דברים הגורמים לשכחה

דברים הגורמים לשכחה היא רשימה של פעולות המוזכרת בגמרא ובפוסקים העלולות לגרום לשכחה בלימוד התורה.

איסור או עניין

החזון איש, התעוררות תשובה, היפה ללב ואחרים סברו שבעשיית פעולות אלו עוברים על איסור "ההִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח" (ספר דברים, פרק ד', פסוק ט'), הטהרת המים הרב עובדיה יוסף, והרב מנשה קליין סברו שאין בזה איסור משום שזוהי גרמא, ולא מעשה בפועל.

אף שבפשטות כל העניינים האלה הם סגוליים ואינם שכליים, הפילוסוף רבי ידעיה הבדרשי בפירושו למסכת הוריות פירש את המוזכרים במסכת הוריות בדרך שכלית, לדבריו כל עניינים אלו מביאים לתחושות חרדה, גועל, והרהורי נשים, אשר יגרמו לו להסח דעת מלימוד תורה, בדרך זו פירש גם הרופא רבי בן ציון רפאל פריצי בספרו פתח עיניים.

הפעולות

רגילות בזיתים גורמת שיכחה

אי זהירות בנטילת ידיים גורמת שיכחה

הרשימה במסכת הוריות

• האוכל ממה שאכל עכבר,או חתול. יש שהוסיפו גם ממה שאכל כלב, בספר לקט יושר בהנהגות רבי ישראל איסרלן הביא שכך נהג אך לא בחתיכות דגים, ככל הנראה מפני שהם שתי חתיכות ולא דבר אחד, רבי יוסף יוזפא בספרו יוסף אומץ, כתב שנוהגים לתלוש את מקום הנשיכה ולאכול את השאר, רבי חיים הלברשטאם כתב שמדברי הגמרא לא משמע כך, וכך סבר גם הרב ראובן מרגליות.
• אכילת לב של בהמה, מהר"ם מרוטנבורג נהג שלא לאכול גם לב עוף, וכך כתבו גם האריז"ל, והמגן אברהם.
• רגילות בזיתים, מספר סייגים נאמרו לעניין זה, א. הנקודה היא רגילות ולא אכילה אקראית, לפי הרב קנייבסקי פירוש רגילות הוא אחת לחודש, אך רבי יצחק גויטע כתב שרגילות הוא דווקא כל יום, הרב אהרן שלמה מהריל כתב שדווקא בכל סעודה, וכך כתב גם הרב יוסף משאש, ב. היעב"ץ סבר שמדובר דווקא בזיתים שאינם כבושים, אך המאירי כתב מפורש שמדובר גם בזיתים מלוחים, ג. עוד כתב היעב"ץ שמדובר בקביעת סעודה על זיתים, ד. הרב יוסף חיים זוננפלד פסק שאם אוכל עם שמן זית אינו משכח, מפני ששמן זית מועיל לזיכרון ומשלימים זה את זה, בספר שמירת הנפש חלק עליו מפני שייתכן שאדם שהוא בעל זיכרון רק יוזק, ה. רבי אברהם פלאג'י סבר שמדובר בזיתים שחורים, ו. לפי האריז"ל עם בעת האכילה מכוונים שם "אל אלהים מצפץ" לא רק שלא משכח אלא גם מוסיף לזיכרון.
• שתיית מי רחצה, היעב"ץ כתב שמדובר דווקא ברחיצת כל הגוף וברחיצת הידיים אין בעיה, הרב חיים קנייבסקי כתב שאם בוטלו ברוב אין לחוש ועל כך מותר לשתות ממקווה של ארבעים סאה, בריכות, ונהרות, בשם החזון איש נאמר שאם שופכים מעט מהמים מותר לשתות מהשאר.
• רחיצת הרגליים אחת על השנייה.
• הנחת המלבושים מתחת הראש בעת השינה, הרב חיים קנייבסקי כתב שבנימנום אין לחשוש, כמו כן אין לחשוש בהשמת הבגדים ליד או מעל הראש, יש שכתבו שמועיל הפסק, הרב יוסף חיים זוננפלד כתב שאף כאן מדובר באדם הרגיל בכך, רבים תמהו על דבריו שכן לא מוזכר בגמרא כלל "הרגיל".
• מעבר תחת גמל ואפסרו
• מעבר בין שני גמלים לפי רבי יוסף חיים זוננפלד מדובר דווקא כששניהם עומדים ולא כשעוברים, בספר שמירת הנפש הביא שבשעת הדחק ניתן לאחוז מקל ולעבור או לאחוז בפאת הראש.

מעבר תחת גמל או בין שני גמלים גורם שכחה

• מעבר של גבר בין שתי נשים והפוך לפי רבי יוסף חיים זוננפלד מדובר דווקא כששניהם עומדים ולא כשעוברים, בספר שמירת הנפש הביא שבשעת הדחק ניתן לאחוז מקל ולעבור ואם אין לו יכול לאחוז בפאת הראש, הרב קנייבסקי כתב שבילדה קטנה אין בעיה.
• מעבר ליד ריח נבילה
• מעבר תחת גשר שלא עברו בו מים ארבעים יום
• אכילת פת לא בשלה
• אכילת בשר מכלי המיועד להוצאת הפסולת של המאכל
• שתיית מים מנחל העובר בבית קברות
• הסתכלות בפני מת, בגמרא מובא שהמנהג לראות את פני המת, ולכן כתב הרב קנייבסקי שהעניין זה התבוננות.

