You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

אליהו גולדשטיין

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

אליהו גולדשטיין (כ"ט באלול תרנ"ט, 1899, סקרישב, פולין - א' אדר תשי"ח 1958, תל אביב, ישראל) היה פעיל ציבור ציוני וממייסדי תנועת הפועל המזרחי. עם מעברו לתנועת המזרחי היה לאחד מראשי התנועה בארץ ויד ימינו של הרב יהודה ליב פישמן מימון.

תוכן עניינים 1 קורות חייו 1.1 לפני עלייתו ארצה 1.2 פעילותו בתוך ארגוני "המזרחי" בארץ 1.3 הקמת שכונה בתל אביב 1.4 פעילות ציבורית בתל אביב 1.5 פעילות עבור כשרות 2 ביבליוגרפיה 2.1 ספרים 3 עתונות 4 ארכיונים 4.1 גנזך הציונות הדתית, גצ"ד 4.2 ארכיון עיריית תל אביב-יפו 4.3 ארכיון לחקר הציונות הדתית, אצ"ד 4.4 מכון לבון, ארכיון העבודה והחלוץ 4.5 ארכיון ציוני מרכזי קורות חייו לפני עלייתו ארצה אליהו גולדשטיין נולד בערב ראש השנה ב-4 בספטמבר 1899 בעיירה סקרישב בפולין, בן בכור להוריו יעקב גולדשטין והניה רחל לבית הירשמן. בילדותו למד ב"חדר" ומשם המשיך לישיבה בלודז עד 1918. פעילותו הציבורית החלה בפולין עת הצטרף ל"צעירי המזרחי"בשנת 1917 (1) . פעילות זאת הביאה אותו לעלייה ארצה בשנת 1920 לאחר שהות בווינה, אוסטריה, שם למד ועבד. יחד עם עוד 40 בחורי ישיבה הפליג באוניה לאלכסנדריה ומשם ליפו.

פעילותו בתוך ארגוני "המזרחי" בארץ מרגע עלייתו שימש כפעיל ציבור בלשכה לעלייה ועבודה של ה"מזרחי"(תרפ"א) (2), לפרנסתו עסק בנגרות. בישראל נמנה עם מקימי ומייסדי תנועת "הפועל המזרחי"(3) וכבא כח התנועה השתתף בישיבות ועד העיר תל=אביב(4). בשנים 1922–1923 עבר ל"מזרחי הצעיר" (5)שם פעל כבא כח הארגון בישיבות המועצה המרכזית לענייני עלייה ועבודה(6). עם התפרקות הארגון ב-1928 מצא את מקומו בתנועת "המזרחי"(7) נבחר למועצה הארצית של "המזרחי" בוועידה החמישית, בשנת 1934(8) והפך לאחד מראשי התנועה בארץ ויד ימינו של הרב יהודה לייב פישמן מימון. בשנת 1938 נבחר ליושב ראש סניף "המזרחי" בתל אביב(9), תפקיד בו המשיך לכהן גם ב-1946(10). בוועידה העולמית של הסתדרות "המזרחי" בשנת 1939 בז'נבה שווייץ נבחר לוועד הראשי המצומצם(11), תפקיד בו שימש בשנים תש"א(12), תש"ה(13), ובשנים 1948-1949(14).

הקמת שכונה בתל אביב בשנת 1933 הצטרף לוועד שפעל להקמת שכונה חדשה שנרשמה ב-10 בנובמבר 1933 בספר הזהב של קרן קיימת לישראל כשכונת "כרמליה"(15), שגבולותיה: רחוב זמנהוף, רחוב דוד המלך (רחוב המלך ג'ורג' כיום), חלק מכיכר צינה דיזנגוף וחלק גטן מרחוב דיזנגוף המתחבר לכיכר, סמוך לרחוב פינסקר. השכונה כללה: חלק מרחוב שלמה המלך, רחוב תל=חי וחלק מרחוב עין חרוד.

