You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

בלארוסים

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש


בלארוסית קבוצה אתנית, שהם ילידי היום המודרני [בלארוס]] ו האזור המיידי. ישנם מעל 9.5 מיליון אנשים להכריז על בלארוסית אתניות ברחבי העולם, עם רוב המתגוררים גם בלארוס או במדינות הסמוכות שבו הם מיעוט אוטוכתוני.

מיקום[עריכה]

תבנית:ראה גם

קובץ:גבולות היסטוריים של Belarusians.png
שטח אתני של בלארוסית
   Y. Karskiy

(1903)

   לפי דובנר-זפולסקי (1919)
   גבולות המדינה המודרנית

]

בלארוסאים הם [[מזרח סלבים] מזרח סלבי]] קבוצה אתנית אשר מאכלסים את רוב בלארוס. אוכלוסיות מיעוט בלארוסיות חיות במדינות השכנות בלארוס: באוקראינה, בפולין (במיוחד ב Podlaskie Voivodeship), בפדרציה הרוסית ובליטא. בתחילת המאה ה -20 היו בלארוסאים מיעוט באזורי העיר [סמולנסק] ברוסיה.

מספר משמעותי של בלארוסית היגר לארצות הברית, ברזיל וקנדה בתחילת המאה ה -20. בתקופה הסובייטית (1917 - 1991) היו בלארוסים רבים [[העברת אוכלוסיה בברית המועצות] שגורשו או הועברו] לאזורים שונים בברית המועצות, כולל [סיביר], קזחסטאן ואוקראינה.

מאז פירוק [ב [1991] כמה מאות אלפי היגרו ל [המדינות הבלטיות], לארצות הברית, לקנדה, לרוסיה ולארצות האיחוד האירופי.

שפות[עריכה]

שתי השפות הרשמיות בבלרוס הן [[בלארוסית שפה] בלארוסית]] ורוסית. רוסית היא השפה המדוברת ביותר, בעיקר על ידי 72% מהאוכלוסייה, בעוד בלארוסית משמש רק 11.9% [1]

בלרוסאים החלו לצוץ כעם במהלך המאות השלוש-עשרה עד הארבע-עשרה ב [הדוכסות הגדולה של ליטא]]. בדרך כלל על אדמות האגנים העליונים של Neman נהר, [[נהר הדנייפר] ו נהר דווינה המערבי. [2]

במאות ה -13 וה -18 היו בלרוסאים ידועים כ"רוטיאנים "[] וכתבו [[בשפה הרוטנית], בהיותם חלק מהדוכסית של ליטא], אשר כבשה את אדמות [רותניה הלבנה ]], רוטניה שחורה ו [פולסיה]]. [[קסמיר] של 1468 ושלוש מהדורות חוקי הדוכסות הגדולה של ליטא (1529, 1566 ו- 1588) נכתבו בשפה הרוטנית. החל משנות השלושים הוחלף [בפולין הפולנית], בעקבות התרבות הגבוהה [הפולנית] שרכשה יוקרה גוברת והולכת ב [פולין הפולנית-ליטאית].

בין השנים 1791 ו- 1917 נרכשה רוב בלרוס, על אוכלוסייתה הנוצרית והיהודית, על-ידי [האימפריה הרוסית] בסדרה של כיבושים צבאיים ותמרונים דיפלומטיים, והופצה לאזור המכונה " ]].

לאחר מלחמת העולם הראשונה הקימו בלארוסים את מדינתם הלאומית, בדרגות שונות של עצמאות - תחילה ככיבוש קצרת ימים [תחת הכיבוש הגרמני], ולאחר מכן כ בלארוסית SSR משנת 1919 עד 1991, אשר התמזגה עם רפובליקות אחרות להיות חברה מכוננת ב -1922. בלרוס קיבלה עצמאות מלאה עם [[תולדות ברית-המועצות [1982-91] פירוק ברית-המועצות]] בשנת 1991.

Cuisine[עריכה]

תבנית:Main article המטבח הבלארוסאי חולק את אותם השורשים עם מאכלים אחרים ממזרח ומדינות צפון אירופה, המבוססים בעיקר על בשר וירקות שונים אופייניים לאזור.

