You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

אמא כבר מותר לבכות

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

אִמָּא, כְּבָר מֻתָּר לִבְכּוֹת?
(שָׁאֲלָה הַיַּלְדָה אַחֲרֵי צֵאתָהּ מִן הַמַּחֲבוֹא עִם הַשִּׁחְרוּר)
מאת נתן אלתרמן

"כֵּן, יַלְדָה, כֵּן, יָדַיִם דַּקּוֹת.
כֵּן, עַכְשָׁו כְּבָר מֻתָּר לִבְכּוֹת.
כֵּן, מַלְאָךְ קְטוּף רִיסִים וְשֵׂעָר,
כֵּן, עַכְשָׁו כְּבָר מֻתָּר. כְּבָר מֻתָּר.
כְּבָר הַלַּיְלָה רוֹגֵעַ וָצַח,
כְּבָר הַדּוֹד יוֹזֶף קְרַמֶר הָלַךְ,
כְּבָר הָרַדְיוֹ סָפַר וּמָנָה
מֶה עָשׂוּ לָךְ, כִּבְשָׂה מְעֻנָּה.
צַיְתָנִית וּמַשְׂכֶּלֶת הָיִית
וּבָאֹפֶל בָּכֹה לֹא בָכִית
וַאֲפִלּוּ (פֶּן אֹזֶן תִּשְׁמַע!)
אֶת שִׁנַּיִךְ צִמַּחְתְּ בִּדְמָמָה
וְעַל־כֹּל, וְעַל־כֹּל, וְעַל־כֹּל
כְּבָר הוּכַן, קְטַנָּתִי, פְּרוֹטוֹקוֹל
וְסֻדַּר וְהֻדַּק בְּסִכּוֹת – –
וְעַכְשָׁו כְּבָר מֻתָּר לִבְכּוֹת."

הבית הראשון בשיר

אמא כבר מותר לבכות? הוא שיר שכתב נתן אלתרמן ב-1945, לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ופורסם בטור השביעי בעיתון דבר. לשם השיר צרף אלתרמן את המוטו שָׁאֲלָה הַיַּלְדָה אַחֲרֵי צֵאתָהּ מִן הַמַּחֲבוֹא עִם הַשִּׁחְרוּר אותו ציטט אַבָּא קוֹבְנֶר באוזניו.

השיר הולחן שנים רבות לאחר שחובר.

על כתיבת השיר[עריכה]

נתן אלתרמן כתב את השיר ב-19 באוקטובר 1945, מספר ימים לאחר שפגש את אבא קובנר. קובנר הפרטיזן הגיע לארץ מאירופה אחרי המלחמה ובפגישה סיפר לאלתרמן שכאשר חזר לגטו וילנה, עם הפרטיזנים היהודים, ראה ברחוב אישה ובזרועותיה ילדה(לפי מקור אחר היה זה ילד[1]). כאשר ראתה האם את הפרטיזנים פרצה בבכי ואז שאלה אותה הילדה: מאמע, מען קען שוין ויינען? (אמא אני יכולה כבר לבכות?). האם סיפרה שהיא ובתה התחבאו בכוך מעל 11 חודשים במהלכם שיננה לילדה שאסור לה לבכות, גם כשהיא רעבה או פוחדת, מחשש שמישהו ישמע את הבכי בחוץ ויהרוג אותה.

השיר פורסם במדורו של אלתרמן הטור השביעי בעיתון דבר.

ניתוח השיר[עריכה]

בדרכו המיוחדת מספר אלתרמן בשיר זה את הסיפור 'משואה לתקומה' כולו. השיר מתחיל בבכי של ילדה, ללא שם, אי שם באירופה ומסתיים בשחוק שלה כשהיא מגיעה לארץ ישראל. השיר מספר על השואה, עובר לספר על השחרור עם תום המלחמה, ממשיך לספר על מסע השורדים לארץ ישראל בעזרת תנועת הבריחה ואחריה תנועת ההעפלה ולבסוף השיר מספר על ההגעה אל ארץ ישראל.

