אירוע קרינגטון
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
אירוע קרינגטון היה התפרצות סולארית חזקה שהתרחשה ב-1 בספטמבר 1859. האירוע נחשב לאחת מההתפרצויות הסולאריות החזקות ביותר שתועדו אי פעם. ההתפרצות נגרמה כתוצאה ממפץ שמש (solar flare) משמעותי ששלח חלקיקי פלזמה ואנרגיה אל כדור הארץ.
כאשר החלקיקים הללו הגיעו לשדה המגנטי של כדור הארץ, הם גרמו לסערה גיאומגנטית חזקה. האפקטים של סערה זו היו נרחבים והורגשו באזורים רבים בעולם. בין התופעות שהתרחשו היה שיבוש בקווי הטלגרף – הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של אותה תקופה. בנוסף, נצפו אורות זוהר הצפון (אורורה) במקומות בלתי רגילים, כגון קו המשווה.
אירוע קרינגטון מדגיש את הפוטנציאל של התפרצויות סולאריות חזקות לפגוע בתשתיות הטכנולוגיות שלנו. אם אירוע בסדר גודל כזה היה מתרחש היום, ייתכן שהנזקים היו חמורים הרבה יותר, במיוחד על תשתיות חשמל, תקשורת ולוויינים.
יום רביעי, 28 באוגוסט 1859: התחלה של פעילות סולארית מוגברת: האסטרונומים הבחינו בכתמי שמש גדולים במיוחד על פני השמש. כתמי שמש אלו מרמזים על פעילות סולארית עזה, כולל פוטנציאל להתפרצויות חזקות. יום חמישי, 1 בספטמבר 1859 (יום האירוע המרכזי): 11:18 (שעון מקומי באנגליה): האסטרונום הבריטי ריצ'רד קרינגטון הבחין בהתפרצות סולארית עצומה בזמן שצפה בשמש באמצעות טלסקופ מיוחד. הוא הבחין ב"הבזק לבן" עז, סימן להתפרצות סולארית חזקה ביותר (המכונה כיום Solar Flare).
קרינגטון לא היה היחיד שצפה באירוע. אסטרונום נוסף בשם ריצ'רד הודג'סון תיעד גם הוא את ההתפרצות באותה שעה.
כ-17 שעות מאוחר יותר: זרם עצום של חלקיקי פלזמה אנרגטיים, שנפלטו במהלך ההתפרצות, הגיע לשדה המגנטי של כדור הארץ. הזמן הקצר שלוקח לחלקיקים להגיע מעיד על עוצמת ההתפרצות – בדרך כלל, לחלקיקים לוקח בין יום לשלושה ימים להגיע לכדור הארץ.
יום שישי, 2 בספטמבר 1859: תחילת הסערה הגיאומגנטית: כאשר חלקיקי הפלזמה פגעו בכדור הארץ, התחוללה סערה גיאומגנטית עזה. בין ההשפעות שלה: שיבושים בתקשורת הטלגרף: מערכות טלגרף ברחבי אירופה וצפון אמריקה כשלו באופן נרחב. באזורים מסוימים, המפעילים דיווחו שהם מסוגלים להמשיך לשלוח הודעות גם כשהמערכות היו מנותקות ממקורות חשמל, בעקבות זרם שנוצר על ידי הסערה הגיאומגנטית. זוהר הקוטב הדרומי והצפוני (Aurora Australis ו-Aurora Borealis): הזוהרים נצפו באזורים בלתי שגרתיים, כולל בקווי רוחב נמוכים כמו הוואי, קובה, ורומא. באזורים מסוימים של ארצות הברית, ניתן היה לראות את הזוהר בעוצמה כזו שאנשים חשבו שמדובר בזריחה מוקדמת. 3–4 בספטמבר 1859: התפוגגות הסערה: הסערה הגיאומגנטית החלה להיחלש, והזוהרים בקווי רוחב נמוכים הפסיקו להופיע. עם זאת, השפעות השיבוש על מערכות הטלגרף המשיכו עוד מספר ימים.
