אקלים של ניו זילנד

סוגי האקלים לפי שיטת קופן בניו זילנד

האקלים של ניו זילנד מגוון נוכח הנוף המגוון של המדינה. מרבית אזורי ניו זילנד שייכים לאזור הממוזג עם האקלים הימי (על פי סיווג האקלים של קופן: Cfb) המאופיין בארבע עונות שונות. הגורמים העיקריים המשפיעים על האקלים הם האוקיינוס השקט וקו הרוחב, אם כי רכסי ההרים יכולים לגרום לשינויי אקלים משמעותיים במיקומים קרובים כדי עשרות קילומטרים זה מזה. התנאים משתנים מאוד, החל מאזורים גשומים ביותר בחוף המערבי של האי הדרומי לכמעט צחיחים במרכז אוטאגו (Central Otago, אנ') וסובטרופיים בנורת'לנד (Northland Peninsula, אנ').

מזג אוויר

השירות המטאורולוגי של ניו זילנד (MetService, אנ'), שהוקם כחברה ממשלתית בשנת 1992, מוציא תחזיות מזג אוויר ואזהרות מזג אוויר רשמיות.

גשם

מרבית הערים מקבלות בין 620 מילימטרים של גשם (דוגמת קרייסטצ'רץ' ) ל 1,317 מ"מ (ב Whangarei, אנ') מדי שנה. גשמים נפוצים לרוב בצורה שווה לאורך השנה ברוב אזורי הארץ, במיוחד באי הדרומי. באזורים הצפוניים והמזרחיים של המדינה, כולל אוקלנד, קרייסטצ'רץ ' וולינגטון, חווים לרוב חורפים קלים, המתאים לאקלים ים תיכוני. ניתן למצוא תנאים מקסימליים של קיץ וסתיו במקומות הקרובים יותר לדרום-מערב, כמו אינברקרגיל ומילפורד סאונד.

כמות הגשם שמקבל מקום מסויים תלויה מאוד בטופוגרפיה. באלפים הדרומיים, הרמה הוולקנית של האי הצפוני (North Island Volcanic Plateau, אנ') וברכסים שמסביב, יכולים להיווצר הבדלים גדולים בכמות הגשמים במקומות המרוחקים כמעט עשרות קילומטרים זה מזה. מילפורד סאונד מקבל מעל 6,700 מילימטר גשמם בשנה בממוצע, בעוד שבאלכסנדרה (Alexandra, אנ'), המצויה במרחק של בערך 100 ק"מ משם במרכז אוטגו יורדים רק מעט יותר מ 300 מ"מ גשם מדי שנה, מה שמקנה לו אקלים אוקיאני/ צחיח למחצה. אוויר עמוס באדי מים מהאוקייאנוס נדחק ממערב כתגובה לסיבוב כדור הארץ. מזג אוויר זה מופץ מהים הדרומי, במידה רבה ללא פגיעה מהיבשה, עד שהוא מגיע לאלפים הדרומיים. הרוח המערבית הלחה נאלצת לעבור מעל ההרים, בגובה רב יותר, נוכח הקרירות, המים מתעבים ונופלים כשלג או גשם. גשם אורוגרפי זה מסביר את ההבדל העצום בתנאים בין המערב הגשום למזרח האי של האי הדרומי.

שלג

קו מידלנד שמיכה בשלג כבד

שלג יורד הן באי הדרומי, והן באזורים גבוהים יותר באי הצפוני. שלג בגובה פני הים באי הצפוני הוא נדיר. שלג שכיח יותר בפנים הארץ בשני האיים הראשיים, אם כי שלג בגובה פני הים מופיע בממוצע פעם או פעמיים בשנה באי הדרומי המרכזי והדרומי.

טֶמפֶּרָטוּרָה

כמו באיים רבים בעולם, השפעת האוקיינוס מצמצמת מצבי קיצון בטמפרטורות של אזורי החוף. טווחי הטמפרטורה הגדולים יותר נמצאים בחלק הפנימי של אזורי קנטרברי ואוטגו, ובמיוחד מרכז אוטגו. במרכז אוטגו ובאגן מקנזי (Mackenzie Basin, אנ') של קנטרברי היבשתית, האקלים הם הקרובים ביותר לאקלים יבשתי במדינה, והאזור בדרך כלל יבש יותר (בין השאר בגלל רוחות הפן), ופחות שונה מהאוקיינוס. אזורים אלה יכולים לחוות בקיץ טמפרטורות הנמוכות מ 30 מעלות צלזיוס, ושלג וכפור קשה בחורף, אשר החמיר בקרה בעמקי הנהר ובאגנים.

