דוברות משרד הביטחון/אריה מועלם

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. אריה מועלם (נולד ב-23 במאי 1959) הוא מנהל ישראלי המכהן כסמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון.

ביוגרפיה[עריכה]

מועלם נולד במבשרת ציון ב-1959, לרב אליה מועלם והרבנית שושנה מועלם.

את תקופת ילדותו העביר במבשרת ציון בבית דתי לאומי. בגיל צעיר שכל מועלם את אחיו, בן ציון מועלם, במהלך שירותו הצבאי ונחשף מקרוב לעולם השכול.

מועלם פעל במגזר הציבורי עד סוף שנות ה-90 של המאה ה-20; בתחומי התרבות והחינוך הבלתי פורמלי במסגרת ניהול אגף הנוער והתרבות התורנית במבשרת ציון (1979-1984), ניהול שלוחת מתנ"ס במעוז ציון (1985-1988) ובמקביל חינוך כיתה ולימוד מתמטיקה בבית הספר "אורט" נביאים בירושלים (1984-1985) וכן ניהול המחלקה לתרבות נוער, ספורט והמרכזיים הקהילתיים במבשרת ציון (1988-1998).

בשנת 1998 הצטרף למשרד הביטחון להמשיך שליחותו בתפקיד ראש היחידה להנצחת החייל, המדור האמון על הנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל.

פעילות באגף ההנצחה במשרד הביטחון[עריכה]

מועלם הוביל פרויקטים בעלי חשיבות ציבורית בתחום ההנצחה. כדוגמת הקמת קירות זיכרון בבתי הקברות הצבאיים, הנחת דגל מדינת ישראל על קברי חללי מערכות ישראל בסמיכות ליום הזיכרון הכללי, פיתוח תוכנה למיפוי בתי קברות צבאיים המאפשרת איתור קברי חללים והדפסת מפות ניווט, הקים ופעל לפיתוחו של אתר "יזכור" להנצחת סיפור החיים של הנופלים, הקמת שביל מחבר משואה לתקומה והוביל לבניית אנדרטה לחללי נצר אחרון, יזם הקמת גן לזכר החללים הנעדרים עמן מתייחדת המדינה ביום הזיכרון לחללים שמקום קבורתם אינו נודע, ושיפור הנגישות לבתי העלמין.

היחידה להנצחת החייל[עריכה]

פעילות מול משפחות שכולות[עריכה]

עם כניסתו לתפקיד, יזם מועלם שינוי מקיף בשירות שמעניק אגף ההנצחה למשפחות שכולות. מועלם ועובדי האגף הגדירו מטרות ויעדים חדשניים להנצחת חללי מערכות ישראל ולטיפול בבני המשפחות. לראשונה במשרד ממשלתי, ערך סקרי שביעות רצון חוזרים ונשנים בקרב המשפחות, והטמיע אמנה ייחודית לשירות. תחת הנהגתו, נערך מחקר מקיף על תפקיד העובד הסוציאלי בטיפול בשכול, שהוביל לפרסום ספר הספר "תורת טיפול העובד הסוציאלי במשפחות השכולות" ב-2011. הספר משמש כמקור מידע מקצועי לעובדים סוציאליים העוסקים בתחום. הספר מסכם את הידע והניסיון שנצברו בתחום, ומספק כלים מעשיים לטיפול בשכול.

במגמה להכיר במעמד האחים השכולים בשנת 2012 היה מועלם שותף לוועדה ממשלתית בראשות השופט יעקב שמעוני שתפקידה לבחון היחס לאוכלוסייה זו, בוועדה זו הוקנה להם מקום בין משפחות השכול, והם הוכרו כקבוצת שכול ממדרגה ראשונה.

