בגץ סיירות
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). בג"ץ הלוחמות או בג"ץ הסיירות הוא כינויין של שלוש עתירות לבג"ץ שהוגשו על ידי נשים שביקשו לאפשר להן לשרת ביחידות מובחרות בצה"ל, בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, סיירת גולני, יחידת יהל"ם ויחידת דובדבן. העותרות מבקשות שצה"ל יאפשר להן לעבור ימי סיירות וגיבוש, באותם הקריטריונים וללא הנחות, כתף אל כתף ביחד עם הגברים. במידה ויעברו את הגיבוש, ישרתו ביחידה המובחרת, לא עברו - יאפשרו להן לשרת ביחידת חוד אחרת, בהתאם לקריטריונים של אותה יחידה[1]. כיום (מאי 2023), ההליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון, אך השפעתו כבר ניכרת על מחזורי הגיוס של צה"ל.
העתירות הן אבן דרך בסוגיית הזכות לשוויון מגדרי ומימושה בנושא שירות נשים בצה"ל. עוד בטרם הסתיים הדיון בעתירה נפתחו בזכות הלחץ הציבורי ובזכותה של העתירה, תפקידי לוחמת חוד לנשים כמו יחידת 669 ויהל"ם[2].
במסגרת העתירות של בג"ץ הלוחמות, הוגשו חוות דעת גורמים מקצועיים בכירים ומומחים שונים, בין היתר בתחומי הצבא (מפקד סיירת מטכ"ל היוצא וסגנו), הרפואה (פרופ' נעמה קונסטנטיני) והמגדר (ד"ר זאב לרר ופרופ' יגיל לוי) וכן הובאו עמדות נייר מטעם גורמים נוספים בעלי ניסיון בסוגיות הנדונות (למשל, לוחמות ביחידת הימ"ס, מהן עולה כי אין כל מניעה אובייקטיבית, לא רפואית ולא ביטחונית, לסגירת התפקידים בפני נשים[3].
פירוט ההליכים:
- בג"ץ 3227/20[4] - הוגש ב-20.5.2020, במסגרתו ביקשו העותרות, המלש"ביות מור לידאני, עמר סריה, מיקה קליגר וגלי נשרי[1], לאפשר להן לשרת כלוחמות ביחידות מובחרות בצה"ל ולכל הפחות, לאפשר להן להתמודד בהליך המיון הקבוע ליחידות אלו, ככל מלש"ב אחר העומד בקריטריונים של המיונים ליחידות אלו, כאשר ההחלטה אם לקבלן ליחידות תתבסס על כישוריהן ויכולותיהן ולא על בסיס מינן[5].
- בג"ץ 6522/20[6] - הוגש ב-17.9.2020, בגדרו עתרה פלונית, חיילת שנשרה מקורס טיס, בבקשה כי המשיבים יאפשרו לה לקבל זימון למיונים ליחידות מובחרות בדיוק כפי שמזמנים – באופן אוטומטי - את עמיתיה הגברים שנשרו מקורס הטיס, בדיוק בשלב בו נשרה, רק על סמך הכרה בכישוריהם כמי שהתקבלו לקורס טיס[7].
- בג"ץ 1356/21[8] - הוגש ב-25.2.21, במסגרתו ביקשו העותרות, נעמי לוי- אשכנזי וספיר עגיב, שנשרו מקורס חובלים של חיל הים, לשרת ביחידת דובדבן ולכל הפחות - להתמיין ליחידה, זאת נוכח העובדה, שיחידה זו מוצעת לגברים אשר נשרו מקורס חובלים ובפרט בשים לב שנשים משרתות בהצלחה ביחידת המסתערבים של משמר הגבול - יחידה מקבילה בתפקידיה ובתוכן פעילותה ליחידת דובדבן[3][9].
הטיעון המשפטי המרכזי המשותף לעתירות של בג"ץ הסיירות הוא שמדיניות צה"ל, החוסמת בפני נשים את האפשרות לשרת בתפקידי לוחמות חוד, מנוגדת ללשון החוק כפי שזו מנוסחת בשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סעיף 16א(א) לחוק שירות ביטחון, ולפיו "לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי"[4].
