You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

אינדסטריאל

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

אינדאסטריאל או מוזיקה תעשייתית הוא שם כולל למספר רב של סגנונות מוזיקליים מתחום המוזיקה האקספרימנטלית / אלקטרונית שהמכנה המשותף ביניהם הוא שימוש באלמנטים ותכנים מודרניסטיים ופרובוקטיביים הן מהבחינה המוזיקלית והן מהבחינה הרעיונית.

השם "מוזיקה תעשייתית" מקורו בחברי להקת Throbbing Gristle ומונטה קזאזה באמצע שנות השבעים ככינוי מתריס למול המוזיקה הפופולרית שנוצרת בפס ייצור.

ז'אנרים קשורים כוללים EBM, נויז, IDM וטכנו.

סקירה כללית[עריכה]

המוזיקה התעשייתית נולדה כאבולוציה של אמנות פלסטית ואמנות מיצג שחדרה לתוך תעשיית המוזיקה הפופולרית. מוזיקלית ניתן לציין השפעות מזרם הקראוט רוק הגרמני ומהמוזיקה האלקטרונית שהייתה אז בחיתוליה. התאורטיקן אלקסי מונרו מצביע על קראפטוורק כמשפיעים עיקריים וכראשונים שחיברו מוזיקה אלקטרונית לא אקדמאית המכילה אלמנטים תעשייתיים. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]

שלוש הלהקות הכי ידועות שהתחילו בו זמנית את הז'אנר היו Cabaret Voltire, Throbbing Gristle ו-Killing Joke כשהשתיים האחרונות השתמשו במוזיקה ובהופעות גם ככלי פוליטי להביע מחאה אנטי ממסדית, אנטי דתית ובמקרה של Throbbing Gristle גם אנטי תרבותית. אך האלבום ה"רשמי" הראשון שהיה כולו רעש ולא היה במסגרת האקדמיה היה Metal Machine Music של הזמר לו ריד (מייסד וסולן Velvet Underground לשעבר) משנת 1975. בניגוד לבאים אחריו, אף אחד לא לקח את האלבום ברצינות. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]

