בית הבאר בדרך בן צבי 70-68
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. בית
הרקע להקמת בית הבאר[עריכה]
במחצית המאה ה-19 התפתחה מאוד תעשיית הפרדסנות בשטחים החקלאיים שסביב העיר יפו. הצורך בהשקאת הפרדסים רחבי הידיים הוביל לחפירת בארות רבות ולהקמת מתקנים נלווים הדרושים לשם השקיית העצים. סביב כל אחת מן הבארות הוקמו בהדרגה מתחמים בנויים אשר נודעו בשם הערבי "ביארה".
בספרו "מעין גנים - הלכות נטיעות גנים ופרדסים באה"ק", שנכתב בשנת 1891, פירט אהרון לייב פלמן את מקור שמם של בתי הפרדס ואת חשיבותם[1]:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
בחודשים הגשומים של שנה רגילה לא היה צורך להוסיף מים על מי הגשמים. בשבעת החודשים השחונים של השנה (מאי-נובמבר) הושקו רוב פרדסי ארץ ישראל (להוציא המעטים שהיו בקרבת נהרות) במי באר. על כן נקרא הפרדס בערבית "בייארה", על שום הבאר, "ביר" בערבית, שנמצאה בתקופה זו בכל פרדס. בשם "באייארא" יקרא הערבי תושב הארץ את פרדסי עושי פרי בארץ, על שם הבאר אשר בלעדיו לא יכוון כל פרדס בארץ, כי ממנו דולים ומשקים את המטעות. ולהבא יאמר הערבי "ביר" ויצא ממנו שם "באייארא" ליחיד, ולפרדסים רבים בשם "ביארות". והשם הזה קנה לו זכות אזרח בכל השפות המתהלכות פה, וגם העברים יאמרו כן לפרדסי הארץ"
בעקבות שיפור המצב הביטחוני בארץ ישראל לא היה עוד צורך בחומת העיר יפו והיא הלכה והתפוררה עד אשר נהרסה כליל בשנת 1888. האפשרות לצאת מן הרחובות הצפופים של העיר העתיקה הניעה את עשירי העיר להקים בתי מידות מטיפוסים שונים במרחב הפתוח שסביב העיר, ובעלי הפרדסים בחרו להקים לעצמם בתי באר מוקפים גדרות אבן בלב שטחי הפרדסים שהשתרעו ממזרח ליפו. מתחם הביארה, שראשיתו מתקן חקלאי מובהק, קיבל משמעות נוספת והפך לבית עשירים גדול ומפנק לשימוש עשירי העיר יפו[2].
שלבי ההתפתחות של הקמת המבנים במתחם הביארה[עריכה]
כאמור, ניתן לזהות במתחמי הבאר שהוקמו סביב העיר יפו מספר שלבים אופייניים בהקמת המבנים השונים המרכיבים את הביארה[3]:
| מרכיב הבנייה | ייעוד המרכיב |
|---|---|
| באר | הבאר החפורה היא המרכיב העיקרי של הביארה, וסביבה התפתחו יתר המרכיבים. המים נשאבו באמצעות מתקן אנטיליה או בעזרת משאבה עם מנוע. |
| בריכת מים | הבריכה נועדה לאגור את המים שנשאבו מן הבאר ולשמור אותם לשימוש בשעת הצורך. |
| מערכת הובלת המים | תעלות אבן או צינורות אבן ומתכת אפשרו להוביל את המים מבריכת האגירה אל עצי הפרדס. |
| מבני משק, מחסנים ואורוות | צמוד לבית הבאר הוקמו מדרים שנועדו לאיכסון כלי העבודה ובעלי החיים ששימשו לעבודת הפרדס. |
| מגורים | ראשית הוקמו חדרי מגורים עבור הפועלים שעבדו בפרדס, ולאחר מכן הוחל בבניית בתים עבור בעל הפרדס ומשפחתו. |
| חומה | כל המתחם הוקף בחומת אבן גבוהה על מנת לשמור על בטחון דיירי הביארה. |
| סביל | מתקן לאספקת מים לעוברי הדרך שלא היו תושבי הביארה הוקם בחומת המתחם. |
הקמת בית הבאר בדרך בן צבי 70-68[עריכה]
בניית מתחם הביארה[עריכה]
שלבי התפתחות המתחם[עריכה]
מצבו של בית הבאר בדרך בן צבי 70-68 כיום[עריכה]
בשנת 1997 פורסמה על ידי עיריית תל אביב תוכנית "מתחם הגדנ“ע 2659" (מתחם הכולל את בית הבאר), ובתוכנית הוגדר כי הקרקע מיועדת ל"מסחר, משרדים, מבנה לשימור. לא תותר הריסת מבנה לשימור. היתרי בניה ינתנו לאחר קבלת אישור מהנדס העיר, שתוספת הבניה אינה פוגעת באיכותו האדריכלית וההיסטורית של המבנה לשימור"[4]. .
בשנת 2013 נערך סקר מקיף של בתי הבאר במרחב תל אביב, במסגרתו נבדק גם אתר בית הבאר בדרך בן צבי 70-68. ממצאי הבדיקה העלו כי במקום יש "שרידים של מבנה הכולל פרטים אדריכליים ייחודיים. בסמוך לאתרים נוספים, כגון בייארת אל עזה ובית קאסר, היוצרים יחד מכלול". הומלץ להכין למבנה תיק תיעוד מפורט ולהכריז על הביארה כמבנה לשימור[4].
בעקבות התיעוד המפורט ואיתור מבני הבאר הרבים הוחלט בעיריית תל אביב להתמקד בשימורם של האתרים הנמצאים בבעלות ממשלתית או בבעלות עירונית, ולוותר על העיסוק בשימור הכרוך בהפקעות יקרות של אתרים הנמצאים בבעלות פרטית. לאור זאת, לא הוכרז בית הבאר בדרך בן צבי 70-68 כמבנה לשימור, ויש כוונה לאפשר לבעלים להרוס את המתחם[5].
לקריאה נוספת[עריכה]
- אבי ששון, ביארות בתל אביב-יפו, אשקלון, 2013
- בית באר בן צבי 70-68 אבו כביר
- שריף שריף, שינויים ותמורות בפלסטין/א"י 1856-1917 והשתקפותם בציורי קיר ותקרה בבתי מגורי העילית, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, נובמבר 2011
קישורים חיצוניים[עריכה]
- נועם דביר, מה יעלה בגורל בתי הבאר של תל אביב, הארץ, 05.07.12
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ אבי ששון, ביארות בתל אביב-יפו, עמ' 5
- ↑ שריף שריף, שינויים ותמורות בפלסטין/א"י, עמ' 65
- ↑ בית באר בן צבי 70-68 אבו כביר, עמ' 4
- ↑ 4.0 4.1 אבי ששון, ביארות בתל אביב-יפו, עמ' 237
- ↑ נועם דביר, מה יעלה בגורל בתי הבאר של תל אביב
This article "בית הבאר בדרך בן צבי 70-68" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
