בני יואל
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בני יואל (בערבית; بني يوئيل באנגלית; Bnei Yoel) הם קבוצה של חסידי סאטמר, שלאחר פטירתו של הרב יואל טייטלבוים הויואל משה האדמו"ר מסטמאר הראשון, סירבו לקבל את מנהיגותו של האדמו"ר החדש הרב משה טייטלבוים הברך משה ולא סרו למרותו[1]. מאוחר יותר, בפילוג שנוצר לאחר פטירתו של האב רבי משה טייטלבוים בין בניו 2 אדמו"רי סטמאר הרב אהרן טייטלבוים והרב זלמן לייב טייטלבוים חלק מחברי הקבוצה הצטרפו לקהילתו של הרב זלמן לייב.
בני יואל[עריכה]
הם אמנם לא היו ממשיכי דרכו וחסידיו של היורש החדש מהרגע הראשון לפטירתו של הרב יואל טייטלבוים, אך הם לא נפרדו לגמרי מסאטמר. רבים מבני יואל אכן עקבו אחר היורש החדש, אך הם לא חשבו שהוא ראוי ליורשו וכי יש לו עוצמת הנהגה כדודו. אך כאשר הם חשו שהם חייבים להיות חסידי הברך משה ובנו הראשון הרב אהרן טייטלבוים, הם התחלקו. בפרט כי הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים אשת הויואל משה התנגדה לו. רובם הגדול של החסידים קיבל אותו[2]. בניגוד לדודו ניהל רבי משה את החסידות בריכוזיות יתר, ולטענת אחרים אף בשמרנות פחותה. בשל דברים אלו מיאנו קבוצה מחסידי רבי יואל, בגיבוייה של האלמנה, לסרב לקבל את מרותו והיוו אופוזיציה פנימית.
הסיבות לסירוב לקבל מרות הברך משה[עריכה]
בני יואל טוענים שזה קרה כאשר נוצר מצב בקרית יואל שמי שהוא חסיד סאטמר חייב להיות חסיד של הברך משה, או שיש לו רק ברירה אחת להתרחק מקרית יואל, זאת אומרת נכון שהיו מתנגדים בקהילת סאטמר בערים אחרות לא רק בקריית יואל, אלא שבכל מקום קרה שאלו שלא היו מרוצים בחרו לעזוב את בית המדרש של סאטמר ולהפוך לחסידות שנייה, אלא שבקריית יואל במיוחד לאחר שהברך משה עשה את בנו רבי אהרון רב בעיר, אי אפשר היה ללכת לשום מקום אחר, הקהילה המרכזית בקרית יואל לא אפשרה פתיחת בתי מדרשות וללא תלמודי תורה ובלי ישיבות, כל תושב קריית יואל היה צריך להתפלל בבית מדרש שנמצא תחת חסידות ברך משה, הוא היה צריך לשלוח את ילדיו לתלמוד תורה המרכזי, שם הברך משה עם בנו הרב אהרן היו בעלי בתים במשרה מלאה, ולהראות לכולם שהברך משה וחתנו הם הנציגים האמיתיים של הרב יואל טייטלבוים. תושבים רבים לא רצו לקבל זאת, הם רצו להתפלל ולשלוח את הילדים לאיפה שהם רוצים, והרב אהרון טייטלבוים לא הוא המילה האחרונה לחינוך ילדיהם.
