ברכי נפשי

תהילים מזמור ק"ד ברכי נפשי
(א) בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. (ב) עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. (ג) הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. (ד) עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. (ה) יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. (ו) תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. (ז) מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. (ח) יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. (ט) גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. (י) הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. (יא) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. (יב) עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. (יג) מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. (יד) מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. (טו) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. (טז) יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. (יז) אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. (יח) הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. (יט) עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. (כ) תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר. (כא) הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם. (כב) תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. (כג) יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. (כד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (כה) זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת. (כו) שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. (כז) כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. (כח) תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. (כט) תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. (ל) תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. (לא) יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. (לב) הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. (לג) אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. (לד) יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. (לה) יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ.

ברכי נפשי הוא מזמור ק"ד בתהילים העוסק בגדולת האל בורא העולם בכך שהוא נותן מזון לכל הבריות, כמו כן מפרט המזמור מקצת משבחי האל במעשה הבריאה כולה. אחד מפסוקיו של המזמור שנתפרסמו הוא פסוק כ"ד 'מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית'. לפי חוקרי המקרא,^{[דרוש מקור: מי?]} יש קרבה גדולה בין מזמור זה לבין שיר שהוקדש לאל המצרי אתון.

זמני אמירת המזמור

ראש חודש

בהרבה מהקהילות נאמר מזמור 'ברכי נפשי' בימי ראש חודש, לאחר סיום תפילת מוסף, ברוב קהילות של נוסח אשכנז בארץ ובכמה קהילות ספרדיות, שיר זה נאמר במקום השיר של היום בשבוע; ביתר הקהילות הספרדיות וכן בנוסח ספרד ובנוסח אשכנז בחו"ל ובקצת קהילות בארץ הוא נאמר בנוסף לשיר הקבוע. בקצת קהילות אשכנז המערבי, לא נוהגים להוסיף מזמור זה בכלל.

בטעם אמירת מזמור זה בראש חודש הובא בטור:

ונוהגין בספרד לומר מזמור ברכי נפשי, לפי שיש בו עשה ירח למועדים

— טור אורח חיים תכג

לדעת הגר"א מזמור 'ברכי נפשי' נאמר בראש חודש במסגרת 'שיר של יום' - מאחר שהוא היה השיר שהיה נאמר בבית המקדש בראש חודש כחלק משירת הלווים שהייתה משוררים על המזבח בעת הקרבת הקורבנות, וכך הובא בספר מעשה רב בשמו:

אין אומרים שיר של יום של יומו ואומרים במקומו בב' ימים דר"ח ברכי נפשי (מזמור ק"ד) שהוא שיר של ר"ח ודוחה אפי' של שבת ופשיטא של חנוכה

— מעשה רב אות קנז

הרב יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן תמה שאם אכן 'ברכי נפשי' הוא השיר שהיו שרים בבית המקדש בראש חודש, מדוע הוא אינו מוזכר במסכת סופרים בפירוט כל שאר השירים שמנו שם לשאר הימים והמועדים. לדעתו אכן ישנה טעות סופר בפרק י"ט וכתב שיש לגרוס שם אחרת:

בראש חודש ברכי נפשי, ובראש השנה אומר "כל העמים" וביום הכיפורים "ממעמקים...". ולפי זה שפיר הזכיר שיר מוסף של ראש חודש

— אורח חיים תכד סעיף ג

אם חל ראש חודש בשבת, יש נוהגים לומר גם את מזמור השבת - מזמור שיר ליום השבת, וגם את "ברכי נפשי". בקהילות אחרות מקפידים לא לומר "ברכי נפשי" בשבת בשל הפסוק "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" (תהילים, ק"ד, כ"ג) שאינו מתאים ליום השבת. סיבה נוספת לא לומר את המזמור בשבת היא שהמזמור דן בטבע ובבריאה ויום השבת בתפיסה היהודית הוא מעל הטבע.

