ארמון לאוסוס
ארמון לאוסוס, או ״לאוסיון״ (יוונית: Λαυσεῖον), היה מבנה בעיר קונסטנטינופול שנבנה במאה ה-5 והיה בבעלותו של הסריס לאוסוס.
לאוסוס[עריכה]
לאוסוס שימש כסריס בחצרו של תאודוסיוס השני, וככל הנראה קיבל את תפקיד הצ׳מברלין הקיסרי סביב שנת 420 לספירה. בחיבור ״היסטוריה לאוסיאנית״, שכלל סיפורים על נזירים מצריים והוקדש עבורו על ידי הבישוף של קיסריה, הוא תואר בתור אדם בעל מעלות טובות שמעריך ידע והשכלה וכן תורם מהונו לעניים.[1] לאוסוס הועבר מתפקידו כשנתיים לאחר מכן, ב-422 לספירה, כאשר מקרוביוס קודם לתפקיד במקומו. עם זאת, ייתכן שהוא החזיר לעצמו את התואר כעשר שנים מאוחר יותר בעקבות המלצתו של קירילוס מאלכסנדריה.[2]
הארמון[עריכה]
ארמון לאוסוס הכיל אוסף עצום של פסלים הרואיים ומיתולוגיים שלאוסוס אסף ממקדשים באימפריה המזרחית שנבזזו בתקופת שלטונו של תאודוסיוס. לכן, האוסף שלו היה כנראה המגוון והמרשים ביותר שהיה קיים בקונסטנטינופול באותה תקופה.[3] אוסף הפסלים הפגאניים של לאוסוס הורכב על בסיס אסתטי והיסטורי, וכלל מספר פריטים ייחודים ביותר: פסל זאוס האולימפי שיצר פידיאס בשנת 500 לפנה"ס בקירוב והיה אחד משבעת פלאי העולם העתיק, אפרודיטה מקנידוס שפיסל פראקסיטלס, פסל הרה של סאמוס ופסל אתנה של לינדוס, כמו גם פסלים של ארוס ושל קאירוס.[4] לאוסוס ככל הנראה ארגן את האוסף שלו כך שיסמל את כוחן של המעלות הטובות לגבור על התשוקה והגורל. פסלו עצום הממדים של זאוס, שסימל את טוהר המידות ואת הכוח האלוהי, הוצב במיקום הדומיננטי ביותר בחלל – מרכז האפסיס בקצה האולם. לימינו ולשמאלו של זאוס הוצבו פסליהם של ארוס ושל קאירוס. לאורך קירו האחד של המבנה הוצבו פסלי אלות, כשלאורך הקיר שלמולן פסלים של בעלי חיים ויחד עם ארוס וקאירוס סימלו את התשוקה ואת הגורל. [3]
-
הצעה לארגון הפסלים בארמון
קיימת מחלוקת לגבי מיקומו המדויק של ארמון לאוסוס בקונסטנטינופול, אם כי העמדה המקובלת כיום במחקר היא שהארמון שכן בסמוך לארמון אנטיוכוס, וחובר לאגף המערבי של ההיפודרום באמצעות רוטונדה. כמו כן, הארמון היה קרוב מאוד למזה, הרחוב המרכזי של קונסטנטינופול, שנפרש מהאוגוסטאום ועד לשער הזהב.[5] תבנית:Jonathan Bardill, American Journal of Archaeology, “The Palace of Lausus and Nearby Monuments in Constantinople: A Topographical Study”, Jan., 1997, Vol. 101, No. 1 (Jan., 1997), pp. 67-95.
