בית הילדים באביליאנה
בית הילדים באביליאנה היה מסגרת הכשרה לילדים עקורים משארית הפליטה, שהוקמה על ידי השומר הצעיר באיטליה, ופעלה בין השנים 1946-1948. בית הילדים הוקם במבנה של מנזר סנט אגוסטינו (Sant’Agostino) בעיר אביליאנה, שבמחוז פיימונטה, במרחק של עשרים קילומטרים ממערב לטורינו. בבית שהו ילדים ניצולי שואה בדרכם לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. הוא היה אחד מ-77 הכשרות ו-35 מחנות עקורים שפעלו באיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה.
ההכשרות של השומר הצעיר באיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה 1945-1951[עריכה]
רקע על ההכשרות והקיבוצים באיטליה לאחר המלחמה
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, מיליוני בני אדם מצאו את עצמם כפליטים ברחבי אירופה, ובאיטליה בפרט, והיו זקוקים למקום מפלט זמני עד חזרתם למולדתם או עד שיימצא עבורם מקום מגורים קבוע. ביניהם היו מאות אלפי פליטים יהודים עקורים, שכונו "שארית הפליטה".
בין השנים 1945 ל-1951 שהו על אדמת איטליה כ-70,000 פליטים ועקורים יהודים. כ-50,000 מהעקורים היהודים עלו לישראל, והיתר למדינות שונות מחוץ לאירופה. באותן השנים פעלו באיטליה כ-35 מחנות עקורים. יש לציין שלא כל הפליטים במחנות היו יהודים, ולא כל המחנות היו פעילים לאורך כל התקופה. היו מחנות קטנים בהם שכנו עשרות יהודים, והיו שהכילו מאות ואף אלפי יהודים. מחנות העקורים הוקמו והופעלו על ידי ארגון אונרר"א של האו"ם, על ידי בעלות הברית, ועל ידי שליחים מארץ ישראל וארגוני עזרה יהודים, כמו ארגון הג'וינט וארגון אורט.
לצידם של מחנות העקורים, פעלו גם כ-77 הכשרות חלוציות, בתי ילדים של עליית הנוער וקיבוצים. מסגרות אלה הוקמו והופעלו על בסיס השתייכות פוליטית, אידיאולוגית וארגונית. הן נוהלו על ידי שליחים מארץ ישראל ונציגי המפלגות הפוליטיות ותנועות הנוער שלצידן באירופה. לרוב, מיקומן של ההכשרות היה בתוך מתחמי מחנות העקורים הגדולים, לפעמים היו בשטח נפרד משלהן. גם מסגרות אלה זכו לעזרה של ארגוני הסיוע היהודים, וניתן לקבוע שהמקור הכלכלי העיקרי של ההכשרות היה ארגון הג'וינט, שדאג במיוחד לחינוך הילדים. כל הילדים בין הגילאים 3 ל-18 הלכו לגן או לבית ספר.
אמנם, גם במחנות העקורים של אונרר"א קיימו העקורים פעילות פוליטית, חינוכית ותרבותית עשירה, אך בהכשרות, בתי הילדים והקיבוצים זכו השליחים והעקורים למידה רבה יותר של אוטונומיה וחופש פעולה, ויכלו להימנע מפיקוח של השלטון הבריטי. ההכשרות המבודדות שימשו גם נקודת איסוף לעלייה בלתי לגאלית לארץ.
במסגרות אלה חונכו העקורים על ערכי הציונות, העבודה והסולידריות החברתית. כהכנה לעלייה הם למדו עברית, וחונכו על הכרת ואהבת ארץ ישראל. במרבית המסגרות, התקיימה הכשרה חקלאית, הכשרה מקצועית, ואף אימונים בנשק, על מנת שיוכלו להצטרף למסגרות המתאימות כשיעלו ארצה. המחתרות גייסו מתנדבים כבר בעת שהותם באיטליה.[1][2]
רקע על ההכשרות של השומר הצעיר
ההכשרות של השומר הצעיר התמקדו בהכנת העקורים לחיי שיתוף ושוויון מלאים, לקראת עלייה לארץ ישראל והקמת קיבוצים חדשים. מקורם של קיבוצים רבים, שהוקמו בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא בקבוצות ששהו בהכשרות באיטליה. חלק מהקבוצות הגיעו מגובשות לאיטליה מארץ מוצאן, לדוגמה מפולין, רומניה או הונגריה, וחלק מהקבוצות התגבשו רק באיטליה. הקבוצות ניהלו אורח חיים עצמאי ככל האפשר, תוך פיתוח חיי תרבות, כלכלה והווי ייחודיים לקבוצה. עקורים שבחרו להצטרף להכשרות של השומר הצעיר הגדירו עצמם כ-"המעפיל החלוצי הלוחם". שאיפתם הייתה לעלות לארץ ישראל, להתחיל חיים חדשים ולעזור בבנייתה של מדינת יהודית בארץ, על בסיס של ציונות וסוציאליזם. רבים מהם עלו לארץ בעלייה ב' באוניות מעפילים, ולקחו חלק ביישוב ארץ ישראל, ואף במאבק נגד הבריטים ובמלחמת העצמאות.
