גיוס בני ישיבות
סוגיית התמודדות הישיבות עם חובת גיוס העסיקה את עולם הישיבות לאורך ההיסטוריה בתקופות שונות, והיא שזורה בהיסטוריה שלו מראשית ימיה.
רקע[עריכה]
הישיבה היא מוסד לימודים בו מקדישים התלמידים את כל יומם ללימוד התורה. פעמים רבות נוצרה דילמה בין רצון הלומדים ללמוד תורה לבין חובת הגיוס לצעירים בני גילם, במדינות בהן נהוג גיוס חובה לצבא. מצב זה היה נכון באירופה כבר בראשית דרכו של עולם הישיבות בישיבת וולוז'ין, ונמשך לאורך המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, בצבאות אירופה השונים.
לאחר קום מדינת ישראל בשנת 1948, העסיקה שאלה זו גם את מייסדי המדינה. עקב הנהגת גיוס חובה בישראל, עלתה השאלה האם בני הישיבות יחויבו אף הם בגיוס. בציבור החרדי היו שהתנגדו לגיוס בני ישיבות, בטענה שעליהם להקדיש את נעוריהם ללימוד התורה בלבד. שאלה זו המשיכה להעסיק את הפוליטיקה והציבוריות הישראלית לאורך כל שנות קיומה, תוך שמספר הנמנעים מגיוס הולך וגדל, וטרם באה לידי הכרעה.
באירופה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
רבות מהישיבות באירופה התנהלו תחת צילה של חובת הגיוס לצבאות השונים. רבים מתלמידי הישיבות התחמקו בדרכים שונות מגיוס לצבא, וחלקם שירתו בצבא. דוגמאות:
- רבי יעקב ישראל קניבסקי, 'הסטייפעלער', תלמיד ישיבת נובהרדוק, גויס בעל כורחו לצבא הרוסי, ושמר על מתקנים צבאיים בסביבות מוסקבה[1]. בשנת תרפ"ב (1922) הבריח, כמו בחורי ישיבות רבים אחרים, את הגבול לפולין והצטרף לסניף המרכזי של ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק.
- רבי משה שמואל שפירא, שהיה תלמיד ישיבת מיר שבפולין, נאלץ בהגיעו לגיל גיוס להימלט מפולין כדי להתחמק מגיוס לצבא.
- רבי אהרן יהודה ליב שטינמן, שהיה חניך ישיבות ליטא בין שתי מלחמות העולם, נאלץ בהגיעו לגיל גיוס להימלט לשווייץ, בה למד בישיבת "עץ חיים" במונטרה בראשות הרב רבי ירחמיאל אליהו בוצ'קו.
מלחמת העולם הראשונה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, נלקחו תלמידי ישיבות בכפייה כדי לגייסם לצבא ליטא[2].
בשנות ה-20 של המאה העשרים, ריחפה על ישיבת סלבודקה צו גיוס לצבא הליטאי, וזו הייתה אחת הסיבות להחלטה על העברת הישיבה לחברון שבארץ ישראל. מה שאכן הוביל לבסוף לפתיחת הישיבה בחברון.
בהורודנא (גרודנא), בזמן כהונתו של רבי שמעון שקופ כראש הישיבה שם, הייתה חובה להתגייס לצבא הפולני. רק מי שהיה לו תואר רב היה פטור מגיוס. רבי שמואל רוזובסקי ורבי זלמן רוטברג, אשר למדו אז בגרודנא, עלו שניהם לארץ כדי להימנע מגיוס לצבא.
מלחמת העולם השנייה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בארצות הברית[עריכה]
מלחמת העולם השנייה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מלחמת וייטנאם[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בישראל[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ערך מורחב – גיוס בני ישיבות
בישראל, מדינת היהודים, חלה חובת גיוס על התושבים היהודים שהגיעו לגיל גיוס. נשים מקבלות פטור כאשר הן מצהירות שדתן מונעת מהן להתגייס. בהסדר מיוחד במלחמת העצמאות ניתן פטור מגיוס ל-400 בחורי ישיבות. מספר מקבלי הפטור (בדרך של דחיית גיוס) הלך וגדל במשך השנים נעשה ניסיון להסדיר נושא זה בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, שנחקק בשנת 2002 ואפשר את המשך דחיית גיוס בחורי ישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. לחוק ניתן תוקף לחמש שנים, ותוקף זה הוארך בחמש שנים נוספות, עד לשנת 2012, אז פסק בג"ץ שהחוק סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו מעבר למועד פקיעת תוקפו, 1 באוגוסט 2012.
ניסיונות נוספים להסדיר סוגיה זו לא הצליחו, והנושא נתון במחלוקת עזה בציבור הישראלי.
דרכי ההתנגדות של הציבור החרדי[עריכה]
"עצרת המיליון"[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. בתגובה לאישור המלצות ועדת שקד, התקיימה ב-2 במרץ 2014 הפגנה נגד גיוס בני ישיבות ("עצרת המיליון") שהשתתפו בה מאות אלפי חרדים, בראשות מנהיגי היהדות החרדית בישראל. משתתפי ההפגנה מחו נגד הצעת החוק שגובשה בוועדת שקד.
הפילוג בציבור הליטאי[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. בשנת 2012, עקב חילוקי דעות בהנהגה החרדית, פרש חלק מהציבור הליטאי מההנהגה החרדית המרכזית, והקימו את הפלג הירושלמי. בראשם עמד רבי שמואל אויערבך.
המחלוקת הבולטת ביותר בין המחנות היא בדרך ההתנגדות לגיוס בני ישיבות, רוב הרבנים דגלו בהתייצבותם של בחורי הישיבות בלשכות הגיוס לצורך הסדר מעמדם כבני ישיבה, כנדרש בחוק הגיוס, ואילו הרב אוירבך הורה לא להתייצב, בנימוק שזהו שיתוף פעולה עם מגמת הצבא להרחיב את מכסת בחורי הישיבה המתגייסים, אם זאת נכון לאחר פקיעת חוק הגיוס האחרון, כל הרבנים מהחברה החרדית[3] מורים שלא להתייצב, עם זאת ישנם רבנים המורים להתייצב לצו ראשון בלבד.
התמודדות עם הפסקת התמיכה הכספית הממשלתית[עריכה]
במהלך שנת 2024, לאחר פקיעת ההסדר החוקי לדחיית הגיוס ביולי 2023, הורה בג"ץ על הקפאת מימון הישיבות דרך משרד הדתות. ההוראה ניתנה כצו זמני בחודש אפריל 2024, ונכנסה לתוקף קבוע בחודש יולי 2024.
בעקבות הקיצוץ המשמעותי בתקציבי עולם הישיבות, נסעו הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש וכן אדמורי"ם ורבנים נוספים לאיסוף כספים בחו"ל, כשהיעד שנקבע הוא 107 מיליון דולר.
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ רות צביון, בית אמי, עמ' 146
- ↑ ממעונות אריות, עמוד 9
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יתד נאמן, ועד הישיבות ועד היום, 1-4-2024, עמ' 51
This article "גיוס בני ישיבות" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:גיוס בני ישיבות. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.