בית הספר יק"א פיק"א

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). בית ספר יקא פיקא הוא בית הספר היסודי הראשון שהוקם בפתח תקווה. בית הספר נוסד בתמיכתו של הברון רוטשילד בשנת 1885 ^[1] , ברחוב רוטשילד פינת פיק"א בפתח תקווה ^[2]. בניין בית הספר הינו אחד הבניינים הוותיקים ביותר בעיר והוא מוכרז לשימור ^[3].

הקמת בית הספר ושנותיו הראשונות[עריכה]

המוסד החינוכי, שנקרא בתחילה "בית הספר הברון" על שמו של הברון רוטשילד, הוקם בשנת 1885 בפתח תקווה בעקבות פנייה לברון רוטשילד מצד קברניטי המושבה, שהסבירו וטענו כי "תלמוד התורה" – שהיה מקובל באותה תקופה אינו מספק יותר. ^[1] בית הספר הוקם בזכות תרומותיו של הברון רוטשילד. כאשר הברון רוטשילד העביר את עסקיו לברון הירש קיבל בית הספר את שם החברה שלו יק"א ולימים פיק"א.

יק"א= Jewish Colonization Association פיק"א= ^[3]Palestine Association Colonization

בשנותיו הראשונות לא נבדל המקום משאר ה"חדרים" בפתח תקווה, ותוכנית הלימודים בו כללה שיעורי תורה ותפילה בעברית עם ביאורים ביידש בלבד ^[1] . בשנת תרס"ה 1904 התמנה דוד חיון כמנהל בית הספר יק"א לבנים. בית הספר החל לפעול עם תכנית לימודים שכללה: לימודי תנ"ך, שפה, תפילה, חשבון, דברי ימי ישראל, דברי ימי העמים, כתיבת הארץ, כתיבה תמה, צרפתית, התעמלות, ציור ושירה. ^[1]

בית הספר החל מהשנה 1909[עריכה]

בשנת תרס"ט, 1909 בתקופת ההנהלה של דויד חיון על בית הספר, דויד חיון הפך את בית הספר ל "בית ספר מעורב" שדגל בגישה ליברלית עם ערכים ציונים-לאומיים. עם הקמת בית הספר המעורב נערכה בו תכנית לימודים לשמונה שנות לימוד. חיון קירב לעשייה סביב בית הספר את המורים, ההורים והחוגים המתקדמים במושבה. כמו כן קשר קשרים עם הסתדרות המורים בארץ ישראל. הכיתות בבית הספר חולקו לשתיים, בצד האחד ישבו הבנים ובצד שני הבנות. בית הספר גדל בהתמדה במספר תלמידיו ויצר לעצמו דמוי חיובי בקרב תושבי המושבה. תלמידיו נרתמו לסייע בעונות בוערות ואף השתתפו בגירוש הארבה שתקף את המושבה פעמיים. בית הספר פיתח תכנים חדשים ותכניות לימודים ועבר לשיטת "עברית בעברית" שנלמדה בהוראת כל המקצועות. ^[1]

בית הספר במלחמת העולם הראשונה ובתקופת המנדט הבריטי[עריכה]

במלחמת העולם הראשונה גירשו התורכים את תושבי תל אביב ורבים מהם הגיעו לפתח תקווה. כ-100 מילדי המגורשים למדו בבית הספר. בתקופת המנדט, למדו בית הספר גם חקלאות במקצועות: כוורנות, לולנות ושתלנות והתלמידים לטיולים רבים להכרת הסביבה והארץ. ^[1]

ההתנהלות הכלכלית של בית הספר[עריכה]

בית הספר גייס תרומות לקופתו ולספריה בו באמצעות: הצגות, חגיגות ונשפים, שהוצעו לכלל התושבים בפתח תקווה. בין השנים תרפ"ח – תש"ז בית הספר תוקצב על ידי ההנהלה הציונית, ועד המושבה וההורים של התלמידים הלומדים בו. מתש"ז והילך בית הספר הפך להיות בית ספר עירוני בתקצוב מחלקת החינוך העירונית בפתח תקווה. ^[1]