אריה רחמימוב

אריה רחמימוב (נולד ב-14 באפריל 1943) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי.

אריה רחמימוב

ביוגרפיה[עריכה]

אריה רחמימוב נולד בקזנלק בבולגריה לפרסיאדו רחמימוב ואירנה (רפאל) רחמימוב, ועלה לישראל בשנת 1949. משפחתו התגוררה תחילה ביפו ואחר כך בתל אביב שבה למד בתיכון העירוני א'. בין 1961 ל־1963 למד בטכניון בחיפה וב־1963 נסע לפינלנד ללמוד אדריכלות לתואר שני במכון הטכנולוגי של הלסינקי (כיום אוניברסיטת אלטו). לאחר סיום לימודיו השתלם במשרד של האדריכל ולי פאאטלה Veli Paatela שם הכיר את אשתו סלמה (יולקונן) רחמימוב. רחמימוב סיים את לימודיו ב 1969. ב 1970 חזר לישראל ופתח משרד אדריכלים עצמאי בירושלים בשותפות עם אשתו. בין השנים 1970-1978 שימש כמרצה בכיר בטכניון בחיפה. בשנים 1978-1980 כיהן כראש היחידה לאדריכלות מדברית במכון לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובשנות השמונים והתשעים כמרצה אורח באוניברסיטת הארווארד, אוניברסיטת ניו מקסיקו ואוניברסיטת שטוטגרט. רחמימוב שימש כחבר בוועדה מחוזית לתכנון במחוז ירושלים בשנים 1986-1992. ב־2011 נבחר כיושב ראש הוועדה הישראלית למורשת עולמית באונסק"ו (World heritage committee) ושימש בתפקיד עד 2014. רחמימוב הוא אביהם של הלי רחמימוב (אדריכלית ושותפה במשרד), יוני פרידמן ועדי רחמימוב.

פעילות מקצועית[עריכה]

עבודותיו של רחמימוב מתמקדות בתכנון אורבני ומבני ציבור, חלק ניכר מעבודותיו מגלם עקרונות של שימור ותכנון המתאים עצמו למרחב הטבעי והאקלימי. עבודותיו ניכרות בערים ויישובים רבים בישראל.

בתכנון אורבני[עריכה]

רחמימוב היה מהראשונים בארץ להציע תכנון סביב אגני היקוות נחלים תוך ראיית הנחל כציר התכנון. בין הפרויקטים המיישמים גישה זו ניתן למנות תוכנית מתאר לנחל הירקון ותוכנית אב לאגן הירקון, תוכנית אב לנחל קדרון, תוכנית לבקעת בית נטופה ותוכנית אב לפיתוח נחל באר שבע. תוכניות נוספות כוללות בין היתר את תוכנית מתאר לפיתוח שימור ותיירות לנצרת, תוכנית מתאר לעכו העתיקה (אשר הוכרה בעקבותיה כאתר מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו), תוכנית לעיר העתיקה בבאר שבע,לישוב דניאל, לכפר ההיסטורי עין כרם בירושלים, תוכניות אב נפתיות לאשקלון ולנגב.

בתכנון מבני ציבור[עריכה]

בניין בית הספר הבינלאומי ללימודי המדבר על שם אלברט כץ בשדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון, בניין בית הספר למדעי הים (ע"ש מלכה ואמנון ליאון) של המרכז האקדמי רופין במכמורת, בניין אכסניית הנוער (אנ"א) בעכו העתיקה, הפקולטה למדעי היהדות האוניברסיטה העברית, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים (בניין י. רבין מכון מנדל למדעי היהדות), רצף טיילות בהר הזיתים בעיר העתיקה בירושלים, הקונכייה האקוסטית ובריכת הסולטן בירושלים, מרכז הגדנ"ע בשדה בוקר, בית הבוץ הראשון בארץ בשדה בוקר, רחבת שער האריות, פיתוח ושימור קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה ועוד. רחמימוב ביצע מספר פרויקטים בסין עבור ממשלת סין ביניהם: תוכנית אב לפיתוח ושימור קברי שושלת מינג בביג'ינג, תכנון ארמון "Da ming Gong" בשיאן, תוכנית פארק מורשת בעיר ננג'ינג (כולל שיקום Great Bao’en Temple) בנוסף הכין רחמימוב את תוכנית המתאר לעיר בירגו (Birgu) אשר במלטה. רחמימוב זכה בתחרויות רבות ופרסם מאמרים רבים.

ראו גם[עריכה]

שם ערך

לקריאה נוספת[עריכה]

שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים[עריכה]

תוכנית אב לאגן נחל קדרון
דו"ח פעילות לאונסקו 2010-2011
תוכנית אב לשיקום ופיתוח נחל באר שבע
יצירת מרחב ירוק רציף באגן נחל ירקון, באתר (שם האתר)
על תחרות קמפוס למדעי הים במכמורת מרכז אקדמי רופין, באתר (גלובס)
על קו הרקיע של ירושלים, באתר (גלובס)

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

This article "אריה רחמימוב" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אריה רחמימוב. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.