרשים שבבעלותם. בשנת 2004 דוד קיבל את חלקושגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור] מחסידות בעלז במגרשים של אותו מפעל לאחר הליך משפטי ממושך.
חבר בתנועת החרות (הליכוד)[עריכה]
דוד היה חבר מרכז בתנועת החרות (הליכוד)[2], ולימים היה חבר נשיאות. הוא ואחיו תרמו שטח לתועלת תושבי שכונת נחלאות, הנמצא כיום ברחוב אליהו סלמן (על שם אביו) ונקרא מועדון סלמן.
הזכייה בתואר יקיר ירושלים[עריכה]
בשנת 1984 קיבל דוד סלמן את תואר יקיר ירושלים[3] בעבור פועלו בבניית הארץ. את פרס זה קיבל מראש עיריית ירושלים טדי קולק.
חיים אישיים[עריכה]
לסלמן חמישה ילדים ו-24 נכדים.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שש שנים טוחנת מגרסה את החוק ברוממה, כל העיר, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חבר תנועת החרות בירושלים, מעריב, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ יקירי ירושלים – 1967 עד 2003 באתר עיריית ירושלים
קטגוריה:יקירי ירושלים
קטגוריה:לוחמי האצ"ל
קטגוריה:אנשי העלייה החמישית
קטגוריה:ישראלים ילידי כורדיסטן
This article "דוד סלמן" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:דוד סלמן. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