מבחינה מוזיקלית ורעיונית, המוזיקה התעשייתית לא באמת חידשה אלא פיתחה ושיפרה דברים שהיו קיימים קודם לכן בעיקר במוזיקה הקלאסית המודרנית שהרבה פעמים נטתה לאוונגארד ובג'אנרים מסוימים של ג'אז. כמו ש-Kraftwerk פיתחו ושיפרו את המוזיקה של התפוחים הכסופים. אך המוזיקה התעשייתית הושפעה, הרבה פעמים לא במודע (משום שלרובם לא הייתה אפילו השכלה מוזיקלית מינימלית), מהרבה דברים .את האידאולוגיה שלה היא לקחה בין השאר מן הדאדא, הסוריאליזם, הפלוקסוס והפוטוריזם. המוזיקה התעשייתית, לפחות בהתחלה, הייתה בעלת אידאולוגיה איקונוקלסטית של אנשים שחשו גועל מהתרבות שסבבה אותם. להקות כמו Throbbing Gristle שהופיעו בהתחלה כCoum Transmissions חיפשו טכניקות זעזוע, אבל בניגוד לפאנק ול-Sex Pistols שפרח באותה תקופה וזכה להרבה יותר פופולריות, אלמנט ההלם לא עמד בפני עצמו אלא היה אמצעי לשבור התניות, הן של שטיפת מוח ממסדית והן שטיפת מוח עצמית. כמו הדאדא, הג'אנר עצמו רצה לראות במכוער יפה ולהתענג עליו. טכניקות שוק למשל היו שימוש בסמלים של משטרים רודניים, שידור סרטים ותמונות של גופות אחרי מעשה רצח, אסונות בקנה מידה גדול, ציטוטים וארכיונים של דמויות שנויות במחלוקת ועוד. שנים מהמקרים הבולטים ביותר בהיסטוריה של הג'אנר היו כשמונטה קזזה שרף בהופעה חיה חתול רקוב למחצה ומלא בתולעים, והופעת הזנות של Throbbing Gristle ב-I.C.A ב-1976. קברט וולטר היו לעומת זאת יותר דאדאסטיים בכך שהם התמקדו בהומור. אבל גם זה נעשה קודם בצורה כלשהי. המאפיין הראשי של הג'אנר הוא אימוץ צלילי רעש ומבנים אטונליים, כאמצעי לעורר אנשים, להוציא אותם מאיזון ולבלבל אותם. היסטורית הרעש כפוטנציאל למוזיקה אובחן עוד במאה התשע עשרה, אבל בעוד מלחינים קלאסיים התעניינו בפוטנציאל ההכרתי והפילוסופי של רעש כמוזיקה, במוזיקה התעשייתית זה היה אמצעי פוליטי ואידאולוגי. מבחינה טכנולוגית להקות האינדסטריאל היו בין הראשונים שהפיצו את עצמם והשתמשו בקלטת וטייפ. עוד הם פיתחו את טכניקות עיוותי הסאונד בעזרת כלים אלקטרונים, מסורתיים, וכלים לא שגרתיים כמו גרוטאות מתכת (Einstürzende Neubauten) וכו', עד שהצליל המופק לא היה דומה לצליל המקורי של המכשיר. היבט נוסף של האידאולוגיה, הוא הפצת מידע. המייסדים של הג'אנר דבקו בפילוסופיה של "אם אתה לא מודע שיש אפשרות כזאת, אתה לא יכול לממש אותה" אותה הם ראו כסממן של החברה הפוסט מודרנית שבה הגבול בין מציאות לדמיון היטשטש. אנשי Psychic TV למשל, ניסו להיות חתרניים ולאמץ דרכים שונות להפצת מידע. בעיקר אנטי ממסדי, אלמנט שנפוץ לז'אנר (כלומר הסלידה מהאקדמיה והאליטה, בין אם פוליטית ובין אם לא, ומצד שני סלידה מהמסחור). עוד אלמנט של המוזיקה התעשייתית הוא אימוץ האוקולטיזם, הפאגאניזם (או יותר מדויק הנאו-פאגאניזם על כל אסכולותיו), געגועים, אולי רומנטיים, לשיבטיות ולפרימיטיביות והרעיון שאמנות יכולה להשפיע על התודעה עד כדי מצב תודעה חלופי ושמוזיקה היא דבר אוקולטיסטי (רעיון לא חדש בהיסטוריה גם הוא). הרבה להקות הושפעו מדמויות כגון אליסטר קראולי, אוסטין אוסמן ספאר, מאגיית כאוס שפותחה אף היא בשנות השבעים ואפילו ויליאם בורוס. שתי דוגמאות בולטות הן למשל Z'EV שהמוזיקה וההופעות שלהם הכילו אלמנטים שאמניים ו-Coil שהרבה הופעות שלהם היו פשוט ריטואלים של כישוף ואלכימיה, הם גם ניסו כמה פעמים לחבר מוזיקה היפנוטית ללקיחת סמים. פרט להם המוזיקה תעשייתית עושה הרבה פעמים שימוש במוזיקה מסורתית שהיא לא מהמערב. באופן אירוני, המוזיקה התעשייתית אומצה בחום יחד עם הרוק הכבד אצל הנאו-נאצים, חוגים שבהם הרבה פעמים האוקולטיזם שולט, הרואים במוזיקה התעשייתית דבר מאוד מתאים לאידאולוגיה שלהם וכאנטיתזה, לדבריהם, למוזיקה ה"חלשה" של השחורים והיהודים ששולטת היום במערב. אחת המדינות הראשונות שאימצו את הג'אנר כבר בסוף שנות השבעים הייתה יפן, עם אמנים כמו Hijokaidan שלקחו את הרעש לכיוון יותר פסיכדלי,Incapacitans והכי מפורסם Merzbow שהיו מחלוצי ז'אנר הנויז והג'אפאנויז. עם השנים להקות שונות ניסו לקחת את הז'אנר לכיוונים שונים, Death in June שילב פולק במוזיקה שלו, Skinny Puppy שילבו אלקטרו ודאנס, Nurse with Wound לקח את המוזיקה לכיוון אוונגארד קיצוני יותר, Nine Inch Nails שילב פופ, ו-Loop וממשיכיהם Main יצרו תערובת מסובכת של רעש לבן, רוק ואמביינט ניסיוני, נעשו אפילו ניסיונות לשלב ז'אנרים כמו דיסקו עם המוזיקה התעשייתית. אך כל אלה לא מנעו מסחור יחסי של הז'אנר, אנשים הבינו את הרעיון, והז'אנר הפך לעוד קלישאה. יש הטוענים שהז'אנר נמצא בתקופה פוסט-תעשייתית ולשם כך המציאו את המונח Post-Industrial, מבין פיתוחיו של הז'אנר הוא ה-Power Noise עם ביטים ובסים רועמים באופן קיצוני. פיתוח אחר הוא השילוב של מוזיקה צבאית וכו'. {מקור}