לטענת העותרות, מדיניות צה"ל, שבאופן קטגורי מדירה את הנשים מיחידות החוד רק על בסיס מגדרן, מהווה אפליה אסורה על רקע מגדרי, מפרה את הזכות לשוויון וחוטאת ללשון החוק[8].
כתוצאה מהגשת העתירות, הקים צה"ל צוות מקצועי לבחינת מדיניות פתיחת התפקידים. הרמטכ"ל אביב כוכבי קיבל באופן חלקי את המלצות הצוות והורה כבר בשלב ראשוני על פתיחת התנסויות בשתי יחידות חוד: יחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית ויחידה 669 של חיל האוויר, תוך שקיבל את המלצות הצוות המקצועי לקביעת תנאי סף פיזיולוגיים קשוחים שיוחלו על נשים בלבד[10]. העותרות טענו מנגד כי תנאי הסף שנקבעו מציבים דרישות פיזיולוגיות ברף כה גבוה, אשר יוביל לסינון רוב מוחלט מקרב הנשים, ללא כל הצדקה, ולהיעדר חוקיות קיום פיילוט החל על נשים בלבד[6].
רקע נורמטיבי[עריכה]
נשים גויסו לשורות צה"ל כבר עם הקמתו בשנת 1948[11].
מיד לאחר שנסתיימה מלחמת העצמאות בשנת 1949, פורסם חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949, במסגרתו עוגן גם שירות הנשים בצבא. בשנת 1952 הותקנו תקנות שירות ביטחון (תפקידי אשה בשירות סדיר), התשי"ב־1952, שבהן נקבעה רשימת תפקידים הפתוחים בפני נשים. רשימה זו הורכבה בעיקרה מתפקידים מנהלתיים ותפקידי עזר הנושאים אופי פקידותי[11].
לאחר מלחמת יום הכיפורים חלה תמורה במדיניות הצבא ונפתחו תפקידים נוספים בפני נשים, בעיקר במערכי ההדרכה בשדה ובמערך הטכני: מדריכות לחימה, נשקיות, נהגות, מכונאיות מטוסים וקשריות.
בשנת 1986 חוקק חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986,המסדיר את חובת השירות בצה"ל. במסגרת החוק עצמו לא נקבעה מגבלה כלשהי על שירות נשים בתפקידים מסוימים.
ב-8 בנובמבר 1995 ניתן פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון בבג"ץ 4514/94 אליס מילר נ' שר הביטחון ואח', במסגרתו נקבע כי פגיעה בשוויון מחמת אפליה על רקע מיני, היא דוגמה מובהקת למקרה המחייב את התערבותו של בית המשפט העליון, ונפתחה האפשרות בפני נשים להתמיין ולשרת בתפקידי הטיס[11].
החל מפסק דין זה חל שינוי ביחסו של צה"ל כלפי נשים ותפקידי לחימה הוצעו גם לנשים: תחילה, נפתחו תפקידי הטיס בפני הנשים ובהדרגה נסללה הדרך לנשים לקבל תפקידי לחימה נוספים כגון: לוחמות במג"ב, לוחמות נ"מ, חובלות, לוחמות רפואיות מוטסות, לוחמות תותחנים (בתפקידים מוגבלים – משקיות, נוריות ואחר כך MLRS), לוחמות עוקץ ולוחמות איסוף מודיעין שדה. בהמשך נפתח גדוד מעורב ראשון - קרקל.
בינואר 2000, בעקבות פסיקת בג"ץ, תוקן חוק שירות הביטחון והוסף בו סעיף 16א(א):
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
16א. שוויון בשירות
(א) לכל יוצא צבא אישה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
(ב) לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אישה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
(ג) דין יוצא צבא אישה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
(ד) שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.
מכוח תיקון חוק שירות ביטחון והוספת סעיף 16א לחוק, התקין שר הביטחון, אהוד ברק, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, את תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), תשס"א-2001, שבהן נקבעה רשימת התפקידים הפתוחים גם בפני נשים[12].
