גדוד תותחנים 647
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.צורך בעריכה לפי התקן בוויקיפדיה.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
גדוד 647 הוא גדוד תותחנים במילואים של צה"ל.
תולדות הגדוד[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הגדוד הוקם בשנות ה-50 כגדוד 404. לגדוד היסטוריה ארוכה עם תותחי 25 ליטראות ותותחים מתנייעים M7 פריסט. עם הצטיידות צה"ל בתחילת שנות ה-70 בתומ"תים M-107, עבר הגדוד ארגון מחדש. שם הגדוד שונה ל-647 והוסב ללחימה בכלים חדישים אלה.
גדוד 647 במלחמת יום הכיפורים[עריכה]
גד"כ 647 (תומ"ת 175 מ"מ) 12 קנים גד' מילואים. מפקד הגדוד סא"ל אריה זינגר, סגן מפקד הגדוד היה רס"ן איתן מוטס.
למלחמת יום הכיפורים גויס הגדוד בעיצומו של יום הכיפורים, נשלח לחזית המצרית בפיקודו של אריה זינגר והצטרף לאגד ארטילרי 209 תחת פיקודו של יעקב ארז, בחזית המצרית.
אגד ארטילרי 209 היה חלק מסד"כ אוגדת סיני – אוגדה 252.
עם תחילת הלחימה הוקצו והועברו מפקדי הגדוד - המג"ד ומפקדי הסוללות לתפקידי סיוע בדרגים השונים ביחידות הלוחמות כמקובל. הפיקוד בפועל בלחימה היה של הסמג"ד והקע"תים.
יחידות האגד החלו להתייצב להצטיידות במהלך השבת. הגדוד ביצע התחיילות במחנה צריפין. שם ניתן לחיילים ציוד מימ"ח של גדוד תותחים נגררים. החיילים הורדו באוטובוסים לרפידים וקיבלו את תותחי 175 של גדוד 55. (גדוד 55 קבלו את הציוד של גדוד 647 בימ"ח במחנה פילון) מבסיס רפידים יצא הגדוד על שרשראות דרומה לאזור המיתלה.
מיום ראשון בלילה, ב-7 באוקטובר, התמקם הגדוד באזור מיצרי המיתלה. משימתו העיקרית של הגדוד הייתה מתן סיוע למוצב המזח שהותקף על ידי קומנדו מצרי. הירי היה מכוון על ידי מפקדי המעוזים לעבר כוחות מצריים שהתקרבו אל המעוזים. פעילות זו נמשכה מספר ימים וכללה ירי מסיבי של מאות פגזים.
במקביל ניתן מענה לבקשות סיוע בקרבות שריון, ובסיוע לקרב ההגנה שניהלו כוחות האוגדה מול הכוחות המצריים שניסו להמשיך ולהתקדם לכיוון מזרח. בתאריך 14 באוקטובר - השריון המצרי תקף והתקדם מזרחה. צה"ל בלם את ההתקפה והמצרים איבדו בקרב זה 250 טנקים. גדוד 647 סייע לכוחות השריון ותקף את הכוחות המצריים. בסיום היום, קצין השריון שקבל את הסיוע ביקש לדבר עם לוחמי סוללה ג' ואמר שאש הארטילריה הייתה יעילה וגרמה למצרים לאבד שליטה ועזרה להדוף ולחסל את המתקפה המצרית.
ב-11 באוקטובר 1974 קבל גדוד 647 משימה לסיוע ל"פעולת שייטת 13 במעגן ע'רדקה שבאי גרין."
סוללה ג' נעה עשרות קילומטרים דרומה כדי להגיע לטווח שיאפשר ירי אל האי גרין. במשך לילה הנחיתו התותחים אש כבדה אל הכוחות המצריים שהיו באי.
עם התארגנות האוגדה לצליחת התעלה, החלה היערכות בגדוד לקראת הצליחה.במבצע אבירי לב תנועת הובלת הגשרים לאזור הצליחה התעכבה ובמקביל לגשר הגלילים הוקם גם גשר הדוברות.
בשלב זה ניתן אישור צליחה לגדוד 647 עם היתרון הגדול שיש לו תותחי M-107 ארוכי טווח עד 33 קילומטר - זרוע ארוכת טווח שיעדה העיקרי פגיעה במטרות רחוקות של בסיסי טילים SA-2, SA-3 ,SA-6.