• 

  התבוננות בכתב שעל גבי מצבה יכול לגרום לשכחה

  קריאת כיתוב שעל גבי מצבה, האריז"ל כתב שהנקודה היא בכתב בולט ובכתב שוקע אין בעיה, אולם היעב"ץ בספרו הקשורים ליעקבכתב בשם האריז"ל הפוך, כך שאין הדבר ברור, בספר יוסף אומץ הביא שמנהג הוא להשים אבן על המצבה נגד שכחה, הרב חיים קנייבסקי כתב שאין הבדל בין קריאה בהרהור לקריאה בפה, וכך סבר גם הרב בצלאל שטרן.

דברי חז"ל במקומות אחרים

• האומר שמועה זה נאה ושמועה זה אינה נאה.
• עיסוק בצורכי ציבור.
• גאווה וגסות רוח.
• כעס.
• דאגה.
• ריבוי סעודה - רעבתנות.
• למידת מידע שאינו תורה.
• אי קימה לרבו.
• אי זהירות בנטילת ידיים.
• הזעה בסאונה בעמידה.
• דיבור עם אישה בשוק.
• החלפת נעל ימין בשמאל, בספר מאסף לכל המחנות כתב שאם עושה כן באופן קבוע אין חשש.
• תפירת הבגדים תוך כדי לבישה, המחזור ויטרי כתב שישים קיסם בפיו וינצל.
• אכילת או שתיית חלב בהמה טמאה, הרב חיים קנייבסקי שיער שכוונתו שבתור ילד יונק מגויה וכדברי הרמ"א.
• מעבר באוויר מגדל בבל.
• גזיזת ציפורניים לפי הסדר, בשם החזון איש הובא שיש לחוש לכך רק ביד ולא ברגל.

דברי הראשונים והאחרונים

• נטילת שוחד.
• השארת ספר פתוח בעת הלימוד, לפי הש"ך מגיע שד ששמו שומר דפין הגורם לשכחה, הרבה פוסקים כתבו שכל האיסור הוא רק בזמן ארוך ולא בזמן קצר, אך יש פוסקים שכתבו שאף לזמן קצר אסור.
• לבישת שני בגדים יחד, בספר שולחן הטהור כתב שגם בהסרה את הבגדים יש להיזהר, אולם בהגהות ארחות חיים כתב שאין קפידה בזה, בנעליים דעת ערוך השולחן שלא נקרא מלבוש ואין לחוש לזה, וכך סבר הרב יוסף שלום אלישיב, יש שכתבו להחמיר אף בזה.
• ניגוב ידיים במלבוש, המשנה ברורה הביא שהפרי מגדים הסתפק האם מדובר רק בחלוק או גם בשאר בגדים ולא פשט, הרב קנייבסקי הביא שהנפש חיה הסתפק האם מדובר במי נטילת ידיים או כל רטיבות, הרב יוסף שלום אלישיב כתב שבמקרה זה אם זה לא חלוק מותר לנגב, וכך כתב גם הרב יצחק יוסף מטעם ספק ספיקא, פוסקים אחרים החמירו אף בזה.
• הסתכלות בפני אדם כועס או בפני נידה.
• שתיית מים מרובה, הקהילות יעקב לא הקפיד על זה.

דברים המועילים לזיכרון

חז"ל מנו גם רשימה של דברים המסייעים לזיכרון.

• תפילה.

• יראת שמים

• למידה מרב אחד.

• אמירת הלימוד בפה.

• מיעוט תענוג.

• חזרה ושקידה.

• לימוד עם תלמידים.

• ענווה.

• לחדש חידושים.

• הבנה.

• לימוד בצנעה.

• לימוד בבית כנסת.

• לימוד מתוך ספר.

• עשיית סימנים.

• רגילות בפת שחרית.

• אכילת "פת פחמים" או אפויה כל צורכה, הרב ישראל יעקב פישר כתב שאכילת ה"קצה" של הלחם בכלל זה.

• אכילת ביצה מגולגלת עם מלח.

• רגילות בשמן זית.

• רגילות ביין ובשמים.

• שתיית מים של שיירי עיסה.

• טבילת אצבע במלח ואכילתו.

• הסתכלות בפני צדיק.

• החזקת עצמו כשכחן.

• אמירת אהבה רבה עד "וליחדך שמך".

• אמירת שמות עשרת בני רב פפא.

• גירסא דינקותא.

• זהירות מהרהור בדברי תורה במקומות האסורים.

• אמירת פרק שירה.

• הגעה מוקדמת ויציאה מאוחרת מבית הכנסת.

• קבלת ייסורים באהבה.

• אמירת פסוקי אליהו הנביא במוצאי שבת.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

לקריאה נוספת

• ילקוט ביאורים למסכת הוריות דף יג: עמ' רפד - רפז, בתוך מתיבתא מסכת הוריות.
• הרב אברהם יקותיאל אוהב-ציון, זכר עשה - אוצר ענייני זיכרון ושכחה במצות תלמוד תורה, ירושלים תשס"ז.

קישורים חיצונים

• הרב חיים קניבסקי, ‏ספר זכרון, בני ברק, 1928, באתר HebrewBooks
• הרב יחיאל מיכל גולד, מאסף לכל המחנות סימן ב סעיף קטן יב, מוקצ'בו תרצ"ט
• לקט מקורות בעניין דברים הגורמים לשכחה באתר הלכה ברורה
• דברים הגורמים לשיכחה על פסקי הרב עובדיה יוסף, באתר הלכה יומית
• הרב אברהם ישראל ואין למו מכשול - הלכות תלמוד תורה פרק כא
• הרגיל בזיתים ושאר דברים הקשין לשכחה דיון בפורום אוצר החכמה

הערות שוליים

This article "דברים הגורמים לשכחה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:דברים הגורמים לשכחה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

This page exists already on Wikipedia.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• דברים הגורמים לשכחה in English