בחודש ספטמבר 2007 הוגש למטכ"ל "דוח ועדת שגב". הוועדה המליצה על יעדים להגשמה הדרגתית לשילובן של נשים בכלל התפקידים השונים בצה"ל. נקבע בדוח הוועדה כי על צה"ל להעניק הזדמנות שווה לנשים ולגברים להשתבץ לכלל התפקידים והמערכים וכי בצה"ל לא יהיו תפקידים או מערכים הסגורים קטגורית לנשים או לגברים וכי השירות בכל היחידות, התפקידים והמשימות יהיה משותף לגברים ונשים ומוסדר בכללי "השילוב הראוי". מסקנות הוועדה יצרו מהומה והתנגדות והן נקברו[13].
ההתפתחויות שאירעו ממועד הגשת העתירות ועמדות הצדדים[עריכה]
חרף החובה הקבועה בחוק לפתיחת כלל התפקידים בפני נשים, נותרו היחידות המתמרנות ויחידות החוד בצה"ל סגורות בפני נשים, דבר שהוביל להגשת העתירות לבג"ץ[14].
העתירות עוררו התנגדות של רבנים שטענו כי בני ישיבות לא יתגייסו[15].
העתירות ביקשו להתמודד מול טענות נגדן בכך שלא תהיה פשרה על מקצועיות הצבא, כי הנשים זכאיות להוכיח במסגרת גיבושים כי ישנן כאלו היכולות להתמודד ולזכות בהצבה של תפקידי חוד. העתירות ביקשו להפריך את העמדות הרפואיות על ידי הגשת חוות דעת מומחים המפריכות את התפיסות האמורות. באשר לתפיסות הפטרנליסטיות כי נשים אינן יכולות לשמש כלוחמות ביחידות החוד או כי אין זה ראוי או נכון לשלבן, הובאו חוות דעתם של בכירים בסיירת מטכ"ל כי שילוב נשים ביחידת מטכ"ל יועיל ויסייע ליחידה וכי אין כל מניעה מלשלבן וכי דווקא שילובן יאפשר כלים נוספים ליחידה[16]. עוד הובאו חוות דעת מומחים מתחום הסוציולוגיה, על מנת להפריך את העמדות הסוציולוגיות מגדריות.
לחיזוק עמדת העותרות הובא מחקר של צבא ארצות הברית, שביצע אפיון פיזי ופיזיולוגי של לוחמות עילית ביחידת העילית הריינגרס.[17].
בעקבות העתירות והשאלות שהן העלו, הורה הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, על הקמת צוות בראשות אלוף (אלוף יואל סטריק, מפקד זרוע היבשה) שיבחן את "ההיתכנות לפתיחת תפקידים בפני נשים". לאחר עבודת מטה שארכה כשנתיים הגיש הצוות את המלצותיו לרמטכ"ל[18].
בהמשך, בתגובתו העדכנית לעתירות, הודיע צה"ל על החלטת הרמטכ"ל בדבר הקמת צוות מקצועי לבחינת האפשרות להרחיב שילוב נשים, ועל מסקנות הוועדה ומשום כך ביקשו לדחות את העתירות על הסף עד שימוצו הליכי הבחינה בצה"ל[19][20].
העותרות מנגד, עמדו על נוסחה השגוי של שאלת המחקר, שהרי שעה שהחוק קובע מפורשות כי כלל התפקידים אמורים להיות פתוחים, אין לבחון את "היתכנות" אלא את "אופן" פתיחת התפקידים, כאשר השאלה האמיתית שיש לבודקה הינה: "מדוע לא תשרת אישה בעלת יכולות גבוהות מממוצע הנשים, אשר אין חולק כי היא העומדת ברף המקצועי והפיזי הנדרש, ביחידה הסגורה בפניה כיום"[21].
חוות דעת התומכות בעתירות[עריכה]
במסגרת העתירות צורפו חוות דעת של מומחים בתחומים שונים.