בקשת תפילה ייחודית לאחר אמירת "ברכי נפשי"

בספר קב הישר וכן בספר דרך ישרה כתב שמן הראוי לאומרו בכל יום וזו לשונו; ועל זה כתוב בזוהר: בר נש צריך לצלאה תדיר ולומר בכל יום:"ברכי נפשי את ה' וכו'-ואחר כך יאמר: '"יהי רצון מלפניך, ה' אלוקי ואלוקי אבותי, שתסלח ותמחל לי על כל פשעים וחטאים מה שעשיתי, הן בראות עיני, הן מה שחטאתי בידי ורגלי ובגופי. ובאם שהגיע עת וזמן פטירתי, ומוכרח אני לפוק מן עלמא דין-אזי באותו זמן לא אוכל לברכא יתך ולאתבא בתיובתא, על כן היום הזה אני מבקש שלא תיסרני אחר מותי, ולאתבא נשמתי בגן עדן בלי שום מורא ופחד" וכמו שנאמר, ברכי נפשי את ה' הללוי-ה.

מנחה בשבת

מזמור זה נאמר בקצת קהילות אשכנז (עם פרקי שיר המעלות) אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.

בתרבות

• ברכי נפשי - סיני תור באלבום דרשתי קרבתך.
• ברכי נפשי - הרב שלמה קרליבך.
• ברכי נפשי - דודו פישר.
• ברכי נפשי - יהודה גרין.
• ברכי נפשי - יצחק מאיר, לחן של מרטין וידרקר.
• ברכי נפשי - פרחי לונדון, באלבום ברכי נפשי את ה'.
• ברכי נפשי - אברהם מרדכי שוורץ ושלום סאל באלבום כרובים עליונים.
• משקה - ליפא שמלצר באלבום געוולדיג, גרסת כיסוי לשיר של אלי מרקוס וארי היל באלבום של יוחי בריסקמן פרויקט X, קאבר נוסף של שרוליק קלצקין, פנחס ביכלר ומקהלת מלכות.
• אשירה - מרדכי שפירא
• מפסוק א' לומדים חז"ל על הברכה שיש בשתיית יין שנאמר "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ".

בתלמוד ומדרשי חז"ל

בתלמוד מסכת ברכות מובא המעשה והויכוח בביאור סוף המזמור בין רבי מאיר לאשתו ברוריה;

'הנהו בריוני דהוו בשבבותיה' [=אותם בריונים שהיו שכנים בשכונתו] של רבי מאיר, 'והוו קא מצערו ליה טובא' [=והיו מצערים אותו הרבה]. 'הוה קא בעי' [=היה מבקש ומתפלל] רבי מאיר 'רחמי עלויהו' [=בקשת תפילה ורחמים עליהם] 'כי היכי דלימותו' [=כדי שימותו]. 'אמרה ליה לרבי מאיר ברוריה דביתהו' [=אמרה לו לרבי מאיר ברוריא אשתו]: 'מאי דעתך' [=מה דעתך, על מה סומך אתה בתפילה זו שימותו הבריונים] 'משום דכתיב' [=בגלל שנאמר]: "יתמו חטאים מן הארץ" (תהלים קד, לה) [=וסבור אתה כי טוב לעולם בכליון הרשעים], ואולם 'מי כתיב' [=האם נאמר] יִתַּמּוּ חוֹטֶאִים? והלא יִתַּמּוּ חַטָּאִים 'כתיב' [=נאמר, ויש להתפלל לכליונה של גוף הרישעות ולא של הרשעים]. ועוד 'שפיל לסיפיה דקרא' [=רד, והמשך לסופו של הפסוק שנאמר שם] 'ורשעים עוד אינם' [=ואם כדעתך שיתמו וימותו החטאים אם כן מיותר ורשעים עוד אינם כי זה כפול במשפט ומשפט מיותר כי כבר אמר יתמו חטאים], 'אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה' [=אלא בקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה, וממילא יתקיים "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם", וכיון שראה רבי מאיר צידקת דברי אשתו ברוריה] 'ובעא רחמי עלויהו, והדרו בתשובה' [=ביקש רחמים עליהם, וחזרו בתשובה]

קישורים חיצוניים

• לאה מזור, האדם ומעמדו מול האלהים מזה ובעלי-החיים מזה - שתי תפיסות עולם: הערה לתהלים קד בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך

הערות שוליים

{| class="mw-collapsible autocollapse navbox" style="width: 90%; margin: 0.5em auto;" cellspacing="3"

! style="background-color:#b0c4de; background:#b0c4de; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; text-align: center; color: black; font-weight: bold;" | מזמורי ספר תהילים

|- | style="padding-top: 3px; padding-bottom: 3px; background-color: #f9f9f9; font-size: 95%" |

|}

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• ברכי נפשי in English