You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

דוברות משרד הביטחון/אריה מועלם

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. אריה מועלם (נולד ב-23 במאי 1959) הוא מנהל ישראלי המכהן כסמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון.

ביוגרפיה[עריכה]

אריה מועלם נולד במבשרת ציון ב-1959, לרב אליה והרבנית שושנה. גדל במועצה המקומית מבשרת ציון בבית דתי לאומי. בגיל צעיר שכל את אחיו, בן ציון, במהלך שירותו הצבאי ונחשף מקרוב לעולם השכול.

מועלם פעל במגזר הציבורי עד סוף שנות ה-90 של המאה ה-20; בתחומי התרבות והחינוך הבלתי פורמלי במסגרת ניהול אגף הנוער והתרבות התורנית במבשרת ציון (1979–1984), ניהול שלוחת מתנ"ס במעוז ציון (1985–1988) ובמקביל חינוך כיתה ולימוד מתמטיקה בבית הספר "אורט נביאים" בירושלים (1984–1985) וכן ניהול המחלקה לתרבות נוער, ספורט והמרכזיים הקהילתיים במבשרת ציון (1988–1998).

ב-1998 הצטרף למשרד הביטחון בתפקיד ראש היחידה להנצחת החייל, המדור האמון על הנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל.

פעילות באגף ההנצחה במשרד הביטחון[עריכה]

היחידה להנצחת החייל[עריכה]

פעילות מול משפחות שכולות[עריכה]

במהלך פעילותו ביחידה להנצחת החייל בין 1998 ל-2004, יזם מועלם רפורמה בשירות שמעניק האגף למשפחות השכולות. מועלם ועובדי האגף הגדירו מטרות ויעדים חדשניים להנצחת חללי מערכות ישראל ולטיפול בבני המשפחות. היחידה בניהולו ערכה מחקר על תפקיד העובד הסוציאלי בטיפול בשכול, שהוביל לפרסום ספר הספר "תורת טיפול העובד הסוציאלי במשפחות השכולות" ב-2011[1]. הספר מסכם את הידע והניסיון שנצברו בתחום, ומספק כלים מעשיים לטיפול בשכול.

מועלם יחד עם נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, במוזיאון "ההגנה" אוגוסט 2022

במגמה להכיר במעמד האחים השכולים ב-2012, היה מועלם שותף לוועדה ממשלתית בראשות השופט יעקב שמעוני, שתפקידה לבחון היחס לאוכלוסייה זו. בוועדה הוקנה להם מקום בין משפחות השכול, והם הוכרו כקבוצת שכול ממדרגה ראשונה.

בשנת 2013 פעל מועלם לעיגון בחוק "שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)" הטבות שונות לבן משפחה של מי שנספה במערכה. זאת במקום הוראות מינהליות שמכוחן ניתנות כיום ההטבות. ההטבות הניתנות לבני משפחות שכולות כוללות בין היתר: סיוע רפואי, כלכלי, הנצחת החלל, שיקום תעסוקתי, סיוע בלימודים ובניידות, טיפול פסיכו-סוציאלי, השתתפות בתשלום אגרת טלוויזיה, וסיוע לרכישת רכב. בספטמבר 2022 נכנס לתוקף תיקון לחוק שהעניק הטבות גם לאחים שכולים.[2]

מועלם זיהה מגבלות בטיפול הפסיכולוגי המסורתי בעבור משפחות שכולות. הוא הציע גישה חלופית המתמקדת בהתאמה אישית של טיפול, שיענה לצרכים הייחודיים של כל משפחה. במסגרת עבודתו, הוקמה "ועדת מלקינסון" – צוות מקצועי שכלל מומחים מהאקדמיה ואנשי מקצוע בתחום האובדן והשכול. המלצות הוועדה הובילו לשינויים בחקיקה, אשר הרחיבו את מגוון ההתערבויות הרגשיות הניתנות למשפחות שכולות. השינוי כלל הוספת מנגנונים גמישים יותר למתן סיוע פסיכו-סוציאלי.

פעילות הנצחה[עריכה]

ביוני 2000 עם מציאת צוללת אח"י דקר, היחידה ארגנה יחד עם חיל הים ערך משט לזכר הצוללת, להפלגה הוזמנו המשפחות השכולות לאזור נקודת איתורה של הצוללת ולטקס זיכרון ימי שנערך בקרבת מקום מעל נקודת הימצאותה של הצוללת.