ההכשרות של השומר הצעיר באיטליה נוהלו בעזרת הלשכה האירופאית של השומר הצעיר בפראג. הלשכה דאגה לתקצוב ההכשרות, לשיבוץ השליחים מארץ ישראל, הנפקת ויזות מעבר לאיטליה, שיבוץ הקבוצות להכשרות, דאגה לחינוך ולתרבות בהכשרות, גיוס להגנה, חלוקת סרטיפיקטים, ושיבוץ באניות מעפילים. כמו כן, ניהלה הלשכה בית ילדים של עליית הנוער של התנועה באביליאנה.[3]
בית הילדים באביליאנה[עריכה]
בית הילדים באביליאנה היה אחד מ-77 ההכשרות שפעלו באיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא הוקם במבנה של מנזר, שנבנה בתחילת המאה ה-19, שנקרא סנט אגוסטינו (Villa Sant’Agostino). בתקופה זו נקרא הבית "בית היהודים הצעירים" ("Casa della Gioventu Ebraica") על ידי השלטונות המקומיים.
כיום, משמש מבנה המנזר כבית החולים של העיר אביליאנה, והוא ממוקם ברחוב ויה סנט אגוסטינו 5 (Via Sant'Agostino).
קליטה לבית הילדים[עריכה]
בין השנים 1946-1948 נאספו אל בית הילדים ילדים יהודים צעירים רבים, מרביתם יתומים, וחלקם הקטן אף הגיע לבית עם הוריהם. הילדים שרדו את המחנות או שהסתתרו בזמן השואה.[4] בכל תקופה נתונה, חיו בבית עד 200 ילדים, אשר חונכו על ידי מדריכים בוגרים, שגם הם היו במרבית המקרים ניצולי שואה.[5]
קבוצות ילדים, שרצו להגיע לאיטליה ולהתקבל לבית, היו צריכות לקבל קודם לכן ויזות לאיטליה, על מנת שיוכלו לשהות בה באופן חוקי. קבוצות הילדים הגיעו בקבוצות מגרמניה, אוסטריה, הונגריה, צ'כיה סלובקיה, פולין, בולגריה ורומניה, והן היו מלוות גם במדריכים ובמורים.
במסגרת פעילות בית הילדים, חונכו הילדים על ערכי החיים החלוציים והשיתופיים לקראת העלייה לארץ. הם התנסו בגידול בעלי חיים, בעבודה חקלאית, בפעילות צופית בטיולים בהרים, ובסדנאות אימונים להגנה עצמית. בבית הילדים היה בית ספר, שבו למדו הילדים עברית ומקצועות כלליים, והתקיימו קורסים מקצועיים, כמו נגרות, מלאכה, ריתוך ותפירה במימון ארגון אורט וארגון הג'וינט.[6]
חיי היומיום בבית הילדים[עריכה]
חיי היום יום בבית הילדים באביליאנה כללו חיים מלאי טבע ונוף. הילדים השתתפו במפעלי הקיץ, טיילו בכל רחבי איטליה בערים שונות, ואף התרחצו באגמים ובחוף הים. הם הלכו לקולנוע והשתתפו במצעדים של ה-1 במאי.
קטעים ממכתבו של מדריך בבית הילדים ללשכה בפראג:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
המוסד באביליאנה הוא מוסד הטוב ביותר של התנועה דרכו עברו חברות נוער רבות שנמצאות כבר היום בארץ. המוסד מצויד בבתי מלאכה לימודיים של אורט (נגריה, מסגריה טכנית, משק חקלאי) הכולל סידורים ותנאים נוחים לחיי הנוער וחינוכו. מספר מקומות הקליטה הוא עד 200 אולם עכשיו מספר הילדים הוא קטן ואינו עובר על 60-70 נוער, עם מדריכיהם. אנו מקווים למצוא פתרון לדבר בזמן הקרוב ולקבל נוער שיעבר לאביליאנה מארצות אחרות (צ' כיה, הונגריה, בולגריה.)