פעילות ציבורית בתל אביב במסגרת פעילותו הציבורית שימש כחבר הוועדה לסדור האלמנות ופצועי מאורעות 1939-1936(16), בנוסף מונה כחבר הנהלת עזרה וביצרון(17). שימש כחבר הוועדה לשיכון הפליטים(18), חבר ועד המגבית המקומית(19), חבר הוועדה לנגועי המאורעות(20), חבר ועד תל אביב למפעל "כופר הישוב"(21). שימש כממלא יושב ראש ועד הקהילה, ומיזוג ועד הקהילה(22) ומועצת העיר(23) חבר המועצה הדתית הראשונה וממלא יושב ראש המועצה(24). עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שימש כחבר הנהלת "מס חרום" בוועד תל אביב שנוסד כמכשיר להתגוננות כלכלית של הישוב(25).

פעילות עבור כשרות שימש גם כחבר הוועדה הדתית שהוקמה על ידי "הפועל המזרחי". הוועדה פעלה ליד "הוועד למען החייל היהודי(26). בתקופת מלחמת העולם השנייה, מונה על ידי הסוכנות היהודית כאחראי להקמת מטבח כשר וחדר אוכל כשר בסרפנד (צריפין). בנוסף דאג לאספקה של מצרכים כשרים לפסח כמו מצות לחג, אשר המפקדה העליונה של הצבא הבריטי סיפקה לכל החיילים היהודים במחנות בארץ ובחוץ לארץ(27). בנוסף דאג למזון כשר ולצרכים דתיים בבתי כלא לאסירי המחתרות. עם מאסר ראשי היישוב וחברי מחתרות ב"שבת השחורה" דאג לספק מזון כשר במחנה המעצר לטרון והיה לו קשר עם "אבי האסירים", הרב אריה לוין. 25 עצים ניטעו על שמו ביער "הרב קוק" כאות הוקרה לאחר שהכשיר יחד עם הרב כ.פ. טכורש ציר "הפועל המזרחי" את מטבח האוניה הצרפתית "פרובידנס", עת יצא כעסקן "המזרחי" לקונגרס הכ"ב בבזל שבשווייץ(28). בשנת 1945 יצא למשימה בשליחות עליה ב' ופעל בהונגריה, צ'כיה וגרמניה. לאחר קום המדינה בשנת 1948 יצא לשליחות להונגריה לקניית בשר כשר (29), ולפעילות נוספת של התנועה(30) בהוגריה שהייתה מדינה קומוניסטית. עם קום המדינה מונה על ידי מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית להסדיר את הכשרות באוניות(31), ובמחנות מעבר בסביבת מרסיי, בארי ונאפולי(32). מפעילות ציבורית פרש בשנת 1952, יזם והקים בית דפוס בו עבדו בניו. ששה ילדים נולדו לו ולרעייתו שושנה ובנו, בכורו, חיים ז"ל נפל בעת מילוי תפקידו במלחמת העצמאות. אליהו היה אביו של יוסף גולדשטיין, שחקן עבר במכבי תל אביב ונבחרת ישראל בכדורגל. בשנת 1958 לקה אליהו גולדשטיין בהתקף לב ונפטר ב-א' אדר תשי"ח, בן 58 היה במותו(33).

ביבליוגרפיה ספרים הרב אוסטרובסקי משה המאירי, תולדות המזרחי בארץ-ישראל, הוצאת ראובן מס, ירושים התש"ד. דב קנוהל בהתנדב עם, מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה בשורות הלוחמים, "מורשת" הוצאת ספרים בע"מ תל אביב תשמ"ט 1989. ישעיהו רפאלוביץ, ציונים ותמרורים, בשבעים שנות נדודים תרמ"ב-תשי"ב, תל אביב, ישראל תשי"ב. תורה ועבודה בחזון ובמעש, תולדות הפועל המזרחי וספור פעלם של מייסדיו תרפ"ב-תרצ"ב, תל אביב תשמ"ה 1985. כתבי עת

במסלה, יו"ל על ידי המרכז הארצי של הסתדרות המזרחי בא"י, ב"ה תל אביב טבת גיליון ד' (י"ב) שנה שנייה, תל אביב.

