אריה קוץ
אריה קוץ (Arie Kutz) נולד ב-9 למרץ 1953 בישראל, אדריכל ומתכנן ערים, יו״ר האגודה לידידות ישראל-יפן.[1] זכה בשנת 2016 ב"עיטור מסדר השמש העולה", מטעם קיסר יפן "על תרומתו לקידום היחסים וההבנה ההדדית בין יפן וישראל".[2] באותה שנה (2016), נבחר על ידי מגזין ״בניין דיור״, כאחד מ-30 פורצי הדרך באדריכלות הישראלית.[3] בנוסף, בחר המגזין (״בניין דיור״) במשרד האדריכלים ״ניר-קוץ אדריכלים״, כאחד מתוך 100 האדריכלים המשפיעים בעשור האחרון במציאות הישראלית.[4] חשוב לציין כי משרדם נחשב אחד ממשרדי האדריכלים החשובים בארץ.[5]
אריה קוץ הוא אחד האדריכלים הראשונים, אשר שילב בעבודותיו את הצמחייה במבנים, מתוך אמונה שזה פתרון להרחבה והגדלת הנוף הירוק, אשר ישמש חלק מהיעילות הסביבתית והכלכלית של הבניין.[6]
קורות חיים ולימודים[עריכה]
קוץ למד בבית הספר היסודי ״המרכז״, ותיכון עירוני ״אוהל שם״ ברמת גן. לאחר השירות הצבאי, המשיך ללמוד בטכניון וסיים בשנת 1979 תואר ראשון באדריכלות (B.Sc), במקצוע - אדריכל ובונה ערים. בשנים 1984-1981, שהה ביפן במסגרת מלגת לימודים לתואר שני, שקיבל ממשרד החינוך היפני. הוא למד לתואר השני במכון הטכנולוגי של טוקיו (Tokyo Institute of Technology. M.Sc), במחלקה להיסטוריה של האדריכלות היפנית, בהנחיית פרופסור היראי קיושי (שימור מבנים ושיקום עירוני) ובהנחיית פרופסור קאזואו שינוהרה (אדריכלות מבנים). נושא התזה שלו:
The Approach - way to the Japanese Traditional House - a case study in time conscious architecture.
אריה קוץ נשוי לאדריכלית רָנִּי ניר.
קריירה[עריכה]
בתחילת דרכו המקצועית (1981-1975; 1988 - 1984), עבד במשרד האדריכלים "יסקי ושות'-אדריכלים" על פרויקטים שונים. הפרויקט האחרון שלו במסגרת זו, היה תכנון מרכז קניות "קניון השרון" בנתניה, מִשְׁלָב התכנון הרעיוני ועד לגמר איכלוס הקניון; עם סיום עבודתו במשרד זה, (שנת 1988), החליטו אשתו האדריכלית רָנִּי ניר והוא לצאת לדרך עצמאית, והקימו את משרד האדריכלים ניר – קוץ אדריכלים בע"מ;[7] בשנת 1991, נבחר לשמש כחבר צוות תכנון מרכז תל אביב , תפקיד שכיהן בו כשש שנים (1997-1991);[8] לאחר שסיים את עבודתו בעיריית תל אביב, בשנת 1997, הקים את חברת תא מתכננים בע"מ (חברה לתכנון עירוני), ובשנת 1999, הקים יחד עם אדריכלי הנוף פול פרידברג (Paul Friedberg) ודורית שחר את "סטודיו אדריכלות נוף בע"מ". מספר שנים לאחר מכן (2003), מונה ראש צוות התוכנית להתחדשות וציפוף מרכז ירושלים.[9] בין שאר תפקידיו, הכין תוכנית אב לשכונת מאה שערים, שיקום מרכז שפרעם ועוד.
