גנאיוס יוליוס אגריקולה
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. גנאיוס יוליוס אגריקולה (בלטינית: Gnaeus Iulius Agricola; 13 ביוני 40 - 23 באוגוסט 93) היה מצביא ופוליטיקאי רומי, ממובילי תהליך הכיבוש הרומי של בריטניה. אגריקולה, שנולד למשפחה בעלת צביון פוליטי מהמעמד הסנאטורי, החל את הקריירה הצבאית שלו כטריבון צבאי תחת המושל גאיוס סואטוניוס פאולינוס. לאחר תום שירותו הצבאי שימש במגוון תפקידים פוליטיים ברומא. בשנת 64, מונה אגריקולה לקוואיסטור בפרובינקיה אסיה. שנתיים לאחר מכן, הוא מונה לטריבון פלבאי, ובשנת 68 הוא מונה לפראיטור. באירועי שנת ארבעת הקיסרים שהתרחשו בשנת 69 הוא תמך באספסיאנוס, מפקד לגיונות הצבא הרומי בסוריה, בהתמודדותו על כס השלטון. כאשר הפך אספסיאנוס לבסוף לקיסר, הוא מינה את אגריקולה למושל הפרובינקיה גאליה אקוויטניה. בשנת 77 הוא מונה לקונסול ולמושל הפרובינקיה בריטניה. כמושל, השלים אגריקולה את כיבוש השטחים הנמצאים במה שכיום הם ויילס וצפון אנגליה, הוביל את צבאו לצפון הרחוק של סקוטלנד, והקים מבצרים על פני חלק נרחב מהשפלה הבריטית. בשנת 85, הוחזר אגריקולה מבריטניה לרומא לאחר שירות ארוך באופן יוצא דופן על ידי הקיסר דומיטיאנוס. לאחר שובו, הוא פרש מהחיים הצבאיים והציבוריים ומת בשנת 93. רוב המידע הידוע על אגריקולה ועל כהונתו כמושל מקורו בחיבור ההיסטורי חיי אגריקולא, מקור ראשוני אשר נכתב על ידי ההיסטוריון טקיטוס, חתנו של אגריקולה, וכן מממצאים ארכאולוגים מצפון בריטניה.
ראשית חייו[עריכה]
אגריקולה נולד בקולוניה הרומית Forum Julii שבפרובינקיה גאליה נארבוננסיס, כיום בחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור שבצרפת. אבותיו של אגריקולה היו ידועים ברחבי גאליה הרומית והשתייכו למעמד הסנאטורי. שני סביו של אגריקולה שירתו כמושלים מטעם האימפריה. אביו, לוקיוס יוליוס גרייסינוס, שימש כפראיטור ומונה בעקבות כך לחבר בסנאט הרומי בשנת לידתו של אגריקולה. אביו נודע בהתעניינותו הרבה בפילוסופיה. בפרק הזמן שבין אוגוסט 40 לינואר 41, הורה הקיסר קליגולה להרגו כיוון שגרייסינוס סירב להוציא להורג את בן דודו מדרגה שנייה של הקיסר, מרקוס יוניוס סילאנוס.
אמו של אגריקולה הייתה יוליה פרוסילה. ההיסטוריון הרומי טקיטוס מתארה כ"אישה בעלת מידות טובות" שחיבבה מאוד את בנה. אגריקולה התחנך במאסיליה, מרסיי של ימינו, והתאפיין בעניין רב לפילוסופיה.
קריירה פוליטית[עריכה]
אגריקולה החל את הקריירה הציבורית שלו ברומא כטריבון צבאי, ושירת בפרובינקיה בריטניה תחת המושל גאיוס סואטוניוס פאולינוס בין השנים 58 ל-62. הוא היה משויך כנראה ללגיון השני אוגוסטה, אך נבחר לשרת בצוותו האישי של סואטוניוס ובשל כך השתתף כמעט בוודאות בדיכוי המרד של בודיקיאה בשנת 61.
כשחזר מהאיים הבריטיים לרומא בשנת 62 התחתן עם דומיטיה דסידיאנה, שהשתייכה למשפחה מהאצולה הרומית. ילדם הראשון היה זכר. בשנת 64 מונה אגריקולה למשרת הקוואיסטור, אותה מילא בפרובינקיה אסיה תחת שלטנו המושחת של הפרוקונסול לוקיוס סאלביוס אותו טיטאנוס. במהלך שהייתו שם נולדה בתו, יוליה אגריקולה, אך בנו הבכור מת זמן קצר לאחר מכן. בשנת 66 הוא מונה לטריבון הפלבאים וביוני 68 לפראיטור.
