בולובה

בולובה היא חברת שעונים אמריקאית, שנוסדה ב-1875, ומאז סוף שנת 2007 שייכת לתאגיד סיטיזן היפני. החברה מייצרת שעונים, שעוני יד ואביזרים נלווים. מטה החברה נמצא בשכונת ווּדְסָייְד שברובע קווינס בעיר ניו יורק.

היסטוריה

הקמה

בולובה נוסדה ב-1875 בשם "חברת ג' בולובה" (J. Bulova Company), על ידי יוזף בולובה, מהגר מבוהמיה. ב-1923 הוקמה חברה חדשה בשם "חברת השעונים בולובה" (Bulova Watch Company), וב-1979 הפכה לחלק מתאגיד לואס , ונמכרה לסיטיזן בסוף שנת 2007. לאורך היסטוריה שלה פיתחה לעצמה בולובה מוניטין של חדשנות טכנולוגית וסתגלנות לאור צרכיהם המשתנים של לקוחותיה והאופנות המשתנות בשוק.

בולובה החלה את דרכה כחנות תכשיטים קטנה בעיקר ניו יורק בסביבות 1875. היא הייתה ממוקמת במיידן ליין , באזור שהתמחה בחנויות תכשיטים וחנויות לתיקון שעונים ושעוני כיס. בסביבות 1911 החלה החברה לייצר שעונים שולחניים ושעוני כיס.

ב-1912 הקים יוזף בולובה את המפעל הראשון שלו שהוקדש לייצור שעונים. במפעל, שהוקם בבייל שבשווייץ, יצר בולובה תהליכים שאפשרו ייצור המוני של שעונים, דבר שהיה חדש בתעשיית השעונים. ב-1919 הושקה קולקציית השעונים הראשון של החברה לנשים, וב-1924 קולקציית שעוני הגברים. הסגנון הוויזואלי של הפרסומת של הקולקציות, הפכה את השעונים לפופולריים בקרב הציבור האמריקאי. מלבד עיצובם הייחודי של השעונים, התמקדה בולובה בדיוק ובהמשך מחקר טכנולוגי.ב-1927 הקים בולובה מצפה על גג גורד השחקים שבשדרה החמישית מספר 580, כדי לקבוע במדויק את הזמן האוניברסלי.

בולובה הקימה את משרדיה בשכונות וודסייד ופלאשינג שברובע קווינס, בניו יורק, שם המשיכה ליצור חידושים בתחום ייצור השעונים, ופיתחה מספר כלים לייצור שעונים. בין חידושיה בתחום ההורולוגיה היה שעון האקיוטרון (Accutron) שעשה שימוש בקולן מהדהד במטרה לשמור על דיוק השעון.

במהלך שנות ה-20 וה-30 נודעה החברה בסגנון הארט דקו של שעוניה, שהיו מעוצבים כריבועים או מלבנים. דגמים מאותן שנים כללו את הברטון (Breton) שצורתו הייתה מלבנית או ריבועית, הבנקאי (Banker) שעוצב בצורת חבית, והקומודור (Commodore) שצורתו הייתה עגולה. ב-2020 יצאו מהדורות מחודשות לשלושת הדגמים הללו, כחלק מקולקציית יוזף בולובה, שעשתה שימוש במגנונים מכניים מתוצרת סליטה השווייצרית. בין 1922 ל-1930 שיווקה בולובה 350 דגמים שונים של שעוני נשים שעוצבו בסגנון ארט דקו, ומספר דומה של שעוני גברים.

חברת השעונים וסטפילד (Westfield Watch Company) רשומה כחברת בת של בולובה מ-1931, אך השם נרשם כסימן רשום של בולובה כבר ב-1927. המותג ייצר שעונים שהיו זולים יותר מאלה של בולובה עצמה, מאחר שלמנגנונים של שעוני וסטפילד היו לרוב פחות אבנים מלשעוני בולובה הרגילים, וגוף השעון והרצועה היו איכותיים פחות מאלה של בולובה. מנגנוני השעונים של וסטפילד גם הם היו מייצור שווייצרי, אך שעוני וסטפילד לא השתמשו באותם מנגנונים בהם השתמשה בולובה. שעוני וסטפילד יוצרו עד לשנות ה-50, ושעוני קראוול (Caravelle), שהושקו ב-1962, החליפו אותם כקו המוצרים הזול יותר מבית בולובה. בשנת 1989 הסתיים רישום הסימן המסחרי של בולובה על השם שעוני וסטפילד.

ב-1967 רכשה בולובה את חברת השעונים "יוניברסל ז'נבה" מז'נבה בשווייץ. היא מכרה אותה בדצמבר 1977.