לאור החלטת הממשלה לפנות את בסיסי צה״ל ממרכז הארץ, (שלישות, צריפין וכו׳), ולהעתיקם לנגב,[10] ערך אריה קוץ בשנת 2013, את התוכנית לבניית מגדלי מגורים בני 47-33 קומות. מגדלי המגורים, יוקמו לאחר פינוי הבסיס (בסיס ״מחנה גנים״ - בסיס ״השלישות״- מחנה ״מקלף״) ברמת גן, כמו כן, יוקם פארק רחב היקף על השטח שיפונה ויועבר לעיריית רמת גן. מתחמי המגורים יועברו למינהל מקרקעי ישראל לשיווק;[11][12] פעילותו המקצועית, המקיפה את כל תחומי מקצוע האדריכלות, תכנון הערים ותכנון הנוף, הובילו אותו בשנת 2015, למינוי כראש צוות שדרוג אזור תעשייה רמת החייל עבור עיריית תל אביב,[13] בתפקיד זה כיהן במשך שלוש שנים (2018-2915); באותה שנה (2015), הוא משמש גם חבר צוות תכנון מתאר למועצה המקומית שוהם, בתפקיד יועץ הנוף.[14]
לאחד השיאים החשובים במאמציו לשלב צמחייה בבניינים, הגיע עם הזכייה בתחרות לתכנון אגף חדש לחברת ״צ'קפוינט״, בשנת 2011. בשנת 2018 הסתיימה הקמתו של האגף החדש ובו קירות ענק מחופי צמחייה.
אריה קוץ מלמד שנים רבות בחוג ללימודי מזרח אסיה, באוניברסיטת תל אביב.
סגנון[עריכה]
בעבודותיו באדריכלות בניין או באדריכלות נוף, קיימת השפעה מהתרבות היפנית. תרבות שצילם, תיעד והפנים במשך שנים רבות. הוא למד את השפה היפנית ויודע אותה על בורייה, הוא מכיר ויודע את קוד ההתנהגות היפנית, אותו למד בדקדקנות בשהייתו בארץ השמש העולה. עולמו הפנימי הוא הגישה האסתטית היפנית, היחס לחומרים הפשוטים, לטבע.[15]
לדבריו, כבר במאה ה-16, החלו היפנים להעריך ולכבד את הבית הפשוט, העשוי עץ, נייר ומחצלות הקש (הטטאמי), לעומת האדריכלות והעיצוב המונומנטלית, הבנויים מחומרים שהם פחות אורגניים אך חסינים ועמידים יותר, שירשו מהתרבות הסינית. היפנים שינו את התרבות הסינית ושיכללו אותה. בתקופה זו עוצבה האדריכלות היפנית, אדריכלות הטעונה משמעויות ושימוש בהפכים ומצטיינת באיפוק. קוץ טוען כי ה"עיצוב יפני" היה תמיד הרבה יותר מורכב, מגוון ורב פנים.[15]
אחד האלמנטים המופיעים תכופות בעבודותיו, הוא האלכסון, המאופיין גם אצל היפנים, לדבריו, האלכסון נמצא בתוכו בנשמתו. לדוגמה, שבילי הגן היפני אשר תמיד יהיו אלכסוניים, בזיגזג. לעומת הגישה המערבית המסורתית שבין נקודה לנקודה יחבר קו ישר אחד,[15]
דוגמה לכך היא עבודותיו המשלבות בין הישן לחדש, כמו בניין הבנק הבנלאומי בתל אביב אשר תוכנן על ידי משרד האדריכלים האמריקאי Pei-Cobb-Freed יחד עם משרדו של אריה קוץ, ושילב שני בניינים לשימור - בית ועד הקהילה ובית רבקה
גרינוולד.[8] בבניין הבנק הבנלאומי הראשון, אפשר להבחין באלכסון, כפי שמשתמע מדבריו, כי מתחו קו אלכסוני מהפינה הצפון מזרחית של בית ועד הקהילה לפינה הדרום מערבית של בית לוין, המשולש לדבריו, יצר את הרעיון העיצובי של המגדל כמערכת של מנסרות משולשות.[8] או חזית הבניין של תיאטרון הבובות בעיר חולון.