ראו גם[עריכה]

רשימה של בלארוסית (קבוצה אתנית) דמוגרפיה של בלארוס

ההיסטוריה של בלארוס סלאבים אורתודוכסים

הפניות[עריכה]

תבנית:Reflist

ביבליוגרפיה[עריכה]

  • Арсеньев, К. Статистические очерки России / К Арсеньев. - Санкт-Петербург: Тип. Импер. кадемии наук, 1848. - 503 с.
  • Беларусы: у 10 т. / Рэдкал .:. קפהL Бандарчык [і інш.]; Інстытут мастацтвазнаўства, этнаграфіі і фальклору імя Кандрата Крапівы НАН Беларусі. - מינסק : Беларус. навука, 1994-2007. - Т. 3: Гесторыя этналагічнага вывучэння / ת קפהL Бандарчык [і інш]. - 2001. - 433 с.
  • Беларусы: у 10 т. / Рэдкал .:. קפהL Бандарчык [і інш.]; Інстытут мастацтвазнаўства, этнаграфіі і фальклору імя Кандрата Крапівы НАН Беларусі. - Мінск: Беларус. навука, 1994-2007. - Т. 4: Вытокі і этнічее развіццё / קפהL Бандарчык [і інш]. - 2001. - 433 с.
  • Беларусы: у 10 т. / Рэдкал .:. קפהL Бандарчык [і інш.]; Інстытут мастацтвазнаўства, этнаграфіі і фальклору імя Кандрата Крапівы НАН Беларусі. - Мінск: Беларус. навука, 1994-2007. - Т. 6: Грамадскія традыцыі / В קפהL Бандарчык [і інш]. - 2002. - 606 с.
  • Белы, А. Белая Русь / А. Белы // Вялікае княства Літоўскае: энцыкл. : у 2 т. - Мінск, 2006. - Т. 1. - С. 306-308.
  • Белы, А. Хроніка «Белай Русі»: нарыс гісторыі адной геаграфічнай назвы / А. Белы. - Мінск: Энцыклапедыкс, 2000. - 238 с. - שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 985-6599-12-1
  • Бандарчык, ... Гесторыя беларускай этнаграфіі XIX ст. / В.К. Бандарчык. - Мінск: Навука і тэхніка, 1964. - 282 с.
  • Гесторыя Беларусі: Падруч. у 2 ч. / Я.К. Новік, Г.С. Марцуль, І.Л. Качалаў і інш .; Пад рэд. 12 formal Новіка, Г.С. Марцуля. - Мн .: Выш. шк., 2003. - Ч. 1. Ад старажытных часоў - па люты 1917 г. - 416 יפו
  • Гесторыя Беларусі: у 6 т. /מה Jews Бохан [і інш.]; рэдкал: М. Касцюк (гал. Рэд.) [І інш.]. - Т. 2. Беларусь у перыяд Вялікага Княства Літоўскага. - Мінск: Экаперспектыва, 2008. - 688 с.
  • Гесторыя беларускай дзяржаўнасці ў канцы XVIII ст. - пачатку XXI ст .: у 2-х кн. / А.А. Каваленя [і інш.]; Нац. а. навук Беларусі, Ін-т гісторыі. - Мінск: Беларуская навука, 2011. - Кн. 1. - 584 с.
  • Гринблат, М.Я. Белорусы. Очерки происхождения и этнической истории / М.Я. Гринблат. - Минск: Наука и техника, 1968. - 288 с.
  • Дзярновіч, А. "Русь'_у_сучаснай_беларускай_гістарыяграфіі.html Пошукі Айчыны:«Літва»і«Русь»у сучаснай беларускай гістарыяграфіі / А. Дзярновіч // Палітычная сфера. - 2012 - №18-19 (1-2). - С 30-53.
  • Долбилов, М.Д. Русский край, שלח הודעה פרטית אל: М.Д. Долбилов. - М. : Новое литературное обозрение, 2010. - 1000 с.
  • Живописная Россия: Отечество наше в его земельном, историческом, племенном, экономичомм и бытовом значении: Литовское Б Белоруское Полесье / под общ. ред. П.П. Семенова. - реринт. воспр. ind. 1882 г. - Минск: БелЭн, 1993. - 550 с.
  • Зайкоўскі, Э.М. Этнічная i канфесійная сітуацыя ў гістарычнай Літве на рубяжы XIV-XV стст . / Э.L Зайкоўскі // Вялікае княства Літоўскае і яго суседзі ў XIV-XV стст .: саперніцтва, супрацоўніцтва, урокі: Да 600-годдзя Грунвальдскай бітвы: матэрыялы Міжнароднай навуковай канферэнцыі (. Гродна, 8-9 ліп 2010 г.) / НАН Беларусі, Ін -T гісторыі; Гродзенскі дзярж. ун-т імя Янкі Купалы. - Мн .: Беларуская навука, 2011. - С. 11-25.
  • Корнилов, И. Русское дело в Северо-Западном крае. Материалы для истории Виленского учебного округа преимущественнно в муравьевскую эпоху / И. Корнилов. - Санкт-Петербург: Тип. А. Лопухина, 1901. - 420 с.
  • Литовское племя // Географическо-статистический словарь Российской империи / сост. Villa Семенов; Русское географическое общество. - СПб: Тип. Villa Безобразова, 1867. - Т. III. - С 62-64.
