אקבאל ברכה
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. אִקְבָּאל בָּרָכָּה (נולדה באפריל 1942) היא סופרת, מחזאית, עיתונאית ופעילת זכויות נשים במצרים. היא מילאה מעל שני עשורים את תפקיד העורכת הראשית של אחד מן המגזינים הפופולריים ביותר לנשים בשפה הערבית- מגזין "חואא" (בערבית: حواء). ספריה עוסקים רבות בסוגיית מעמד האישה באסלאם ובחברה הערבית והיא ידועה בעשייתה למען זכויות נשים.
בשנת 2004 זכתה ברכה בפרס המדינה המצרית למצוינות, ובשנת 2007 זכתה בפרס Oxfam Novib/PEN לחופש הביטוי.
| תוכן עניינים |
|---|
חיים אישיים והשכלה[עריכה]
ברכה נולדה באפריל 1942 בקהיר שבמצרים, בשם אקבאל עבד אל־חמיד מצטפא מחמד ברכה (בערבית: إقبال عبد الحميد مصطفى محمد بركة).[1] משפחתה השתייכה למעמד הביניים הליברלי, והתגוררה בשכונת אל-ט'אהר (בערבית: الظاهر) בקהיר. מגיל צעיר אביה של ברכה עודד אותה לרכוש השכלה ולהצטיין בלימודים.[2]
ברכה סיימה לימודי תואר ראשון בשפה וספרות אנגלית באוניברסיטת אלכסנדריה בשנת 1962. כשנתיים לאחר מכן, בשנת 1964, ברכה קיבלה דיפלומה בדרמה מאוניברסיטה זו. בשנת 1979 היא סיימה לימודי תואר ראשון נוסף בשפה וספרות ערבית באוניברסיטת קהיר.[2][3]
קריירה[עריכה]
לאחר שהשלימה את לימודיה באוניברסיטת אלכסנדריה, ברכה החל לעבוד ביחסי ציבור עבור חברת "פיליפס" (Royal Philips Electorincs). לאחר מכן עבדה כמתורגמנית סימולטנית, ובהמשך עברה לכווית, שם עבדה כמורה לאנגלית.[1]
קריירה עיתונאית[עריכה]
עם שובה למצרים, ברכה החלה את הקריירה שלה כעיתונאית ברדיו בשפה האנגלית. לאחר מכן עבדה כעורכת המגזין "צבאח אל־ח'יר" (בערבית: صباح الخير).[1] בשנת 1993, היא מונתה לעורכת הראשית של מגזין הנשים "חואא". מטרתה הייתה להפוך את המגזין השמרני, שבעבר התמקד בשאלה איך להיות עקרת בית טובה- לאסופה של מאמרים על פוליטיקה, זכויות אדם, ונשים משפיעות.[4] כפי שציינה מאוחר יותר בראיון עם אליזבת' וורנוק פרנה (Elizabeth Warnock Fernea) שפורסם בספר "In Search of Islamic Feminism" משנת 2010: "הנחת המוצא שלי היא שנשים אינן פשוט כלים בידי מעצבי אופנה ומניקוריסטיים, שלנשים יש שאיפות ודאגות אמיתיות ורציניות שעלינו להתמודד עמן".[5] היא השתמשה בטור שלה במגזין כדי לקרוא באופן עקבי לשוויון מגדרי. ברכה ניהלה את המגזין למעלה מעשרים שנה, עד שנת 2014.[3]
בין היתר, עבדה ברכה גם כעורכת של "רוז אל-יוסף", "סידתי" (בערבית: سيدتي) ומגזינים נוספים. במקביל, כתבה טורים פוליטיים טעונים מאוד למגוון עיתונים, כולל העיתון המצרי החשוב "אל-אהראם" (בערבית: الأهرام).
יצירתה הספרותית וקריירה פילמוגרפית[עריכה]
ברכה חיברה למעלה מעשרים ספרים, ביניהם ספרי טיולים, ספרים העוסקים בפוליטיקה, ביקורת ספרות וכדומה, אך רובם עוסקים בנשים ובחברה המוסלמית. הרומן הראשון פרי עטה, "שנישאר חברים לנצח" (בערבית: ولنظل أصدقاء إلى الأبد), יצא לאור בשנת 1970 ועסק ברגשותיה של אישה המבקשת לדחות את יחס החברה השופטת אותה על פי המגדר שלה בלבד.[3] רומן נוסף שכתבה, "יומניה של אישה עובדת" (בערבית: يوميات امرأة عاملة), עוסק בחוויות נשיות ובקונפליקטים של נשים שיצאו לעבודה ובמקביל נדרשו לבצע את מטלות הבית. הסיפורים המופיעים בספר זה, אשר חלקם אמיתיים וחלקם יצירי דמיונה של ברכה, חושפים סוגיות מהותיות בחיי היום-יום של נשים אלו, החל מקשייהן להתנייד בתחבורה הציבורית וכלה ברגשותיהן כלפי חוויית האמהוּת.[6]
ברכה כתבה גם ספרי עיון שזכו לתהודה רבה, ביניהם "החג'אב: חזון מודרני" (בערבית: الحجاب رؤية عصرية), "אהבה בראשית האסלאם" (בערבית: الحب في صدر الإسلام), "האישה המוסלמית במאבק התרבוש והכובע" (בערבית: المرأة المسلمة في صراع الطربوش والقبعة), ו"האישה החדשה" (בערבית: المرأة الجديدة). ספריה לא תורגמו לעברית, אך מקצתם תורגמו לאנגלית, יפנית, סינית וצרפתית.[7]
כמה מהסיפורים ומהרומנים שלה עובדו לתוכניות טלוויזיה, כאשר אחד מן הרומנים שודר בהוליווד במהלך פסטיבל הנשים בסרטים (The Women in Film Festival).[3] החל משנת 2000 אף החלה לכתוב תסריטים שיועדו להפקות טלוויזיה.
