ברכת החיים
ברכת החיים, היא ביטוי לוואי של ברכה, הנוסף לשמו של אדם בחייו.
מקורות ראשונים[עריכה]
היסטוריה ותפוצה[עריכה]
ניתן לאפיין ולתקף את צורות השימוש של ברכת החיים באופן כרונולוגי, על דרך כלל:
ברכת החיים הרווחת בתקופת הגאונים היא 'נַטְרֵיהּ רַחֲמָנָא' (ישמרהו צורו), בראשי תיבות: נ"ר;[1] באיגרת שכתב רב האי גאון על אודות ר' שמריה בן אלחנן: "ועמדנו על אשר הזכיר אלוף נט' רח' [נטריה רחמנא], משבחו של רב המובהק אדירנו איתננו רבנו שמריה ראש שורת נהרדעאי [...] יאמצהו קדושנו ויסעדהו ויעזהו ויעודדהו".[2]
בקרב חכמי ספרד, בייחוד בתקופת תור הזהב, נפוץ היה השימוש בברכה נטריה רחמנא, וגם ביטוי בנוסח דומה: 'נַטְרֵיהּ רַחֲמָנָא וּפַרְקֵיהּ' (ישמרהו צורו ויגאלהו), בראשי תיבות: נר"ו. נוסח זה נזכר כבר בשו"ת ר"י מיגאש, והוא רווח מאוד בכתבי רמב"ן ביחס לרבו ר' יהודה בר יקר,[3] ובכתבי הרשב"א ביחס לרמב"ן.[4] ביטוי זה נזכר גם אצל ראשונים שאינם מספרד, כמו בחיבור 'שבולי הלקט' לר' צדקיה בן אברהם.[5] ברכת החיים נר"ו שגורה מאוד גם בקורפוס ההלכתי של ר' יוסף קארו, על רבותיו וחבריו.[6]
הברכה נר"ו באה לידי שימוש רווח בתרגום העברי שלה: ישמרהו צורו ויחיהו, בראשי תיבות יצ"ו, י"צ או ישצ"ו. השימוש בברכה זו חוצה תקופות וגבולות. האזכורים המוקדמים ביותר הם בתשובות הרמב"ם[7] הרשב"א[8] והרא"ש,[9] ונוכחים באופן בולט במאה הט"ו אצל גדולי פוסקי אשכנז,[10] איטליה[11] ואלג'יר.[12] ברכת החיים: יצ"ו הייתה נוכחת גם בחוג גורי האר"י.[13]
באשכנז הקדומה נעשה שימוש בברכת החיים: 'שיחיה'. ביטוי זה מופיע לראשונה בתשובות רש"י[14] נזכר גם על-ידי הראב"ן[15] ונוכח מאוד בתשובות מהר"ם מרוטנבורג, בייחוד בצורת חתימתו: 'מאיר בן ברוך שיחיה',[16] ורסיה נוספת של ברכת 'שיחיה' הייתה נהוגה בפרובאנס בנוסח: צב"י (צדיק באמונתו יחיה).[17]
ר' מרדכי בן הלל תלמידו של מהר"ם משתמש, כנראה לראשונה, בברכה: 'שיחיה נצח', בראשי תיבות: ש"ן.[18] שימוש בביטוי זה עושים גם חכמי פולין, הרמ"א[19] ור' יואל סירקיש.[20] בקרב אבות תנועת החסידות מזכיר ר' יעקב יוסף מפולנאה כמה פעמים את מורו הבעש"ט בברכת החיים: ש"ן.[21] ובקרב האחרונים בולט מאוד השימוש בברכה ש"ן בספר 'קצות החושן' של ר' אריה לייב הלר[22] ובספר 'קונטרס הספקות' של אחיו ר' יהודה כהנא הלר.[23]
