אלכסנדר קימל
אלכסנדר קימל (באנגלית: Alexander Kimel; 2018-1927) היה סופר ומשורר יהודי אמריקאי שכתב על השואה של יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. קימל הינו ניצול שואה ששרד כילד את גטו רוהאטין ועבודות פרך בגליציה בפולין ולאחר מכן התחבא ביערות ובמחבואים עם משפחתו. נודע בעיקר עקב כתביו ושיריו על חיי הקהילה היהודית בגטו ועל קורותיו כילד בעת מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכה]
קימל נולד בסביבות שנת 1927 בעיר פודהייצה (פולנית: Podhajce. אנגלית: Pidhaitsi) במחוז טרנופול בגליציה המזרחית בפולין. בעיר הייתה קהילה יהודית ענפה שרובה הושמדה בשואה כולל רבים מבני משפחתו המורחבת. במלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש עירו על ידי הסובייטים, הוא ברח כילד עם הוריו ואחותו מעירו לעיר רוהאטין. לאחר פלישת הנאצים הוא שהה בגטו רוהאטין. בגטו הוא אולץ לבצע עבודות פרך ולעסוק, בין השאר, בפינוי לקברי המונים של גופות יהודים שנרצחו. הוא ניצל מאקציות והצליח להתחבא בעת איסוף של יהודים למשלוחים למחנה ההשמדה בלז'ץ. אימו מתה בגטו והוא, אביו ואחותו ברחו מהגטו כחודש לפני השמדתו על ידי הנאצים ועוזריהם בשנת 1943. הם הצליחו להסתתר ביערות ובחוות אצל מקומיים שעזרו להם עד שחרור האזור על ידי הצבא האדום.[1]
לאחר המלחמה[עריכה]
לאחר המלחמה עזבה המשפחה לדנמרק ולאחר מכן לארצות הברית. קימל חזר לבדו ללמוד הנדסה בפולין בעיר ורוצלב (Wrocław). הוא התחתן בפולין בשנת 1956 ולאחר מכן הגיע מפולין עם אשתו לישראל. מאוחר יותר עבר לניו יורק בארצות הברית. לאחר המעבר לארה"ב נולדו לו שני ילדים. הוא פעל במשך מספר עשורים בארצות הברית לתיעוד השואה בפולין ולזיכרון וחינוך בעזרת הרצאות, ראיונות וכתיבה של שירים, סיפורים ומחזות. נפטר בגיל 91 מדלקת ריאות בשנת 2018 בניו ג'רסי.[2]
כתיבה על השואה[עריכה]
קימל פרסם סיפורים המתארים את החיים בגטו ובמסתור. סיפוריו מציגים דמויות שונות בקהילה היהודית ואת הקשיים שהיהודים חוו. בנוסף הוא מתאר את האינטראקציה עם הסביבה המקומית שהורכבה מפולנים ואוקראינים. הוא תיעד את חייהם של ילדים בשואה. כתיבתו של קימל עסקה במספר נושאים מרכזיים דוגמת גבורה ועמידה מול רשע, התנהגות אנושית מול המוות, הישרדות וגורל, טוב מול הרע ואופיו של האדם.
גבורה ועמידה מול רשע[עריכה]
בסיפור הנקרא הקדיש הראשון שלי קימל תיאר את נחישותו להילחם בנאצים של יהודי צעיר מהעיר רוהאטין לו הוא קרה ווילי הבלתי מנוצח.[3] בסיפור הוא מתאר את קורותיו של ווילי (ווילוש) בלך שהצליח לברוח מרכבת שיעדה תאי הגזים במחנה ההשמדה בלז'ץ. מתואר איך בעזרת כוח פיזי רב שניחן בו, למרות שאצבעותיו זלגו דם, פירק את קיר הקרון ואפשר לעצמו ולאחרים לקפוץ מהרכבת. הוריו ואחיותיו נרצחו אך בלך שרד במהלך השנים בגטו, ביערות ובבונקרים בתקווה להצטרף ללחימה בנאצים ולחזות בנפילת ברלין ומותו של היטלר. לאחר שחרור העיר רוהאטין על ידי הצבא האדום הוא הצטרף כחייל לכוחות בעלות הברית והשתתף בקרבות רבים בדרך לברלין. הוא השתתף בקרב על ברלין וראה בנפילת הרייך השלישי. הוא נהרג בעת אירועי הירי האחרונים בברלין כנראה לאחר החתימה על כניעת גרמניה הנאצית ב-9 במאי 1945.