- חוות דעת מטעם אל"ם וסא"ל במיל' בסיירת מטכ"ל[22] – בנייר עמדה מטעמם הבהירו על סמך ניסיונם הרב כי נשים יכולות לשרת בהצלחה כלוחמות בסיירת מטכ"ל וכי שילובן כלוחמות יניב תרומה ייחודית ומשמעותית הן מבחינה מבצעית, הן מבחינה ארגונית, לסיירת מטכ"ל בפרט ולצה"ל בכלל. הוסבר, בין היתר, כי איכות הפעילות המבצעית נגזרת מהיכולות האישיות של חברי הצוות, כאשר הגיוון והשונות בין הפרטים מגדילה את סל הכלים המבצעיים העומדים לרשות היחידה; כי במסגרת האיתור הראשוני נבחרים עשרות בודדות של חיילים מבין אלפים וכי ויתור מראש על אחוז כה משמעותי מהאוכלוסייה מהווה פגיעה מהותית בגודל מאגר האיתור הראשוני וצמצום דרמטי של פוטנציאל כח האדם המתאים לשירות ביחידה; כי גם כיום, בצוותים גבריים קיימת ממילא דיפרנציאציה פיזיולוגית בהתאם למאפייניו הפיזיים של כל לוחם כאשר הגיוון בצוות מאפשר שיבוץ מושכל של אדם למשימה בהתאם ליכולותיו- גם הפיזיות וכי החוסן הפיזי אינו החשוב מבין מכלול היכולות הדרושות ללוחם בסיירת[23].
- חוות דעת מטעם ד"ר זאב לרר ופרופ' יגיל לוי[24] - מומחים בעלי שם בתחומי התוכן מגדר וצבא ונשים בתפקידי לחימה, אשר הציגו, בין היתר כי המדיניות בה נוקט צה"ל ומקבלי ההחלטות הינה מדיניות של אפליה מוסדית על רקע מגדרי, כאשר מתן ההזדמנות לעותרת מחויב גם בראי התשתית הערכית והחוקית של הצבא המציבה דרישה ברורה לקיום מדיניות כח אדם הנשענת על בסיס אינדיבידואלי.
- נייר עמדה מטעם פרופ' נעמה קונסטנטיני[25] - מי ששימשה בין היתר כיועצת לקצין הרפואה הראשי של צה"ל וליוהל"ן בענייני פעילות גופנית ומגדר, אשר הציגה בין היתר אין בהבדלים פיזיולוגים בין גברים ונשים כדי להוביל למסקנה שיש להדיר נשים מכלל תפקידי הלוחמה, שהרי מבחינה פיזיולוגית ישנן נשים עם יכולות ביצועיות גבוהות ביותר, וגברים עם יכולות ביצועיות ירודות, וכי אין כל מניעה שנשים ישרתו בכל תפקידי הלוחמה.
- נייר עמדה מקצועי נוסף מטעם פרופ' קונסטנטיני[26] – התייחסות להמלצות הוועדה- ביום 6.12.2022 הוגש נייר עמדה נוסף במסגרתו בין היתר הוכח כי אין כל הצדקה להמצאת מודל תאורטי עבור נשים בלבד וכי המודל התאורטי - כשמו כן הוא - מודל מומצא, אשר נועד להוות סנן לדחיית מועמדותן של נשים. הובהר כי חלף יצירת מודל תאורטי נעדר אחיזה ניתן להתבסס על מודל מעשי וקיים וללמוד מניסיונם של צבאות מודרניים תוך פירוט המחקרים והניסיון הרב שנצבר בצבאות זרים. הוצג כי הנוסחה שהגדיר צה"ל בבסיס המודל התאורטי הינה בסיסית ביותר ואינה רלוונטית המובילה לתוצאות אבסורדיות (כדוגמת מתן ציון גבוה יותר לאשה על בסיס גובהה בלבד- בהתעלם מיכולותיה הפיזיות). עוד הוצג כי תנאי הסף שקבעה הוועדה הינם חריגים ולא נחוצים.
