בית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה)
בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית הכנסת הראשון של שכונת קריית משה בירושלים, בעבר היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בשכונה וגם כיום הוא אחד מבתי הכנסת הראשיים בה. ממוקם ברחוב הרב קוסובסקי. נחנך בשנת 1932. בית הכנסת נקרא על שמו של יצחק יעקב ילין, ממייסדיו וגבאיו.
תולדות בית הכנסת[עריכה]
כבר בתוכניות המקוריות של השכונה משנת 1924, דרשה קרן מזכרת משה מונטיפיורי ממתכנני השכונה לבנות את בית הכנסת בקצה השדרה המרכזית[1], במקום הגבוה ביותר בשכונה, בהתאם לסגנון "עיר גנים"[2]. בשנותיה הראשונות של שכונת קריית משה (שהוקמה ב-1925) לא היה מבנה קבע לתפילות בשכונה, והתושבים היו מתפללים בשני צריפים זמניים (אחד למתפללי נוסח אשכנז ואחד למתפללי נוסח עדות המזרח), ובימים נוראיים הוקם אוהל גדול עבור הנשים. תושבי השכונה החלו להתארגן לקראת הקמת בית כנסת אשכנזי, והקצו מגרש בהתאם לתכנון. לאור פניית תושבי השכונה הספרדים ובני עדות המזרח, הוחלט בישיבת הוועד להקצות מגרש לבית כנסת ספרדי בנפרד או באותו מגרש של בית הכנסת האשכנזי[3], אולם בניית בית הכנסת הספרדי התעכבה בכעשר שנים, והוא הוקם לבסוף בצמוד לבית הכנסת האשכנזי בשנת 1937[4]. תושבי השכונה הקימו מגבית למימון הוצאות הקמת בית הכנסת, וכל תושב נדרש לשלם 10 לירות ארץ ישראליות. במכתב ששלח ראש ועד השכונה, הרב משה אוסטרובסקי לתושבי השכונה לצורך גביית התשלום, כתב: "כי על ידי השטרות הללו תהיה לנו האפשרות לגשת לבנין בית הכנסת תיכף ולא נצטרך יותר לעבוד את ה' בתוך צריף עץ צר בזמן שאנו יושבים כל אחד בבית אבנים מרווח"[5]. על תכנון המבנה הופקדו האדריכלים אליעזר ילין ווילהלם הקר. שש שנים לאחר ייסוד השכונה הונחו היסודות למבנה. אבן הפינה לבית הכנסת הונחה בט"ז בשבט ה'תרצ"א, ובאירוע השתתפו הרב אברהם יצחק הכהן קוק ודוד ילין[6]. חנוכת הבית הייתה בכ' בתשרי ה'תרצ"ב, ובאו נאם הגבאי הראשי של בית הכנסת יצחק יעקב ילין ושר החזן שלמה זלמן ריבלין. בית הכנסת נבנה בגסנון אדירכלי אקלקטי: מבנה אבן מרובע ובראשו כיפה גדולה בסגנון נאו-ביזנטי, לצד חלונות צרים וארוכים ההולמים את הסגנון הבינלאומי[7]. כיפתו הגבוהה נראתה היטב למרחק קילומטרים אחדים, גם בשכונות בית הכרם ובית וגן. לפי חלק מהמקורות היא צופתה בכסף[8], ולפי מקורות אחרים בנחושת[9]. במהלך מלחמת העצמאות צופתה הכיפה המבריקה בבוץ, כדי שלא תבלוט למרחוק ותשמש מטרה להפגזות.
במרוצת השנים נבנו הוספות לבית הכנסת ששינו את המתאר החיצוני שלו: מצד דרום נבנה מאוחר יותר בית הכנסת הספרדי "אוהל דוד", מצד צפון נבנו שירותים, בית מדרש המשמש גם כאולם אירועים ומטבחון. מצד מערב נוסף חדר תפילה נוסף ("שטיבל"), ורק חזיתו המזרחית נשארה כשהיתה. מתחם בית הכנסת גודר, וסביבו נשתלה גינת נוי.
גבאי בית הכנסת עוד מהתקופה שהתפללו בצריף, היה יצחק יעקב ילין, ששימש גם כקורא בתורה, כתוקע בשופר וכשליח ציבור בימים הנוראים. לאחר פטירתו בשנת 1964 נקרא בית הכנסת על שמו.