הבית הראשון (ומוטו השיר)[עריכה]

הבית הראשון מתאר את התקופה בה הייתה הילדה במחבוא בזמן המלחמה. תקופה בה סבלה הילדה מרעב אותו מתאר אלתרמן דרך ידיה רזות ומצוקתה: כְּבָר הָרַדְיוֹ סָפַר וּמָנָה מֶה עָשׂוּ לָךְ, כִּבְשָׂה מְעֻנָּה. צַיְתָנִית וּמַשְׂכֶּלֶת הָיִית וּבָאֹפֶל בָּכֹה לֹא בָכִית.

אלתרמן יוצר אסוציאציה למחנה השמדה בהזכירו את הַדּוֹד יוֹזֶף קְרַמֶר. יוזף קרמר היה מפקד במחנה הריכוז ברגן-בלזן שנודע באכזריותו ובכינויו "החיה מבלזן"[2].

הבית השני[עריכה]

בבית השני מתאר אלתרמן את סיום המלחמה ואת החופש בו כבר מותר לילדה לבכות, היא כבר לא צריכה להסתתר, היא בחוץ ו'הירח יביט בה' ובכל הילדים והם כבר יכולים לבכות. אלתרמן נותן וחוזר ונותן לילדה ולכל הילדים רשות לבכות. וְהֻגַּד: לְפִי כָּל הַחֻקּוֹת הִיא קִבְּלָה אֶת הַחֹפֶשׁ לִבְכּוֹת. יש להם רשות לעשות מה שילדים עושים כשכואב להם. הסכנה חלפה, 'דוד קרמר הלך', ו'על הכל כבר כתבו פרוטוקול'. כדיין לא כתבו על החוויות של המלחמה, הרגשות הפחדים והאימה. אין התייחסות לאב, אולי הוא נרצח והכאב כה גדול והצורך לשרוד כה ראשוני, שאין מקום לאבל ולכאב על אובדנו. בבית השלישי - מסתבר פתאום שהחופש הוא מוגבל. היא יכולה לבכות, היא חופשיה אך לא משוחררת. 'הַשּׁוֹמְרִים נִצָּבִים עַל הַגְּבוּל' . אלתרמן ממשיך ללוות את הילדה בְּלֶב־לַיְלָה יוֹצֵאת לְבָדָד בדרכי אירופה בנתיבי תנועת הבריחה אל ארץ ישראל (נראה בהמשך). 'אִם מִגֶּדֶר הַתַּיִל תֵּצְאִי יְרַדְּפוּךְ /הַצָּבָא וְהַצִּי'. אך היא בנחישות הולכת בדרכים ועוברת גבולות 'וְחוֹמוֹת לְפָנַיִךְ כּוֹרְעוֹת.' היא מקבלת ַּפת־קִבָּר מהג'וינט, ארגון סיוע של יהודי ארצות הברית, שמימן חלק גדול של פעילות הבריחה ונתן סיוע לשורדים במחנות העקורים באירופה. היא מקבלת סיוע מאונרר"א, גוף שהקים הצבא האמריקאי, כדי לעזור לעקורים אחרי המלחמה. זהו גוף שונה מהאונר"א, שפועלת היום בשטחים ובעזה. אז אדם נחשב פליט לחמש שנים בלבד. אחרי חמש שנים הוא כבר לא נחשב פליט ולא היה זכאי יותר לסיוע. . אלתרמן מלווה את הילדה בדרכי אירופה, במסע קשה למרות הסיוע, האוכל דל והבגדים הדלים לא פחות. נגד הילדה פועלים החוקים של הבריטים, הכתובים בספר הלבן. הספר הלבן, שנקרא כך עקב העטיפה הלבנה שלו, קבע מכסה נמוכה של פליטים שיכולים להיכנס לארץ ישראל. המסע של הילדה ושל שורדי השואה בכלל הוא מסע של גבורה, של נחישות, של אומץ לב ושל אהבת הארץ. אַתְּ הוֹלֶכֶת בִּנְתִיב גִּבּוֹרִים. למרות הקשיים הילדה איננה מוותרת, יש לה מטרה ברורה. תּוֹלְדוֹת הָאֻמָּה נִכְתָּבוֹת!