מצד שני, חסידי הברך משה טוענים כי למעשה העיירה סאטמר הוקמה על הרעיון שהיא צריכה להיות מנוהלת על ידי קהילה אחת ורב אחד, וכי כל התושבים צריכים להיות חופשיים ממשמעת אחרת שזה בדיוק המטרה של האדמו"ר מסאטמר הזקן, שהיה למעשה המרא דאתרא הראשון, שכל ענינו היה להתרחק מעיר גדולה בה יש תערובת של כל מיני קהילות שונות ומשונות, ואני אעשה הכל נכון, אלא שתהיה להם עיר בשליטה משלהם, כמו כל הערים היהודיות באירופה, ששימש רב אחד והוא היה המרא דאתרא של העיר כולה, וכמו שרואים את מספר העיירות החסידיות בניו יורק ובקנדה, כמו סקווירא, טאהש, קאשוי וכו', אין שום טעם לטעון שאני לא יכול לפתוח קהילה נפרדת כמו טאהש וכו', כי מובן מאליו שברגע שנפתחת קהילה נפרדת בשטעטל, כל הרעיון של שטעטל שאליו שאף הרב הזקן בטל לחלוטין, כי זה חורג מהקהילה בעניין שהוא יעשה, ומה הועילו החכמים בתקנתם.
לכן ראשי הקהילה של קריית יואל סברו כי המרד של בני יואל הוא בחינת הגם לכבוש את המלכה עמי בבית, ופגיעה ישירה נגד אחת הפעולות החשובות ביותר של הרב הזקן שייסד את העיר עם שאר חלקי העיר ונתן לכך את כל כוחותיו.
בני יואל אומרים שזה לא נכון, אבל השיטה של סאטמר היא נצחית. כי יש הרבה קהילות שונות ומשונות, עדות לכך היא העיר סאטמר באירופה, שבה הרב יואל היה בהחלט בעל הבית המשפיע ביותר, עדיין היו בתי מדרשות של כל החסידים הראשונים כמו ויז'ניץ, קיוויאשד, רבי חיימל בן ר' שלום אליעזר ואחרים. כך הייתה גם בכל העיירות באירופה בה היו כל בתי המדרש המוקדמים, בערים הגדולות היו הרבה ישיבות, כל חכם ותלמיד ראש הישיבה היה מסוגל לפתוח ישיבה ותלמוד תורה, כפי שנאמר בשולחן ערוך הלכות תלמוד תורה (יורה דעה סי' רמ"ה). העובדה שיש עדיין תלמודי תורה וישיבות בקרית יואל אינה מבטלת את כל הרעיון של שטעטל של רב. וכך בני יואל לא יצרו "קהילת פיצול" בעיירה, וגם לא בנו בתי לימוד וישיבות, עד שנלקחו מאחזקותיהם בקהילה הוותיקה, ונאסר עליהם לעשות צעדים כלשהם. וצורך ליצור קהילה משלך.
מוסדות הקהילה[עריכה]
לאחר שנים של פילוג ומחלוקת, בט"ו בשבט תשמ"ט פתחו בני הקבוצה מוסדות משלהם בקריית יואל, בשם "בני יואל", הדבר חולל סערה גדולה בחסידות, נוכח המונופול שהיה עד אז לרב העיר הרב אהרן טייטלבוים על המוסדות בעיר, וגרר שרשרת של בריונות ועימותים דרמטיים בין בני יואל ו2 חסידויות סטמאר המכונים ההרונים והזלונים, שלאחר מכן, עליה דווח ברחבי העולם על סאטמר, ובעיתונות המקומית בעקבות השערוריות שהיו בבית המשפט ופורסמו בטלוויזיה הלאומיתהתלמוד תורה נפתח עם שישה ילדיםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור], אך בהמשך התבססו המוסדות וכיום לומדים שם אלפי ילדים, וכן צוות של 150 מחנכים ומוריםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור].
במהלך התקופה הוקמו כמה בתי הכנסת בקרית יואל: בית אלטה פייגה, חרדים, בית קופמן, שארמש, טשטה, בדאישל. בנוסף כוללים המוסדות: תלמוד תורה, בית ספר לבנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, מאפיית מצות, ובית קברות[3].
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "קצרמר" אינה קיימת.
This article "בני יואל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:בני יואל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תמר רותם, האהרוינים לעומת הזולינים, באתר הארץ
- ↑ מינץ, עמ' 126-128.
- ↑ תמונות בית החיים דקהל בני יואל - קרית יואל באתר אידישע וועלט פארומס