אריה קוץ נחשב כאוטוריטה בתחום הבנייה הירוקה. הוא מסביר, שהאדם צריך להתאים את עצמו לסביבתו וכך ליצור מרקם אקלים נכון שהתוצאה תהיה מההתחלה, תכנון בניין ובנייתו עם מרקם אקלים נוח, בניין המתאים לסביבה. זה לדעתו הדבר הבולט ביותר או החשוב ביותר. קוץ מסביר זאת בכך, שהקידמה היא המפריעה לנו. האדריכלות ידעה לתת פתרונות נהדרים ליצירת מרקם אקלים ותכנון ירוק, אולם מערכות מיזוג האוויר גרמו להפרת האיזון הנכון. הוא אינו מתנגד להפעלת מיזוג האוויר, אולם יש להפעיל אותו במינון נכון. הוא ממשיך וטוען שלאורך ההיסטוריה, נבנה הבית המסורתי תמיד על פי חוקים ירוקים, הייתה הסתמכות על האמצעים שהיו בסביבה. בשנות ה-20 וה-30 בנו כולם באופן ירוק, השתמשו בחומרים זמינים באותו המקום שבנו את הבית. אלא שהטכנולוגיה המתקדמת הביאה לכך שהאדריכלים איבדו את הידע הבסיסי והחשוב - השימוש בחומרים הזמינים, החומרים הפשוטים, המגיעים מהטבע הקרוב, התאמת לכיוון שבו יהיה אורור טבעי. היום, כאשר חם לך אתה מדליק מיד מזגן. הוא אינו מתנגד להפעלת המיזוג אולם במינונים נכונים.[16]
דוגמה נוספת להשפעת הסגנון היפני על עיצוב ותכנון עבודתו של קוץ. הוא בית משפחת סלע, המשלב סגנון יפני ומקומי. אריה קוץ יחד עם בעל הבית שאף הוא מושפע מהסגנון היפני, השתמשו בכלים ובשיטות עבודה מסורתיות (המשפחה נסתה למצוא סוג של עץ עבור הדלתות והחלונות,שיהיה דומה בתכונותיו לסוג העץ הגדל ביפן), הן בפרטים והן במתווה הכללי, ונתנו להם פרשנויות מקומיות במתווה הכללי של הבנייה.[17]רעפי העץ על גג המבנה משולבים ברעפים מקומיים של חברת אקרשטיין, הפטיו מעוצב בסגנון גן זן, המסדרון משמש כמרפסת הקפית כמו בבית יפני.[17]
הפיכת מרפסת או גג לגן ירוק, המשרים שלווה ואופי שקט ומיוחד טמונה בתכנון נכון.[18] דוגמה לכך היא מרפסת הגג של חברת התרופות רוש פרצמטיקה.
אריה קוץ סבור כי כל אחד אוהב את הצבע הירוק במרחב הציבורי והפרטי, לא צריך קמפיין בשביל לגלות שאנשים מטפחים גינות. אפילו בשכונות מצוקה אתה רואה עציצים ליד הבתים. גם יזמים וגם דיירים מטפחים גינות.[6]
פרסים ועיטורים[עריכה]
· פרויקט גינת השרון (גן החשמל). הפרויקט קיבל שבחים רבים, והחזיר את השכונה למקומה בראש רשימת היעדים המבוקשים (2000).[19]
• עיצוב מרכז הבקרה למטרופולין תל אביב. פרויקט אשר זכה במקום ראשון, בתחרות לתכנון מרכז בקרת תנועה מטרופולינית בתל-אביב, (2010).[4]
· בניין מגדל הבינלאומי - של הבנק הבינלאומי הראשון, שבו שוכנים משרדי הנהלת הבנק, זכה בקטגוריות מבנה המשרדים
ומבנה לשימור.[20] פרס שנחשב כאחד מפרסי הנדל״ן החשובים בישראל, ומכונה "האוסקר של ענף הבנייה". והוא יוזמה של התאחדות הקבלנים, בנק מזרחי טפחות והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל (2011). שנה לאחר מכן, פרסם ה- The International Architecture Award by Chicago Athenaeum & European Canter, כי המשרד בבעלותו של אריה קוץ - ״ניר קוץ אדריכלים״, נבחר כאחד מחברות העיצוב הטובות בעולם,[21] על סמך תכנון הבניין שתוכנן בשיתוף משרד האדריכלים האמריקאי פיי-קוב-פריד (Pei-Cobb-Freed) ושות'.[22]
• הגג הירוק של בית הספר "אור תורה" בירושלים, תוכנן על ידי סטודיו ״אדריכלות נוף״, נבחר בשנת 2012, לפרויקט השבוע על ידי אתר ״גגות ירוקים״ (Greenroofs.com).[23]
· הקיר הירוק, פרס ראשון בתחרות לתכנון אגף חדש למשרדי חברת ״צ'קפוינט״ בתל אביב, (2013).