חלק ממתפללי בית הכנסת (ובהם הגבאי ילין) היו גם פעילי אצ"ל. בית הכנסת שימש כסליק של האצ"ל: מתחת לארון הקודש הוטמנו כלי נשק ומעל לארון הקודש, בארון נסתר, הוחבאה תחמושת, הכוללת כדורי רובה, כדורי סרק ורימון. הנשק הוצא במהלך מלחמת השחרור, אולם התחמושת מעל הארון נשכחה לאחר שוך הקרבות. בשנת 2004, במהלך שיפוץ, התגלתה התחמושת, והיא הועברה לידי משרד הביטחון[9].
ממתפללי בית הכנסת[עריכה]
רבני בית הכנסת[עריכה]
- הרב מרדכי אוסטרובסקי - כיהן עד לפטירתו בשנת 1966[10].
- הרב שילה רפאל - נבחר לכהן כרב השכונה וכרב בית הכנסת ב-1969[11]
- הרב יוסף אליהו מובשוביץ - חתנו של הרב רפאל. מכהן כרב בית הכנסת מאז פטירת חותנו בשנת 1994.
מתפללים בולטים[עריכה]
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק - נהג לפקוד מפעם לפעם את בית הכנסת. כשנפטר הרב קוק, הוסרה הפרוכת מעל ארון הקודש עד תום ההלוויה.
- הרב צבי יהודה הכהן קוק - פקד עם אביו את בית הכנסת לפרקים.
- יצחק יעקב ילין - הגבאי והחזן. בית הכנסת קרוי על שמו.
- הרב משה המאירי
- הרב יהודה לייב הכהן מימון
- ד"ר יצחק רפאל
- הרב חיים יהושע קוסובסקי - הרחוב שבו נמצא בית הכנסת קרוי היום על שמו.
- הרב אליעזר מאיר ליפשיץ
- אליהו-משה גנחובסקי
- פרופ' חיים פיק
- יוסף מיוחס
- ד"ר אריה פייגנבאום
- ד"ר מרדכי בוקסבוים
- הרב ד"ר בנימין מנשה לוין
- הרב שלמה גורן, שהתגורר בצעירותו בשכונה, התפלל ולמד בבית הכנסת, ובעבר אף היו בו כרכי תלמוד בבלי עם הערותיו בשולי הגליונות.
- הרב אלימלך בר-שאול - התפלל בבית הכנסת בצעירותו.
- אליעזר גולדברג - התפלל בבית הכנסת בילדותו.
- משה ברור - התפלל בבית הכנסת בילדותו.
- קלמן יעקב מן - התפלל בבית הכנסת בילדותו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב ד"ר יוחאי רודיק וד"ר נאוה הכהן ברוזבסקי (עורכים), קריית משה: תולדות שכונת קרית משה ובית הכנסת "אוהל יצחק" בירושלים, מוסד הרב קוק, ה'תשס"ח.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- בית הכנסת אוהל יצחק, מבט מצפון, תמונה משנות ה-60 באתר "ישראל נגלית לעין", יד יצחק בן צבי.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ לימים, "שדרות המאירי"
- ↑ דוד קרויאנקר, אדריכלות המדינה שבדרך בראי יצירתם של הקר ילין, ירושלים 2006, עמ' 135.
- ↑ היו שהתנגדו להקמת שני בתי כנסת נפרדים, ודרשו הקמת בית כנסת אחד משותף לכלל העדות. ביניהם היו יוסף מיוחס וחתנו אריה פייגנבאום, שדגלו בנישואין בין-עדתיים ובביטלו ההפרדה בין העדות.
- ↑ נקרא כיום "אהל דוד" על שם אחד ממייסדיו, דוד ששון.
- ↑ מבוסס על הפסוק שאמר דוד (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמואל ב', פרק ז', פסוק ב'): "אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה". צילום המכתב נמצא בספרם של רודיק וברזובסקי, עמ' 87
- ↑ אבן פינה לביכנ"ס בקרית משה
- ↑ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבניה בירושלים בתקופת המנדט הבריטי
- ↑ ק. סילמן, הארץ י"ז באלול תרצ"ו
- ↑ 9.0 9.1 ברכה סליי, הצופה, 26.04.2004
- ↑ הרב מרדכי אוסרובסקי למנוחות, הצופה, 18 בפברואר 1966.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב שילה רפאל - רבה של קריית משה בירושלים, הצופה, 12 באוקטובר 1969
This article "בית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:בית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