בשנת 2013 פעל מועלם לעיגון בחוק "משפחות חיילים שנספו במערכה" הטבות שונות לבן משפחה של מי שנספה במערכה. זאת במקום הוראות מנהליות שמכוחן ניתנות כיום ההטבות. ההטבות הניתנות לבני משפחות שכולות כוללות בין היתר: סיוע רפואי, כלכלי, הנצחת החלל, שיקום תעסוקתי, סיוע בלימודים ובניידות, טיפול פסיכו-סוציאלי, השתתפות בתשלום אגרת טלוויזיה, סיוע לרכישת רכב ועוד.

מועלם שער לצורכי המשפחות השכולות הכיר בעובדה שלא כל משפחה שכולה חוברת לטיפול פסיכולוגי ויש לטפל בהשלכות האובדן בדרך אחרת ומותאמת ולהתאים ולתפור "חליפת טיפול לכל מטופל" במסגרת התערבות רגשית. כחלק מכך בתחום העבודה הסוציאלית הוביל מועלם יצירה וביסוס מרחב גדול ומגוון של מענים לצורכי המשפחות השכולות באמצעות הקמה של ועדה מקצועית "ועדת מלקינסון" שכללה אנשי מקצוע בכירים באקדמיה בתחום האובדן והשכול ועובדי אגף מקצועיים, שהמלצותיה התקבלו והוטמעו במסגרת החוק באשר להכללתם של התערבויות רגשיות המכונות לרווחתו של בן משפחה השכולה לצד הטיפול הנפשי הניתן לבני המשפחות השכולות, היינו הרחבת אפשרויות הבחירה וההתאמה של המענה המכוון לרווחתו של הזכאי לפי צרכיו.

פעילות הנצחה[עריכה]

ביוני 2000 עם מציאת צוללת אח"י דקר הוביל מועלם בשיתוף עם חיל הים משט לזכר הצוללת, להפלגה הוזמנו המשפחות השכולות לאזור נקודת איתורה של הצוללת ולטקס זיכרון ימי שנערך בקרבת מקום מעל נקודת הימצאותה של הצוללת.

כראש ועדת רשויות בתקופת עבודתו כראש היחידה להנצחת החייל פעל להנצחת הנופלים באנדרטאות ואתרי הנצחה ביישובים רבים ברחבי הארץ כחלק מכך נחשף ושותף ליצירות אדריכליות שונות ומגוונות ובהיותו בעל פתיחות מחשבתית וחיבה לאומנות ואדריכלות, הציע רעיונות לשדרג בשיפורים ובהתאם לניסיון שרכש הנחיל קווי הנצחה אחידים.

בשנת 2004 פעל מועלם למיסוד שינוי חקיקה בדחיית מועד יום הזיכרון הממלכתי של חללי מערכות ישראל ביום אחד בעת שד' באייר חל ביום ראשון בשבוע, זאת בשל הקושי בקיום הטקס הממלכתי לפתיחת אירועי יום הזיכרון במוצאי שבת וחשש לחילול שבת.

מועלם רואה ערך בהנצחת חללים, כרצון המשפחות השכולות, ופעל לרקום מהלך להקמת בית תמיד לזיכרון החללים. היסוד שהונח היה השארת מצבת זכר חיה לנצח שתהווה זיכרון חי המקפל בתוכו את תמצית סיפור המעשה של תקומת מדינת ישראל. כותרת הפרויקט "אוהל זיכרון" (2004), לימים "היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל".

באוקטובר 2004 החליט שר הביטחון דאז, רא"ל שאול מופז, ומנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') עמוס ירון, כי אגף השיקום במשרד הביטחון יעבור שינוי ארגוני לצורך שיפור השירות למשפחות השכולות ולנכים מקרב כוחות הביטחון. שר הביטחון שנחשף בשעתו לעשייה של מועלם קבע כי הוא האיש שיובל האגף האמון על הטיפול במשפחות שכולות.