• "עיטור שר החוץ היפני", על פעילות תרבותית בגשר שבין ישראל ליפן (2013).[24]
· הפרויקט הטוב ביותר בקטגוריית אדריכלות ועיצוב ב"ועידה הבינלאומית לחדשנות בעיצוב ואדריכלות", (2014).
· פרס ראשון בתחרות לתכנון אגף חדש בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, (2015).
· "פורץ דרך" – 30 פורצי הדרך, אדריכלים ומעצבים בישראל. "למה אריה קוץ? פרץ את הדרך לתרבות המזרח הרחוק, אותה החדיר לאדריכלות המקומית והשכיל לשלב בבתים שלנו את היופי היפני והמשמעויות הנלוות אליו" (2016).[3]
• זכיה ב"עיטור מסדר השמש העולה", מטעם קיסר יפן "על תרומתו לקידום היחסים וההבנה ההדדית בין יפן וישראל", (2016).[2]
תערוכות[עריכה]
מיצב T-Ceremony, תערוכה בגלריה ״פריסקופ״, גלריה לעיצוב מודרני עכשווי. אוצרת התערוכה: שרי פארן (2004);[25] אוצר בתערוכה במוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית, תערוכה שהוצגו בה עבודותיו של האדריכל היפני הנודע טדאו אנדו (Tadao Ando). בתערוכה זו, שיתף אריה קוץ פעולה עם האוצרת ד״ר עתליה קרני (2007);[26] "הנייר סובל הכל" (מיצב: נייר שרטוט שקוף, 100 גרם, על גליל קרטון, דיו מדפסות), תערוכה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, בנושא: ״חומר ללא חומר״, אמנות הנייר בישראל. אוצר: פול ג׳קסון (יוני 2008);[27] משרדו של אריה קוץ ״ניר קוץ אדריכלים״, השתתף בתערוכת העבודות, שהוגשו לתחרות מרכז הבקרה לתחבורה במטרופולין תל אביב, המשרד זכה במקום ראשון;[4] מיצב אומן אורח - אריה קוץ, “גשר של נייר”', המהווה גשר סימלי בין יפן לישראל, הוצג בבית האומנים ע״ש זריצקי בתל אביב, במסגרת התערוכה: ״קיוטו פואטיקה״. המיצב הוא מחווה לתערוכה של הצלמת דרורה שפיץ, אשר נוהגת לבקר פעמים רבות ביפן, מצלמת ותופסת במצלמתה פרטים מאסתטיקת הגנים היפניים. אוצרת התערוכה: אירית לוין 2017);[28][29] ״הקיר הירוק״, באגף החדש של בניין משרדי ההנהלה הראשית של חברת ״צ׳קפוינט״ בתל אביב, נבחר להשתתף בתערוכה בינלאומית בנושא: ״סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים״, במוזיאון תל אביב לאמנות.[7] אוצרת: מאיה ויניצקי (יולי 2019-פברואר 2020);[30] בנוסף, נבחר עיצוב ״הקיר הירוק״ להשתתף בתערוכה בגלריה בבית האדריכל, בנושא: ״שלושים ושלוש אחרי ארבעים״. התערוכה מטעם התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל. אוצרים: אדריכל עמרי איתן, אדריכל טולו אמיתי, אדריכל דנה גורדון (ינואר-פברואר 2020).[31][32]