מאשכנז של המאה הט"ו ידועה לנו גם ברכת החיים: שלי"ט או שליט"א (שיחיה לאורך ימים טובים אמן), המהווה התפתחות לברכת החיים האשכנזית 'שיחיה'. נזכרה לראשונה אצל ר' ישראל איסרלין[24] ותלמידו ר' ישראל ברונא[25]. בהגהות המפה מציין הרמ"א שני נוסחים של ברכת החיים שהיו שגורים בימיו: "אם ב' יוסף בן שמעון בעיר אחת והאחד מת אביו, וכתב בשטר יב"ש [יוסף בן שמעון] שלי"ט או נר"ו וכמו שכותבין על מי שאביו חי"[26]. כך היא גם חתימתו באחת מתשובותיו: "נאום משה בן לא"א מורי כמר ישראל שלי"ט הנקרא משה איסרלש מקראקא".[27]
ברכת החיים הקדומה לנשים הינה: מנשים באהל תבורך או מנשים תבורך, בראשי תיבות: מנב"ת, מב"ת או מ"ת, על משקל שירת דבורה: "תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ" [28] ברכה זו נזכרה בשו"ת הריב"ש[29], 'תרומת הדשן'[30] ומהר"י מינץ[31]. הרא"ש משתמש בברכה זו אף לשאינה-יהודיה: 'בצווי גבירתנו המלכה מב"ת'.[32] ברכת החיים לנשים: שתחיה, נזכרה אצל המהרי"ל.[33]
בקרב חכמי הספרדים, ערב הגירוש ולאחריו, הייתה רווחת גם ברכת החיים: ס"ט. כך פותח ר' דוד אבודרהם את ספרו: "אמר דוד בר יוסף ס"ט בר דוד נ"ע בן אבודרהם"[34], מכאן שס"ט היא ברכת החיים ונ"ע ברכת המתים. משמעות ס"ט בהקשר זה הינה: סופו טוב.[35]
על ברכת החיים שנהגה בקרב התימנים במאה הי"ט, מספר הנוסע היהודי יעקב ספיר:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
"כשמזכירים איש חי לשבח אומרים עליו השלום, אשר היה נדמה לי בתחילה לקללה ולא לברכה, כי אנחנו אומרים כן על המת [...] ולכן אין להביא ראיה אם אנו מוצאים בספר קדמון אם יזכיר איזה חכם וכותב עליו עליו השלום שכבר היה נפטר בימיו, שאולי הוא ברכת החיים כמנהגם, ולא ברכת המתים כמנהגנו".[36]
ברכת החיים ידועה נוספת היא: נרו יאיר. נראה שהברכה נרו יאיר היא התפתחות של הברכה נר"ו, שהייתה, כאמור, רווחת בימי הביניים. התיארוך הראשון של נרו יאיר אינו חד משמעי. צירוף המילים נרו יאיר במילואם, ללא ראשי תיבות, אינו ידוע עד המאה הי"ז ונזכר לראשונה בספרי הלכה של פוסקים אשכנזים.[37] נרו יאיר בראשי תיבות: נ"י מופיע כבר בתשובות מהר"ם מרוטנבורג, ר' יהודה בן הרא"ש[38] וב'שבולי הלקט'.[39] חרף זאת, אין לדעת בוודאות אם הכוונה לברכת החיים: נרו יאיר או לשבח הרבני: נר ישראל. ברכת החיים: הי"ו (ה' ישמרהו ויחייהו) נזכרה, כנראה לראשונה, במאה הי"ח על-ידי החיד"א.[40]
כיום רווחת ברכת החיים בעיקר בחוגים של יהדות אורתודוקסית: שליט"א על אדם חשוב; הי"ו כברכה שווה לכל נפש; נ"י או ני"ו (נרו יאיר ויזרח) לילדים ונערים. לאישה מקובלת הברכה תחיה ולעיתים במליצה: מנב"ת.
היבטים הלכתיים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- שמואל וינגרטן, 'ז"ל כברכת החיים', סיני, פב, ה-ז (תשל"ח), עמ' רסז-רסט.
