א גנץ יא פריילאך (פזמון חסידי)
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
אַ גַאַנְּץ יָאָר פֵרְיילַעך הוא זמר חסידי ביידיש שמשמעותו ותרגומו לעברית "כל השנה בשמחה להיות" בעיקר נועד לשיר אותו בשמחה חג הפורים. לשיר ישנם 2 גירסאות אצל חסידיות שונות.
חסידות ויזניץ[עריכה]
אצל חסידי וויזניץ השיר חובר לכבוד ליל הסדר של פסח בארץ ישראל על ידי תלמידי האדמו"ר מויז'ניץ הרב חיים מאיר הגר המפורסם על שם חיבורו האמרי חיים לאחר עלייתו לארץ ישראל. בעלון חסידות ויזניץ פורסם במילים אלו על השיר; "חובר על ידי שחקני ה'פורים שפיל' בויז'ניץ בצילו של בעל ה'אמרי חיים' זי"ע במסגרת ההצגה 'לוקסוס שפיל'. בהצגה הוצג 'סדר נאכט' בביתו של היהודי המסתפק במועט שחייו מליאים באושר ובטוב לבבו שר שירי הודי-ה לא-ל לעומת 'סדר נאכט' בביתו של החי חיי מותרות שדעתו פזורה ואינה מיושבת עליו כדברי חכמים בהמשנה 'מרבה נכסים מרבה דאגה', כשבמהלך תיאור ליל הסדר, זימרו ניגון זה שבמקורו חוברו לו מילים נוספות אודות ליל הסדר".
אַ גַאַנְּץ יָאָר פֵרְיילַעך
|
|---|
|
דִּי נַּאַכְט פוּנֵם סֵדֶר - אוֹן אַ גַאנְץ יָאָר כְּסֵדֶר, |
כָּל הַשָּׁנָה הַשְׁלְימַה אֲנַחְנוּ שְׂמֵיחִים
|
|---|
|
חסידות ברסלב[עריכה]
בחסידות ברסלב התחבר זמר זה לניגון שמחה על הפסוק (ישעיהו נה,יב) "כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ וּבְשָׁל֖וֹם תּוּבָל֑וּן הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָע֗וֹת יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה וְכׇל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף". משוררים אותו את הפסוק בלשון הקודש ואחר כך מוסיפים את המילים א גנץ יאהר פריילאך. בברסלב נהוג לשיר אותו בעיקר בשמחת בית השואבה או שמחת תורה.
כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ אַ גַאַנְּץ יָאָר פֵרְיילַעך
|
|---|
|
כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף. אַ גַאַנְּץ יָאָר פֵרְיילַאך פֵרְיילַאך זַאַל מַעַן זַיְין (= כל השנה בשמחה, בשמחה להיות) |
כיום[עריכה]
אצל ישיבות ליטאיות וחסידות שונות השיר נפוץ לשיר אותו בשמחות משפחתיות וכן בחתונות או בימי שמחת בית השואבה וכן בפורים בגירסתו הקצרה ביותר ללא הפסוק בישעיה וכך; אַ גַאַנְּץ יָאָר פֵרְיילַאך פֵרְיילַאך זַאַל מַעַן זַיְין.