מאמרים והרצאות נבחרים[עריכה]
הרצאות[עריכה]
אריה קוץ מרצה באירועים רבים ושונים בנושא יפן:
״מוזיאון וילפריד״ ישראל, בקיבוץ הזורע (2012);[33] מוזיאון העיצוב חולון בנושא: ״בנייה מסורתית ביפן ודרכי התמודדות שלה עם רעידות אדמה ואסונות טבע״, ההרצאה ניתנה במסגרת ערב ״מבני נייר״, שהוקדש כולו לעיסוק בנייר בהקשר המקומי שלו בתרבות יפן, על רקע תערוכתו של יוז'י יאממוטו (2012);[34] הרצאות במסגרת ״סדרת דקאן שלישי אקדמי באמנויות: יפן - תרבות חזותית ואדריכלות״, באוניברסיטת תל אביב, בפקולטה לאומנויות ע״ש יולנדה ודוד כץ (2015);[35] הרצאה במסגרת סדרת הרצאות צהרים במכללת שנקר בנושא:״אדריכלות ואופנה ביפן של מאה השנים האחרונות״ אריה קוץ הרצה על הקשר בין שני העולמות בדגש על יפן של מאה השנים האחרונות. (2015);[36] ״זהזהזה״, גלריה לאדריכלות, בסדרת ״שיחות על עיר״, ההרצאה בנושא: ״מה זה עיר?״ (2016);[37] אירוע לכבוד השקת הספר ״קסם בית התה, אדריכלות ביפן ומודרניזם אירופי״, ד״ר עתליה קרני. במסגרת זו הרצה אריה קוץ על הנושא: ״בחללה של אדריכלות יפן״(2019);[38] אנזו, בית קטן לתרבות, הרצאה בנושא: ״הפשטה וצמצום באדריכלות יפן״ במסגרת ״סמינר סוד הצמצום היפני״ (2020).[39]
מאמרים[עריכה]
"מאדו לטוקיו בארבע מאות שנה״, אדריכלות ישראלית;[40] ״בית הריבוע הכחול - פארק תעשייה אפק ראש העין״, עיצוב הבית: רבעון לתרבות עיצוב הבית, (ביזנס דיזיין 4), (2001);[41] ״פארק כהמשך החוויה העירונית (פארק פרס חולון)״, אדריכלות נוף (2004);[42] ״אדריכלות נוף יפנית״, אמנות (2006);[43] ״טוקיו גדולה (ומתוכננת היטב)״, מסע אחר (2013);[44] ״דרך האלים ודרך האדם: עלייה לרגל ביפן - תכנון הדרך״, מותר (2013);[45] ״אדריכלות נוף יפנית״, יפן, חוויה אחרת (2014); [46]אדריכלות בית המגורים ביפן״, יפן, חוויה אחרת (2014);[47]״אורים ותומים״, בנין ודיור (2018);[48] ״גג ירוק בבית ספר אור תורה רמות, ירושלים״, אדריכלות נוף (2019);[49] ״גגות ירוקים וקירות ירוקים״, גן ונוף (2020).[50]
עריכה מקצועית[עריכה]
קורן לאונרד, ״וואבי-סאבי לאמנים, למעצבים, למשוררים ולפילוסופיה״ (שם הספר במקור: ״Wabi-Sabi״), (ספר), הוצאת אסיה, 2013.
פרויקטים ייחודיים[עריכה]
פעילותו המקצועית של אריה קוץ, מקיפה את כל תחומי המקצוע: תכנון ערים, תכנון נוף ועיצוב אורבני, בניני ציבור, מגדלי משרדים ומגורים ואף בתים פרטיים. בין עבודותיו החשובות:
• גינת השרון (גן החשמל) בתל אביב.[19]
• גג ירוק בבית ספר אור תורה, רמות, ירושלים (2010).
