גרף הידע
גרף הידע[עריכה]
גרף הידע (באנגלית: The Knowledge Graph) הוא בסיס ידע (Knowledge base) המשמש את חברת גוגל על מנת לשפר את תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש שלה באמצעות מידע סמנטי שנאסף ממגוון רחב של מקורות, זהו מאגר מידע המבוסס על ישויות ולא על מילות מפתח ושאילתות. אלו תשובות מלאות המראות הבנה, ולא רק תשובה אחת קצרה. מכיוון שהשאילתא היא לא רק מה ששואלים אלא בהקשר רחב יותר, גוגל החליטו ליצור גרף שמבין את הישויות מהעלם האמיתי ואת היחסים שלהם עם דברים אחרים. [1] תצוגת גרף הידע התווספה למנוע החיפוש של גוגל ב- 4 למאי 2012, בתחילה רק למשתמשים הנמצאים בארצות הברית, ב-4 לדצמבר 2012 גרף הידע הושק בעוד שבע שפות: ספרדית, צרפתית, גרמנית, פורטגזית, יפנית, רוסית ואיטלקית.[2] גרף הידע מספק מידע מובנה ומפורט על הנושא, בנוסף לרשימה של קישורים לאתרים אחרים. המטרה היא שמשתמשים יוכלו להשתמש במידע זה על מנת לפתור את השאילתה שלהם ללא צורך להיכנס לאתרי אינטרנט אחרים על מנת לאתר את פריט המידע הרלוונטי בעצמם ועל מנת לקצר את זמן החיפוש תוך הבאת התשובה בדף החיפוש. הסיכום הקצר המוצג בגרף הידע לרוב משתמשים בו כתשובה מדוברת במאגרי Google Now.
בסיס הנתונים של גרף הידע מהווה אוסף של ישויות כמו אנשים, מקומות, מדינות, ערים, יצירות אמנות ומוזיאונים, קבוצות ספורט, מבנים מפורסמים, סרטים, שחקנים ובמאים, זמרים, להקות ואלבומי מוזיקה [3] וכיוצא באלו והוא מכיל את רשימת הישויות, את הסיווג שלהן, מידע המתאר אותן ואת הקשרים ביניהן. לדוגמה, "גרף הידע" עשוי להבין ש"מאזדה" זה סוג של "רכב".
ב-2013 עמית סינגהל כתב על היכולות החדשות של החיפוש של גוגל שבגוגל עבדו מאוד קשה על מנת לאפשר למנוע להתמודד עם שאלות הנשאלות על ידי בני אדם. בגוגל עומלים על חיפוש העתיד של המנוע. סינגהל ציין שלוש פונקציות עיקריות שצריכות להתפתח: לענות, לשוחח ולצפות. ברצונם ליצור מנוע חיפוש המבוסס של שיח בין האדם למחשב. חיפוש מסוג זה הודגם על ידי ג'אונה רייט, גוגל נשאל שאלה "הראה לי מה ניתן לעשות בסנטה קרוז", גוגל ענה בעזרתו של גרף הידע, הראה מידע על המקום ואת המקומות הקשורים לסנטה קרוז. כעת נשאלת השאלה הבאה, כיצד לגרום למידע להישאר רלוונטי למשתמשים, איך ינצלו את החיפוש החדש לרף הידע ואיך תוכן האיחזור ישתנה בעקבות כך. [4]
רקע[עריכה]
גוגל בונה את גרף הידע על בסיס כלל השאילתות של משתמשי מנוע החיפוש ועל בסיס הקשרים בין דפי אינטרנט, על בסיס ניתוח מאגרי מידע כגון ויקיפדיה, ויקימדיה וספר העובדות העולמי של ה-CIA, בנוסף לגוגל יש שני מקורות נוספים איתם הוא משתמש, סימון Schema.org ואתרים ברי סמכה.[3]. גרף הידע, מאפשר להציג כתשובה לשאילתת חיפוש, במנוע החיפוש של גוגל, לא רק אוסף של קישורים לדפי אינטרנט, אלא "כרטיס מידע" הכולל מידע רב שקשור סמנטית לישות עליה בוצע החיפוש. גוגל מנסה לאחזר תשובות לפי היסטרויית החיפושים של המשתמש. בגוגל מנסים ליצור רשימת לינקים לתשובות שנאלות על ידי המשתמשים. [5]
לדוגמה: חיפוש הערך "ירושלים" יגרום להופעה של "כרטיס מידע" משמאל לתוצאות החיפוש (במנוע העברי). כרטיס זה יכלול תמונה של העיר, מפה, תקציר הערך מתוך ויקיפדיה, תאריך הקמה, שטח, מזג אוויר, אוכלוסייה, אתרים מעניינים וקישור לדף האינטרנט או דף הויקידפיה שלהם וכיוצא באלו. חברת גוגל, החלה להציג את "כרטיס ההכרות" בדף התוצאות של מנוע החיפוש שלה, החל ממאי 2012, בארצות הברית. גרף הידע מציג את כל המידע הרלוונטי, גם אם קיימת יותר מתשובה אחת לשאילתת החיפוש "הטאג' מהאל", המבנה או הזמר? המשתמש מקבל סיכום של הדברים ולעיתים עובדות חדשות [1], בסיס נתונים סמנטי מהווה צעד חשוב בהיסטוריה של עולם המחשבים מכיוון שהוא דומה לאופן שבו בני אדם מתייחסים לישויות מההיבט שלכל ישות יש "קשרים והקשרים", תכונות וכיוצא באלו.