ברכה ייסדה את איגוד יוצרות הקולנוע המצריות[6], שימשה כנשיאת ארגון PEN של מצרים, וכיו"ר ועדת הנשים של ארגון PEN הבין-לאומי.
עמדות פמיניסטיות, חברתיות ופוליטיות[עריכה]
בשיחה עם ברכה שפורסמה בשנת 2019 בספר "Secrets of Egyptian Creative Women" מאת יוסף אל־רפאעי (בערבית: يوسف الرفاعي), העידה ברכה על עצמה:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
"אני סופרת אמיצה, גאה בהיותי אישה מצרית שנהגה להשתמש בעט שלה כחרב בפני כוחות של אי צדק, שחיתות ותת־פיתוח".[2]
ברכה קוראת לשוויון מלא בין גברים לנשים בחברה המצרית והאסלאמית בכלל, וטוענת כי שוויון זה מעוגן בדת האסלאם. לדבריה, האישה באסלאם היא "אזרחית בוגרת וכשירה לחלוטין, בעלת זכות לעסוק בפעילויות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות".[8] בראיון עם אליזבת' וורנוק פרנה משנת 2010, ברכה הציגה עצמה כמשתייכת ל"פמיניזם מזרחי", שבשונה מ"הפמיניזם המערבי" אינו עסוק רק ב"אישה האינדיבידואלית", כדבריה. היא הוסיפה כי הפמיניזם המזרחי דורש שוויון חברתי, שוויון במשפחה ורפורמה בדיני משפחה. אולם, בשונה מהפמיניזם המערבי, הפמיניזם המזרחי אינו דורש שוויון כלכלי.[9] בכנס משנת 2002 באיחוד האמירויות, קראה ברכה לנשים במצרים ובעולם הערבי להשתלב בפוליטיקה כדי שיוכלו להציב בעצמן דרישות לשיפור בחינוך, בבריאות, במשפט ובדרכים. עוד ציינה ברכה כי "נשים בעולם הערבי נעות אחורה", והבהירה: "אנחנו דנות באותן בעיות וסוגיות שדנו בהן בשנות העשרים [של המאה העשרים]. אלא אם נשים לא ינועו קדימה עכשיו, החברה כולה תיפגע. העולם הערבי ידרדר".[10]
בהתבטאויות שונות ברכה ביקשה לשלול את הקשר בין עטיית חג'אב לאסלאם, וטענה כי לא קיימת עדות מובהקת לכך שעטיית חג'אב מחייבת נשים באסלאם. יתרה מזאת, היא הביעה התנגדות לעטיית חג'אב משום שלתפיסתה הוא גורם להשפלתן של נשים, שכן שהוא מעניק להן תחושה שגופן מביש ולכן יש לכסותו, מה שמונע מהן להשתתף בחיים הציבוריים. [11]
בנוסף למאבקה הפמיניסטי, ברכה גם כן נאבקה באפליה כנגד קופטים במצרים.[12] במהלך אירועי "האביב הערבי" (בערבית: الربيع العربي) והמהפכה במצרים שחלו בשנת 2011, ברכה הדגישה בראיון לערוץ הטלוויזיוני אל־חיאת (בערבית: قناة الحياة) את אופייה האזרחי, הליברלי והדמוקרטי של המהפכה. היא טענה כי המנהיג שראוי להחליף את הנשיא המודח מוחמד חוסני מובארכ (בערבית: محمد حسني مبارك) נדרש לבוא מתוך שורות המהפכה עצמה ולהאמין בה, וכן לזכות בבחירה של העם המצרי. במהלך הראיון היא יצאה כנגד תנועת "האחים המוסלמים" (בערבית: جماعة الإخوان المسلمين) במצרים. היא טענה כי בדומה לנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן (בטורקית: Recep Tayyip Erdoğan), חברי תנועת "האחים המוסלמים" יבקשו להפוך את מצרים למדינה דתית, באופן שלא עולה בקנה אחד עם מטרות המהפכה במצרים. עוד היא ציינה כי חברי תנועה זו הם "אויביהן של נשים".[13]
עבודות נבחרות[עריכה]
סיפורת[עריכה]
- שנישאר חברים לנצח (1970; ولنظل أصدقاء إلى الأبد)
- שחר בפעם הראשונה (1975; الفجر لأول مرة)
- לילא והאלמוני (1980; בערבית: ليلي والمجهول)
- דיג בים האשליות (1981; בערבית: الصيد في بحر الأوهام)
- תנין האגם (1983; בערבית: تمساح البحيرة)
- בכל פעם שחוזר האביב (1985; كلما عاد الربيع)
- יומניה של אישה עובדת (1993; يوميات امرأة عاملة)
ספרי עיון[עריכה]
- אהבה בראשית האסלאם (1998; الحب في صدر الإسلام)
- האסלאם ואתגרי התקופה (1999; الاسلام وتحديات العصر)