• מרכז בקרת התנועה המטרופוליני של תל אביב (2010).[51]
• תכנון בניין מגדל הבנק הבינלאומי הראשון, בשיתוף עם משרד האדריכלים האמריקאי פיי-קוב-פריד (Pei-Cobb-Freed) ושות', (2012).[22] [8]
עיצוב קיר ירוק, לאגף החדש של בניין ההנהלה הראשית, ומרכז הפיתוח של חברת התוכנה הבינלאומית ״צ'קפוינט״ בתל אביב. הקיר, מחבר בין הבניין הישן לבניין החדש וחוסך בהוצאות האנרגיה. זה הבניין הראשון בארץ שיש לו חזית ירוקה.[6]
• אגף חדש לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (זכייה בתחרות), (2016).[52]
• עיצוב מרפסת גג והפיכתה לגן ירוק, בחברת התרופות רוש פרמצבטיקה.[18]
• בניין הנהלת הרבוע הכחול בראש העין.[41]
• פארק פרס בחולון. מטרת הפארק לספק מגוון רחב של פעיליות ייחודיות לקהילה הקרובה והרחוקה, תוך שמירה על סביבה ירוקה.[42]
• עיצוב הקמפוס החדש של בצלאל במגרש הרוסים, בשיתוף סטודיו SANAA (האדריכלים היפנים קאזויו סג'ימה וריו נישיזאווה), (2020).[53]
• פרויקט מתחם האלף באזור הדרומי של העיר ראשון לציון. מתחם המיועד להיות מרכז העסקים מהגדולים בישראל. הפרויקט יכלול כ-5000 יחידות דיור, מרכזים מסחריים, ושטחים ציבוריים פתוחים. שתי חברות זרות מובילות עסקו בתכנון האסטרטגי של המתחם: האחת Arup from GB והשנייה Bechtel from USA, הצלע השלישית בפרויקט היא משרדו של אריה קוץ, ״ניר קוץ אדריכלים״, כאשר אריה קוץ מוביל את הפרויקט כארכיטקט (2020).[54]
גלריה[עריכה]
ראו גם[עריכה]
- מגדל הבנק הבינלאומי
- הקלטת ההרצאה בנושא: ״מה זה עיר?״ (3 מרץ 2016) https://www.youtube.com/watch?v=-T1zBcVThGY
לקריאה נוספת[עריכה]
- גגות ירוקים: מסמך מדיניות להקמה ותחזוקה של גינות על גגות וחזיתות הוכן עבור עירית ירושלים, הכנת הדו״ח: סיטילינק - שירה לוי-בנימיני, שלומית בארי, סטודיו אדריכלות נוף - אריה קוץ, צדף דילמניאן, איכות הסביבה - עידית הוד, ייעוץ משפטי - עו"ד בנג'י היימן, יולי 2008. https://www.jerusalem.muni.il/media/1314/greenroofs-71.pdf
- קורן לאונרד, ״וואבי-סאבי לאמנים, למעצבים, למשוררים ולפילוסופיה״, (ספר), הוצ׳ תל-אביב: אסיה, 2003.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- IJFC האגודה לידידות ישראל-יפן, ולשכת המסחר ישראל יפן. https://ijfscc.wixsite.com/isr-heb
- אתר ניר-קוץ אדריכלים, http://www.nirkotz.com/about_us.php?categoryid=2
- רשימת מאמרים של אריה קוץ באתר מפתח חיפה
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריה קוץ, האגודה לידידות ישראל-יפן
- ↑ 2.0 2.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אסף גולן, שני ישראלים יקבלו את עיטור מסדר השמש העולה מקיסר יפן, NRG, 3 נובמבר 2016
- ↑ 3.0 3.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found., ״30 פורצי הדרך״, אדריכלים ומעצבים ישראלים, בניין ודיור מהדורה מיוחדת, 19 ינואר 2016
- ↑ 4.0 4.1 4.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאה האדריכלים המשפיעים של העשור, בניין ודיור
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיכאל יעקובסון, בצלאל בחר: סטודיו SANAA היפני יבנה את הקמפוס, Xnet, 6 ספטמבר 2011
- ↑ 6.0 6.1 6.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גיא נרדי, האם הגגות והקירות הירוקים הם גחמה או פתרון אמיתי? (עמ' 7-1), גלובס, 26.09.2017
- ↑ 7.0 7.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תמי וינצברג, בצמיחה מתמדת, בית ונוי, 25/12/2019
- ↑ 8.0 8.1 8.2 8.3 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יאיר חסון, גוליבר בין גמדים: איך משלבים מגדל בלב העיר?, ynet, 2 יולי 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גור עופר (עורך), דוד גלור ורז עפרון, חזון לירושלים: תכנית לשיקום ירושלים, בירת-ישראל, עריכה: שלמה ארד (עריכה לשונית), ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, בית חי אלישר, תשס״ט - 2009, מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל מס׳ 121, פרק תכנון מתארי בירושלים, עמ' 