- ישראל דנדרוביץ, 'זכרונו לברכה על אדם חי', נזר התורה, יא (תשס"ה), עמ' קנז-קסח.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יצ"ו, באתר מילוג
- חיד״א נר״ו, באתר ספריית הרמב"ם
- הוספת נ״י לשם, באתר פורום אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ אברהם אליהו הרכבי, תשובות הגאונים, סימן ש"ע, ועוד
- ↑ אלינער ברקת, שפריר מצרים, תל-אביב תשנ"ה, עמ' 146
- ↑ חידושי הרמב"ן, מסכת שבת, דף קנג ע"ב, ועוד רבים
- ↑ חידושי הרשב"א, מסכת עירובין, דף יז ע"ב, ועוד רבים
- ↑ ענין תפילה סימן ב', ועוד
- ↑ בית יוסף, יו"ד סימן סד, ועוד
- ↑ שו"ת הרמב"ם סימן קעח; ועוד
- ↑ שו"ת הרשב"א, ח"א סימן תיז, ועוד
- ↑ שו"ת הרא"ש, כלל א' סימן ז, ועוד. בתשובה זו מכנה הרא"ש את אביו ר' יחיאל בברכת החיים: יצ"ו
- ↑ שו"ת תרומת הדשן סימן א, ועוד
- ↑ שו"ת מהרי"ק סימן א, ועוד רבים
- ↑ שו"ת תשב"ץ ח"א סימן א, ועוד רבים
- ↑ יוסף אביבי, אהל ש"ם, תש"ע, עמ' 110
- ↑ שו"ת רש"י סימן ק
- ↑ שו"ת ראב"ן סימן יז, ועוד
- ↑ יצחק זאב כהנא, מהר"ם מרוטנבורג: תשובות פסקים ומנהגים,ירושלים תשי"ז, תשובה כא, עמ' נב, ועוד רבים. למהר"ם אף הייתה צורת חתימה קבועה בחיי אביו: 'ושמבב"ש' - ושלום מאיר בן ברוך שיחיה, למשל: שם, תשובה צט, עמ' קז, ועוד; ראו גם: שמחה עמנואל, תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו, ירושלים תשע"ב, עמ' 35-37
- ↑ תשובות חכמי פרובינציא, סימן מט, ועוד; הרב נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, ו, עמ' פא
- ↑ מרדכי, סנהדרין רמז תרצז, ועוד
- ↑ דרכי משה הקצר, יו"ד סימן קי; שו"ת הרמ"א סימן ה', ועוד
- ↑ שו"ת בית חדש, ישנות, סימן עח
- ↑ תולדות יעקב יוסף, פרשת מקץ, ועוד
- ↑ קצות החושן, הקדמה, ועוד
- ↑ קונטרס הספקות, כלל א, ד, ועוד
- ↑ שו"ת תרומת הדשן סימן נב
- ↑ שו"ת מהר"י מברונא סימן ריט
- ↑ שולחן ערוך חו"מ מט, ז
- ↑ שו"ת הרמ"א, סימן מח
- ↑ שופטים ה, כד
- ↑ שו"ת הריב"ש סימן מז, ועוד
- ↑ סימן רסא
- ↑ שו"ת מהר"י מינץ סימן ב, ועוד
- ↑ שו"ת הרא"ש כלל קז סימן ו
- ↑ שו"ת מהרי"ל סימן נז, ועוד
- ↑ אבודרהם, הקדמה
- ↑ מיכאל ש' מולכו, מצבות בית העלמין של יהודי שאלוניקי, תל-אביב תשל"ה, עמ' 24, בהערה; מאיר בניהו, ספונות, יד (יון ד), ירושלים תשל"א-תשל"ח, עמ' קלג
- ↑ אבן ספיר, ליק [תרכ"ו] 1866, פכ"ב, דף נו ע"ב
- ↑ שו"ת בית חדש, חדשות, סימן צ; שו"ת חוט השני סימן נח; תשובת ר' משה לימא מחבר חלקת מחוקק, בתוך: שו"ת אסיפת גאונים, ירושלים תשמ"א, סימן לד
- ↑ שו"ת זכרון יהודה סימן יח, ועוד
- ↑ הלכות טריפות סימן ח
- ↑ ברכי יוסף או"ח סימן ח, ועוד
This article "ברכת החיים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ברכת החיים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