נכון להיום, כמעט ואין התייחסות מהאקדמיה לז'אנר, ומה שיש או מוזכר כבדרך אגב או נוטה לקבץ ביחד גם אמנים שאין להם שום דבר במשותף עם הז'אנר. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]

מוזיקה תעשייתית בישראל[עריכה]

מוזיקה תעשייתית הייתה קיימת בישראל במידה מצומצמת מאוד מאז שנות השמונים. אך משנות האלפיים ואילך חלה פריחה מחודשת בז'אנר הזה ועוד סגנונות אנדרגראונד שונים אחרים. היסטורית הבולטים בתחום זה היו DXM, דורלקס סדלקס ופלסטיק ונוס. לעומת זאת, היו ועדיין ישנן להקות שממעטות להופיע על הבמה. כמו כן בשנות האלפיים קמו לייבלים המתמחים בגוונים של מוזיקה תעשייתית, כגון "תופת פרופט", "החזית המזרחית", "Heart & Crossbones" ו-"Culture is not your friend!".

להלן טבלה המציינת את רוב הלהקות והאמנים בישראל שעסקו בספקטרום הז'אנרים של המוזיקה התעשייתית:[1]

שם ז'אנר תקופת פעילות חברי ההרכב ושם האמנים במציאות מקום פעילות הערות
Refuse to Die אינדסטריאל, אקלקטי, ניסיוני שנות ה-80 ואילך אבנר אלטמן לא ידוע שמו המקורי של ההרכב היה "האסורים במגע". לאחר הוצאת האלבום "העידן האפל של הצליל" ב-1996, ההרכב שינה את שמו ל"Refuse To Die".
כרומוזום פאנק,גל חדש, אינדסטריאל שנות ה-80 דורון אייל (שולץ האיום), רמי פורטיס, רונה ורד, דוד גראווי, רונן בן טל, נועם זייד הלוי, איוון מונטיאל לא ידוע הלהקה פעלה במקביל לז'אן קונפליקט ולהקות אחרות מהתקופה המחתרתית של פורטיס, חוותה הצלחה בקרב קהל מצומצם במועדונים בתל אביב והוציאה תקליט אחד בלבד עם שם הלהקה. זכורה בעיקר מההופעה ב-81 שנקראה "כרומוזום - להקת פוחלצים במופע תעשייתי" שהייתה כנראה ההופעה הראשונה של המוזיקה התעשייתית בארץ לפני שדי. אקס.אם והלהקות שסבבו אותם נכנסו לשטח. כמו כן, זכורה ההופעה ב"קולוסיאום" בערב פתיחת מלחמת לבנון הראשונה של הרכב ההמשך האלמוני "כרומוזום 2".
DXM אינדסטריאל, רוק, בלדות, ג'אז 1984-1993 יריב אלטר, רונן הופמן, קרני פוסטל, אורי קפלן, אייל מצרי דורון חולון למרות היותה חלוצה של המוזיקה התעשייתית בישראל, והתנסותה גם באמביינט וג'אז, רוב החומר של DXM היה בסגנון רוק רך. בגלגולה הקודם של הלהקה, "קאלויס דאנטור", את עמדת המתופף אייש אבי קונפורטי, לימים שף. כמו כן הלהקה שבה הסקסופוניסט אורי קפלן מבלקן ביט בוקס והצ'לנית/זמרת קרני פוסטל התחילו את דרכם.
Duralex Sedlex נויז רוק, אינדסטריאל רוק שנות ה-80 ואילך אורי דרומר, ארז שוויצר, גיא קוניק, שמחה ברבירו, שרון בן עזר גבעתיים
Testkard 225 אינדסטריאל, אמביינט אפל, EBM, אסיד טראנס שנות ה-80 דני בלר, הראל פרסקי, רפאל מזרחי, יריב מלכה. באר-שבע הלהקה הראשונה שבה הראל פרסקי היה חבר והתחיל את הקריירה. לאחר מכן הפך לחלוץ לא מוכר של סצנת הטראנס הישראלית והשיר Magick of the beast הופיע באחד מאוספי הטראנס הישראליים הראשונים Trance-formation. כמו כן, יריב מלכה שהיה מעורב משני ב-SOL INVICTUS ואורפנד לנד היה מעורב גם פה מתישהו. ההרכב הוציא שתי קלטות בלבד (פלוס חומרים אחרים שלא תועדו, יש שמועות על עוד שתי קלטות) לראשונה קראו "תמונות המתים מאנתייטאם" והכילה מסרים פוליטיים המושפעים מהקרב האמריקני על אנטייטאם מהמאה ה-19, לשנייה קראו "גמבוקו". ראש ההרכב, דני בלר, החל ליצור מוזיקה לאחר נוכחות בהופעות של הז'אנר בישראל ומחוצה לה כמו גם בהופעות של די. אקס.אם ואף עבד איתם תקופה מסוימת, כמו כן היה חלק מלהקת הניו וויב הפוליטי מבאר שבע בשם "NATOM". לדבריו, לאחר שהאחרים עזבו, הפסיק לעשות מוזיקה משום צנזורה מצד המדינה, התנקלויות, פיטורים ותגובות שליליות למוזיקה שיצר תחת ההרכב, כנראה עד פגיעה מסוימת בחייו האישיים, בין היתר משום שהמוזיקה נהפכה ליותר ויותר קשה לעיכול מבחינת שמיעה וחוסר נגישות למיינסטרים וכנראה גם מבחינת מסר פוליטי. פרסקי עזב לאחר שרצה ליצור טראנס, מוזיקה שבלר לא אהב. למרות זאת פרסקי קיים הופעה אחת של מוזיקת טראנס עם השם זה לפני שהפסיק להשתמש בו סופית.