258. (בעברית)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מזכירות הממשלה (הממשלה ה- 32, בנימין נתניהו), העתקת מחנות צה"ל לנגב, משרד ראש הממשלה, החלטה מס. 3161, 17 אפריל 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שלומית צור, אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים במחנה גנים ברמת גן: התוכנית, שיזם מינהל מקרקעי ישראל וערך האדריכל אריה קוץ, כוללת הקמת שישה מגדלי מגורים בני 33-47 קומות ו-1,200 דירות בשטח ממוצע של 112 מ"ר, גלובס, 25 פברואר 2013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עומר וולף, פינוי מחנה גנים – רמת גן, אורבנולוגיה - האתר של המעבדה לעיצוב עירוני, בראשת פרופ׳ טלי חתוכה, 17 מאי 2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אמיתי גזית, שטחי המשרדים ברמת החייל יוכפלו למיליון מ"ר, כלכליסט, 26 ספטמבר 2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דני לזר אדריכלים, תכנית מתאר כוללנית לשהם (עמ' 10,2), מועצה מקומית שוהם, מרץ 2015
- ↑ 15.0 15.1 15.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ורדה צ׳ציק, אריה סאן, ירחון את, 4 אוגוסט 2004, עמ' 123-120
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found., בנייה ירוקה, מגזין בניין ודיור, 25 יוני 2018
- ↑ 17.0 17.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דקל גודוביץ, כן יפני לא יפני, בניין ודיור גליון 102, פברואר מרץ 2006, עמ' 121-118
- ↑ 18.0 18.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נעמה צור, גינות גג: גינת הגג שאתם מוכרחים להכיר, בניין ודיור
- ↑ 19.0 19.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מגדל רכבת 16 ישומר בLive TLV של קנדה-ישראל- פרויקטים, קנדה-ישראל ברק רוזן אסי טוכמאיר
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שי פאוזנר, לבייב ואריסון ־ הזוכים הבולטים ב"אוסקר הנדל"ן", כלכליסט, 8 ינואר 2012
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.The Chicago Athenaeum Museum of Architecture and Design The European Centre Architecture Art Design and Urban Studies, [http://www.nirkotz.com/news.php?id=69 NEW INTERNATIONAL ARCHITECTURE 2012 The world's foremost design firms covering six continents include], ניר- קוץ אדריכלים, 2012 (באנגלית)
- ↑ 22.0 22.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הזוכים בפרס הראשון הם: פרויקט הבנק הבינלאומי בשד' רוטשילד בתל אביב. הזוכה בקטגוריה של מבני משרדים וקטגוריה של שימור: משרדי הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד בתל אביב. הקבלן שיכון ובינוי /סולל בונה תשתיות בע"מ המתכנן – משרד אריה קוץ / PEI.COOB,FREED AND PARTNERS, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, 25 אוגוסט 2013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Anjuli Velázquez, This Week in Review, Greenroofs.com, 3 אוגוסט 2012 (באנגלית)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Foreign Minister’s award - עיטור שר החוץ היפני, שגרירות ישראל, טוקיו, יפן, 21 אוקוטובר 2013 (באנגלית)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שרי פארן, T-Ceremony, גלריה פריסקופ, 2004 (באנגלית)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.טדאו אנדו, אדריכל בין מזרח למערב, מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית, פתיחה: שישי, 17.08.07 נעילה: ראשון, 06.01.08
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.paper נייר - תערוכה: חומר ללא חומר, https://catuv.blogspot.com/, 10 יוני 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סמדר שפי, קיוטו פואטיקה מיצב אמן- אריה קוץ, תצלומים דרורה שפיץ, החלון