אריה מועלם ואייל זמיר, נובמבר 2023

בשנת 2004 פעל מועלם למיסוד שינוי חקיקה בדחיית מועד יום הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל ביום אחד כאשר ד' באייר חל ביום ראשון בשבוע, זאת בשל הקושי בקיום הטקס הממלכתי לפתיחת אירועי יום הזיכרון במוצאי שבת וחשש לחילול שבת. בעקבות היוזמה, התקבלה החלטת ממשלה בנושא, והוחלט על דחייה של מועד יום הזיכרון במידה וחל ביום ראשון בשבוע.

מועלם פעל לרקום מהלך להקמת בית קבוע לזיכרון החללים. היסוד שהונח היה השארת מצבת זכר חיה לנצח שתהווה זיכרון חי המקפל בתוכו את תמצית סיפור המעשה של תקומת מדינת ישראל. כותרת הפרויקט, שעבודתו החלה ב-2004, הייתה "אוהל זיכרון" – לימים "היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל".

אגף משפחות והנצחה[עריכה]

רפורמה בשירות[עריכה]

בתפקידו כסגן המנהל הכללי וראש אגף משפחות והנצחה, ביצע מועלם רפורמה בשירות – יישום תהליכי שינוי, הפחתת בירוקרטיה, קידום תקשורת ישירה, פיתוח יוזמות וטיוב תהליכי הערכה ובקרה. ב-2007 היה שותף בוועדת נאמן, אשר הובילה לביטול מבחן ההכנסה למשפחות שכולות. צעד שאפשר מתן קצבאות באופן שוויוני, ללא בדיקת הכנסות המשפחות, תוך שמירה על פרטיותן.

מועלם יזם הקמת "קבוצות מיקוד" לאוכלוסיית המשפחות השכולות, תוך פיתוח תשתית מקיפה של פעילות קבוצתית. הפעילות כללה פורומים מגוונים ברמת המטה והמחוזות, אשר שילבו נציגי משפחות וגורמים קהילתיים.

בנוסף, מועלם פיתח מודל עבודה המדגיש את חשיבות הקשר עם המשפחות. יוזמה מרכזית בהקשר זה הייתה "מחוז יוצר קשר" (לימים "מחוז שומר קשר"), אשר הנהיג ביקורי בית סדירים לכלל המשפחות השכולות במטרה לשמר קשר אנושי ומקצועי. במקביל, ארגן באגף כנסים ייעודיים למגזרים שונים, כגון אחים שכולים, ומשפחות דוברות ערבית ואמהרית, במטרה להעלות מודעות לצרכים הייחודיים. תהליכי משוב ולמידה אלה הובילו להפחתה משמעותית בבירוקרטיה, הקמת מוקד שירות טלפוני וצמצום תלונות כלפי האגף.

שינוי תפילת "יזכור"[עריכה]

ביוני 2011 אם שכולה יזמה עצומה באינטרנט הקוראת למניעת שינוי נוסח תפילת "יזכור" מ"יזכור עם ישראל" ל"יזכור אלוקים". בוועדה שמינה הרמטכ"ל בני גנץ באותו חודש, בראשות ישי בר לבדיקת סוגיית נוסח תפילת היזכור[3], המליצה הוועדה כי יש לשנות את פקודת המטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו". הרמטכ"ל גנץ אימץ את החלטת הוועדה[4].

בתוך כך הודיע שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, שכיהן באותה העת גם כראש הוועדה הממשלתית לסמלים וטקסים, כי אינו מתכוון להעלות את החלפת תפילת יזכור בטקסים הממלכתי תפילת היזכור שוב עוררה מחלוקת עת התווספות חללי אסון הכרמל הוגשה בקשה לשר הביטחון, אהוד ברק, לשינוי התפילה לזכר כלל כוחות הביטחון ובהתאם לכך בוצע תיקון נוסף בנוסח "יזכור". מועלם הנחה להזכיר גם את אנשי שירות בתי הסוהר בטקסי הזיכרון, מה שהוביל להחלטה במועצה הציבורית להנצחת לחייל בעניין. (לשפר ניסוח)

הקמת אנדרטאות[עריכה]

ב-19 בדצמבר 2011 במלאת שנה לאסון השריפה בכרמל נחנכה אנדרטה ליד עיקול הכביש, אתר האסון. הקמת האנדרטה נוהלה על ידי מועלם, והיא נתרמה על ידי "קרן קיימת לישראל" ו"קרן היסוד".