טמפרטורה ממוצעת שנתית

ממוצע הטמפרטורות השנתיות נע בין 10 מעלות צלזיוס בדרום, ועד 16 מ"צ בצפון. החודש הקר ביותר הוא בדרך כלל יולי, והחודש החם ביותר הוא בדרך כלל ינואר או פברואר. לרוב השינויים בטמפרטורות בין הקיץ לחורף אינם גדולים. דוגמה לכך היא אוקלנד, לה יש מנעד טמפרטורות של 9 מ"צ בלבד בין הטמפרטורה הממוצעת באמצע החורף (14.7), והטמפרטורה ממוצעת באמצע הקיץ (23.7). הפרשי הטמפרטורה לאורך היממה גם הן קטנות יחסית. היוצא מן הכלל לכך הוא אזורים יבשתיים וממזרח לרכסים, עם שינויים יומיים שיכולים להיות מעל 25 מ"צ, והפרשים של עד 14 מ"צ בין הטמפרטורות הממוצעות בקיץ, לזו של החורף. הטמפרטורות יורדות גם בכ0.7 מעלות עם עלייה של כ 100 מטרים בגובה.

ערי הצפון כמו אוקלנד, וונגארי (Whangarei) וטאורנגה חוות טמפרטורה מקסימלית שנתית בין 19 - 20 מ"צ, ואילו הממוצע המינימלי השנתי הוא בסביבות 11 - 12 מ"צ. לערים המזרחיות באי הצפוני, דוגמת גיסבורן, נאפייר והייסטינגס יש טמפ' מקסימום שנתית ממוצעת הנעה בטווח של 19 - 20 מ"צ, ומנגד המינימום הממוצע השנתי נמוך מעט יותר, ומתמקם בסביבות ה 9 - 10 מ"צ. בשתי הערים הגדולות ביותר באי הדרומי, קרייסטצ'רץ ' ודנידין, הממוצע המקסימלי השנתי הוא 17.3 ו14.6 מ"צ בהתאמה, ומינימום שנתי ממוצע של 7.3, ו7.6 מ"צ בהתאמה.

קַיִץ

הטמפרטורות המרביות היומיות הן בדרך כלל בטווחים של 20 - 30 מ"צ ואף למטה מכך ברוב הארץ. הן גבוהות יותר באזור הצפוני, המזרחי והפנימי של המדינה; הייסטינגס (Hastings, אנ') היא העיר החמה ביותר, עם ממוצע של 25.5 מ"צ, ואחריה גיסבורן עם 24.9, ונפייר (Napier, אנ') עם 24.5 מ"צ. חלקים מזרחיים של האי הדרומי רגישים מאוד לנורווסטר (Nor'west arch, אנ'), רוח פן שעלולה לגרום לטמפרטורות של 30 ואפילו לטמפ' נמוכות מעט מ 40 מ"צ. Rangiora בקנטרברי מחזיקה בשיא הטמפ' המרבי, העומד על 42.4 מ"צ, אשר נמדד בשנת 1973, כאשר בקרייסטצ'רץ' נמדדו 41.6 מ"צ באותה שנה. לאחרונה נמדדה בטימארו (Timaru, אנ') 41.3 מ"צ ב Waitangi Day (היום החאומי של ניו זילנד, אנ') בשנת 2011. עקב רוחות אלה, בערי האי הדרומיות הקרירות יותר כמו דנידין וכריסטצ'רץ' יש טמפרטורות שיא גבוהות יותר בכל הזמנים מאשר במקומות צפוניים יותר כמו וולינגטון, אוקלנד וונגריי.