עמדת הצוות הרב זרועי שמינה צה"ל והחלטת הרמטכ"ל[עריכה]
בחודש יולי 2020, החליט הרמטכ"ל אביב כוכבי על הקמת צוות מקצועי שיבחן את "אפשרות" שיבוצן של נשים בתפקידי לוחמה נוספים בצה"ל, בכלל האמור בחינת ההיבט הפיזיולוגי-רפואי, שיבוץ ותכנון כוח אדם, מנגנוני המיון, פיתוח הפיקוד העתידי ביחידות הלוחמות, היבטים הנוגעים לשירות במילואים והיבטים הקשורים לשירות משותף של חיילים וחיילות. הצוות המקצועי פעל במתכונת של צוות ראשי ומספר צוותי משנה, ובמהלך עבודתו ערך שורה של דיונים בתחומים השונים, קיבל התייחסויות של גורמים בצה"ל ואסף מידע מצבאות זרים ומגורמים אזרחיים.
עיקרי המלצות הצוות היו[27][28]:
- לקיים התנסות לשירות נשים במחלקת מרגמות או מחלקת ניוד (נהגות) בחטיבות החי"ר המתמרנות - וזאת בכפוף לתנאי סף פיזיולוגיים הקבועים במודל תאורטי שקבעה הוועדה, כדי לבחון ראשית את תקינות המודל, כאשר החלטות לגבי שילוב נשים ביחידות החי"ר המתמרנות יתקבלו לאור ממצאי ההתנסות.
- לגבי יחידות החוד סבורה הוועדה כי הדרישות הפיזיולוגיות הגבוהות (שהיא עצמה קבעה) יובילו למספר מועט ביותר של נשים שיעמדו בדרישות הסף ומשכך המליצה שלא לפתוח בשלב זה את יחידות החוד בפני נשים.
מנגד, הרמטכ"ל לא קיבל את המלצת הוועדה במלואן, והחליט לפתוח את תפקידי הלוחמה להתנסות ובין היתר:
- לפתוח התנסות בשתי יחידות חוד- יהל"ם ו-669, אך גם זאת על בסיס התאמת נשים לתנאי הסף הגבוהים (יש לומר כמעט בלתי מושגים) שנקבעו במודל התאורטי שיצאה הוועדה.
- לפתוח התנסות להקמת מחלקת לוחמות שתשמש כמחלקת ניוד (נהגות) באחת מחטיבות החי"ר, על בסיס תנאי הסף שנקבעו במודל התאורטי.
לאחר דיון בבג"ץ ולאור הדברים שנאמרו בו, הגישו העותרות עתירה מתוקנת, שכללה התייחסות למסקנות הוועדה והחלטת הרמטכ"ל. בעתירה המתוקנת[29] נטען בין היתר, כי תשובת המדינה המתבססת על המלצות "הצוות", מהווה המשך ישיר למדיניות אותה נקט צה"ל עד כה- סגירה קטגורית של תפקידים קרביים בפני נשים. זאת ועוד - הצוות קבע תנאי סף בלתי עבירים, החלים על נשים בלבד ובכך ממשיכים את מדיניות ההפליה, והם יוצרים כסות לפיה כביכול קיימת הצדקה למדיניות סגירת התפקידים בפני נשים, זאת בזמן שלפי העותרות הם מנוגדים למודלים פיזיולוגים הנהוגים בצבאות אחרים בעולם[30].
תגובת המשיבים לעתירה המתוקנת[עריכה]
ב-17.4.2023, הוגשה תגובה מטעם המשיבים, במסגרתה הודיעו כי לאחר שנכנס לתפקידו בחן הרמטכ"ל הרצי הלוי את מסקנות הוועדה וקיבל מספר החלטות חדשות משמעותיות ובראשן פתיחה עתידית של התנסויות לשירות נשים ביחידות מיוחדות נוספות החל בשנת 2025. עוד קבע כי תיערך הרחבה משמעותית של ההתנסויות ביחידות המיוחדות באמצעות ביטול תנאי הסף הפיזיולוגיים תוך שימוש במודל הפיזיולוגי כ"כלי תומך החלטה בהליך המיון" בלבד, זאת לאחר שקיבל את עמדת העותרות, לפיה תנאי הסף שקבע יובילו אך לצמצום מספר המועמדות להתנסויות מטעמים בלתי רלוונטיים (כך למשל, בוטלה דרישה למשקל מינימלי של 78 ק"ג וגובה 1.66 מ' שהיוותה תנאי סף לקבלה למיונים להתנסות ביחידת 669).
