You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

בכור

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.המונח "בכורה" מפנה לכאן. לערך העוסק בפרמיירה, ראו הצגת בכורה.

הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח. בימי קדם, אך גם בימינו, זוכה הבכור למעמד מיוחד. בדרך כלל היה הבכור (ברוב התרבויות - הבן הזכר בלבד) יורש את מרבית נחלת האב ואת ראשות המשפחה המורחבת. נוהג זה השתרש בקרב בתי מלוכה, שבהם עובר השלטון, במות המונרך לבנו או בתו הבכורים. לעיתים מכונה הבכור, בעיקר בהקשר של בכור האדם או הבהמה, בשם "פטר רחם", כלומר הראשון שיצא מרחמה של אישה או נקבת בעל חיים.

בלטינית מכונה זכותו של הבן הבכור לרשת את כל נכסיו ותאריו של אביו פרימוֹגֵנטוּרה.

המונח בכורה משמש באותו אופן כדי לציין את הפעם הראשונה שמשהו מתבצע. בדרך כלל משמש המושג כדי לתאר אירוע תרבות המתרחש בפעם הראשונה -של סרט קולנוע, ההופעה הפומבית הראשונה של מחזה, קונצרט או בלט. לעיתים משתמשים במונח טרום בכורה כדי לציין הופעה או הקרנה שמתרחשת לפני הבכורה, אבל אינה פתוחה לקהל הרחב, או שאינה ההופעה הראשונה ה"רשמית" והמפוארת.

ביהדות[עריכה]

הבכורה ביהדות היא בעלת מעמד מיוחד בתחומים רבים בהלכה ובמציאות החיים היהודית. מעמד מיוחד של הבכור מצוי לא רק בבכורות אדם, אלא גם בבכורות בהמה, ואף בצומח.

בתורה ישנם כמה מצוות המתייחדות לבכור, כגון מצוות פדיון בכור, וכן מצוות פדיון פטר חמור ועוד.

דינים רבים הנוגעים לבכורות נידונים במשנה ובגמרא במסכת הנקראת בשם זה - מסכת בכורות.

פדיון הבן[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. אחת ממצוות תרי"ג היא מצוות פדיון בכור, לפיה חייב כל אב מישראל לפדות את בנו הבכור מחזקת הכהן. עם היוולדו הבן שייך להקדש בשל מצוות קידוש בכורות ולכן יש לפדותו. החיוב לפדות חל מגיל 30 יום[1] אך ניתן לקיימו גם אחרי כן, וכן ניתן למסור את התשלום לפני כן ולהכריז שהפדיון תקף מגיל 30 יום.[2]

לבכור אותו חובה לפדות, נחשב רק בן זכר שהיה פטר רחם לאימו, כלומר הוולד הראשון. הילד נחשב לפטר רחם גם אם אינו בכור לאביו. ישנם עוד תנאים נוספים להתחייב במצווה זו כגון שיוולד בלידה טבעית, ולא בניתוח קיסרי למשל.

ירושה[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. על פי ההלכה, בן בכור לאביו, יורש בכל נכסיו חלק כפול בירושה, כך שאם היו למשל 5 אחים, מחלקים את הנכסים לשישה חלקים, והבכור מקבל שנים מהם. חלק זה ניתן לו עם המעלות והחסרונות שבקבלת ירושה, ולכן אם בא בעל חוב לגבות את חובו מנכסי המת, הוא צריך לשלם פי שניים. אם כי חלק הבכורה לא ניתן לבכור בעל כרחו, וזכותו לוותר עליו ולומר שאינו חפץ בו.

הבכור לא מקבל נכסים שנולדו לאחר מיתת אביהם, וזאת מפני שחלקו נקרא בתורה בשם "מתנה" לשון "נתינה", ולכן חלק הבכורה נחשב כשלו רק כאשר החלק בא לידו, בניגוד לשאר חלקי הירושה שהם של היתומים מיד עם מיתת אביהם, ולכן, אם החלק הושבח על ידי שאר היורשים, אין להחשיב את ההשבחה, כאילו חלקו הוא זה שהשביח.

בהקשר לדין זה, בכור נחשב רק בכור לאביו. כאשר בן זה הוא בכור לאביו מאשה שנייה, הוא אינו נחשב לבכור לעניין דין הירושה.

פדיון פטר חמור[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. מצווה נוספת התלויה בבכור, היא מצוות פטר חמור לפיה מצווים לפדות את הוולד הבכור שנולד לאתון.

על פי הכתוב בתורה יש לפדותו בשה, במקרה שלא פדו את פטר החמור, יש לערוף את ראש החמור ולקוברו.