מאז 2017 מוביל מועלם מהלך ליצירת הקשרים בין אנשי המקצוע באגף לבין האקדמיה מתוך האמונה בכוחה המשולב והאפקטיבי של הפרקטיקה, עבודת השדה עם התיאוריה, הספרות והמחקר במסגרת האקדמיה בתחום האובדן והשכול, בשנת 2018 התקיים כנס "מעגלים משלימים – בראי האקדמיה והשדה".

האגף בניהול מועלם זיהה צורך להתמקד באוכלוסיית המשפחות השכולות המזדקנות, אשר מהווה פלח מרכזי באוכלוסיית היעד. מגמה זו הובילה למאמץ מקצועי לבסס ולהעשיר את הידע אודות שלבים מאוחרים בחוויית השכול. במסגרת זו, פעל האגף לרכוש מיומנויות מקצועיות ולפתח שירותים זמינים ונגישים, המותאמים לאוכלוסייה זו. במקביל, חלה התפתחות משמעותית בתחום הנצחת הנופלים, אשר משכה עניין בין-לאומי, ונלמדה על ידי נציגים זרים.

בשנים האחרונות (מתי?) פועל מועלם ליצירת קשרים בין אנשי מקצוע באגף לבין גורמים אקדמיים, במטרה לשלב פרקטיקה מקצועית עם גישות תיאורטיות בתחום האובדן והשכול. בשנת 2018 ארגן את כנס "מעגלים משלימים – בראי האקדמיה והשדה" כחלק מהמאמצים לחבר בין תחומים אלה. האגף זיהה צורך להתמקד באוכלוסיית המשפחות השכולות המזדקנות, תוך מטרה לבסס ידע על שלבי השכול המאוחרים, לפתח מיומנויות מקצועיות וליצור שירותים נגישים עבור אוכלוסייה זו.

בעקבות פעילות זו, הנצחת הנופלים בישראל זכתה לעניין בין-לאומי, כאשר נציגויות מחוץ לארץ מגיעות מדי שנה להכיר את הפעילות המיוחדת בתחום זה. כחלק מכך, פעל להטמיע פעילות הנצחה מחוץ לישראל כדוגמת הקמת אנדרטה בהרי הקרפטים ברומניה לנופלי אסון המסוקים וערבי הנצחה למשפחות שכולות מהעולם.

מועלם שנחשף לאורך השנים למבני אתרי הנצחה ערך סיורים בעולם ללימוד יצירות אדריכליות של הנצחה וראה בחזונו את מבנה ההיכל ממוקם בבית הקברות הצבאי הר הרצל המשמש כפנתאון הגבורה וכמרכז לאומי לזיכרון הנופלים. מועלם נלווה לצד האדריכל איתן קימל אשר ערך שרטוטים ראשוניים שהיוו בסיס להגשמה לתכנון המבנה ושמירת הקשר עם הנוף והר הזיכרון, שרטוטים ששונו עשרות פעמים עד שהגיעו לתחושה של שלמות והתאמה לצביון הייחודי של בית הקברות, כבוד לנופלים, שימור האחידות ונתינת מקום מתאים לבאים לפקוד את ההיכל.

במקביל לתכנון היכל הזיכרון, הוטלה על מועלם ב-2016 האחריות על המוזיאונים של משרד הביטחון. תחת סמכותו הופקדו 12 מוזיאונים[hebrew 1], שתפקידם לשמר המורשת הביטחונית של מדינת ישראל.

פעילויות הנצחה רבות הוביל מועלם לאורך השנים ביניהם נטיעת חוטר "דקל אבשלום" שצמח מגרעין התמר ששרד בכיסו של אבשלום פיינברג, לבקשתה של גאולה כהן.

בתקופת כהונתו של מועלם כסמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת, זכה בפרס הלאומי לאיכות ומצוינות במגזר הציבורי על שם יצחק רבין. הפרס הוענק מטעם נציבות שירות המדינה בטקס שהתקיים ביולי 2019 בירושלים, כאות הערכה על שירות מיטבי ואיכותי הניתן לציבור המשפחות השכולות. מועלם קיבל את הפרס בשם האגף משרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון ונציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ.

יום למחרת לאחר הצפירה בשעה 11:02 עבר מטס חסר מעל היכל הזיכרון הממלכתי כזיכרון הן בשמיים והן בארץ מסורת שהחלה בקורונה והפכה לקבועה. פעילות הובלת יום הזיכרון בצל הקורונה הובלה בשנים 2020–2021.

באוקטובר 2020 הוביל מועלם פרויקט הענקת תעודת "משפחה שכולה" לאוכלוסיית היתומים הבוגרים והאחים.