דיווחים בעיתונות של התקופה על אירוע קרינגטון היו מרשימים, בעיקר בגלל התופעות הלא שגרתיות שהתרחשו בעקבותיו. להלן תיאור של כמה מהתגובות שתועדו בעיתונות של אמצע המאה ה-19:
1. זוהר הקוטב (Aurora Borealis) בקווי רוחב נמוכים: במספר עיתונים בארצות הברית ובאירופה נכתבו כתבות המתארות את התפשטות הזוהר הצפוני לאזורים דרומיים בהרבה מהמקומות הרגילים:
עיתונים אמריקאים דיווחו על תצפיות של הזוהר הצפוני במדינות דרומיות כגון פלורידה, הוואי וקובה. הדבר גרם לתושבים רבים לבלבול ולפחד, שכן תופעות אלו לא נראו שם קודם. עיתונים בבריטניה ובאירופה תיארו את השמיים זוהרים באור עז בצבעים של אדום, ירוק וסגול, גם בערים כמו רומא ואפילו מדריד, מקומות שבדרך כלל לא רואים בהם זוהר צפוני.
2. שיבושים במערכות טלגרף: מערכות הטלגרף, שהיו באמצע המאה ה-19 טכנולוגיה יחסית חדשה, חוו שיבושים קשים:
בארצות הברית, דיווחו מפעילי טלגרף כי חוטי הטלגרף יצרו ניצוצות. בכתבה אחת צוין שאחד ממפעילי הטלגרף ספג הלם קל כאשר נגע במכשיר הטלגרף, שנפגע ממטען חשמלי חזק שנוצר כתוצאה מהסערה הגיאומגנטית. מפעילי הטלגרף באירופה ובארצות הברית גילו כי יכלו להפעיל את המערכות ללא חיבור לחשמל לתקופות קצרות, עקב הזרמים החשמליים החזקים שנוצרו באוויר כתוצאה מהסערה.
3. תגובות לצבעי השמיים: בעיתונים שונים צוטטו אזרחים שתיארו את שמי הלילה כ"שמיים בוערים" או "אש בשמיים", בגלל עוצמת התופעה האורית. בעיתון מקומי בקולורדו נכתב כי "החוואים ובני משפחותיהם התעוררו באמצע הלילה משום שהם היו משוכנעים שהרפתות שלהם עולות באש, אך במהרה גילו כי מקור האור הוא מהשמיים עצמם."
4. העיתון The Baltimore American and Commercial Advertiser: בכתבה מ-2 בספטמבר 1859 נכתב כך: "בערב יום חמישי האחרון התרחש אחד המופעים המרהיבים ביותר של זוהר הקוטב שנראו אי פעם בגובה קווי רוחב אלו. כל השמיים הצפוניים היו מוארים בזוהר אדום בוהק, עד כי אנשים יכלו לקרוא עיתונים באורו. השמיים היו פשוט מלאי יופי שאין כמותו, עם משחק של אור ושלל צבעים."
5. השפעה על לוח השנה הדתי: בעיתונים קתוליים באיטליה דווח כי אנשים ברומא ראו את הזוהר הצפוני ופירשו אותו כסימן רוחני. חלק מהאוכלוסייה המקומית, במיוחד במקומות דתיים, ניסתה לייחס את התופעה לאירועים דתיים או נבואות. הדבר גרם לרבים לחשוב שהאסון קשור לאירועים דתיים משמעותיים.
אירוע קרינגטון היווה את המקרה המתועד הראשון של התפרצות סולארית והשפעותיה על השדה המגנטי של כדור הארץ. הוא הדגיש את הסכנה של פעילות סולארית עזה לתשתיות חשמליות ואלקטרוניות. בשנים האחרונות, עם התפתחות התשתיות הטכנולוגיות, הובן שאירוע בסדר גודל כזה עלול לגרום לנזקים חמורים מאוד אם יתרחש כיום, כגון השבתת רשתות חשמל, השפעה על לוויינים ותקשורת, ונזק לתשתיות טכנולוגיות חיוניות. אירוע קרינגטון נותר עד היום ההתפרצות הסולארית החזקה ביותר שתועדה, והוא משמש כדוגמה לחוקרים ולמדענים להבנת ההשפעות האפשריות של פעילות סולארית קיצונית.
This article "אירוע קרינגטון" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אירוע קרינגטון. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