יחד עם זאת הוחלט כי לא תיפתח בשלב זה התנסות במחלקת ניוד ביחידת חי"ר והדבר ייבחן בהמשך, בכפוף לתוצאות ההתנסויות ביחידות החוד[31].
תגובת נגד של רבנים, חברי כנסת, עמותות דתיות ועיתונאים[עריכה]
ח"כ אורית סטרוק יצאה נגד שילוב נשים ביחידות עילית, בטענה כי מדובר בהתעללות בבחורי הציונות הדתית[32].
סגן שר הדתות מתן כהנא, אמר בפגישה עם סטודנטים באוניברסיטת רייכמן: "שוויון הוא ערך חשוב, אבל לא בכל מחיר". הוא התייחס לנושאים הבעייתיים, לדבריו, בהחלטת צה"ל בתשובתו לבג"ץ. "אני חושש שכדי שהניסוי הזה יצליח יקבלו גם נשים שלא יוכלו לעמוד בעומס"[33].
הרבנית מיכל נגןהתנגדה למהלך השילוב והסבירה: "חיילות ביחידות מיוחדות יידרשו למאמץ גופני ממושך וקיצוני שאינו מותאם למבנה הגוף הנשי"[34].
בצלאל סמוטריץ' התנגד לשירות המשותף, וכתב: "חייבים להציל את הצבא מציפורני הפוסט-מודרניזם הקיצוני. הדרך לעצור את הטרור של ארגוני המגדר על הצבא היא יצירת לחץ נגדי: הנוער הדתי ידלג על מחזורי הגיוס עד שיתאפשר לו שירות בתנאים הולמים"[35].
יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, קרא לבית המשפט העליון שלא לחייב את צה"ל לשלב נשים לוחמות ביחידות העילית, ורמז שצעד כזה ימנע מלוחמי הציונות הדתית להתגייס ליחידות הללו[36][37].
ראש מכינת עלי הרב יגאל לוינשטיין אמר: "אין מקום הרסני יותר לנשים מצה"ל ... החברה הישראלית, במובן של מעמד הנשים, סובלת ממחלה מיוחדת, משום שכולם עוברים בצבא"[38].
העיתונאי קלמן ליבסקינד, לאחר קריאה של מסקנות הוועדה הצה"לית כתב: "לא "רבנים חשוכים", אלא מחקר מקיף של צה"ל הוא שמצא שנוכח ההבדלים הפיזיולוגיים בין גברים לנשים, ועל רקע הניסיון שנצבר בצבא האמריקאי, שילוב לוחמות ביחידות המיוחדות הוא עניין בעייתי"[39]/
השלכות העתירות והדיון הציבורי[עריכה]
האופן שבו צה"ל ממיין ומשבץ כוח אדם איננו רק סוגיה טכנית. מדובר בשאלה ערכית וחברתית ראשונה במעלה בעלת השלכות רוחב על ציבור הנשים ועתידן. על כן, לא בכדי גרמו וגורמות העתירות להד תקשורתי כה רב.
המתנגדים לגיוס נשים טוענים כי גיוס נשים ליחידות חוד יוביל לפגיעה ביחידות, כאשר מנגד, גורמים מקצועיים, בין היתר משורות הפיקוד בצה"ל ביחידות המדוברות, מעידים כי ההפך הוא הנכון: גיוס נשים ליחידות החוד יוביל לתרומה משמעותית מבחינה מבצעית וארגונית[40].
אין כל מחלוקת כי העתירות מהוות אבן דרך מהותית וחשובה במאבקן של נשים להשגת שוויון בין נשים וגברים, וזאת גם במסגרת השירות הצבאי[41].
ביום 24.3.2023, עברו בהצלחה 12 נשים גיבוש יחידת יהל"ם ומתחילות הכשרה שתהפוך אותן ללוחמות בפלגת סילוק פצצות[42].