בניית רשת סמנטית היא מהלך בעל חשיבות היסטורית, כלל עולמית מכיוון שהיא מאפשרת למחשבים לתקשר ביניהם - ללא קשר לחומרה, מערכות ההפעלה, שפת התכנות וכיוצא באלו. מימוש רשת סמנטית הוגדר על ידי סר טים ברנרס-לי ממכון CERN כבר בשנת 2001 והרעיון עצמו נהגה, אפילו, עוד לפני כן.
המהלך של גוגל הוא חלק מהמאבק על פתיחות הרשת העולמית כאשר סר טים ברנרס-לי דוגל בבניית רשת פתוחה ש"שייכת" למשתמשים בעוד שחברות כמו גוגל ופייסבוק, בסופו של דבר, מנכסות לעצמן את תשתיות הידע העולמיות.
היסטוריה ונתונים[עריכה]
בשנת 2012, גרף הידע הכיל למעלה מ 570 מיליון ישויות ולמעלה מ 18 מיליארד נתונים וקשרים בין הישויות ועליהן [6] , זה נעשה בעזרת רשת סמנטית. בעת החיפוש זה מאפשר למנוע החיפוש לאחזר לי את התשובה שהוא חודש שהתכוונתי אליה על פי המשמעות והקשר המילים שהקלדתי. אם יש מילה בעלת כמה משמעויות מנוע החיפוש יאחזר את כל מה שנמצא בהקשר. [7]
בחודש אוקטובר, 2014, גוגל הודיעה שהיא שילבה את ה"אונטולוגיה" של משחקי מחשב - משחקי ווידאו ב"גרף הידע". המשמעות הפרקטית העיקרית שאותה המשתמש יכול לראות, זו הופעה של "מסגרת מידע" עם פרטי ידע נוספים, מעבר למילות המפתח שלגביהם הוא שאל - בכל פעם שהוא יעשה חיפוש על מילה ש"בראיית" גרף הידע, מתקשרת לעולם התוכן של משחקי מחשב או משחקי ווידאו. גרף הידע מופיע גם בחיפוש שנעשה במסארטפונים ובטאבלטים.
בסוף חודש אוקטובר 2014, לפי האתר The Verge, גוגל שילבו לתוך גרף הידע את הטקסונומיה של בעלי החיים. כמו כן, ע"פ המאמר, גוגל עושה "הצלבות" לגבי כל מיני ישויות וקשרים שהיא משלבת לתוך "גרף הידע" כך שבמובנים רבים, "גרף הידע" נשען על סוג של חוכמת המונים. במאמר מופיעה הדוגמה של השאילתה "עז" וציון העובדה שבתשובה מופיע "כרטיס מידע" הכולל את תוחלת החיים של ה"עז" ואת כל סוגי העיזים המוכרים למדע. בפברואר 2016 גוגל התירה לחברות מסחריות לעדכן את גרף הידע שלהם על מנת לספק מידע מדוייק ועדכני אודות העסק שלהם.[8] לא כל עסק יכול לעדכן, רק אלה שעוברים את התנאים שגוגל הגדירו. יש שדות שאי אפשר לעדכן, כגון כותרת, תמונות ועוד.[9] במרץ 2016 גוגל הוסיפו את כפתור השיתוף, דרכו ניתן לשתף את גרף הידע המוצג לנו ברשתות החברתיות השונות. [10]
תחרות[עריכה]
חברות נוספות שיצרו גרף ידע משלהם:
גרף הידע של Bing – הושק ביוני 2013 תחת השם "Satori". מבוסס על ישויות, ניתן לחפש בו מידע על אנשים, מפורסמים, מקומות ועוד. בזכות גרף הידע של Bing ניתן לשאול את מנוע החיפוש שאלות כדוגמת "מהו ההר הכי גבוה בעולם?". [11]
גרף הידע של LinkedIn – הושק ב6 באוקטובר 2016. מבוסס על ישויות גדון אנשים, עבודות, כותרות, מקומות, חברות וכו'. המידע של גרף הידע הזה נלקח מתוכן מובסס משתמש ממשווקים, יועצי חברות, משתמשים ומגוייסים, את המידע הזה מוסיפים למידע שאוחזר מהאינטרנט. על גרף הידע לדרג משתמשים חדשים, מתפרסמות בו עבודות חדשות, חברות חדשות וישנן כותרות המופיעות בפרופילים של משתמשים ותיאורי עבודה. [12]
גרף הידע של Baidu – מאחזר את התוכן ממקורות רבים ולאחר מכן מסווג תכנים אלו ישויות שונות. גרף הידע מציג ריבוע תוכן בצד ובו מידע על שאילתת החיפוש, בנוסף דרך הידע מאחזר מידע הקשור לנושא שחיפשנו עליו. [13]
גרף הידע של Yahoo – האתר נמצא בבעלותם של Bing אך "קופסת" גרף הידע שלהם מציגה תצוגה שונה. [14]
ראו גם[עריכה]
ויקידאטה
ויביפדיה
ווב סמנטי
נתונים מקושרים
This article "גרף הידע" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:גרף הידע. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