- האישה החדשה (2002; المرأة الجديدة)
- החג'אב: חזון מודרני (2002; בערבית: الحجاب رؤية عصرية)
ספרי מסע[עריכה]
- מסע לטורקיה (1983)
לקריאה נוספת[עריכה]
- Al-Refaie, Youssef (2019). Secrets of Egyptian Creative Women. Das Lamar Publishing House, עמ' 24-9.
- Fernea, Elizabeth Warnock (2010). In Search of Islamic Feminism: One Woman's Global Journey. New York: Doubleday, עמ' 248-246.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- Egyptian Author Iqbal Baraka on the Differences between the Western and the Eastern Minds, באתר Memri TV (אנגלית).
- Egyptian Women’s Rights Activist Iqbal Baraka Slams the Muslim Brotherhood for Hypocrisy: They Have Learned from Turkish PM Erdogan, an "Extremely Despicable" and "Dangerous" Man, באתר Memri TV (אנגלית).
- סופרת ועיתונאית מצרית: מראות שחיטת קורבנות החג ברחובות פוגעים בנפשות הילדים, באתר "המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון" (עברית).
- נישואי מצריים לישראליות – יתרון דמוגראפי לערבים: דבריה של אקבאל ברכה בנוגע לנורמליזציה עם ישראל, למוסף מיוחד ברוז אל-יוסף, באתר "המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון" (עברית).
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 "السيرة الذاتية," מתוך האתר اقـبـال بـركـة. חולץ בתאריך 29/06/2022. (בערבית)
- ↑ 2.0 2.1 2.2 Al-Refaie, Youssef (2019). Secrets of Egyptian Creative Women. Das Lamar Publishing House, עמ' 11-10.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 "Iqbal baraka," מתוך האתר Arab World Books. חולץ בתאריך 29/06/2022.
- ↑ "All about Eve: Egyptian feminist and journalist", מתוך האתר Chicago Tribune. חולץ בתאריך 29/06/2022.
- ↑ Fernea, Elizabeth Warnock (2010). In Search of Islamic Feminism: One Woman's Global Journey. New York: Doubleday, עמ' 246.
- ↑ 6.0 6.1 Radwa Ashour, Ferial J. Ghazoul, Hasna Reda-Mekdashi (2008), Arab Women Writers: A Critical Reference Guide 1873-1999. The American University in Cairo Press, עמ' 151.
- ↑ Radwa Ashour, Ferial J. Ghazoul, Hasna Reda-Mekdashi (2008), Arab Women Writers: A Critical Reference Guide 1873-1999. The American University in Cairo Press, עמ' 371.
- ↑ Masoud, Tarek, Jamal, Amaney and Nugent Elizabeth (2016). "Using the Qur’ān to Empower Arab Women? Theory and Experimental Evidence from Egypt," Comparative Political Studies 49:12, עמ' 1567-1566.
- ↑ Fernea, Elizabeth Warnock (2010). In Search of Islamic Feminism: One Woman's Global Journey. New York: Doubleday, עמ' 247-246.
- ↑ Hanley, Delinda C. (2002), "Arab women journalists seek ways to improve their image at home and in the west," The Washington Report on Middle East Affairs, עמ' 5.
- ↑ "Femnists in Egypt", מתוך האתר اهل القران. חולץ בתאריך 29/06/2022.
- ↑ Al-Refaie, Youssef (2019). Secrets of Egyptian Creative Women. Das Lamar Publishing House, עמ' 12.
- ↑ "Memri TV (2011) ",Egyptian Women’s Rights Activist Iqbal Baraka Slams the Muslim Brotherhood for Hypocrisy. חולץ בתאריך 29/06/2022.
This article "אקבאל ברכה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אקבאל ברכה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
