אל מאד נעלה

אֵל מְאֹד נַעֲלָה
	אֵל, מְאֹד נַעֲלָה - אֲקַדֵּם פָּנָיו בְּשִׁירָה וּתְהִלָּה- אָבֹא לִמְעֹנָיו כִּימֵי מֹשֶה וְאַהֲרֹן - יוֹבִילֵנִי לְמִשְכְּנוֹתָיו ; לוּ, שַׁוְעָתִי תַּעַל - וְיִשְׁמַע קוֹלִי וְיִסְלַח לִי מַעַל - וְיַעֲזוֹר לִי יַאֲזֵן לְאִמְרֵי פִי - וְאַל יֵפֶן לְמַעֲלָלִי ; יָהּ, הָרֵם לְחָתָן - וְכַלָּתוֹ בִּזְכוּת אָב הָאֵיתָן - וְצִדְקָתוֹ וְתִמְלֹךְ הַמַּלְכָּה רָחֵל - כִּשְׁלֹמֹה בְּמַלְכוּתוֹ

אֵל מְאֹד נַעֲלָה הוא פיוט אשר נכתב על ידי הרב משה אשקר הכהן, ממשוררי חלב. ככל הנראה הפיוט נכתב לכבוד כלה אשר שמה רחל, וחתם את שמו בראשי הבתים השניים משה ובבתים הראשונים הילולא כלומר יום משתה החתן וכלה.

נוהגים לשירו בחתונות יהודיות וגם בשבת חתן בעת עליית החתן לתורה. על כן, יש המשייכים את הפיוט לפזמוני שבתשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.^[^{דרוש מקור]}.

שירת הפיוט הייתה נפוצה בעיקר בקהילת יהודי חלב אך עם השנים התקבל הפיוט אצל קהילות יהודיות רבות, נהוג לשירו בכל אירוע שמחה.

מוכר בין היתר בביצועו של הפייטן משה גיאת ואף בעיבוד בסגנון של רוק כבד על ידי להקת אורפנד לנד.

קישורים חיצוניים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "Sister project links" אינה קיימת.

אל מאד נעלה, באתר הזמנה לפיוט

הערות שוליים[עריכה]

↑ הפייטן רמז בחכמתו הרבה את כל שלושת האבות ושבעה אושפיזין המוזכרים בפיוט חלקם בגלוי וחלקם הנסתר, בגלוי ובמפורש משה, אהרן, ושלמה, בנסתר אברהם יצחק יעקב ויוסף. וגם את ישמעאל בן אברהם ואליעזר משמש אברהם עבדו וזקן ביתו. והניח כל אחד במקומו הראוי לו עם רעהו וחבירו השייך לבחינתו, וכדלהלן; את יצחק אבינו במילים השלישית והרביעית מבית ראשון שבפיוט נַעֲלָה - אֲקַדֵּם שהוא חילופי אותיות הַנְעֶקַּד אֻלַם הוא יצחק שנאמר בו בסליחות לנוסח הספרדים ה' עֲשֵׂה לְמַעַן יִצְחָק נֶעֱקַד בְּאוּלַמֶּךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. והזכיר וכלל בחינת אבינו ומלכנו עם יצחק אבינו את בנו יעקב אבינו וצאצאו דוד המלך שהם בחינת הקטנים כמו שנאמר אצל יעקב אבינו, מי יקום יעקב קטן הוא (עמוס ז, ה) וכן אצל דוד המלך, ודוד הוא הקטן (שמואל א, יז, יד), רמזם בבית השני של החרוז הראשון שתחילתו "אל מאד" בפיוט וּתְהִלָּה-אָבֹא לִמְעֹנָיו, וּתְהִלָּה-תהלה לדוד כנודע דוד המלך "בחיר שבמלכי ישראל", אָבֹא-לשון אבא הוא יעקב אבינו הנקרא בחיר שבאבות העולם שעם ישראל בלבד מתייחסים אליו ללא שאר אומות. בחרוז השני בפיוט המתחיל ב"לו שוועתי" רמז המשורר לישמעאל הבן ואליעזר המשמש בקודש שהיו מתחילתן בן ועבד שאינם מתוקנים ונתקנו לבסוף, שישמעאל חזר בתשובה כמובא בחז"ל (בבא בתרא טז, ב) ויצא מכלל חמור, ואליעזר שימש בנאמנות את רבו אברהם ויצא מכלל ארור כמובא בחז"ל (ויקרא רבה יז, ה) שכן כך הוא הפיוט (במילה מספר 4 בשלושת בתי השיר של החרוז השני בפיוט מהראש לסוף ומספר 2 בחרוז מהסוף לראש); א. לוּ שַׁוְעָתִי תַּעַל - וְיִשְׁמַע קוֹלִי. ב. וְיִסְלַח לִי מַעַל - וְיַעֲזֹר לִי. ג. יַאֲזֵן לְאִמְרֵי פִי - וְאַל יֵפֶן לְמַעֲלָלִי. אליעזר מסיפא לרישא, וישמעאל מרישא לסיפא בבתים 1 ו3, שהם שניהם בחינה אחת כפי שאמר להם אברהם שבו לכם פה עם החמור (בראשית כב, ה) - ודרשו חכמים (יבמות סב, א, קידושין סח, ב) עם הדומה לחמור, שלא זכיתם כמוני וכמו יצחק לראות גילוי שכינה בהר המוריה. ואחרון חביב בחרוז השלישי באומרו: א. יָהּ הָרֵם לְחָתָן - וְכַלָּתוֹ. ב. בִּזְכוּת אָב הָאֵיתָן - וְצִדְקָתוֹ. ג. וְתִמְלֹךְ הַמַּלְכָּה רָחֵל - כִּשְׁלֹמֹה בְּמַלְכוּתוֹ. ורמז לאברהם אבינו אבי האומה (במילה מספר 2 בבתים הראשונים בבית ב. ראשו דאברהם "אב" ובבית א. סופו דאברהם "הרם" שבחרוז) בזכות אב וכו' יה הרם וכו' ביחד אברהם, ואמר אב האיתן-זה אברהם שנקרא איתן האזרחי כמובא בחז"ל (בבא בתרא טז, ב), וצדקתו - זה יוסף הצדיק נינו ש"אברהם ויוסף" בחינה אחת משפיעים טובות ושפע לכל בני העולם, כי אברהם אבינו בחינתו עמוד גמילות חסדים ויוסף הצדיק בחינתו צדיק צדקה ונקרא יוסף הצדיק שפירנס וזן בשני רעב במצרים לכל העולם לשובע ולא לרזון. ואת רחל אם יוסף ובנימין אם הבנים שמחה רמז אותה יחד עם 2 בניה יוסף ובנימין בבית ה3 שבחרוז ה3 כדלהלן; וְתִמְלֹךְ הַ"מַּלְכָּה" "רָחֵל" המלכה זו אסתר המלכה ששם זקינתה רחל עליה כי היא צאצאית שלה משבט בנימין ונכדת רחל אמנו, כלל בחינות מלכה-אסתר ורחל-אמנו כמו ראש הפיוט אבא-יצחק ויעקב ומלך-דוד אבינו מלכנו.