ב-1973 רכשה חברת גולף אנד ווסטרן חלק ממניות החברה, וב-1976 מכרה אותן לחברת סטלוקס, יצרנית חלקי שעונים מהונג קונג.

ב-1983 נסגר מפעל השעונים המקורי של החברה בבייל.

אבני דרך בפרסום

מודעה לשעוני בולובה שהתפרסמה בקנדה בדצמבר 1942.

עובדות פס ייצור של בולובה, סביבות 1937.

מסע הפרסום שהשיקה בולובה בסטרדיי איבנינג פוסט ב-1922 הפך אותה לחברת שעונים מפורסמת. במהלך שנות ה-60 הובילה החברה את שוק השעונים האמריקאי בהוצאות הפרסום שלה, והרחיבה את מפיציה מחנויות תכשיטים לחנויות נוספות, כך שעד לשנת 1968 כללה רשת ההפצה שלה 20,000 מפיצים ברחבי ארצות הברית.

ב-1926 הפיקה בולובה את מודעת הפרסומת הראשונה ששודרה ברדיו, כשההכרזה "עם הישמע האות, תהיה השעה שמונה, על פי שעון בולובה". את המודעה שמעו מיליוני אמריקאים. ב-1927 הפך צ'ארלס לינדברג לטייס הראשון שחצה לבדו את האוקיינוס האטלנטי ללא עצירה. תמורת המעשה, קיבל לינדברג המחאה בסך 1,000 דולר ושעון בולובה. החברה ציינה זאת ביצירת דגם "הנשר הבודד" (Lone Eagle), לכבודו של לינדברג. תחילה הסבה החברה 5,000 שעונים שעלו 37.5 דולר לשעונים מדגם זה, אך כשאלה נמכרו תוך ימים ספורים, המשיכה ויצרה נוספים, ובסופו של דבר מכרה כ-50,000 שעונים מדגם זה, שמחירם האמיר אף ל-50 דולר, מה שסייע לה להכפיל את מכירותיה בין 1926 ל-1928, להפוך לחברה ציבורית ב-1929 ולהרחיב משמעותית את פעילותה. הנשר הבודד הפך בהמשך לסדרת שעונים. בולובה טוענת שהייתה יצרנית השעונים הראשונה שהציעה שעונים אלקטרוניים, אך חברת טלכרון החלה למכור שעונים אלקטרוניים כבר ב-1912, 19 שנים לפני בולובה. שעוניה המרובעים המשובצים של בולובה, שהיו מכופפים כך שיתאמו את כיפוף פרק היד נחלו הצלחה גדולה בשנות ה-30 וה-40. ב-1932 השיקה בולובה תחרות "תן שם לשעון" לשעון החדש שלה שמחירו היה 24.75 דולר, והפרס הראשון בה היה 1,000 דולר, וסך כל הפרסים הצטברו ל-10,000 דולר. עד 1940 הפכה החברה לספונסרית של 20 תוכניות הרדיו הפופולריות ביותר בארצות הברית.

ב-1 ביולי 1941 הותרו לראשונה פרסומות בטלוויזיה בארצות הברית, ובולובה הייתה הראשונה להפיק פרסומת כזו. הפרסומת שודרה לפני משחק בייסבול בין הברוקלין דודג'רס לפילדלפיה פיליז בתחנת הטלוויזיה הניו יורקית WNBT (כיום WNBC). בפרסומת, עבורה שילמה החברה בין 4 ל-9 דולרים, הציגה את תבנית הבדיקה של רשת WNBT כך שעוצבה להיראות כשעון שמחוגיו מראים את השעה. בתחתית המסך, בצד ימין, הוצג לוגו בולובה בלוויית הכתובת "זמן בולובה" (Bulova Time). השקופית הוצגה במשך דקה שבה נע מחוג השניות של השעון.

בשנות ה-40 נעשה שימוש במספר שעוני משחק של בולובה שהותקנו באצטדיונים ברחבי ארצות הברית.

תערוכת שעוני בולובה בוולדורף אסטוריה, 1944

ב-1945 הקים ארדה בולובה, יו"ר הדירקטוריון של בולובה, את בית הספר לשענות על שם יוזף בולובה, במסגרתו ניתנה לותיקי צבא ארצות הברית שהפכו נכים במלחמת העולם השנייה הכשרה כשענים. בהמשך הפך בית הספר למוסד שיקומי שסייע לנכים בכל העולם, ואחד מיוזמי תחרויות הספורט לנכים בכיסאות גלגלים בארצות הברית. בית הספר נסגר ב-1993.

