בית מגנט (רוטשילד 93)
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. בית מגנט שבשדרות רוטשילד 93 בתל אביב הוא המאוחר מבין שלושת הבתים בתל אביב הנקראים על שמו של בעל הבית משה מגנט. הוא תוכנן והוקם בשנת 1934 על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ, ומהווה דוגמה לאדריכלות הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל. המבנה הוכר על ידי עיריית תל אביב כאתר לשימור.
הרקע להקמת המבנה[עריכה]
שדרות רוטשילד, אשר נסללו לראשונה בשנת 1909 כחלק ממערך הרחובות של שכונת אחוזת בית, התפתחו עם השנים והוארכו לכיוון מזרח על מנת לחבר את תל אביב הקטנה עם השכונות החדשות שהתפתחו לצידה. בשנת 1927 אושרה תוכנית גדס שהציעה כי השדרות יוארכו עוד כלפי מזרח ויהוו את אחד מצירי התנועה של העיר המתפתחת. בהתאם לתוכנית זו הפקיעה העירייה בשנת 1933 את הקרקעות הדרושות לפיתוח השדרה ואיפשרה את המשך הבנייה כלפי מזרח[1].
סגנון הבנייה ששלט בארץ ישראל החל מתחילת שנות ה-30 היה הסגנון הבינלאומי שהציע מבנים פונקציונליים ומעוצבים בטעם אירופאי עדכני. חלק מתושבי תל אביב האמידים, שהיו בעלי בתים באיזורים ישנים יותר של העיר, ניצלו את ההזדמנות ובנו לעצמם בתים בחלק החדש והמתפתח של תל אביב. על קבוצה זו נמנה גם משה מגנט.
משה מגנט[עריכה]
משה בן מרדכי מנדל מגנט נולד ב-27 בדצמבר 1878 בעיר אומן שברוסיה (כיום באוקראינה)[2]. הוא גדל בבית ציוני שם למד עברית, והיה חבר הוועד הציוני באומן[2]. מגנט היה מנהל חשבונות במקצועו[2] ועבד כאחד ממנהלי הבנק הרוסי לסחר חוץ[3]. בשנת 1922 הוא עלה לארץ ישראל וכעבור זמן קצר החל לעבוד כמנהל חברת בנייה בשם "הבונה". הוא התגורר בשדרות רוטשילד מס 2 במבנה שהיה בבעלות החברה[2] (מבנה זה, שנהרס, ידוע גם הוא במחקר כ"בית מגנט")[4].
בשנת 1926 עבר משה מגנט להתגורר בבית חדש אותו בנה ברחוב בן זכאי מס' 6, אשר תוכנן עבורו על ידי יהודה מגידוביץ[2]. הוא חכר את הבעלות על בית החרושת ללבנים סיליקט, וניהל אותו יחד עם המהנדס עמנואל טובים והפך לאחד מבעליו[3].
בשנת 1940 עבר משה מגנט להתגורר בבית שבנה בשדרות רוטשילד 93[2], שם חי עד יומו האחרון. משה מגנט נפטר ב-26 בנובמבר 1956, ומסע הלוויה שלו יצא למחרת מן הבית שבשדרות רוטשילד 93[3].
בנוסף לעיסוקיו המקצועיים הקדיש משה מגנט חלק ניכר מזמנו לפעילות ציבורית והתנדבותית. זמן קצר לאחר שעלה לארץ ישראל הוא עזב את ההיסתדרות הציונית והצטרף לתנועת ז'בוטינסקי[5]. משה מגנט היה בין הראשונים שעסקו בהקמת ארכיון ז'בוטינסקי[6] ותרם לו ספרים[7]. פעילותו בתנועת בית"ר הובילה למאסרו על ידי הבריטים, אולם עקב גילו המתקדם הוא שוחרר בתוך בו ביום[8]
יהודה מגידוביץ[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- עופר רגב ושולה וידריך, בולוואר - שדרות רוטשילד בתל אביב, האנשים החומר והרוח, הוצאת רמות, תל אביב, 1999
- ניצה מצגר-סמוק, בתים מן החול, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1994
- גלעד דובשני, י. מגידוביץ - אדריכל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים[עריכה]
- משה מגנט ז"ל, הארץ, 27/11/1956
- חמדה גלעדי, משה מגנט ז"ל - שלושים לפטירתו, חרות, 26/12/1956
- שולה וידריך והניה מליכסון, בית מגנט (בית שמריהו לוין, תחנת אגד)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ עופר רגב ושולה וידריך, בולוואר - שדרות רוטשילד בתל אביב, האנשים החומר והרוח, עמ' 21-19
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 שולה וידריך והניה מליכסון, בית מגנט (בית שמריהו לוין, תחנת אגד)
- ↑ 3.0 3.1 3.2 משה מגנט ז"ל, הארץ, 27/11/1956
- ↑ עופר רגב ושולה וידריך, בולוואר - שדרות רוטשילד בתל אביב, האנשים החומר והרוח, עמ' 35
- ↑ חמדה גלעדי, משה מגנט ז"ל - שלושים לפטירתו, חרות, 26/12/1956
- ↑ חמדה גלעדי, ד"ר יוניצמן וארכיון ז'בוטינסקי, חרות, 16/03/1964
- ↑ תודת מוזיאון בית"ר, המשקיף, 28/12/1944
- ↑ המשך המאסרים, המשקיף, 18/08/1947
This article "בית מגנט (רוטשילד 93)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
