בן ציון גול

בן-ציון גול-שאולוף (נולד במשהד באיראן בה'תרנ"ב 1892 – נהרג בכ"ז בחשוון ה'תש"ז, 20 בנובמבר 1946) היה עסקן, איש צבא, איש ציבור, חזן ראשי וגבאי בית הכנסת שאולוף בשכונת הבוכרים בירושלים, ומנהל ארגון אצ"א.

משפחת גול שאולוף

משפחת גול שאולוף עלו לארץ מאפגניסטן (מקורה מהעיר משהד באיראן) בשנת ה'תרנ"ו שלושה אחים שהם: בנימין, נתנאל, וישראל, בני שאול גול-שאולוף, יחד עמם עלה בן ציון גול בנו של האח הצעיר ישראל בהיותו עלם רך בשנים. הם ייסדו את שכונת "גבעת שאול (הבוכרית)" (להבדיל משכונת "גבעת שאול הספרדית" על שם הרב יעקב שאול אלישר), בסמוך לשכונת הבוכרים הנקראת רחובות הבוכרית. השכונה נקראה על שם אביהם, שאול גול, ומכאן גם שם משפחתם "שאולוף" – בן-שאול. בשנת 1926 נבחרו שבעת טובי העיר מקרב העדה לנהל את ענייניה, וכך לראשונה קם "ועד עדת יהודי אפגאניסטאן בארץ ישראל". הוועד, בראשות יעקב סימן-טוב ובנימין גול-שאולוף. כמו כן הוועד הקים מוסדות סעד וחינוך ודאג לחלוקת כספים ומצרכי מזון, לסיוע בשכר-לימוד וברכישת תרופות לעניים, לפעילות חינוכית לצעירים ואף לרכישת חלקה ובה 250 קברים לבני העדה בהר הזיתים. האחים גול-שאולוף רכשו קרקעות ובתים בשכונת הבוכרים וסביבותיה למען יוצאי אפגניסטן והקימו תשתית קליטה לעולים בראשית המאה ה-20. הם דאגו להקמת בית-כנסת ובית הקדש לנצרכים בשכונת הבוכרים. בני משפחת גול שאולוף גם שימשו מוציאים לאור במפעלי דפוס פרטיים של כתבי-יד בפרסית-יהודית שהובאו ארצה מבוכרה ומאפגניסטן, וכן תרגומים מעברית. הספרים הופצו בקהילותיהם בשובם של עולי רגל יהודים אפגנים ובוכרים למקומות מוצאם, וכך חיזקו את קשר הקהילות לירושלים.

לאחר מכן עבר המעוז של עולי יהדות אפגניסטן לבית הכנסת ישועה ורחמים בשכונת בית ישראל בירושלים רחוב הרב זוננפלד.

ביוגרפיה

בן ציון נולד באפגניסטן לאביו ישראל ולאמו צרויה. בשנת תרע"ד כשפרצה מלחמת העולם הראשונה גויס בן-ציון לצבא הטורקי ונשלח לחזית המלחמה בגליפולי שם שימש באפסנאות.

נישואיו

לאחר המלחמה חזר לארץ והתגורר בירושלים התחתן עם טובה (נפטרה י"ב באדר ה'תשנ"ח) ונולדו לו ממנה 3 בנים ובת. הוא עבד כמגיה ובהמשך כסופר סתם. כן, שימש כגבאי בבית הכנסת המרכזי בשכונת הבוכרים בסמיכות לרחוב רבינו גרשום הנקרא "בית הכנסת שאולוף" הנושא את שם משפחתו אשר הייתה בה גם ישיבה בשם ישיבת יגדיל תורה שמיסדה היה רב מאיר רפאל, וכן שימש חזן הראשי בעל קול נעים בשבתות וכן בתפילות הימים נוראים וחגי ישראל. לפרנסתו התעסק בהגהת ספרי קודש ומחזורים, ותירוגמם לכמה שפות, בוכרית, טורקית, טג'יקית, ספרדית, פרסית. וכן עבד כסופר סת"ם ולאחר תקופה פרש מתחום הסת"ם ועבד בחלוקת עיתונים. בהיותו נכבד וממשפחה מכובדת מינוהו פרנסי העדה הבוכרית לחלוקת מצרכי מזון בחגים למשפחות ברוכות ילדים ולנזקקים. ברבות הימים התגייס לשמירה ולנוטרות ומילא תפקידיו בנאמנות וקיבל על כך פרסי הוקרה. נפל בעת מילוי תפקידו בפיצוץ שאירע בבנין מס הכנסה בירושלים ברחוב סנט לואיס (כיום רחוב המלך שלמה) בשכונת ממילא בגיל 54.

