דוד מלמד חפץ
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
דוד מלמד חפץ (נולד ב-ה'תק"פ-נפטר ב-ה'תרנ"ח) תלמיד חכם בוכרי, רב העיר קוקנד שבבוכרה ומעשיריה, והיהודי הראשון מעולי בוכרה שהשתקע עם משפחתו בירושלים ועלה ארצה בשנת ה'תרל"א בגיל 50, מראשי העדה הבוכרית בירושלים, ממייסדי שכונת הבוכרים ושכונת נחלת שמעון ומחבר ספרים חשובים.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בבוכרה בשם דוד חאפיז (בבוכרית: "זמיר"). לפרנסתו עסק בהוראה, ועל שמה נקרא "מלמד". במחצית השנייה של המאה ה-19 ביקרו בירושלים יהודים בוכרים בודדים, ורובם לא השתקעו בה. בשנת 1871 מכר חפץ את רכושו בבוכרה ועלה עם אשתו שרה ועם שלושת ילדיו ישראל, יחיאל, ועמנואל, וכן העלה עמו את משרתו יוסף ב"ר יעקב שוחט מסמרקנד.
בבואו לירושלים השתדל לגלות את עקבותיהם של שני עולי-רגל שיצאו מבוכארה בשנת תרי"ח (1858) ולא הגיעו לארץ-ישראל אך לא עלתה בידו. המסע נמשך כחצי שנה ובסופו הגיעו לירושלים. המשפחה התיישבה בחצר הרב אהרן עזריאל בהעיר העתיקה בירושלים.
התיישבותו בירושלים[עריכה]
זמן קצר לאחר התיישבותו בירושלים הוציא חפץ את ספרו "ברכת האילנות" ומצורף לו ספר "פירכוס האיברים". היה זה הספר הראשון שהדפיס יהודי בוכרי בירושלים. בהקדמה לספר כותב חפץ ומתפאר בכך: "אודה לה' בכל לבי על רב טוב אשר גמלני ובחסדו הגדול לא עזבני, ויקחני מבית אבי ארץ בוכרא ולארץ הק' (=הקדושה) ינהלני, ובכל הדרך הזה מהלך ששה חודשים שמרני, ובאתי לשלום אל עיר השלום אני ואשתי וילדי שיחיו, וקבעתי דירתי בארץ הק' ובעיר ה' "דבר אשר לא קדמני שום אדם מארץ מולדתי", ואנוכי הראשון מארץ בוכרא הבא לשכון כבוד באה"ק (=בארץ הקדושה] הוא וביתו".
כמו כן כתב בהקדמה שהספר מודפס בירושלים ונשלח למכירה בבוכרה כדי לממן את מחייתו של המחבר בירושלים. לימים חיבר חפץ ספרים נוספים, בהם: "חוט המשולש", "דברי דוד", ו"כבוד השבת".
חפץ היה מראשי העדה הבוכרית וממייסדי שכונת הבוכרים. היה ממייסדי חברת "חובבי ציון" ו"קהילה קדישא בוכרה וסביבותיה". בשנת 1878 הקים שותפות עסקית עם נסים בנימין אלישר. השניים עסקו בגאולת קרקעות בירושלים, ובין השאר רכשו את הקרקעות שעליה נבנתה שכונת נחלת שמעון על שם שמעון הצדיק. השותפות בין חפץ לאלישר נמשכה גם לאחר מותו של חפץ, על ידי בנו ישראל חפץ, עד מותו של הבן בשנת 1914.
הנצחתו[עריכה]
על שמו של דוד חפץ נקרא הרחוב הראשי בשכונת הבוכרים - רחוב דוד (שם הרחוב שונה ל"רחובות הבוכרים", כדי למנוע בלבול עם רחוב דוד שברובע הנוצרי) על יד הרחובות, רחוב אברהם (כיום רחוב הרב אברהם תלמודי על שם רבי אברהם תלמודי) ורחוב שלמה (כיום רחוב הרב שלמה מוסאיוף על שם הגביר והנדיב הרב שלמה מוסאיוף).
בנו, ישראל חפץ, היה חתנו של הרב אהרן עזריאל חתן רבי אליעזר פאפו בעל הפלא יועץ, שבחצרו בעיר העתיקה התגוררה המשפחה. ישראל חפץ היה מראשי העדה הבוכרית בירושלים וממייסדי שכונת הבוכרים. בתחילת המאה ה-20 בנה חפץ את בית יהודיוף-חפץ בשכונה, עבור חתנו אלישע יהודיוף.
ספריו[עריכה]
- ברכת האילנות מצורף לו "פירכוס האיברים" (הלכות שחיטה), ירושלים, תרל"א (1871)
- דברי דוד, ירושלים, תרל"ז (1877)
- כבוד השבת, ירושלים
- ספר חוט המשולש
קישורים חיצוניים[עריכה]
This article "דוד מלמד חפץ" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:דוד מלמד חפץ. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