בין השנים 1949 ל-1950 נחתם הסכם בין בולובה לבין האקדמיה האמריקאית לקולנוע המאפשר לבולובה לעשות שימוש במילים "פרס האקדמיה" ו"אוסקר", וכן בדמות של פסלון האוסקר. ב-1952 קיבלו בולובה והאקדמיה את אישורה של הנציבות הפדרלית למסחר להמשיך ולהשתמש בסימנים הרשומים של האקדמיה, ובלבד שבולובה תבהיר שהשימוש בסימנים הללו הוא פרי הסכמי רישוי, ולא "מייצג פרס שניתן לחברה בזכות בהתבסס על מבחנים השוואתיים שנעשו עם שעונים אחרים". בין 1950 ל-1954 השיקה בולובה יותר מ-25 דגמי שעוני נשים, ו-14 שעוני גברים שזוהו עם פרסי האקדמיה, ושילמה עבור הרישיון לעשות כן 154 אלף דולר.

באמצע שנות ה-50 הייתה בולובה לספונסרית של תוכנית הטלוויזיה של פרנק סינטרה, והעניקה לסינטרה מספר שעוני יד עליהם חרת הקדשות אישיות והעניק אותם לחבריו. בהמשך העניקה בולובה את תמיכתה לבית הספר לאמנויות על שם פרנק סינטרה. תמיכה זו המשיכה עד 2023, כשבולובה השיקה את דגם הראט פאק, שעון אלגנטי שמחירו זול יחסית, במהדורה מוגבלת של 5,000 יחידות, יחד עם סדרת שעונים שנקראו על שם להיטיו של סינטרה ("Fly Me to the Moon",‏ "My Way", ועוד).

מסע הפרסום לשעון ה"אקיוטרון" של בולובה אוזכר בעונתה השביעית של סדרת הטלוויזיה "מד מן", בה אומר הדובר את המשפט "זה יותר משעון, זה נושא שיחה" (It's more than a timepiece, it's a conversation piece).

אקיוטרון

מנגנון האקיוטרון. ניתן לראות את שיני הקולן סביב שני הסלילים האלקטרומגנטיים בחלקו העליון של השעון, שהם שמניעים אותו

שעון האקיוטרון של בולובה נמכר לראשונה באוקטובר 1960. במקום גלגל איזון, הותקן בשעון קולן בתדר 360 הרץ, ששימש בו כאלמנט דיוק מדידת הזמן. ממציא המנגנון, מקס הצל, נולד בבזל שבשווייץ, והצטרף לבולובה ב-1950. הקולן הונע על ידי מעגל חשמלי שכלל מתנד אלקטרוני בעל טרנזיסטור אחד, כך שהאקיוטרון נחשב לשעון האלקטרוני השני, אחרי ה"אלקטריק" של המילטון ששווק החל מ-1957. במקום תקתוק, הצליל האופייני לשעונים מכניים, השמיע האקיוטרון זמזום חלש וגבוה שנבע מהרטט של הקולן. השעון הקדים את שעוני הקוורץ המודרניים שגם הם שומרים על דיוק בעזרת מהוד , והחברה התחייבה שהשעון ישמור על רמת דיוק של עד דקה בחודש, או שתי שניות ליום, רמה שנחשבה מדויקת בהרבה מרמת הדיוק של השעונים המכניים של אותה תקופה. האקיוטרון זכה לפרסום נרחב בעיתוני התקופה, כולל מגזינים בעלי תפוצה רחבה כמו "לייף" ו"אבוני", בצירוף סיסמת המכירות "כל כך מהפכני -- כל כך מדויק, זה השעון הראשון בהיסטוריה שמבטיח 99.9977 אחוז דיוק על פרק היד שלך." ביריד העולמי של ניו יורק לשנת 1964-65 נקבר שעון אקיוטרון בקפסולת הזמן. עד שנת 1973 נמכרו למעלה מארבעה מיליון שעוני אקיוטרון.

האקיוטרון בשימוש חזנים

במהלך המאה ה-21 הפך האקיוטרון, כמו גם שעונים אחרים שמשתמשים בקולן, פופולרי בקרב חזנים. בשבת חל איסור על שימוש בקולן, לאור דמיונו לכלי נגינה. שעונים בעלי קולן משמיעים צליל קבוע של 360 הרץ (צליל המקביל בקירוב לפה דיאז) אותו ניתן לשמוע בקלות מבלי לעבור על איסורי השבת, בעיקר מכיוון שהפקת הצליל אינה מטרתו העיקרית של השעון.

הערות שוליים

קטגוריה:יצרני שעונים אמריקאים

This article "בולובה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:בולובה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• בולובה in English