אגף משפחות והנצחה[עריכה]

עם כניסתו לתפקיד סמנכ"ל וראש אגף משפחות והנצחה פעל לשיפור השירות לאוכלוסיית המשפחות השכולות, הטמיע מדיניות של יוזמה במקום תגובה ופעל להובלת תהליך של תקשורת עם המשפחות השכולות וצמצום בירוקרטיה. במסגרת תפקידו, במהלך העשורים האחרונים (מתי?) פועל במישורי התערבות שונים תוך ביסוס מדיניות, קיום תהליכי שינוי, צמצום בירוקרטיה, יותר תקשורת פחות ניירת, קידום יוזמות ופיתוח לצד שילוב תוכניות של הערכת תוצאות התערבות, בקרה ומדדים. מתוך ראייה בשוויון ובאחידות ובלי חדירה לפרטיות המשפחות, בשנת 2007 היה שותף בוועדת יעקב נאמן להובלת ביטול מבחן הכנסה בקרב המשפחות השכולות המבטלת את בדיקת גובה ההכנסה של המשפחות ובהתאם לכך הוענקו קצבאות למשפחות.

במסגרת מישור ההתערבות הפרטנית שילב בעבודת הניהול מגעים פרטניים רבים עם בני המשפחות השכולות, גורמי כוחות הביטחון, נציגים מקרב הארגונים היציגים (ארגון יד לבנים וארגון אלמנות ויתומי צה"ל), גורמי חוץ ופנים משרדיים, כמו גם מפגש עם כלל עובדי האגף עד האחרון שבהם בסבב המתנהל בשגרת עבודה.

עוד הוקמו ביוזמתו של מועלם לאורך השנים "קבוצות מיקוד" לאוכלוסיית היעד, לצד שימור מערכת קבוצות מגוונות לתמיכה בבני המשפחות השכולות והתבססה תשתית ענפה של פעילות קבוצתית מובנית ברמת המטה וברמת המחוזות הכוללת פורומים רבים ומגוונים המשלבים לקוחות וגורמים השותפים לדרך בקהילה.

במסגרת ההתערבות במישור הקהילתי מתוך אמונה בסיסית אודות חשיבות שיתופם של הלקוחות, מתוך ההבנה שאיננו גורם משקם בלבדי וחד צדדי ומתוך ההכרה בשותפות תהליכי שיקום, מיסד מועלם קשר עם המשפחות השכולות לאורך מעגל החיים מתוך הצורך של האגף כארגון ללמוד בעיקר מהמשפחות השכולות אודות צורכיהם, רגשותיהם ומחשבותיהם, ביסס מועלם פעילות מרכזית באגף שנקראת "מחוז יוצר קשר" (לימים "מחוז שומר קשר"), על פיה כל עובדי האגף באופן קבוע וכשגרת עבודה מקיימים ביקורי בית אצל כלל המשפחות השכולות לצורך שימור קשר מתמשך אנושי ומקצועי.

בנוסף הונהגו מפגשים עם פלחים מוגדרים ומשתנים בקרב אוכלוסיית היעד במסגרת כנסים לביסוס הקשרים עימם ("מחוז יוצר קשר קהילתי") והעלאת המודעות באשר לצרכיהם הייחודיים. (כנסי אחים שכולים, משפחות דוברות ערבית, משפחות דוברות אמהרית ועוד) מתוך המשובים, הסקרים והמגעים עם אוכלוסיית היעד התקיימו תהליכים משמעותיים של קיצור תהליכי בירוקרטיה, הקמת מוקד שירות טלפוני וצומצמו באופן דרמטי עד לאפס מספר התלונות כלפי האגף.

ביוני 2011 אם שכולה יזמה עצומה באינטרנט הקוראת למניעת שינוי נוסח תפילת ה"יזכור" מ"יזכור עם ישראל" ל-"יזכור אלוקים". בוועדה שמינה הרמטכ"ל דאז בראשות האלוף (מיל') ישי בר לבדיקת סוגיית נוסח תפילת היזכור נקבעה כי יש לאמץ הנוסח הממלכתי "יזכור עם ישראל". בתוך כך הודיע שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, שכיהן באותה העת גם כראש הוועדה הממשלתית לסמלים וטקסים, כי אינו מתכוון להעלות את החלפת תפילת יזכור בטקסים הממלכתייתפילת היזכור שוב עוררה מחלוקת עת התווספות חללי אסון הכרמל הוגשה בקשה לשר הביטחון דאז, אהוד ברק, לשינוי התפילה לזכר כלל כוחות הביטחון ובהתאם לכך בוצע תיקון נוסף בנוסח "יזכור".