רוק תעשייתי, רוק שנות ה-80 רן סלוין, דודיק אפנהיים, ראם הראובני ירושלים
גידולים תעשייתיים Industrial Crops אלקטרו, מינימל-סינת'פופ, דארק-סינת', EBM 1985-1990 אדיר קיסר (קיסרי), דני קוסמן, אמיר מירון וגיל כהן חולון ההרכב הישראלי הראשון שניגן בסינתסייזרים בלבד. השתמשו גם ב- TB-303 של Roland, שצליליה אפיינו את מוזיקת האסיד שהתפתחה שנים מאוחר יותר. הופיעו רבות ב״פינגווין״ התל אביבי, ב״רוקסן״ ובמועדונים נוספים. לאחר שטוני פיין, עורך ושדרן רשת ג' לשעבר, לקח אותם תחת חסותו, איבד ההרכב ממקוריותו המוזיקלית והתפרק. שנים לאחר מכן, אדיר קיסר וגיל כהן חברו ליועד נבו (מפיק וחבר לשעבר בלהקת "אתניקס"), ובשם .I.C היו שותפים להפקות טכנו ישראליות מוקדמות בהד ארצי ובלייבלים פרטיים.
גדוד נהגי הנ.נ. פופ תעשייתי, אלקטרו פופ שנות ה-80 צביקה גנאל, טל עינב לא ידוע ההרכב הופיע בתחילה בשם CARBON DIOXIDE
The herzliyya boardwalk string septet נויז, ניסיוני, אינדסטריאל, אמביינט אפל 1989-199? יוסף קופולוביץ' תל אביב הופיע תחת השמות: Ushinawareta otoko, פלאפל אוונגארד, שלמה ארצי אורקסטרה[2]
אלי טלגם קלאסי מודרני, סאונד קולאג', נויז שנות ה-90 אלי טלגם ירושלים הוציא קלטות גם בשם פרדוקס, והוציא קלטת אחת שנקראת פרדוקס בשם אלי טלגם. כמו כן ישנה קלטת שנקראת Out of the blue, וגם קלטת שנקראת "A less troubled god". ב-1989 הוציא ספליט עם האמן הספרדי Ventral Metaphor שנקרא Breakfast in CCCP/ Deaf End מעבר לכך אין שום קצה חוט לגבי אמן אלמוני זה.
דאדאטיקס רוק תעשייתי, אלקטרו שנות ה-90 מקס סיגל, רובי פורל, דוד מזרחי לא ידוע גלגול של הרכב הפוסט פאנק "או באן", בו התחילה דנה ברגר את פעילותה המוזיקלית.
פלסטיק ונוס נויז רוק שנות ה-90 רונית ברגמן, יורם גור, דיימונד, הגר מגן מגדל העמק
שרמוטה מעופפת בהרים אינדסטריאל שנות ה-90 בוריס סויסא, שולץ הביוני, יפעת גלעדי, מט רומי חיפה הלהקה ידועה בשל כלי הנגינה המקוריים שבנה מנהיג הלהקה בוריס סויסא, כגון אסלה עם מיתרים. באותה תקופה בוריס סויסא הוציא קלטת אחת בשם "גולגולת של גולה בולה" יחד עם בסיסט "סיאם" יפתי אורי.
PTYL EBM, אינדסטריאל, דארק וויב 1998 ואילך עומר אייל תל אביב השם האנגלי הוא בעצם המילה "פתיל" בעברית.
Coma אינדסטריאל סוף שנות ה-90 עד אמצע שנות ה-2000 שי יחזקאלי חולון
Kadaver נויז שנות ה-2000 מיכאל זולוטוב תל אביב ההרכב ידוע לשמצה בעקבות אופיים האלים של השירים והעיסוק האובססיבי של זולוטוב בנושא הנקרופיליה.
האחים קהלני אינדסטריאל שנות ה-2000 אבנר בן-גל לא ידוע
ליטרשפיך נויז שנות ה-2000 ערן זקס, דודיק אופנהיים, אביעד אלברט, נגה, עלמה בן יוסף לא ידוע ההרכב פעל למשך תקופה קצרה בשם "ליטרשפיך דיאט". הרכב סופרגרופ.
Agnivolok אמביינט אפל, נאו-פולק, אינדסטריאל שנות ה-2000 וורה אגניוולוק, וודים גוסיס, איגור קרוטוגולוב לא ידוע
פוחלץ נויז שנות ה-2000 מאור אפלבאום, רני זגר לא ידוע
רמש נויז, Lower Fidelity שנות ה-2000 ליאור אשכנזי לא ידוע
Drone Lebanon נויז שנות ה-2000 רז זילברמן לא ידוע
Seventeen Migs of Spring אמביינט אפל, אמביינט, נויז, אינדסטריאל, דרון שנות ה-2000 אנדריי חריסטיצ'נקו, נטליה גורפינקל (גורפה), קונסטנטין גרויס, לייבאך "בום" בומשטיין, יורי פרידברג, סטפן פרידמן לא ידוע
WeissUndEngel נויז שנות ה-2000 אנתון וויס ירושלים
Wreck & Drool נויז שנות ה-2000 זוהר מסיקה, אלכס "דרול" יונוביץ' רחובות,