במקביל לאירועים אלו, הקיסר נירון הוכרז באופן פומבי כאויב הציבור על ידי הסנאט והתאבד, צעד שגרם באופן ישיר לתחילתה של מלחמת האזרחים הידועה בשם שנת ארבעת הקיסרים. גלבה תפס את מקומו של נירון אך נרצח בתחילת שנת 69 על ידי אותו, שלקח ממנו את השלטון. אמו של אגריקולה נרצחה בביתה שבליגוריה על ידי נאמניו של אותו. אחרי שאספסיאנוס הכריז על עצמו כקיסר מבסיס כוחו שבמזרח האימפריה אגריקולה הביע את תמיכתו בו. במקביל, אותו התאבד לאחר שהובס על ידי ויטליוס.
לאחר שאספיאנוס ביסס את מעמדו כקיסר הוא מינה את אגריקולה למפקד הלגיון ה-20 ולריה ויקטריקס המוצב בבריטניה. אגריקולה מונה במקומו של מפקד הלגיון הקודם, מרקוס רוסיוס קואליוס, שעורר מרד נגד מושל הפרובינקיה, מרקוס וטיוס בולאנוס. תושבי בריטניה מרדו ברומאים במהלך אירועי מלחמת האזרחים ובולאנוס נתפש כמושל רכרוכי. אגריקולה השיב את המשמעת ללגיון ועזר לשקם שליטתו של השלטון הרומי בפרובינקיה. בשנת 71 הוחלף בולאנוס על ידי מושל תוקפני יותר, קוונטינוס פאטיליוס סריאליס, אשר איפשר לאגריקולה להוכיח את יכולתיו כמפקד במערכות נגד הבריגנטים בצפון אנגליה.
כאשר תמה כהונת הפיקוד שלו בשנת 73, אגריקולה הוכר כפטריקי ומונה למושל גאליה אקוויטניה, שם מילא את תפקידו זה במשך קרוב לשלוש שנים. בשנת 76 או 77 הפך לקונסול מחליף ואירס את בתו עם ההיסטוריון טקיטוס. בשנה שלאחר מכן בתו, יוליה אגריקולה, וטקיטוס התחתנו. אגריקולה צורף לפונטיפקס וחזר לבריטניה בפעם השלישית, אך הפעם כמושל הפרובינקיה.
אגריקולה כמושל בריטניה[עריכה]
עם הגעתו לפרוביניקיה בקיץ 77, גילה אגריקולה שהשבטים האורדוביקים ששכנו בצפון ויילס השמידו למעשה את כוחות הפרשים הרומיים שהוצבו בשטחם. מיד כשנודע לו על כך הוא נע לכיוונם והביס אותם. לאחר מכן, הפנה אגריקולה את מאמצי המלחמה אל עבר אנגלסי, הכניע את האי כולו והכפיף אותו למרותה של רומא. כמעט שני עשורים קודם לכן, המושל גאיוס סואטוניוס פאולינוס ניסה לבצע מהלך דומה, אולם בשנת 60 הוא נאלץ להסיג את כוחותיו על מנת לדכא את המרד הבודיקיאני. אגריקולה גם הרחיב את תחומי השלטון הרומי צפונה אל תוך קלדוניה (כיום בסקוטלנד המודרנית). בקיץ 79, הוא קידם את צבאותיו אל שפך הנהר טאוס, והקים מספר מבצרים לאורכו. עם השנים מיקום המבצרים נשכח, אולם תארוך גילו של המבצר באלגינהאוג הופך אותו למועמד אפשרי. אגריקולה הנהיג רומניזציה נרחבת של אוכלוסיית הפרובינקיה, עודד קהילות רבות לבנות עיירות על פי דגם העיר הרומית והדקומנוס והעניק חינוך רומי מסורתי לבני האצולה הילידית; אם כי, כפי שמציין טקיטוס, אגריקולה ביצע את הצעדים הללו אך ורק למען האינטרס הרומי של הרגעת ותירבות השבטים התוקפניים של בריטניה על מנת שיסורו למרותה של האימפריה.
This article "גנאיוס יוליוס אגריקולה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:גנאיוס יוליוס אגריקולה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