ב-19 בדצמבר 2011 במלאת שנה לאסון השריפה בכרמל נחנכה אנדרטה ליד העיקול של הכביש בו נספו הנספים. הובלת הקמת האנדרטה בניצוחו של מועלם ובתרומתם של הקרן הקיימת וקרן היסוד.

בשנים האחרונות (מתי?) מוביל מועלם מהלך ליצירת הקשרים בין אנשי המקצוע באגף לבין האקדמיה מתוך האמונה בכוחה המשולב והאפקטיבי של הפרקטיקה, עבודת השדה עם התיאוריה, הספרות והמחקר במסגרת האקדמיה בתחום האובדן והשכול, בשנת 2018 התקיים כנס "מעגלים משלימים – בראי האקדמיה והשדה". התערבות נוספת במישור הקהילתי מתייחסת לפלח מרכזי מקרב אוכלוסיית היעד, בני המשפחות השכולות, האוכלוסייה המזדקנת ברובה. מציאות שעוררה מבחינת האגף צורך להתמקד באוכלוסייה זו, לבסס ולהעשיר ידע אודות שלב זה בחיי השכול, לרכוש מיומנות ולפתח שירותים זמינים ונגישים. לצד הטיפול במשפחת השכולות, הנצחת הנופלים עברה מהפכה ביוזמתו של מועלם ונציגויות מהעולם מגיעות מדי שנה להכיר ולהיחשף מקרוב לעשייה שאין זהה לה בעולם.

כחלק מכך, פעל להטמיע פעילות הנצחה מחוץ לישראל כדוגמת הקמת אנדרטה בהרי הקרפטיים ברומניה לנופלי אסון היסעור, ערבי הנצחה למשפחות שכולות מהעולם ועוד.

מועלם שנחשף לאורך השנים למבני אתרי הנצחה ערך סיורים בעולם ללימוד יצירות אדריכליות של הנצחה וראה בחזונו את מבנה ההיכל ממוקם בבית הקברות הצבאי הר הרצל המשמש כפנתאון הגבורה וכמרכז לאומי לזיכרון הנופלים. אתגר תכנוני מיוחד היה לתרגם את הדרישה הרעיונית לשפה אדריכלית שתחבור לאדריכלות הנוף של המקום, להיסטוריה ולטופוגרפיה המקומית. כשאושר לצאת לדרך, ראה החשיבות להתאים המקום לחדשנות המאפיינת את האדריכלות ואת הבנייה בעולם כולו. מועלם נלווה לצד האדריכל איתן קימל אשר ערך שרטוטים ראשוניים שהיוו בסיס להגשמה לתכנון המבנה ושמירת הקשר עם הנוף והר הזיכרון, שרטוטים ששונו עשרות פעמים עד שהגיעו לתחושה של שלמות והתאמה לצביון הייחודי של בית הקברות, כבוד לנופלים, שימור האחידות ונתינת מקום מתאים לבאים לפקוד את ההיכל.