חוֹרֶף

שלג באוגוסט 2011 בדנידין, אוטגו

בהשוואה לאזורים אחרים בקו רוחב דומה, טמפרטורות החורף בניו זילנד מתונות הרבה יותר, זולת אזורי מרכז אוטגו ואגן מקנזי שהוזכרו לעיל. המקסימום עומד בד"כ על 10 - 15 מ"צ באי הצפוני, ויורד ככל שמתקדמים דרומה או פנימה. האי הדרומי הוא מעט יותר קר, עם טמפרטורות מקסימליות הנעות סביב 7 - 12 מ"צ, אם כי לפעמים הן עשויות להיות נמוכות יותר. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה אי פעם עמדה על 25.6- ב Ranfurly (אנ') אשר באוטגו בשנת 1903, וכן טמפרטורה מעודכנת יותר של 21.6- מ"צ, אשר נמדדה בשנת 1995 ב Ophir (אנ') הסמוכה.

אירועי מזג אוויר קשים

יולי 1863 סופת השלג והשיטפון של שנת 1863 (Blizzard and flood of 1863, אנ') היו סדרה של אסונות טבע רצופים במרכז אוטגו שאי הדרומי. האירועים התרחשו מיולי עד אוגוסט 1863, ובמסגרתם שדות הזהב באוטגו (Otago Gold Rush, אנ') סבלו משילוב של שיטפונות, סופות שלג וסופות שלגים (Blizzards) שגרמו לאובדן חיים כבד בקרב כורי הזהב. לפחות 40 מתו במהלך גשמי יולי ויותר מ -11 בשלגי אוגוסט. מקורות המשתמשים בדיווחים המוקדמים ביותר על אובדן חיים נוטים להפריז מאוד במספרים שמתו.

1–6 בפברואר 1868: הסערה הגדולה של שנת 1868 (Great storm of 1868, אנ'), הייתה סערה אלימה ששטפה חלקים ניכרים בניו זילנד, הרסה 12 ספינות וגרמה להצפות נרחבות. ידוע על כ -40 הרוגים שאבדו ובאותה עת, ונזק של כ- 500,000 עד מיליון ליש"ט. כיום סבורים כי הסופה הייתה ציקלון חוץ-טרופי.

16 באפריל 1897: הסופה של 1897 (Storm of 1897, אנ') הייתה סערה קשה שפקדה את האי הצפוני, מחלקו התחתון למרכזו ב- 16 באפריל 1897. זה גרם לספינה זולייקה לעלות על שרטון ליד קייפ פליסר (Cape Palliser), שגרר אובדן של 12 אנשים, ושיטפונות קשים. בקלייב (Clive) השיטפון גרם לאובדן של 12 איש נוספים, ואדם אחד טבע ליד קפיטי (Kapiti). היו 6 דיווחים לא מאושרים נוספים על טביעה, שהביאו את אובדן החיים הכולל הקשור ישירות לאירוע הסערה ל 25 עד 31 בני אדם. בהתבסס על תיאורי הסערה, במיוחד זה של קפטן מרטן מוואיאפו (Captain Marten of the Waiapu), יתכן שמדובר בציקלון חוץ-טרופי.

2 בפברואר 1936: הציקלון של 1936 (1936 New Zealand cyclone, אנ') היה לסופה הקשה ביותר במאה ה -20 בניו זילנד.

מפת מסלולים של ציקלון ג'יזל

10 באפריל 1968: הציקלון ג'יזל (TEV Wahine , אנ') גרם למשבי שיא של במהירות של כ 270 קמ"ש ליד הבירה וולינגטון, לאחר שהתנגש בסערה אנטארקטית הנעה צפונה. ג'יזל הובילה לטביעת המעבורת הבין-ארצית TEV וואהין, ואובדן 53 אנשים. הנזק הכולל שנגרם על ידי הסערה נאמד בכ 14 מיליון דולר.

20 בדצמבר 1976: גשם כבד גרם לשיטפונות נרחבים ולמפולות בעיר וולינגטון ובעמק האט (Hutt Valley, אנ'). נהר האט (Hutt River, אנ') פרץ את נקודות העצירה שלו ^{[דרוש מקור]} ועובדים בפטון (Petone, אנ') מצאו מקלט על גגות המפעל, בעוד שמסלולי הרכבות בין העיר וולינגטון להוט הושעו, למרות אלפי נוסעים המשתמשים בהם לנסיעה. גשמים הרסו בתים, ונער נהרג מפגיעת קיר מתמוטט באולם בקרופטון דאונס (Crofton Downs, אנ'). יותר מ -350  מ"מ גשם ירד ב 24 שעות.

