בגץ 1550/18 עמותת הפורום החילוני נ' שר הבריאות

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). בגץ 1550/18 הפורום החילוני נ' שר הבריאות' הוא הליך המתנהל כעת בבית המשפט העליון, במסגרתו עתרו עמותת הפורום החילוני, וכן עמותת עדאלה ומספר אישים נוספים, כנגד שר הבריאות וגורמים נוספים במערכת הבריאות על-מנת לבטל את מדיניות איסור הכנסת החמץ לשטחי בתי החולים. במסגרת העתירה, שהחלה כבר בשנה שעברה, המדינה מבקשת לנמק מדוע לא תתאפשר הכנסת חמץ לבתי החולים על ידי אנשים פרטיים. עוד מתבקשת המדינה להסביר מדוע לא יאפשרו הכנסת מזון (לרבות חמץ) לבתי החולים בתקופת הפסח, תוך קביעת הסדרים מתאימים אשר יאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש על ידי בית החולים; זאת בין בדרך של הגשת המזון המסופק על ידי בית החולים בכלים חד פעמיים או על ידי מציאת פתרון מידתי אחר.

נדבך נוסף בעתירה עניינו תקיפת סמכות מאבטחי בתי החולים לחפש בכליהם של הבאים בשערי בית החולים במטרה למצוא חמץ. המשיבים נדרשו על ידי בית המשפט לנמק מדוע לא יימנעו המאבטחים בבתי החולים מלנקוט צעדים לאכיפת נושא הכשרות בפסח, לרבות בדרך של הערות לבאי בתי החולים בנושאי מזון וכשרותו.

הרקע לעתירה[עריכה]

לשיטת מנכ"ל בית החולים הדסה, כפי שביטא בראיון שנתן לעיתונאי ניר גונטז', היות שהמאבטחים הם עובדיו ולהם הוא משלם שכר, הרי שכחלק מהפררוגטיבה שלו כמעסיק הוא רשאי להורות להם לבדוק בכליהם של אנשים ולמנוע הכנסת חמץ.

ואולם, לפי הודעת המדינה לבג"ץ, אין למאבטחים סמכות לאכוף את נוהלי הכשרות, אך עובדים אחרים יוכלו להפנות את תשומת לב המבקרים לנוהלי הכשרות. ואולם, סעיף 1 של "חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור", הוא החוק המקנה סמכות למאבטחים, קובע כי "שימוש בסמכויות לפי חוק זה, יהא לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת ומפני אלימות, וזאת במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו". העותרים הפנו לכך שהזכות לפרטיות מעוגנת בסעיף 7 (א) לחוק ייסוד: כבוד האדם וחירותו, ובו נקבע כי "אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו".

השאלה הזו, של סמכות המאבטחים לבדוק בתיקי הנכנסים לבית החולים מטעמי כשרות, עלתה לא פעם בדיונים בבג"ץ שהגשנו נגד הנוהל הזה של משרד הבריאות במהלך הפסח. במהלך הדיונים הביעו השופטים את הסתייגותם ומורת רוחם מההנחיה שמקבלים המאבטחים למנוע הכנסת מזון לבית החולים, והדגישו את החריגה מסמכות שיש בהנחיה זו. כך, למשל, אמר השופט פוגלמן לבאי כח המדינה: "בודק ביטחוני וכשרות זה בשר וחלב. אתם מערבבים מין בשאינו מינו". השופט גרוסקופף אמר: "הנושא של הכשרות זה לא עניינו (של המאבטח). יש הגדרה ברורה של מה תפקידו". כבר בדיון הראשון, לאור הערות השופטים, הודתה נציגת המדינה כי: "חודד למאבטחים שאינם יכולים למנוע כניסתו של אדם עם מזון אם הוא מתעקש להיכנס."

"כבוד השופט ע' פוגלמן: גיליתם כי יש בעיה עם סמכות המאבטחים. מה אמרת להם?

עו"ד אורן: שאין לעשות בדיקת חמץ בגופם של האנשים. היה כאשר הם בודקים אדם עם תיקו כשהוא בא לביה"ח הם רואים שבאמתחתו מזון, הם אמורים להסב את תשומת לבו לנהלים. להראות לו את הנוהל ולומר לו שיש מקום מסוים שאפשר להניח את המזון. אין להם סמכות למנוע את כניסתו אם הוא לא מכבד זאת.

כבוד השופט ע' גרוסקופף: אם הוא עומד על רצונו להיכנס?

עו"ד אורן: אז הוא יכול להיכנס. חודד למאבטחים שאינם יכולים למנוע כניסתו של אדם עם מזון אם הוא מתעקש להיכנס.

כבוד השופט נ' הנדל: האם בפסח בודקים יותר אנשים?

כבוד השופט ע' פוגלמן: הקונספציה שאין למאבטחים סמכות ובכל זאת עליהם לומר לאדם כזה שהוא לא יכול להכניס מזון. אדם נורמטיבי כאשר אומר לו מאבטח לא להכניס מזון לביה"ח הוא לא יכניס מזון לביה"ח. במיוחד כאשר מדובר בריגולטור אי אפשר ליצור מצבים כאלה.

עו"ד אורן: הכוונה היא למנוע הכנסת מזון לביה"ח.

כבוד השופט ע' גרוסקופף: אתם מודעים לכך ואי אפשר להפוך אותם לאוכפי המדיניות הזו.

עו"ד אורן: השימוש במאבטחים נועד למנוע הצעות לתיקוני חקיקה המשקפות רצון ומגמה ליצור מעין 'פקחי כשרות'.

כבוד השופט ע' גרוסקופף: יש לכם סמכות לכך?

עו"ד אורן: זה כבר נשמע בעבר.

כבוד השופט ע' פוגלמן: במישור החוקתי יש את הזכויות החוקתיות זכויות היסוד.

משרד הבריאות אמר כי לא ניתן להגיש אוכל בכלים חד-פעמיים מסיבות בטיחותיות וכלכליות.