עתונות הצפה. ארכיונים גנזך הציונות הדתית, גצ"ד חטיבה3 : המזרחי והפועל המזרחי תיק ארגון ותיקי המזרחי בארץ-ישראל תל אביב סדרה 1: אישים, חטיבה 3 תיק 2–5, נספח מס' 1: שאלון. תיק 3–9, סדרה 6 : המזרחי, הועידה הט"ו של המזרחי-ז'נבה, נספח מס' 6: הועידה העולמית של הסתדרות המזרחי בג'ניבה (שווייץ) כ"ד-כ"ח מנחם אב תרצ"ט (9.8-13.8.1939) חטיבה: המרכז העולמי של המזרחי (מ"ע) קלסר 10/1, סדרה ג', נספח מס' 3: כ"ב אלול תרפ"ג כבוד הפרופ' חיים פיק מנהל מחלקת העלייה והעבודה של המזרחי ירושלים. קלסר 16/1, סדרה: "המזרחי הצעיר", נספח מס' 4: י"ד אדר ב' תרפ"ד לכבוד מר ק.א. פרינקל-מזכיר ראשי לענייני עליה ועבודה של מרכז המזרחי העולמי. קלסר 148, סדרה: סניפי המזרחי בארץ ישראל, נספח מס' 5: ח' טבת תרצ"ח לכבוד הח,ה' נ. גרדי, מנהל סניף הפועל המזרחי בת"א וה' א. גולדשטין, יו"ר סניף המזרחי בת"א. קלסר 312, שנת תש"ט 1948–1949, סדרה 1–41 הוועד הראשי, נספח מס' 9: רשימות חברי ועד. קלסר 312, שנת תש"ט 1948–1949, סדרה: 39-1 שליחים, נספח מס' 22: גולדשטיין בודפשט הוטל אסטוריה בודפשט, 20.12.1948 לכבוד המרכז העולמי של המזרחי, ו: 15.12.1948. תיק 104/15, רשימות שונות 1952–1953 סדרה:קשרי חוץ, נספח מס' 7: תיק רשימות שונות. תיק הוועד הראשי: פרוטוקולים, קופסה : פרוטוקולים, נספח מס' 8: תיק הוועד הראשי תרפ"ו-תש"ו. ארכיון עיריית תל אביב-יפו תיקי ועד הקהילה (חטיבה 8) 8-77, נספח מס' 2: ישיבת ועד העיר בהשתתפפות באי-כח הסתדרויות ביום ט"ז שבט תרפ"ב. תיקי הנהלה ומזכירות (חטיבה 4) 4-176, נספח מס' 11: רח' ביאליק מס' 17 כ"ד שבט תרצ"ז 5.2.37 לכבוד הנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ירושלים. 4-169, נספח מס' 12: מחלקה הגזברות תאריך 3.8.45 לכבוד ראש העירייה. 4-175, נספח מס' 13: ישיבת הוועדה לשכון הפליטים מיום 4.6.1936. 4-175, נספח מס' 14: ישיבת ועד המגבית המקומי התכנסה ביום 7.8.1936. 163ב'-4, נספח מס' 15: 16JAN1940 לכבוד ד"ר א. ברט יו"ר הוועדה המרכזית לנגועי המאורעות כאן. 4-180, נספח מס' 16: ד' אב תרצ"ח 1.8.38 לכבוד מר פ. גורוכובסקי. 4-3781, נספח מס' 17: למזיגת הקהילה עם העירייה פרטיכל מישיבה שהתכנסה ביום 7.11.38 במשרדו של ראש עירית תל אביב. 4-3781, נספח מס' 18: החלטות מועצת העירייה בישיבתה בתור ועד הקהילה ישיבה מס' 1-מיום 30.4.1939. 4-3876, נספח מס' 19: כנסת ישראל בארץ ישראל המועצה הדתית לתל אביב-יפו ב"ה תל אביב יום י"ב כסלו תש"ב 2.12.41 לכבוד הא' י. רוקח יו"ר ועד הקהלה לתל אביב ויפו, ארכיון לחקר הציונות הדתית, אצ"ד תיקי הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל (חטיבה 1) חטיבה 1 תיק 912, נספח מס' 21: יום ד' מנחם אב תש"ח א. גולדשטיין מתל אביב כעת בבודפשט לכבוד הוועד הפועל של הפועל המזרחי תל אביב. תיקי ההסתדרות הציונית העולמית והמזרחי (חטיבה 12) חטיבה 12 תיק 126, נספח מס' 23: י"ג סיון תש"ט 10.6.49 לכבוד הסוכנות היהודית לא"י, מחלקת עליה ירושלים. חטיבה 12 תיק 126, נספח מס' 24: ירושלים י"ב באלול תש"ט 6.9.49 אל הוועד הפועל של הפועל המזרחי ת"ד 431 תל אביב. מכון לבון, ארכיון העבודה והחלוץ תיקי הוועד הפועל של ההסתדרות (חטיבה IV-208-1) IV-208-1-2243, נספח מס' 20: דין וחשבון הוועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ ישראל בימי חירום שנה ראשונה למס-החירום של היישוב ירושלים, תש"א. ארכיון ציוני מרכזי תיקי קרן קיימת לישראל- הלשכה הראשית, ירושלים (חטיבה KKL5) KKL5/6711/1, נספח מס' 10: קרן קיימת לישראל בע"מ הוועד הארצי לארץ-ישראל תל אביב יום א' בחדש חשון שנת תרצ"ד 10 בנובמבר 1933 לכ' הלשכה הראשית בירושלים.