התחלנו בתנועה מזרחה על "ציר עכביש" לכוון התעלה. בדרך עלה תומ"ת אחד על מוקש, ותומ"ת נוסף נתקע, כלים אלה נשארו ולא הגיעו אל הגשר.
ב-18/10 (יום שמחת תורה). בוצעה הצליחה. הרכבים הקלים על גבי דוברות וסוללות התותחים על הגשר.
פריסת סוללות הגדוד בגדה המערבית הייתה ב" יורק 1 " שטח חקלאי עם שדות תירס. פרסנו בסמוך לסוללות העפר שלאורך התעלה. עמדת התותחים הוצבה בקרבה יחסית ל- "חצר ". החצר היה הכינוי שניתן למשטח מוקף סוללת עפר על גדתה המזרחית של תעלת סואץ, ששימש כבסיס היערכות והכנות לכוחות צה"ל שצלחו את התעלה אל גדתה המערבית והקימו גשרים על פניה במלחמת יום הכיפורים. החצר שכנה בשטחו של המעוז לשעבר "מצמד", על שפת צפון האגם המר הגדול. החל מבוקר 17 באוקטובר החל הצבא המצרי להפגיז את החצר ואת שטח הגדה המערבית שמולה בארטילריה ובקטיושות על מנת לשבש את הפעילות בהם. גם כלי טיס מצריים החלו לתקוף את המתחם.
עם הפריסה של סוללות הגדוד, החל ירי מסיבי של תותחינו למטרות בעומק מצרים לשם שיבוש פעילות בסיסי השיגור של הטילים SA-2, SA-3 ,SA-6.במקביל היו כל העת התראות על חשש לפגיעת המצרים בסוללות הגדוד, נכנסנו לשיגרה של ירי כל היום ובשעות אחה"צ קרבות אויר מעלינו. ביום ששי בלילה 19/10 הייתה התקפה ראשונה של קטיושות לעבר הסוללה קרוב מאד לצוותים, אולם ללא פגיעה או נזקים.
באותו לילה לפנות בוקר 20/10 היה מטח נוסף של קטיושות אשר פגע בסוללה. כאן החלה פעולת שרשרת של אש והתפוצצות התחמושת שהייתה אצלנו. לכל תותח הייתה צמודה זחלילית בשם "אלפא"אשר הכילה כ-30 פגזים. זחליליות התחמושת נדלקו והתפוצצו במספר גלים כ-150 פגזים שלנו במשקל 66 ק"ג עם החנ"ה התפוצצו עלינו הפכו את הסוללה לתופת. מכל זחלילית תחמושת שהתפוצצה נשאר בור בקוטר 10 מטר ובעומק מטר. דני ברנהיים ק"ס הסוללה נפגע ונהרג כאשר היה בריצה לסיוע בין הצוותים שנפגעו. חמישה מחיילי הסוללה נהרגו ו- 40 מחיילי הסוללה נפצעו .
בשלב זה החל פינוי הפצועים מתוך הסוללה והפינוי בוצע על ידי חיילי הסוללה אשר לא נפגעו בכלי רכב ובמסוקים. חללי הגדוד שנהרגו בלילה זה היו דן ברנהיים, בנימין מרציאנו, חיילי הנח"ל של הגדוד ו- ניסים אילוז, יאיר מנדלסון ודניאל אסרף חיילים סדירים שצורפו כתיגבור לסוללה ג'.
לאחר אירוע זה התארגנה הסוללה מחדש. פעילות הלחימה נמשכה עד 26/10 אף על פי שהפסקת האש נכנסה לתוקף ב-24/10.
לאחר הפסקת האש נפרסו סוללות הגדוד בחולות איסמעיליה לשהייה ארוכה שנמשכה עד ל-8 במרץ 1974.
8 למרץ 1974 בעקבות ההסכמים עם מצרים פינה צה"ל את האזורים שממערב לתעלה. גדוד 647 היה גדוד התותחנים האחרון אשר עבר על הגשר חזרה לסיני.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
קטגוריה:יחידות חיל התותחנים הישראלי קטגוריה:יחידות צה"ל במלחמת יום הכיפורים
This article "גדוד תותחנים 647" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:גדוד תותחנים 647. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