6-10 במרץ 1988: ניו זילנד נפגעת מציקלון טרופי אחת לשמונה עד תשע שנים. ציקלון בולה (Cyclone Bola, אנ') היה אחד הציקלונים היקרים בהיסטוריה של ניו זילנד, וגרם נזק חמור כציקלון חוץ-טרופי כאשר עבר ליד הארץ.

4 באוקטובר 1997 : יותר מ -60 בתים הוצפו ותושבים באזורים של Lower Hutt (אנ') פונו במהלך גשמים. שני בני אדם מתו, ומפולות בודדות סגרו כמה כבישים בוולינגטון, וכן חלקים מכביש 1 (State Highway 1, אנ').

26 ביוני 1998: סופת רעמים קשה פגעה בקרורי (Karori, אנ') וקלבורן (Kelburn, אנ'), כאשר הגשם שבר את כל השיאים הקודמים וירד בקצב נדיר, המשוער כמתקיים אחת ליותר מ 200 שנים. הגשמים בקלבורן הסתכמו ב 69.5   מ"מ בין השעות 19:35 - 21:10..

13–27 באוקטובר 1998: סערה עוצמתית מכיוון צפון-מערב נשבה ברחבי האי הצפוני התחתון. ב- 18 באוקטובר משבי רוח במהירות של 183 קמ"ש נמדדו ב Castlepoint (אנ'). הרוחות הקשות ביותר התרחשו ביומיים שלאחר מכן, אז משב רוח במהירות של 215 קמ"ש תועד בחווה ב Wairarapa (אנ'). משאית התהפכה, ספינות נקרעו ממעגניהן בוולינגטון, וכמה בתים איבדו את גגותיהם.

10 בינואר 2002: סופות רעמים מעל וולינגטון הביאו לגשמים סוערים, בערך 40 מ"מ של גשם ירדו בתוך 30 דקות, והביאו לשיטפונות במרכז העיר. סופות דומות, חלקן עם ברד ושיטפונות על פני השטח התרחשו גם בוונגאנואי (Whanganui, אנ'), במנאוואטו (Manawatu, אנ'), בחלק המרכזי והמזרחי של האי הצפוני, בולר (Buller, אנ') ונלסון. מרווח ההישנות הממוצע של אירוע גשם זה נאמד ביותר מ 100 שנה.

14–16 בפברואר 2004: סופות חג האהבה הותירו מאות אנשים מחוסרי בית, וסחף ומי שיטפונות הציפו שטחים ניכרים בשטחים חקלאיים. נהרות רבים פרצו את גדותיהם, גשרים נפגעו ומשקי חי נסחפו על ידי מי שיטפונות. מצב חירום אזרחי הוכרז בוואנגאנוי, במנאוואטו, וברנגיטיי (Rangitikei, אנ'). כ 500 תושבי האט תחתית פונו בגלל מי שיטפונות, ונוסעים רבים לא הצליחו להיכנס לוולינגטון. האירוע הביא לסערה מהצד הדרומי עם משבים של 230 קמ"ש ברכס Tararua (Tararua Range, אנ'), וגלים בגובה של 11 מטר במיצר קוק .

25 ביולי ו- 14 באוגוסט 2011 סופות השלג בניו זילנד של שנת 2011 (2011 New Zealand snowstorms, אנ'): סופת החורף הקשה הראשונה הביאה את החורף הקר ביותר מזה חמש עשרה שנה. במהלך אוגוסט נפל שלג באופן עקבי עד לגובה פני הים בוולינגטון, לראשונה מאז שנת 1976, ופתיתי שלג אף נפלו לזמן קצר באוקלנד, לראשונה זה 80 שנים.

20–21 ביוני 2013 סופת ניו זילנד (אנ'): מערכת טרופית קיצונית זו הורגשה לראשונה באי הדרומי עם שלג כבד ב 18 וב 19 ביוני. בסוף יום ה 20 ביוני, הסערה נדדה בכיוון צפון-מזרח לאי הצפוני, והביאה רוחות חזקות מאוד עד תחילת ה 23 ביוני. בתי הספר בוטלו ביום הקצר ביותר של השנה (21 ביוני), בגלל נזק עצום.