פיצוץ בנין מס הכנסה

הפיצוץ זומן על ידי לוחמי אצ"ל המתנגדים למשטר הבריטי על ידי הרביעייה: שרגא עליס, ויוסף לוי (כושי), עמיחי פאגלין, ואבשלום, ב-20 בנובמבר 1946 בשעה 2.40 אחר הצהרים נגשו שלושה צעירים עם עגלת-יד לפתח משרדי מס הכנסה בהגיעם למשרדי מס-ההכנסה ברחוב סנט לואיס כיום רחוב המלך שלמה, פתחו שתי בנות חמודות שנשלחו מהארגון רחל גרינברג ("גילה") ואסתר אליס-גולדפלד ("דיצה") בשיחה ערה עם השוטר ששמר על הכניסה ולא שת לבו לתחבולה. השוטר נראה שקוע בשיחה ולא שם לב ל"פקיד" שנכנס אל תוך הבניין ובעקבותיו שני ה"סבלים" המובילים ארגז גדול. הסבלים ביקשו מהנוטר שעמד על המשמר להכניס ארגז עם תיקים למשרד. הנוטר דרש מהם תעודת זהות ואז שלף אחד הצעירים אקדח והכה בו על ראשו של הנוטר, בעוד שהשני חטף מידי הנוטר את רובהו. נוטר שני שבא לעזרת חברו מפנים הבניין – נלקח רובהו ונדחף על ידי המתנקשים לתוך המסדרון. השלושה הכניסו את הארגז לפנים המסדרון, העמידוהו ליד חדר המדרגות ונסתלקו במהירות מן המקום. נער ערבי העובד בשליחויות במשרדי מס-ההכנסה, בראותו את ההתקפה על הנוטרים, רץ בכל כוחותיו לתחנת משטרת התנועה, ברחוב ממילא, והזעיק משם את המשטרה. מיד הגיעו למקום שוטרים במכוניות משוריינות והוזמנו מומחים צבאיים לפירוק מטענים. המומחים קשרו חבל מסביב לארגז, שהמתנקשים הכניסו למסדרון, ובעמדם על המגרש הריק שממול הבניין - ניסו לסחוב את הארגז באמצעות החבל החוצה. הארגז נתקל בפינת המסדרון, ליד הכניסה הראשית, והשוטרים עם החיילים לא יכלו לסחוב אותו החוצה. בינתיים פונה הבניין וכן הבניינים הסמוכים וכל הנמצאים בהם. הארגז התפוצץ ומעוצמת ההתפוצצות נהרס לגמרי החלק הקדמי של הבניין וכל הבית נתערער ללא תקנה. בפיצוץ נפצעו 3 יהודים וביניהם כאמור בן ציון גול, 3 ערבים, ו-3 בריטים.

הנצחת שמו

עקב היותו דמות מוכרת ופופולרית בשכונת הבוכרים. עיריית ירושלים החליטה להנציח את זכרו בקריאת רחוב על שמו בשכונת הבוכרים, סמוך לביתו בקיצור שמו בשם רחוב ב"צ גול. הוא הובא למנוחות בחלקת משפחתו בהר הזיתים.

נוסח מצבת קודש

מצבת קודש, האיש הכשר, שנפטר חלל על משמרתו, הקדוש בן ציון גול שאולוף שנולד ה'תרנ"ב נפטר כ"ז בחשוון ה'תש"ז תנצב"ה.

ראו גם

• בספר, שכונתי רחובות הבוכרים, מאת יוחנן הכהן קזאק.
• אתר, יזכור.
• ישועה ורחמים בירושלים, אתר בן צבי.
• אתר, יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות (מאמר, יהודי אפגניסטן בירושלים "בית הכנסת של כל העולם" - יהודי אפגניסטן בירושלים, מאת: בן-ציון יהושע-רז).

הערות שוליים

קטגוריה:ילידי 1892 קטגוריה:ילידי 1946

This article "בן ציון גול" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:בן ציון גול. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• בן ציון גול in English