כרכור

מוג'הדין פוסט פאנק, רוק תעשייתי, IDM שנות ה-2000 אלון אבנת, אורי קריסטל, הראל שרייבר ירושלים
Null1 רוק תעשייתי, Pאנק שנות ה-2000 עד היום אריאל אור, אידוב שי תל אביב
Sinister Sveta נויז, אמביינט אפל שנות ה-2000 ואילך די ג'יי טום סווטה תל אביב
קרויצר מרטיאל אינדסטריאל, דראם נ' בייס שנות ה-2000 פטר קרויצר לא ידוע
קטב מרירי פוסט רוק, אוונגארד, נויז, פואטי שנות ה-2000 חיים רחמני, שי לוינשטיין, יהוא ירון, קרן פנפימון זהבי תל אביב
יאנקו פופה אבסטרקטי, קונקריט מיוזיק, אינדסטריאל, מוזיקה קומית, אוונגארד שנות ה-2000 טליק "לוליק" אדיר, גיל פסטרנק, אורסולה שוורץ לא ידוע שני חברי ההרכב עוטים על עצמם מסכות שונות בזמן ההופעות, עקב כך שמם לא ידוע מעבר לשמועות (כולל הכתוב בצד ימין).

קישורים חיצוניים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אינדסטריאל]] בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. טבלה זו היא מקיפה אך לא ממצה, בעיקר משנות ה-2000 ואילך בשל ריבוי אמנים ופרויקטים.
  2. אין קשר לשלמה ארצי

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

קטגוריה:מוזיקה אלקטרונית



This article "אינדסטריאל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אינדסטריאל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]