  • Марзалюк, І. Людзі даўняй Беларусі: этнаканфесійныя і сацыякультурныя стэрэатыпы (Х-XVII ст.). - Магілёў, 2003.
  • Марзалюк, І.А. Міфы «דף הבית» Біларусі: манаграфія / І.А. Марзалюк. - Магілёў: ​​МДУ імя А.А. Куляшова, 2009. - 148
  • ',', ', עמ, 2005 רכה. -17 ст .: набліжэнне да рэаліяў, ці стварэнне новых мефаў?] / І. Марзалюк // Гастарычны альманах. - 2003. - Т. 9. - ס 113-122.
  • Насытка, Я. «Тыя ж беларусы ...»: Этнічныя межы беларусаў у XIX - пачатку XX ст. / Я. Насытка // Беларуская мінуўшчына. - 1994. - № 4. - С. 11-15.
  • Сагановіч, Г. 'Нарыс гісторыі Баларусі да канца XVIII стагоддзя / Г. Сагановіч. - Мінск: Энцыклапедыкс, 2001. - 412 с.
  • Самбук, С.М. Политика царизма в Белоруссии воттророй половине XIX века / Ред. Villa בביק Панютич. - Минск: Наука и техника, 1980. - 224 с.
  • Сементовский, А. 'Этногифический обзор Витебской губернии / А. Сементовский. - Санкт-Петербург: Тип. נ Хана. - 1872. - 69 с.
  • ',', ',', עמ, 2006 רכה (ע). מין: זכר סוג: שחקנית גיל: Сталюнас // Ab Imperio. 2003 - № 1. - С. 261-292.
  • Столпянский, Н.П. Девять губерний Западно-Русского края в топографическом, геогностическом, статистическом, экономическом, этнографическом и историческом отношениях: (. С карт девяти губерний края) / Н.П. Столпянский. - СПб: тип. Гогенфельдена и К °, 1866. - 200 с.
  • , ',' (Http://pdf.kamunikat.org/9361-1.pdf Дескусяя на фоне «דף הבית» Адэалягічнай рэвалюцыі »] / А. סרקוילאנדיק // ארכ '. - 2008 - №3. - С 53-57.
  • 'Смалянчук, А.Ф.' 'Паміж краёвасцю і нацыянальнай ддяя. Польскі рух на беларускіх і літоўскіх землях. 1864 - люты 1917 г. / А. Ф. Смалянчук. - СПб. : Неўскі прасцяг, 2004. - 406 с.
  • Тегако, Л.И. Антропология беларуского Полесья: демография, этническая история, генетика / Л.И. Тегако, А.И. Микулич, И.И. Саливон. - Минск. - 1978.
  • Терешкович, П.В. % D0% BA% D0% BE% D0% B2% D0% B8% D1% 87_% D0% 9F ._% D0% 92 ._% D0% AD% D1% 82% D0% BD% D0% B8% D1 % 87% D0% B5% D1% 81% D0% BA% D0% B0% D1% 8F_% D0% B8% D1% 81% D1% 82% D0% BE% D1% 80% D0% B8% D1% 8F_ % D0% 91% D0% B5% D0% BB% D0% B0% D1% 80% D1% 83% D1% 81% D0% B8_% D0% A5% D0% 86% D0% A5 _ _ _% D0% BD % D0% B0% D1% 87% D0% B0% D0% BB%% D0% B0_% D0% A5% D0% A5_% D0% B2..html Этническая история Беларуси Тория Беларуси XIX - начала XX: Вентольно-Восточной An University / П.В. Терешкович. - Минск: БГУ, 2004. - 233 с.
  • Титов В. ס . Историко-этнографическое районирование материальной культуры беларусов. - 1983, 1983.
  • Чаквин, И.В. Из истории становления национального самосознания беларусов (XIV - начало XX вв.) / И.В. Чаквин, П.В. Терешкович // Советск. этнография. - 1990. - № 6. - С. 42-54.
  • Чаквін, І. תגיות עלילה: עונות, і гістарычны аспекты / І. Чаквін // Беларусіка = Albaruthenica. An University 6: Беларусь паміж Удходам і Захадам: Праблемы міжнац., Міжрэліг. і міжкультур. узаемадзеяння, дыялогу с сінтэуу. - Менск: ННАЦ імя Ф. Скарыны, 1997. - Ч. 1. - С. 37-42.
  • Ширяев, Е.Е. Беларусь: Русь Белая, Русь Черная и Литва в картах / Е.Е. Ширяев. - Минск: Навука і тэхніка, 1991. - 119 с.
  • Шыбека, З. Нарыс гісторыі Беларусі (1795-2002) / З. Шыбека. - Мінск: Энцыклапедыкс, 2003. - 490 с.
  • Эркерт, Р.Ф. תגיות עלילה: саптдных губерний России: (с атлаоо) / [соч.] Полк. Р.ФL Эркерта. - Санкт-Петербург: тип. Дома призрения малолет. бедных, 1864. - 72 с.
  • Этнаграфія беларусаў: гістарыяграфія, этнагенез, этнічная гісторыя /. קפהL Бандарчык [і інш]. - Мінск: Навука і тэхніка, 1985. - 215 с.
  • Этнаграфія Беларусі: энцыклапедыя / рэдкал. Villa Шамякін [і інш.]. - Мінск: БелСЭ, 1989. - 575 с.
  • ליטאים ואבות // האנציקלופדיה בריטניקה: מילון לאמנויות, למדעים, לספרות ולמידע כללי. - קיימברידג ': הוצאת האוניברסיטה, 1911. - וולימ ה -16. - עמ '789-791.