במקביל לתכנון היכל הזיכרון הוטל על מועלם לקבל תחת אחריותו את המוזיאונים של משרד הביטחון המשמרים את המורשת של כוח המגן של יישוב ארץ ישראל והתפתחות בכוח הצבאי של צה"ל (2016) ובכך, התווספו לסמכויותיו של מועלם, מוזיאוני משרד הביטחון 12 מוזיאונים (מוזיאון העפלה וחיל הים, אסירי המחתרות בעכו, ג'וערה, האצ"ל, האצ"ל ותש"ח, בתי האוסף, הפלמ"ח, הלח"י, אסירי המחתרות בירושלים, בית השומר,בית הגדודים וההגנה) שתפקידם לשמר המורשת הביטחונית של מדינת ישראל ומהווים יחדיו "מנהרת זמן" למסע מרתק מימי ראשית הציונות, דרך תולדות הכוח המגן העברי בארץ ישראל והקמת צה"ל ועד לימינו, ואל האירועים הביטחוניים שעיצבו את הווייתה של החברה הישראלית.

מועלם פעל להנצחת מורשת הקרב של כוחות המגן של צה"ל לדור העכשווי ולדורות הבאים כחלק המוזיאונים עוברים שדרוג מבנה ותצוגה ובימים אלה עמל מועלם על הקמת מוזיאון צה"ל ומערכת הביטחון.

פעילויות הנצחה רבות הוביל מועלם לאורך השנים ביניהם נטיעת חוטר "דקל אבשלום" שצמח מגרעין התמר ששרד בכיסו של אבשלום פיינברג, לבקשתה של גאולה כהן.

בשנת 2018 התמודד היכל הזיכרון הממלכתי בתחרות שערכה אגודת הארכיטקטים המלכותית של איטליה, בה התמודדו 62 מבנים ברחבי העולם על חיבור בין חזון לאדריכלות. בתחרות זו היכל הזיכרון הממלכתי זכה בפרס דדלוס מינוס כפרויקט הבינלאומי המצטיין לשנת 2018/2019. הפרס הדו-שנתי נוסד בשנת 1997 בחסות אגודת האדריכלים האיטלקית, ועל פי הפרוטוקול שנקבע במסגרתו, בשנתיים שלאחר הענקתו מוצגים הפרויקטים הזוכים והנבחרים בתערוכה נודדת בערים גדולות באיטליה וברחבי העולם. ביולי 2022 הוצג תהליך התכנון של היכל הזיכרון בהר הרצל במוזיאון מגדל דוד, בתערוכה "עיצוב זיכרון" אשר הפכה את חווית המבקרים לרווית משמעות.

בתקופת כהונתו של מועלם כסמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת, זכה בפרס הלאומי לאיכות ומצוינות במגזר הציבורי ע"ש יצחק רבין . הפרס הוענק מטעם נציבות שירות המדינה בטקס שהתקיים ביולי 2019 בירושלים, כאות הערכה על שירות מיטבי ואיכותי הניתן לציבור המשפחות השכולות. סמנכ"ל וראש האגף, אריה מועלם, קיבל את הפרס בשם האגף משרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון ונציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ.

בצל בהלת נגיף הקורונה והוראות משרד הבריאות על ריחוק חברתי-פיזי וצמצום התכנסויות המוניות הוביל מועלם לראשונה (2020) את יום זיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל במתכונת שונה ומותאמת.

במתווה שגיבש הוביל שבוע זיכרון בו התבקש הציבור הרחב לפקוד את בתי העלמין ולהתייחד עם זכר יקירי האומה.

בניסיון לחבר את אזרחי מדינת ישראל לזיכרון הנופלים תוך כדי העצמתם בתקופה כה מורכבת הוביל מועלם בשיתוף עם החברה למתנ"סים בערב יום הזיכרון שירה מהמרפסות של המנון התקווה שיצא מהכותל המערבי בירושלים בסימן "עם חזק לא מאבד תקווה".

יום למחרת לאחר הצפירה בשעה 11:02 עבר מטס חסר מעל היכל הזיכרון הממלכתי כזיכרון הן בשמיים והן בארץ מסורת שהחלה בקורונה והפכה לקבועה. פעילות הובלת יום הזיכרון בצל הקורונה הובלה בשנים 2020–2021.

באוקטובר 2020 הוביל מועלם פרויקט הענקת תעודת "משפחה שכולה" לאוכלוסיית היתומים הבוגרים והאחים.