בחודש ינואר 2023, עברה אישה בהצלחה גיבוש ליחידה הטקטית לחילוץ מיוחד 669[43].
בחודש מאי 2023, הנחה הרמטכ"ל את ראשי צה"ל "להוריד חסמים" בכל מה שקשור לגיוס לוחמות, גם ליחידות מיוחדות ומובחרות. בהתאם, החלה בחינה של מיונים ללוחמות ביחידה המיוחדת יה"ק של חיל האוויר, שאחראית על איתור, הכשרה והתאמה של מרחבי המראה ונחיתה מורכבים, גם הרחק מגבולות המדינה[44].
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיכל פעילן, 4 צעירות בעתירה לבג"ץ: פתחו את המיונים לסיירות גם לנשים, באתר מאקו, 20 במאי 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מערכת פז, מחזור גיוס מרץ-אפריל 2023 יצא לדרך: לראשונה לוחמות התגייסו ליחידת יהל"ם, באתר מאקו, 20 במרץ 2023
- ↑ 3.0 3.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאה בביטוי: מילה בלתי מזוהה, "article"
- ↑ 4.0 4.1 בג"צ 3227/20 - הוגש בשם 4 מועמדות לשירות בטחון שמעוניינות לשרת ביחידות מובחרות, באתר ויינברגר ברטנטל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאה בביטוי: מילה בלתי מזוהה, "article"
- ↑ 6.0 6.1 בג"ץ 6522/20 - עתירת הטייסת "ה" לבג"צ בבקשה לאפשר לה לשרת בסיירת מטכ"ל, באתר ויינברגר ברטנטל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיכל פעילן, בג"ץ הטייסת - החיילת שנפלה מקורס טיס ודורשת שוויון: "סיימתי את אותם מסעות", באתר מאקו, 9 בנובמבר 2020
- ↑ 8.0 8.1 בג"צ 1356/21 - חיילות שנשרו מקורסים חובלים בבקשה לאפשר להן לעבור מיונים לדובדבן, באתר ויינברגר ברטנטל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אור הלר, הלוחמת שעותרת לבג"ץ - כדי להיות האישה הראשונה בסיירת, באתר חדשות 13, 8 בנובמבר 2020
- ↑ מייא הררי, 669, יהל"ם ועוד: אלו תפקידי הלחימה הנוספים בהם ישולבו נשים, אתר צה"ל, 7 ביוני 2022
- ↑ 11.0 11.1 11.2 פתיחת כלל תפקידי הלחימה בצה"ל בפני נשים, עדכן אסטרטגי - כתב עת רב תחומי לביטחון לאומי, כרך 25, גיליון 1, מרץ 2022
- ↑
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001, בספר החוקים הפתוחשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עמוס הראל, ועדת חוץ וביטחון תדון באי יישום דו"ח שילוב נשים בצבא, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאה בביטוי: מילה בלתי מזוהה, "article"
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריה יואלי, הרבנים הסרוגים נגד הרמטכ"ל: "לא לפלג את צה"ל", באתר "סרוגים", 2 ביוני 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאה בביטוי: מילה בלתי מזוהה, "article"
- ↑ [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9390221/ Physical and Physiological Characterization of Female Elite Warfighters
- ↑ רועי שרון, הרמטכ"ל הורה למצוא תפקידי לחימה חדשים לנשים בצה"ל, כאן ב, 25 באפריל 2021
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.איתי בלומנטל, 669, יהל"ם וחי"ר: אלו היחידות שצה"ל מתכנן לשלב בהן נשים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 07 ביוני 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אור הלר, בג"ץ דחה את עתירת החיילות לשרת בסיירות עד לפרסום מסקנות צה"ל, באתר חדשות 13, 10 בנובמבר 2020
- ↑ שילוב נשים ביחידות לוחמה בצה"ל - חוות דעת לצוות בראשות האלוף יואל סטריק, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יניב קובוביץ, מפקדי סיירת מטכ"ל לשעבר לבג"ץ: יש לאפשר לנשים להתגייס ליחידות העילית, באתר הארץ, 29 ביוני 2020
- ↑ נייר עמדה של מפקד סיירת מטכ"ל וסגנו בתמיכה לבג"צ הסיירות, באתר ויינברגר ברטנטל