פדיון בכור בהמה טהורה[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. מצווה דומה, אף היא בבעלי חיים, היא מצות בכור בהמה טהורה, לפיה מצווים להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן. כשהבכור הוא תמים (ללא מום) – הכהן מקריבו בבית המקדש בירושלים ואוכל את בשרו בטהרה עם בני ביתו בירושלים. בכור בעל מום אינו קרב בבית המקדש, והכהן רשאי לאוכלו כבשר חולין (בשר שאין בו קדושת קורבן). נתינה זו, של הבכור לכהן, כלולה בעשרים וארבע מתנות כהונה, והיא אחת משלוש נתינות של בכורים לכהנים.

ביכורים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. מצווה נוספת הקשורה לדין בכור, היא מצוות ביכורים הנוהגת בפירות משבעת המינים, לפיה יש להביא את הגידולים הראשונים של מינים אלו לבית המקדש ולהעניקם במתנה לכהנים. על פי המסורת היהודית, היו מעלים את הביכורים אל הכהנים בירושלים מחג הקציר עד חג האסיף.

בתנ"ך[עריכה]

מלבד המצוות האמורות בתנ"ך, הבכור נזכר בתורה בכמה הקשרים נוספים. כך למשל בזמן שיעבוד בני ישראל במצרים, המכה האחרונה מתוך עשר המכות שנענשו מצרים, והביאה לשחרורם של בני ישראל מעבדות, הייתה מכת בכורות - כשכל בכורי העם המצרי מתו בחצות הלילה, כפי שהודעי משה קודם לכן:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמות, פרק י"א, פסוק ה'

על מנת שבני ישראל לא יפגעו במכה זו, הם נצטוו למרוח מדם קורבן הפסח על מזוזת הדלת ועל המשקוף, ובכל למנוע מהמשחית לבוא לבתיהם. בני ישראל אכן עשו כפי שנצטוו, בעקבות כך המשחית 'פסח' על בתיהם, ולזכר כך נקבע לדורות חג 'הפסח' לזכר יציאת מצרים.

בקבות כמה זו, התייחדו הבכורים בקדושה מיוחדת, המחייבת אותם ב'פדיון הבן: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."כִּי לִי, כָּל בְּכוֹר - בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל-בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה: לִי יִהְיוּ, אֲנִי ה'"" (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר במדבר, פרק ג', פסוק י"ג).

על פי התורה, הבכור יורש פי שניים מכל אחיו האחרים[3].

בשבועות נהגו בני ישראל להביא את הביכורים - הפירות הראשונים שהבשילו על העצים, הדגנים הראשונים שנקצרו, ואת בכורי חיות המשק, כחלק מהעלייה לרגל לירושלים. מכאן נגזר גם שמו הנוסף של החג: חג הביכורים

מכירת בכורה[עריכה]

בספר בראשית מובא סיפור מכירת הבכורה של עשו לאחיו הקטן יעקב, תמורת נזיד עדשים:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה--כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם. וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים כ"ט-ל"ד

פרשני המקרא דנים רבות בסיפור זה, האם אכן ניתן הלכתית למכור את הבכורה לאח הקטן.

פרשת בן האהובה ובן השנואה[עריכה]

בתורה מתואר מקרה לפיו אדם התחתן עם אישה 'אהובה' ועם אישה 'שנואה'. שתי הנשים ילדו לו בנים, אך הבכור נולד מהאישה 'השנואה'. התורה אוסרת להעדיף את בן האישה האהובה על פני בן השנואה,

מעמדה של הבכורה לפני מתן תורה[עריכה]

לבכורות נודע מעמד מיוחד במזרח הקדום ובתרבות ישראל, גם לפני מכת בכורות.[1] המעמד המיוחד של בכורות הבהמה מוזכר כבר בסיפור קין והבל, שם נאמר כי הבל הקריב מבכורת צאנו. מעמדו המיוחד של בכור אדם מוזכר בסיפור מכירת הבכורה, בו יעקב קונה את הבכורה מעשיו תמורת נזיד עדשים.

עם זאת, בסיפורי האבות בספר בראשית ניכרת גם המגמה שלא לתת בלעדיות לאח הבכור וכמעט בכל מקרה מועדף דווקא האח הצעיר על פני האח הבכור. כך ניתן לראות בבחירת הבל, יצחק ויעקב על פני אחיהם וכן במעמד המיוחד של יהודה (ולא ראובן) בתוך משפחת יעקב.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "Sister project links" אינה קיימת.

הערות שוליים[עריכה]

  1. 30 הימים נספרים החל מיום הלידה, כולל יום הלידה. בתומם של 30 הימים (כלומר, ביום ה-31) על התינוק להיפדות (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה תורה לרמב"ם, ספר בכורים, הלכות יא, פרק י"ז)
  2. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה תורה לרמב"ם, ספר בכורים, הלכות יא, פרק י"ח
  3. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר דברים, פרק כ"א, פסוק י"ז

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.


This article "בכור" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:בכור. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]