סטָטִיסטִיקָה

לפי אזור

מקום	ממוצע ינואר (° C)	ממוצע יולי (° C)	גשמים שנתיים (מ"מ)
קייטאה	19.5	12.1	1351
וונגארי	19.9	11.6	1304
אוקלנד	19.1	10.9	1212
טאורנגה	19.4	10.2	1181
המילטון	18.4	8.9	1108
רוטורואה	17.7	7.8	1342
גיסבורן	19.2	9.7	996
טאופו	17.0	6.5	960
פלימות 'החדשה	17.8	9.5	1386
נאפייר	19.5	9.4	785
וואנגאנוי	18.3	9.5	918
פלמרסטון צפון	17.8	8.6	917
מאסטרטון	18.1	7.6	928
וולינגטון	16.9	8.9	1207
נלסון	17.8	7.2	960
בלנהיים	18.0	7.0	711
ווסטפורט	16.3	8.7	2121
קאיקורה	16.4	8.1	710
הוקיטיקה	15.6	7.4	2901
קרייסטצ'רץ '	17.5	6.6	618
הר קוק	14.7	2.2	4485
אגם Tekapo	15.2	1.4	592
טימארו	15.9	5.0	548
מילפורד סאונד	14.7	5.3	6715
קווינסטאון	15.8	3.0	749
אלכסנדרה	18.0	2.9	359
מנפור	14.7	3.8	1129
דנידין	15.3	6.6	738
אינברקרגיל	14.2	5.3	1149
איי צ'את'ם	14.9	8.2	911

שיאים

תקליט	מדידה	מקום	תַאֲרִיך
הטמפרטורה הגבוהה ביותר	42.4 מ"צ	רנגיורה, קנטרברי	7 בפברואר 1973
הטמפרטורה הנמוכה ביותר	25.6-	רנפורלי, אוטגו	17 ביולי 1903
הכי הרבה גשם שעה	134 מ"מ	נהר קרופ, החוף המערבי	8 בינואר 2004
גשמים הגבוהים ביותר מזה 24 שעות		נהר קרופ, החוף המערבי	27–28 בדצמבר 1989
הגשמים הגבוהים ביותר בשנה קלנדרית		נהר קרופ, החוף המערבי	1998
הגשמים הנמוכים ביותר בשנה קלנדרית		אלכסנדרה, אוטגו	1964
משב רוח גבוה ביותר		הר ג'ון, קנטרברי	18 באפריל 1970
אור השמש הגבוה ביותר בחודש	356 שעות	ניו פלימות ', טרנאקי	ינואר 2015
השמש הגבוהה ביותר בשנה קלנדרית	2840 שעות	ריצ'מונד, טסמן	2016
אור השמש הנמוך ביותר בחודש	27 שעות	טאומארונוי	יוני 2002
אור השמש הנמוך ביותר בשנה קלנדרית	1333 שעות	אינברקרגיל	1983

אקלים היסטורי

איסוף נתונים לקביעת האקלים הניו זילנדי החל בסוף המאה ה -19, אם כי חוקרים אירופיים ערכו תצפיות תקפות על מדדי אקלים כמו קרחונים ומורנות בתחילת המאה ההיא. המחקר המדעי של האקלים המוקדם בניו זילנד הוא די חדש ומתמשך. זה הסדיר חלק מהוויכוחים בנוגע לקשרים בין עידן הקרח הקטנה (LIA) בחצי הכדור הצפוני לאקלים בניו זילנד בעת ובעונה אחת. העובדות העיקריות להתגלות הן כי ניו זילנד אמנם חוותה אקלים קריר יותר, אך במועד מאוחר מעט יותר מאשר בחצי הכדור הצפוני . תחילת האקלים הקריר הייתה בערך 1450 ונמשכה עד 1850. האינדיקציות הן כי הטמפרטורות היו בטווח של 1.5-2.0 מעלות צלזיוס נמוך מהנוכחות במהלך ה- LIA בניו זילנד. מאז שנת 2000 חקירות מדעיות שונות בחנו את התנהגות הקרחונים ביחס לאקלים ומצאו כי הם מדדים מצוינים לטמפרטורות, במיוחד בקיץ. עדויות קרחוניות לאקלים מתאימות לראיות לשינויים בגידול טבעת העץ ובמחקרים על דגימות משקעי ליבת קרח ואוקיאנוס המצביעים על סוגי המיקרואורגניזמים (חלקם פורחים בטמפרטורות חמות, אחרים בטמפרטורות קרירות יותר) ויחסי פחמן דו חמצני היסטוריים.