הערות שוליים 1 גצ"ד, חטיבה 3, ארגון ותיקי המזרחי 2–5, נספח מס' 1. 2. תורה ועבודה בחזון ובמעש, עמ' 29. 3.שם, ע"ע 29–30. 4. ארכיון עיריית תל אביב-יפו, 8-77, נספח מס' 2. 5. גצ"ד, חטיבה מרכז עולמי של המזרחי, קלסר 10/1 סדרה גימל, נספח מס' 3. 6. שם, שם, קלסר 16/1, סדרה המזרחי הצעיר, נספח מס' 4. 7. תורה ועבודה בחזון ובמעש, עמי 13. 8. הרב משה אוסטרובסקי, תולדות המזרחי בארץ ישרא, עמ' 130. 9. גצ"ד, מ"ע, קלסר 148, נספח מס' 5. 10. הצפה, כ"ב אדר תש"ו 25.3.1946. 11 גצ"ד, המזרחי והפועל המזרחי 3–9, נספח מס' 6. 12. גצ"ד, מ"ע, סדרה קשרי חוץ, תיק 104/15 רשימות שונות, נספח מס' 7. 13. גצ"ד, מ"ע, פרוטוקולים, תיק הוועד הראשי תרפ"ו-תש"ו, נספח מס' 8. 14. גצ"ד, מ"ע, סדרה 1–41, הוועד הראשי, קלסק 312, שנה 1949, נספח מס' 9. 15. אצ"מ, KKL5/6711/1, נספח מס' 10. 16. ארכיון עיריית תל אביב-יפו, 4-176, נספח מס' 11. 17. שם, 4-169, נספח מס' 12. 18. שם, 4-175, נספח מס' 13. 19. שם, 4-175, נספח מס' 14. 20. שם, 163 ב' - 4, נספח מס' 15. 21. שם, 4-180, נספח מס' 16. 22. שם, 4-3781, נספח מס' 17. 23. שם, 4-3781, נספח מס' 18. 24. שם, 4-3786, נספח מס' 19. 25. מכון לבון, ארכיון העבודה והחלוץ, IV-208-1 תיק 2243, נספח מס' 20. 26. בהתנדב עם, ע"ע 524–525. 27. רפאלוביץ ישעיהו, ציונים ותמרורים בשבעים שנות נדודים, ע"ע 263–264. 28 במסלה, בדרכנו לקונגרס הציוני הכ"ב. 29. אצ"ד, חטיבה 1 תיק 912, נספח מס' 21. 30. גצ"ד, מ"ע, תיק 312, נספח מס' 22. 31. אצ"ד, חטיבה 12, תיק 126, נספח מס' 23. 32. שם, חטיבה 12, תיק 126, נספח מס' 24. 33. הצפה, ד' באדר תשי"ח 24.2.1958.

This article "אליהו גולדשטיין" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אליהו גולדשטיין. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]