התנהגות אנושית מול המוות[עריכה]
הסופר מציג במאמר ששמו הערות אוטוביוגרפיות ובמאמרים נוספים את החיים בגטו לפני השמדתו ובמהלך האקציות למשלוחים למחנה ההשמדה בלז'ץ. הוא מתאר את הניסיונות של יהודים להמשיך בחייהם למרות הקושי לשרוד והמוות היום יומי. הוא מתאר את חייהם של צעירים שבדומה לבני גילם התאהבו, ניסו לשמוח, משפחות שהוקמו וילדים שנולדו. אירועים שמחים ועצובים שליוו את הקהילה דוגמת קונצרט שבסופו נוגנה נעימת התקווה. כמו כן הוא מתאר את התנהגותם של היהודים לפני העלייה לרכבות למחנה ההשמדה. מוצגות התגובות למצב של דמויות שונות בקהילה דוגמת אלו שוויתרו, הנחושים לשרוד שהתחבאו בבונקרים, יהודים שמתו בעודם נלחמים ועוד. בנוסף הוא מתאר את הקשיים להתנהג כבני אדם תחת המאבק להישרדות בתנאי רעב ומחלות. הוא מזכיר את תחושת האשמה והבושה שליוותה אותו במשך עשרות שנים על שהשיב ריקם את בקשת שכנו לפרוסת לחם כי הוא עצמו היה מורעב. השכן מת מספר שבועות לאחר מכן וקימל לא יכול היה להפסיק לחשוב על מותו.[4]
מבחר מכתביו[עריכה]
- אנטומיה של ג'נוסייד. הוצאה שנת 1991. 217 עמודים.[5]
- הקדיש הראשון שלי. (באנגלית: My first kadish)
- התינוק: סיפור שואה. (באנגלית: The baby: A holocaust story)
- Alexander Kimel; Autobiographical Notes; in: Eric J. Sterling, ed., Life in the Ghettos During the Holocaust; Syracuse University Press; New York, 2005.[6]
שירים וטקסט נוסף[עריכה]
- אני לא יכול לשכוח. (באנגלית: The Action in the Ghetto of Rohatyn, March, 1942. I Cannot Forget)[7][8]
- לעולם לא נשכח – אושוויץ. (באנגלית: We Will Never Forget – Auschwitz)
- תפילת שואה. (באנגלית: A Holocaust Prayer)[9][10]
- The Holocaust Syndrome
- The Creed of a Holocaust Survivor[11]
בתרבות[עריכה]
כתביו של קימל על השואה מוצגים באתרים של מספר מוסדות אקדמיים ובמוסדות חינוך אחרים ושימשו במחקר אקדמי.[12][13][14][15][16]. שיריו הוקראו בטקסים שונים כגון טקס בהשתתפות נציג הצבא הישראלי, בבסיס חיל האוויר היל בארה"ב וטקס בחיל הים האמריקאי שם נקראה התפילה לזכר נרצחי השואה ובטקסים לזכר השואה שהתקיימו בבריטניה בקתדרלת ריפון ובעיר בקינגהם בהשתתפות מאות ילדים.[17][18][19][20]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ פרטים ביוגרפיים של אלכסנדר קימל. בספר החיים בגטאות במהלך השואה, הוצאת אוניברסיטת סירקיוז, ניו יורק, 2005.
- ↑ Alexander Kimel’s “Autobiographical Notes” and Memorial Poetry. Rohatyn Jewish Heritage site.
- ↑ הסיפור הקדיש הראשון שלי מאת אלכסנדר קימל באתר הליגה למניעת השמצה, שנת 2015.
- ↑ מאמר מאת אלכסנדר קימל. בספר החיים בגטאות במהלך השואה, הוצאת אוניברסיטת סירקיוז, ע"מ 42-35.
- ↑ הספר אנטומיה של ג'נוסייד, 217 עמוד. ספריית מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה.
- ↑ ספריית אוניברסיטת סטנפורד
- ↑ השיר אני לא יכול לשכוח מאת אלכסנדר קימל.
- ↑ השיר אני לא יכול לשכוח מאת אלכסנדר קימל. באתר אוניברסיטת אוקלהומה, מרכז חינוך K20.
- ↑ השיר תפילת שואה מאת אלכסנדר קימל.
- ↑ State of Kansas Holocaust Commemoration Topeka, Kansas April 26, 2021. A Holocaust Prayer by Alexander Kimel. Page 4
- ↑ The Creed of a Holocaust Survivor מאת אלכסנדר קימל.
- ↑ האנציקלופדיה למחנות וגטאות, הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה. ע"מ 822.
- ↑ History Department, Michigan State University. H-Net: Humanities & Social Sciences. 25 mar 2000 We Will Never Forget – Auschwitz by Alexander Kimel
- ↑ Survival, Liberation, and Legacy. New jersey education department. p 626-628
- ↑ Pardes Institute of Jewish Studies in Jerusalem. The Creed of a Holocaust Survivor
- ↑ “I Cannot Forget” by Alexander Kimel Mizel museum. Eyewitness to History: A Holocaust Survivor Speaks Living Lessons of the Holocaust. . Page 54.
- ↑ טקס לזכר השואה בעיר בקינגהאם בשנת 2023
- ↑ Holocaust Memorial Day – A Prayer for 2020. The Association of English Cathedrals (AEC)
- ↑ USS Bonhomme Richard. Holocaust Days of Remembrance 2018
- ↑ Holocaust Remembrance Service. Hill Air Force Base.
This article "אלכסנדר קימל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אלכסנדר קימל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