עדויות מצאו כי האקלים הושפע בצורה חזקה יותר מההשפעה של מסות אוויר טרופיות בתקופות חמות ומאסות אוויר קוטביות בתקופות קרירות. מחקרים אחרונים (2010) של אוניברסיטת ויקטוריה הראו כי האקלים האזורי שנפגע ביותר היה באוטגו ובדרום סאותלנד . השפעת הטמפרטורה הדומיננטית כאן הייתה החום היחסי של הים מדרום לניו זילנד בתקופת החמה מימי הביניים (MWP). משנת 1350 בערך אזור זה היה חם יותר, אך אז התקרר במהירות יחסית משנת 1450. לקירור זה אולי הייתה השפעה משמעותית על האוכלוסייה באזורים אלה. מהתיעוד ההיסטורי המצומצם עולה כי משנת 1450 עברה אוכלוסיית ניו זילנד שינוי תרבותי משמעותי שעשוי להיות קשור לקירור האקלים ושינויים דרמטיים באספקת המזון.

שינוי אקלים

שינויי אקלים בניו זילנד מתייחסים לשינויים היסטוריים באקלים של תרומת ניו זילנד וניו זילנד ותגובתם להתחממות כדור הארץ. [16] [17] בשנת 2014 תרמה ניו זילנד 0.17% לכלל פליטת גזי החממה בעולם. עם זאת, על בסיס לנפש, ניו זילנד היא פולטת משמעותית - התורמת הגבוהה ביותר בעולם בעולם והחמישית בגובהה ביותר ב- OECD. [18]

פליטת גזי החממה של ניו זילנד נמצאת בעלייה ולא בירידה. בין השנים 1990 ל -2017, הפליטה הגולמית של ניו זילנד (לא כולל סילוק מהשימוש בקרקעות וייעור) עלתה ב -23.1%. כאשר לוקחים בחשבון את צריכת הפחמן הדו-חמצני ביערות (קיבול), פליטת הרשת (כולל סילוק מהשימוש בקרקע וייעור) עלתה גם כן - ב -64.9% מאז 1990. [19] [20]

החברה האזרחית וממשלת ניו זילנד מגיבים לשינויים באקלים במגוון דרכים. זה כולל השתתפות באמנות בינלאומיות ובדיונים חברתיים ופוליטיים הקשורים לשינויי אקלים. בניו זילנד קיימת תוכנית מסחר בפליטות והחל מ -1 ביולי 2010, על האנרגיה והדלק המאובנים הנוזלים וכמה מגזרי תעשייה יש חובות לדווח על פליטות ולקבל יחידות פליטה ולכניעה (אשראי פחמן). במאי 2019, בתגובה להתחייבויות שהתחייבו בפריס בשנת 2016, הציגה הממשלה את הצעת החוק לתיקון תגובת שינויי האקלים (אפס פחמן). [21] [22]

לקריאה נוספת

• מועצת הביטוח של ניו זילנד: עלות אירועי אסון בניו זילנד

קישורים חיצוניים

• MetService (השירות המטאורולוגי של ניו זילנד), סוכנות ממשלתית המספקת את נתוני מזג האוויר העיקריים
• MetVUW - שירות מזג אוויר ואקלים המופעל על ידי אוניברסיטת ויקטוריה
  • MetVUW - חיזוי
• NIWA - מרכז האקלים הלאומי
• מזג אוויר NZ - פורום מזג אוויר מבוסס ניו זילנד
  • רשת מזג האוויר של ניו זילנד (NZWN) - מפת מזג אוויר חיה של תחנות מזג אוויר ברחבי ניו זילנד
• רשימת תחנות מזג אוויר פרטיות
• מזג אוויר ועונות בניו זילנד

This article "אקלים של ניו זילנד" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• אקלים של ניו זילנד in English