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד מיכאלי, גשר של נייר - אריה קוץ - מיצב אורח - קיוטו פואטיקה - בית האמנים - תל אביב, כתוב, 6 ינואר 2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, 22/2/20-18/7/2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תערוכת "שלושים ושלוש אחרי ארבעים״, התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, 10.01.2020 - 20.02.2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיה אור, 40 אדריכלים, 33 שנים, שלושה אוצרים, שתי תערוכות, פורטפוליו, 21 ינואר 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."תפיסת החלל היפני", שגרירות יפן בישראל, 16 נובמבר 2012
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בעקבות ערב "מבני נייר", מוזיאון העיצוב חולון, 11 אוקטובר 2012
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סדרת דקאן שלישי אקדמי באמנויות: יפן - תרבות חזותית ואדריכלות, הפקולטה לאומניות ע״ש יולנדה ודוד כץ, אוניברסיטת תל אביב, 10/3/2015-16/6/2015
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.המגזין, חדשות, אדריכלות ואופנה ביפן של מאה השנים האחרונות, מוזיאון העיצוב חולון, 27 דצמבר 2015
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נחום כהן מארח את אריה קוץ, ״זהזהזה״ גלריה לאדריכלות, 3 מרץ 2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אירוע השקת הספר "קסם בית התה, אדריכלות ביפן ומודרניזם אירופי", מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, 31 יולי 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הפשטה וצמצום באדריכלות יפן, 30 יוני 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריה קוץ, מאדו לטוקיו בארבע מאות שנה, ירחון אדריכלות ישראלית 32, 1998
- ↑ 41.0 41.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריה קוץ, ריבוע כחול, עצוב הבית: רבעון לתרבות עצוב הבית (ביזנס דיזיין) מגזין מס׳ 4, 2001, עמ' 48
- ↑ 42.0 42.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קוץ אריה, פארק כהמשך החוויה העירונית (פארק פרס חולון), אדריכלות נוף 16, 2004, עמ' 17-15
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריה קוץ, אדריכלות נוף יפנית, ספטמבר 2006
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קוץ אריה, טוקיו גדולה ומתוכננת היטב, מסע אחר 256, 2013, עמ' 59-54
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קוץ אריה, דרך האלים ודרך האדם: עלייה לרגל ביפן - תכנון הדרך, מותר 20-19, 2012, עמ' 52-45
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריה קוץ, אדריכלות נוף יפנית, יפן, חוויה אחרת, דצמבר 2014
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריה קוץ, אדריכלות בית המגורים ביפן, יפן - חוויה אחרת, דצמבר 2014
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריה קוץ, אורים ותומים, בנין ודיור, 25 יוני 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריה קוץ, גג ירוק בבית ספר אור תורה רמות, ירושלים (עמ' 12), אדריכלות נוף, גליון 72, ספטמבר 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריה קוץ, גגות ירוקים קירות ירוקים, גן ונוף, ינואר- פברואר 2020, עמ' 17-14
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריאל רוזנברג, החל תכנון מרכז הבקרה המטרופוליטני בתוך פארק רכבת סבידור, גלובס, 10 מאי 2009
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נעמה ריבה, הוכרעו שתי תחרויות מתוך שבע לתכנון מבנים באוניברסיטת ת"א, הארץ, 9 דצמבר 2015
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יונתן קנטי, הקמפוס החדש של בצלאל: תשובה להשתלטות החרדית על ירושלים?, וואלה, 16 ביוני 2013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.1000 Center, https://www.margolin-bros.com/en/ (באנגלית)
2020 05 קטגוריה:ילידי 1953 קטגוריה:בוגרי בית הספר אהל שם קטגוריה:בוגרי הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל קטגוריה:אדריכלים קטגוריה:מסדר השמש העולה קטגוריה:יפן: אותות ועיטורים אזרחיים
This article "אריה קוץ" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אריה קוץ. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