באוקטובר 2021 פעל מועלם להעלאת עצמותיו של חלל צה"ל מרטין דוידוביץ מבית הקברות היהודי בפראג לקבורה בהר הרצל בירושלים. דוידוביץ' נהרג בתאונת אימונים בשנת 1948, במהלך קורס צניחה של הבריגדה הצ'כית, ומאז היה קבור בבית העלמין היהודי החדש בפראג. מועלם נענה לבקשת בני משפחת המנוח ופעל להעלאת קבר המנוח לאדמת ישראל.

בספטמבר 2022 נכנס לתוקפו תיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה לפיו ובו התיקון ביחס לאוכלוסיית האחים השכולים. באפריל 2023 הוביל מועלם האכרזה בארגון יד לבנים כארגון היציג של האחים השכולים.

ביום הזיכרון 2023 השיק מועלם את יישומון "נתיבי זיכרון" לאיתור וניווט אל קברי חללי מערכות ישראל בבתי העלמין הצבאיים השונים. ביישומון ניתן להזין את שם החלל בשורת החיפוש ובלחיצת כפתור יוכל המשתמש לנווט לקבר החלל באופן רגלי ונגיש. בנוסף, ניתן יהיה לגלוש לעמוד הזיכרון אודות החלל באתר "יזכור", לקרוא פרקי תפילה וכן להדליק נר וירטואלי לזכרו של החלל או נר כללי לזכרם של כלל חללי מערכות ישראל.

בשנת 2023 במסגרת ציון 50 שנה ליום הכיפורים ביצע מועלם שיפוץ של 50 אנדרטאות ברמת הגולן.

בשנים האחרונות (מתי?) עמל מועלם על הובלת מהפכה בטיפול הניתן ליתומי מערכות ישראל עת הטמיע תוכנית ליווי אישית (תל"א) ליתום לאיתור חוזקות ומינוף וטיפול בחולשות, תוכנית שהביאה להישגים רבים בקרב היתומים הצעירים. לצד זאת יזם הקמת ועדה ציבורית לבחינת זכאויות יתומי מערכות ישראל הבוגרים בראשות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין אשר המלצותיה נבחנות כעת (מתי?) במערכת הביטחון.

מועלם החל בהובלת מוזיאון לצבא ההגנה לישראל שעתיד לקום בגן הבוטני בירושלים.

מלחמת חרבות ברזל[עריכה]

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הנחה מועלם את כלל האגף בניהולו להתגייס למשימה להבאה לקבורה של חללי מערכות ישראל והבאתם לקבורת קבע, על אף שמקובלת קבורה ארעית באירועים רבי נפגעים. בראשיתה של הלחימה הוחלט כי תוקם באגף בניהולו של מועלם יחידה לטיפול בחטופים ונעדרים ונבנתה בעבור אותן משפחות תוכנית ליווי, טיפול ותמיכה.

לצד הטיפול במשפחות השכולות שנוספו לאגף, העוסק האגף בניהולו של מועלם בתיעוד מאורעות ה-7 באוקטובר כבסיס ראשוני להנצחה ותצוגה בעתיד. הפעילות מתבצעת באמצעות מכון "יד בן צבי" (מיזם ארץ חפץ).

פרסים[עריכה]

יקיר אגף של"ח במשרד החינוך, 2014
יקיר שירות המדינה, 2024
פרס נשיא "ידיעות אחרונות" כעובד מצטיין, 2024
אות החלוצים של האיגוד הספרדי העולמי וההסתדרות הציונית העולמית, 2023

חיים אישיים[עריכה]

מועלם אב לארבעה ילדים וסב לשישה נכדים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.{| class="toccolours metadata" style="float: left; width:auto; max-width: 175px; font-size: 90%;line-height:110%;padding:0.1em;" |- ! style="text-align: center; padding:0.2em 0.2em 0.2em 0.3em; vertical-align:middle;" colspan="4" | עיינו גם בפורטלים: |- |