קישורים חיצוניים[עריכה]

תבנית:Wikiquote

תבנית:נושאים של בלארוס תבנית:קבוצות אתניות סלאביות תבנית:Eastern Eastern footer

  1. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.=/ ref> בחיי היומיום. על פי מחקר, בדרגות שונות, הרוב המכריע של התושבים מדברים בשפה הבלרוסית: 29.4% הם שוטפים, מסוגלים לקרוא ולכתוב את זה, 52.5% יכולים לדבר ולקרוא את השפה, 8.3% יכולים להבין את זה אבל לא יכולים לדבר או לקרוא את זה, בעוד 7% נוספים מסוגלים להבין את החלקים של השפה בלארוסית הדומים רוסית. בלארוסית היא שפה של מזרח סלאבית קבוצה . את השם 'בלארוס' ניתן לתרגם מילולית כ ​​ White Ruthenia ", שהוא אזור היסטורי במזרח הרפובליקה המודרנית של בלארוס, הידועה בלטינית בשם" רותניה אלבה "(תבנית:Lang -רוז לבן). שם זה היה בשימוש במערב במשך זמן מה בהיסטוריה, יחד עם "רותנים לבנים". בלרוסאים עוקבים אחר שמם בחזרה אל אנשי [רוס]]. המונח בלארוסית קודמה בעיקר במהלך המאה ה -19 על ידי האימפריה הרוסית. למשל, ניתן לראות זאת במהדורות של מחקרי פולקלוריזם מאת [איבן סחרוב]], שם במהדורה של 1836 מנהגי בלארוס מתוארים כ"ליטוין ", ואילו במהדורת 1886 המילים" ליטא " ) מוחלפים על ידי בהתאמה Беларусь ( בלארוס ') ו беларусы (' 'בלארוסית').
    קובץ:פולנית-ליטאית (1619) בהשוואה לגבולות היום (ENG) .png
    עמק הממלכה הפולנית-ליטאית, קהילות הממלכה הפולנית ודוכסות ליטא ב -17
    'מקרא:' </ u>
       הכתר (ממלכת פולין)
       דוכסות פרוסיה - פולנית Fief
       הדוכסות הגדולה של ליטא
       Livonia
       דוכסות קורלנד, אמונה משותפת

    היסטוריה[עריכה]

    קובץ:שבטי הבלטי c 1200.svg
    האוכלוסייה הבלטית במאה ה -12

    העם הבלארוסאי עוקב אחר תרבותם הנפרדת על [הדוכסות הגדולה של ליטא], קודם לכן קיובאן רוס ו נסיכות פולטסק. רוב הבלרוסים הם צאצאי השבטים הסלאביים המזרחיים Dregovichs, Krivichs ו Radimich, כמו גם של הבלטי שבט של [Yotvingians] אשר חי במערב ובצפון מערב של בלרוס של היום. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.

  2. Беларусы: у 10 т. / Рэдкал .:. קפהL Бандарчык [і інш.]. - Мінск: Беларус. навука, 1994-2007. - Т. 4: Вытокі і этнічее развіццё ... С. 36, 49.


Read or create/edit this page in another language[עריכה]