אלהי אל תדינני כמעלי
אלהי אל תדינני כמעלי
|
|---|
|
אֱלֹהַי, אַל תְּדִינֵנִי כְּמַעְלִי תבנית:שמאל |
| פרויקט בן יהודה |
אלהי אל תדינני כמעלי הוא פיוט בקשה מאת ר' יצחק אבן מר שאול,[1] הנאמר בתפילת שחרית של ראש השנה בקהילות רבות[2].
צורה[עריכה]
בפיוט 22 שורות, והוא סדור על פי אותיות הא'-ב' החתומות בראש הבתים. הפיוט שקול במשקל "המרובה" ('ואפר'), וסוגר הבית האחרון זהה לדלת הבית הראשון, כמקובל בבקשות השקולות של פייטני ספרד, טכניקה המעמידה את מסגרת השיר ואת עיקרו על הפנייה "אלהי אל תדינני כמעלי".[3] כל שורה נחרזת עם זו שלאחריה בחרוז לִי. ח' שירמן כתב כי הבקשה "חסרה רעיונות מקוריים ועמוקים. ואום שטף לשונה ובהירותה, יפי ביטויה וערבות צליליה מכפרים על מגרעותיה".[4] א' חזן כתב כי חלק מאותה ערבות הצלילים נובעת "מחרוז הביניים[5], הבא הרבה מאד בשיר הזה".[6] כמו בבית ג', בבית ד' חריזת ביניים המחלקת את הטור לעמודי המשקל, בית ט' ועוד.
בפיוט חוזרת שבע פעמים המילה לב/לבב בגיווני משמעות , החזרה מדגישה את ההקשרים השונים; בבית 3 מובאה משגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר יואל, פרק ב', פסוקים י"ב-י"ג ומשמעותה חרטה על המעשה, בבית 4 בהקשר תחושות העצב והאשמה בעקבות החטא, בבית 9 תיאור הלב כטמא, בבית 10 כתחושת הצפה של החטאים את האדם, בבית 15 כדרך חיים, בבית 18 כמקור הרגש, ובבית 20 כמקור המחשבה והזכרון. לדברי א' חזן "ברור לחלוטים כי השיר משחק בגיווני המשמעות של המלה החוזרת". הוא משתמש במוטיב הדרך הסלולה, בה הוא מבקש שיוליכהו האל. סמל זה מוכר גם מפייטנים נוספים כמו ריה"ל ורשב"ג, ואף מן המקרא ומחז"ל.[7]
תוכן[עריכה]
כמקובל בתפילה ובתפילה מן המקרא, הפיוט פותח (ונחתם) בפנייה ישירה לאל - דרך פנייה בפיוט הגיעה לאבן מר שאול דרך פיוטיהם של הקליר וייני.[8] הפייטן פונה, וחוזר ופונה,[9] אל אלהיו, ומתחנן אליו שידון אותו לפנים משורת הדין. הפייטן עומד מתוך חטא והכרה בכוחו העצום של היצר, בתחושות עצב ותוגה, "הלום יגון". הפייטן מבקש מה' שינחהו בדרך הנכונה, מפני שליבו "תועה כמו רועה אוילי".[10] הוא מבקש גאולה, ושתיענה תפילתו בזכות תחנוניו וזכרונו את האל כל הזמן.
קבלה והשפעה[עריכה]
הפיוט נמנה עם הסליחות הידועות ביותר, זכה לתפוצה רחבה ונקלט במחזורי ספרד, יוון, רומא, פרובנס[11] ואף הודו.[12] הוא נאמר כיום בתפילת שחרית של ראש השנה בקהילות הספרדים, בדרך כלל לפני ברוך שאמר,[11] או לאחר חזרת הש"ץ.[13] לדברי ח' שירמן "בקשה זו מפלסת את הדרך לסגנון הספרדי הקלאסי, ומבשרת את בואם של גדולי האסכולה החדשה".[4] בין היתר השפיע הפיוט על ר' יהודה הלוי בפיוטו אדני נגדך כל תאותי, הבנוי בתבנית זהה.[14] חרוז מהפיוט (בית 8) מובא בתורת חובות הלבבות לרבנו בחיי אבן פקודה, שער הכניעה, פרק ז ובהקדמת ספר חרדים.[15]
לקריאה נוספת[עריכה]
- ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט א, מספר 4362, ניו יורק תרפ"ה, עמ' 200.
- חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובנס, ספר ראשון, חלק א', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 1960, עמ' 52-49.
- חיים שירמן, יצחק בן מר שאול המשורר מלוסינה, בתוך: ספר אסף - קובץ מאמרי מחקר, ירושלים ה'תשי"ג, עמ' 509-510.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אלהי אל תדינני – מילים, פירושים וביצועים | ר' יצחק אבן מר שאול | פיוט | הספרייה הלאומית – אתר הפיוט והתפילה
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מידע על אלהי אל תדינני בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. יצחק אבן מר שאול, "אלהי אל תדינני כמעלי" בפרויקט בן-יהודה
הערת שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ הבקשה יוחסה במהלך ההיסטוריה לאישים שונים, כמו לריה"ל, לר' שלמה אבן גבירול ועוד, אך החוקרים בעת החדשה קבעו כי היא לאבן מר שאול, מפני שהוא מיוחס לו בפירוש בכתבי היד. ראו ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט א, מספר 4362, ניו יורק תרפ"ה, עמ' 200 ואצל ח' שירמן, השירה העברית, א, עמ' 50, ואצל ח' שירמן לתולדות השירה והדראמה העברית, כרך א, עמ' 143
- ↑ "הוא נדפס בעשרות מחזורים ונתפשט בין אירופה והודו (קוג'ין), גם נתקבל למנהג רומא ורומניה" ח' שירמן, לתולדות השירה והדראמה העברית, כרך א', עמ' 143.
- ↑ חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובנס, ספר ראשון, חלק א', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 1960, עמ' 52, ו חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובנס, ספר ראשון, חלק ב', מוסד ביאליק, ירושלים 1960, עמ' 523.
- ↑ 4.0 4.1 חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובנס, ספר ראשון, חלק א', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 1960, עמ' 50.
- ↑ קרוי גם "חריזה פנימית באקראי", ראו דן פגיס, חידוש ומסורת בשירת־החול העברית: ספרד ואיטליה, בית ההוצאה כתר, 1976, עמ' 129
- ↑ אפרים חזן, תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר' יהודה הלוי, הוצאת מאגנס, ירושלים תשמ"ו 1986, עמ' 101-100.
- ↑ אפרים חזן, תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר' יהודה הלוי, הוצאת מאגנס, ירושלים תשמ"ו 1986, עמ' 213-212
- ↑ אפרים חזן, תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר' יהודה הלוי, הוצאת מאגנס, ירושלים תשמ"ו 1986, עמ' 169.
- ↑ א' חזן מעיר שזהו מבנה שגור בשירת ספרד, תורת השיר, עמ' 174
- ↑ שורות 10-11
- ↑ 11.0 11.1 אלהי אל תדינני – מילים, פירושים וביצועים | ר' יצחק אבן מר שאול | פיוט | הספרייה הלאומית – אתר הפיוט והתפילה
- ↑ חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובנס, ספר ראשון, חלק א', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 1960, עמ' 49.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאיר נזרי, אוצר המנהגים והמסורות לקהילות תאפילאלת/סג'למאסא, Hotsaʼat Universiṭat Bar-Ilan, 2018, כרך ג, עמ' 516, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-965-226-485-5. (בiw)
- ↑ אפרים חזן, תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר' יהודה הלוי, הוצאת מאגנס, ירושלים תשמ"ו 1986, עמ' 39, 101.
- ↑ ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט א, מספר 4362, ניו יורק תרפ"ה, עמ' 200.
This article "אלהי אל תדינני כמעלי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אלהי אל תדינני כמעלי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