ארמון ניזוק במהלך אירועי מרד ניקה בשנת 532 לספירה, ושופץ לאחר מכן. בשנת 475 לספירה, שריפה שפרצה בעיר הרסה את ארמון לאוסוס כולו והחריבה חלק ניכר מהפסלים שבתוכו. [3] הן זונאראס והן קדרנוס מתעדים את האירוע בחיבוריהם ההיסטוריים: ״השריפה הרסה גם את הארמון הנאה של לאוסוס ואת הפסלים שבתוכו: פסל הרה מסאמוס, פסל אתנה מלינדוס ופסל אפרודיטה מקנידוס – יצירות מופת מפורסמות״ תבנית:Epitomae Historiarum, ed. Th. (Bonn: Buttner-Wobst, 1897), III, p.131. - זונאראס ״...שריפה בעיר שהרסה את החלק הפורח ביותר שלה... [היא] הרסה גם את האכסדרות משני צדי רחוב מסה ואת המנחות הנפלאות של לאוסוס: שכן פסלים עתיקים רבים הוצבו שם, כגון הפסל המפורסם של אפרודיטה מקנידוס ... האש השתרעה עד לפורום קונסטנטינוס הגדול, כפי שהוא מכונה.״תבנית:Georgius Cedrenus, ed.I, vol.I, note 13, (Bonn: Bekker, 1838), p. 616. - קדרנוס הארמון נהרס זמן רב לאחר מותו של לאוסוס, שהתרחש ככל הנראה בסביבות שנת 436 לספירה. בתקופות מאוחרות יותר, האחוזה הייתה ככל הנראה בבעלותו של תאודורוס פילוקסנוס שבנה בסמוך לה את מאגר המים של ״אלף ואחד העמודים״ (טורקית: Binbirdirek). בשנת 603 לספירה המקום ננטש סופית, ככל הנראה לאחר שריפה נוספת בעיר, ובעקבות כך האולם והרוטונדה שחיברה בין הארמון להיפודרום גם הם הוסבו למאגרי מים. [3] כיום, ניתן לראות במקום חלק קטן מהריסות הרוטונדה ומהאולם המרכזי של הארמון כמו גם את הריסות ארמון אנטיוכוס הסמוך.תבנית:Grout, James. "The Palace of Lausus - Encyclopaedia Romana". University of Chicago. Retrieved 28 May 2023.
קישורים חיצוניים[עריכה]
The Palace of Lausus באתר Encyclopaedia Romana
הערות שוליים[עריכה]
[1] Cyril Mango, Michael Vickers and E. D. Francis, Journal of the History of Collections, ”The Palace of Lausus at Constantinople and its Collection of Ancient Statues”, 4 no.1 (1992) pp.89-98. [2] Martin Jones, J. R. Martindale and John Morris, The Prosopography of the Later Roman Empire: Volume 2, AD 395-527 (Cambridge: 1980), pp.660-661. 3. תבנית:Jonathan Bardill, American Journal of Archaeology, “The Palace of Lausus and Nearby Monuments in Constantinople: A Topographical Study”, Jan., 1997, Vol. 101, No. 1 (Jan., 1997), pp. 67-95. 4. תבנית:Epitomae Historiarum, ed. Th. (Bonn: Buttner-Wobst, 1897), III, p.131 5. תבנית:Georgius Cedrenus, ed.I, vol.I, note 13, (Bonn: Bekker, 1838), p. 616. 6. תבנית:Grout, James. "The Palace of Lausus - Encyclopaedia Romana". University of Chicago. Retrieved 28 May 2023.
This article "ארמון לאוסוס" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ארמון לאוסוס. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.C. MANGO, M. VICKERS, E. D. FRANCIS, THE PALACE OF LAUSUS AT CONSTANTINOPLE AND ITS COLLECTION OF ANCIENT STATUES, Journal of the History of Collections 4, 1992-01-01, עמ' 89–92 doi: 10.1093/jhc/4.1.89
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.C. P. Jones, A. H. M. Jones, J. R. Martindale, J. Morris, The Prosopography of the Later Roman Empire. Volume I: A.D. 260-395, The Classical World 65, 1972, עמ' 207 doi: 10.2307/4347658
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם“1” - ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Jonathan Bardill, The Palace of Lausus and Nearby Monuments in Constantinople: A Topographical Study, American Journal of Archaeology 101, 1997-01-01, עמ' 67–95 doi: 10.2307/506250
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Jonathan Bardill, The Palace of Lausus and Nearby Monuments in Constantinople: A Topographical Study, American Journal of Archaeology 101, 1997-01-01, עמ' 67–95 doi: 10.2307/506250