באוקטובר 2021 פעל מועלם להעלאת עצמותיו של חלל צה"ל מרטין דוידוביץ מבית הקברות היהודי בפראג לקבורה בהר הרצל בירושלים. דוידוביץ' נהרג בתאונת אימונים בשנת 1948, במהלך קורס צניחה של הבריגדה הצ'כית, ומאז היה קבור בבית העלמין היהודי החדש בפראג. מועלם נענה לבקשת בני משפחת המנוח ופעל להעלאת קבר המנוח לאדמת ישראל.

באפריל 2023 הוביל מועלם את האזכרה בארגון יד לבנים כארגון היציג של האחים השכולים. ביום הזיכרון באותה שנה, השיק מועלם את יישומון "נתיבי זיכרון" לאיתור וניווט אל קברי חללי מערכות ישראל בבתי העלמין הצבאיים השונים. כמו כן, במסגרת ציון 50 שנה ליום הכיפורים שיפץ האגף בניהול מועלם 50 אנדרטאות ברמת הגולן.

ב-2020 עמלמועלם על הובלת מהפכה בטיפול הניתן ליתומי מערכות ישראל עת הטמיע תוכנית ליווי אישית (תל"א) ליתום לאיתור חוזקות ומינוף וטיפול בחולשות, תוכנית שהביאה להישגים רבים בקרב היתומים הצעירים. לצד זאת יזם הקמת ועדה ציבורית לבחינת זכאויות יתומי מערכות ישראל הבוגרים בראשות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין אשר המלצותיה נבחנות בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

מועלם החל בהובלת מוזיאון לצבא ההגנה לישראל שעתיד לקום בגן הבוטני בירושלים.

מלחמת חרבות ברזל[עריכה]

מועלם יחד עם מנכ"ל משרד הביטחון, אייל זמיר, בביקורו בחמ"ל אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד, במהלך מלחמת חרבות ברזל

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הנחה מועלם את כלל האגף בניהולו להתגייס למשימה להבאה לקבורה של חללי מערכות ישראל והבאתם לקבורת קבע, על אף שמקובלת קבורה ארעית באירועים רבי נפגעים. בראשיתה של הלחימה הוחלט כי תוקם באגף בניהולו של מועלם יחידה לטיפול בחטופים ונעדרים ונבנתה בעבור אותן משפחות תוכנית ליווי, טיפול ותמיכה.

לצד הטיפול במשפחות השכולות שנוספו לאגף, עוסק האגף בניהולו של מועלם בתיעוד טבח שבעה באוקטובר כבסיס ראשוני להנצחה ותצוגה בעתיד. הפעילות מתבצעת באמצעות מכון "יד בן צבי" (מיזם ארץ חפץ).

פרסים[עריכה]

מועלם מקבל את אות "יקיר שירות המדינה" לשנת 2024
  • יקיר אגף של"ח במשרד החינוך, 2014
  • יקיר שירות המדינה, 2024
  • פרס נשיא "ידיעות אחרונות" כעובד מצטיין, 2024
  • אות החלוצים של האיגוד הספרדי העולמי וההסתדרות הציונית העולמית, 2024

חיים אישיים[עריכה]

מועלם אב לארבעה ילדים וסב לשישה נכדים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.{| class="toccolours metadata" style="float: left; width:auto; max-width: 175px; font-size: 90%;line-height:110%;padding:0.1em;" |- ! style="text-align: center; padding:0.2em 0.2em 0.2em 0.3em; vertical-align:middle;" colspan="4" | עיינו גם בפורטלים: |- |

|| פורטל אישים

|- |

|| פורטל הממשל בישראל

|-





|}שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|דוברות משרד הביטחון/אריה מועלם]] בוויקישיתוף

עיתונות[עריכה]

סרטונים[עריכה]

ביאורים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
  1. מוזיאון העפלה וחיל הים, אסירי המחתרות בעכו, ג'וערה, האצ"ל, האצ"ל ותש"ח, בתי האוסף, הפלמ"ח, הלח"י, אסירי המחתרות בירושלים, בית השומר, בית הגדודים וההגנה

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יואב זיתון, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-4219362,00.html "מדריך השכול": ניסיון מר של 23 אלף משפחות, באתר ynet, 23 באפריל 2012
  2. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אחים שכולים – הטבות, אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון
  3. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עמוס הראלהאלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר הארץ, 24 ביוני 2011.
  4. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באוגוסט 2011.


This article "דוברות משרד הביטחון/אריה מועלם" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:דוברות משרד הביטחון/אריה מועלם. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]