בבית השלישי – מגיעה הילדה אל הפרק השני במסעה לארץ ישראל, המסע בים, היא מגיעה אל אוניית המעפילים. את המסע בים ניהל הפלי"ם, גם הוא כמו הבריחה פעל תחת פיקודו של המוסד לעליה ב' המסע בים קשה ומפחיד, אך בסופו, בחוף של ארץ ישראל, נְעָרִים נְחוּשִׁים כְּאֶגְרוֹף/ יִשָּׂאוּךְ בְּחֵיקָם אֶל הַחוֹף.

מעט אוניות מעפילים הצליחו לחדור את הבלוקדה הבריטית ולהגיע לחוף. אוניה שעשתה זו, בליל סערה כשנערים נחושים אכן עמדו במים הסוערים קשורים זה אל זה והעבירו את המעפילים אל החוף, הייתה האונייה 'חנה סנש'. את סיפור האונייה הזו אלתרמן הכיר היטב וגם כתב לכבוד הגעתה את השיר 'מכתב לרב חובל איטלקי'.(מקור) השיר על הילדה, שמתחיל בבכי ובבדידות, ממשיך במסע גבורה בתנאים אכזריים, במאבק עם חוקים של ממשלת בריטניה, שנלחמת בשורדים בדרכם גם ביבשה וגם בים, ומסתיים בחיבוק ובשחוק . אלוהים קרע את הים בפעם הראשונה ביציאת מצרים והילדה, בשיר, עשתה זו בפעם השנייה ביציאת אירופה. פרולוג – לחן לשיר באוקטובר 2023 קיבלו המילים של השיר משמעות מצמררת. באביב 2017 שלומי מתיאס - זמר, פסנתרן ויוצר מהישוב חולית שבעוטף עזה, מצא את המילים של השיר התרגש מהן, התיישב מול הפסנתר והקליט את עצמו שר ומנגן. את ההקלטה שלח לנכדו של אלתרמן נתן סלור. ב - 7 באוקטובר הותקף ישוב חולית. שלומי ואשתו שחר גוננו בגופם על בנם מפני המחבלים ונרצחו. הילד, רותם, ניצל. לקראת טקס לזכרם של שלומי ושחר, מצא נכדו של אלתרמן את ההקלטה של שלומי. אליהו אסבן עובד בשנתיים האחרונות על מיני אלבום הבכורה שלו, הנושא את השם 'מקום שיישאר לאהבה'. באחד הערבים הוא לקח הפסקה מהעבודה והלך לצפות בתיאטרון הבימה בהצגה 'עוד חוזר הניגון' על חייו של נתן אלתרמן. גם הוא הלחין את השיר 'אמא גבר מותר לבכות' וסיפר שהמנגינה פשוט נשפכה ממנו, איכשהו הלחן והמילים התאימו אחד לשני באופן מדויק.

הלחנת השיר[עריכה]

ב-2017 הלחין שלומי מתיאס, מקיבוץ חולית, את השיר וביצע אותו[3]. בין השאר שלח שלומי הקלטה של השיר לנתן סלור, נכדו של אלתרמן. שלומי ואשתו שחר נרצחו בחולית במתקפת הפתע על ישראל ב7 באוקטובר 2023[4].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חנוך ברטוב, מותר כבר לשנוא, מעריב, שגיאה: זמן שגוי
  2. יוזף קרמר היה אחראי באופן ישיר למותם של אלפי אנשים. בסיום המלחמה נשפט על ידי הבריטים במסגרת משפט בלזן, הורשע בפשעי מלחמה ונתלה
  3. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובץ וידאו ביצוע של שלומי מתיאס את השיר אמא כבר מותר לבכות, סרטון באתר יוטיוב
  4. אימא, כבר מוּתָר לִבְכּוֹת?, באתר "חדשון", 27 באוקטובר 2023


This article "אמא כבר מותר לבכות" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אמא כבר מותר לבכות. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]