— 10.9.1948
יהודית ארנון, כוריאוגרפית ורקדנית ישראלית, כלת פרס החברה הבינלאומית לאמנויות הבמה וכלת פרס ישראל למחול, ובעלה ידידיה, היו מדריכים בבית הילדים במסגרת תנועת השומר הצעיר. הם הכירו בקן התנועה בבודפשט והגיעו לאביליאנה עם קבוצה של מאה ילדים ניצולי השואה. כך מספר ידידיה ארנון בזכרונותיו על שהותו באביליאנה:[7]שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
כל הילדים והמדריכים שוכנו בעיירה זו במנזר ריק מנזירים. לאחר התארגנות והתמצאות, פתחנו בחיי מוסד חינוכי כשלפנינו חודשים רבים של שהות עד אשר יתאפשר לעלות על אנייה ולהפליג ארצה. אנו המבוגרים התארגנו כצוות המוסד שתפקידו יהיה לדאוג לכל: אוכל, בריאות, ביגוד, חינוך ולימודים. המימון בא מן הסוכנות היהודית. יהודית התמנתה כמורה לחינוך גופני ולמחול ואנוכי כמורה למתמטיקה ופיזיקה. הייתה זו משימה קשה לארגן בית ספר, ועוד ללא הכשרה בהוראה, עבור ילדים מגיל 12 ועד 16 שרובם דיברו יידיש, ללמד אותם בערבוב שפות. ניסינו זאת בעברית עילגת, בגרמנית, בהונגרית ובפולנית – למרבה המזל, בצוות המורים היו דוברי כל השפות הללו. מאביליאנה יצאנו לטיולים ברחבי איטליה, עם החניכים וגם בלעדיהם. ראינו את ג'נובה, ונציה, מילאנו, רומא. בקיץ ירדנו לריביירה האיטלקית ובפאתי ובמפרץ ג'נובה תקענו יתדות למחנה קיץ. שלושה שבועות בילינו שם ברחצה בים, בטיולים ובמשחקים.
— קטע מתוך זכרונותיו של ידידיה ארנון על העליה לארץ דרך איטליה
פרטים נוספים על חיי בית הילדים מופיעים בספר הזיכרון של יהושוע קרמר. בספר זה מופיעים קטעים מיומן שכתב בעת פעילותו כמדריך בבית הילדים, וקטעים שנכתבו על ידי חבריו. קרמר נולד ב-1928 בעיר מולודצ'נו, בפולין. בזמן מלחמת העולם השניה ברח קרמר עם אחותו, מרים, ליער שם הסתתרו עד שנת 1944. הם התגוררו לאחר מכן בבית ילדים בברית המועצות עד 1946, אז הצטרפו לשומר הצעיר בלודז' ועזבו לכיוון ארץ ישראל. קרמר עלה עם הקבוצה שאיתה חי באביליאנה, קבוצת "המאבק" וקבוצת "לשחרור" באונייית המעפילים ל"ה גיבורי גוש עציון. הוא נהרג במלחמת העצמאות.[8]
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- Susanna kokkonen, The Jewish Refugees in Postwar Italy 1945-1951, LAP LAMBERT Academic Publishing, 2011
קישורים חיצוניים[עריכה]
- La Casa della Gioventù Ebraica ad Avigliana, Fondazione camis de fonseca (איטלקית)
- Report on the ORT Activities, August 1967 - July 1947, ORT and the Displaced Persons Camp
- Work Program-Hachsharot Italy, March 1947, JDC Archive
- ORT Vocational Training Activities Up to and September 1947, JDC Archive
- אתר תנועת הנוער השומר הצעיר
- אלבום לזכר יהושע קרמר בארכיון בית לוחמי הגטאות
- מחנות העקורים וקיבוצי ההכשרה באיטליה אחרי המלחמה באתר יד ושם
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מחנות העקורים וקיבוצי ההכשרה באיטליה אחרי המלחמה, www.yadvashem.org (בen-US)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Susanna Kokkonen, The Jewish Refugees in Postwar Italy 1945-1951, LAP LAMBERT Academic Publishing, 2011, עמ' 14-15, 130, 196-197
- ↑ הלשכה האירופאית פראג "השומר הצעיר": איטליה, 1948. מספר פריט 111773. ארכיון יד יערי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דו"ח של הג'וינט על תקציב ההכשרות באיטליה - 1 בינואר - 31 במרץ, 1947
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תכנית עבודה של הג'וינט להכשרות באיטליה. מרץ, 1947.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Report on the ORT Activities in Italy - August 1946-July 1947, ORT and the Displaced Persons Camp
- ↑ מזכרונותיו של ידידיה ארנון
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אלבום לזכר יהושע קרמר, ארכיון בית לוחמי הגטאות
This article "בית הילדים באביליאנה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:בית הילדים באביליאנה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