- ↑ חוות דעת סוציולוגית של ד"ר זאב לרר ופרופ' יגיל לוי כתמיכה לבג"צ הסיירות, באתר ויינברגר ברטנטל
- ↑ שילוב נשים בצה"ל נייר עמדה של פרופ' נעמה קונסטנטיני בתמיכה בבג"צ הסיירות, באתר ויינברגר ברטנטל
- ↑ נייר עמדה שני מטעמה של פרופסור נעמה קונסטנטיני במענה לעמדת הצבא, באתר ויינברגר ברטנטל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאה בביטוי: מילה בלתי מזוהה, "military"
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאה בביטוי: מילה בלתי מזוהה, "article"
- ↑ עתירה מתוקנת הכוללת התייחסות להחלטת הועדה הצה"לית והרמטכ"ל, באתר ויינברגר ברטנטל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעל פרידסון, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.news/article/H1JVh00IFv צעירות עתרו לבג"ץ כדי להתמיין לסיירות בצה"ל, הדיון הסתיים ללא החלטה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יניב קובוביץ, צה"ל לבג"ץ: שילוב נשים בשריון ובחי"ר יידחה, הגיוס ליחידת 669 יתקיים כמתוכנן, באתר הארץ, 17 באפריל 2023
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חזקי ברוך, ח"כ סטרוק נגד שילוב נשים ביחידות עילית: אתם מתעללים בבחורי הציונות הדתית, באתר ערוץ 7, 31 במאי 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דנה בצלאל, מתן כהנא על שילוב נשים ביחידות קרביות: "שוויון הוא ערך חשוב, אבל לא בכל מחיר", בעיתון מקור ראשון, 8 ביוני 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חזקי ברוך, הרבנית מיכל נגן: "לא לשילוב נשים ביחידות המיוחדות בעת הזאת", באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ח"כ בצלאל סמוטריץ', בשבע, בצלאל סמוטריץ': מצילים את צה"ל – לא מתגייסים, באתר "סרוגים", 23 במרץ 2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עדו בן פורת, פרסום ראשון: הרב דרוקמן באזהרה לבג"ץ ולכוכבי, באתר ערוץ 7, 31 במאי 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אלישע בן קימון, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.news/article/sjlwvkloc רבנים בכירים לרמטכ"ל: "חיילים דתיים לא יכולים לשרת עם נשים", באתר ynet, 3 ביוני 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יקי אדמקר, ראש מכינת עלי שוב תוקף: "אין מקום הרסני יותר לנשים מצה"ל", באתר וואלה! NEWS, 29 בינואר 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קלמן ליבסקינד, שילוב לוחמות ביחידות המובחרות: אחרי הפופוליזם הפמיניסטי, הגיע הזמן לתת לעובדות לדבר, באתר מעריב אונליין, 11 ביוני 2022
- ↑ חוות דעת של מפקד סיירת מטכ"ל וסגנו בתמיכה לבג"צ הסיירות, באתר ויינברגר ברטנטל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאיה הורודניצ'אנו, בג"ץ דן בעתירה לשילוב נשים ביחידות עילית בצה"ל: "פרקטיקה של אפליה", באתר וואלה! NEWS, 9 בנובמבר 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שי לוי, הסתיים גיבוש לוחמות ליחידת יהל"ם: כמה עברו אותו?, באתר מאקו, 24 במרץ 2023
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאה בביטוי: מילה בלתי מזוהה, "opinions"
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אמיר בוחבוט, מהפכת הלוחמות נמשכת: נבחנת אפשרות לשלב נשים ביחידה מיוחדת בחיל האוויר, באתר וואלה! NEWS, 16 במאי 2023
סיירות קטגוריה:פסקי דין בענייני מגדר בישראל קטגוריה:נשים בצה"ל קטגוריה:עתירות האגודה לזכויות האזרח בישראל קטגוריה:אפליה מינית
This article "בגץ סיירות" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:בגץ סיירות. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
