אותיות משונות
אותיות משונות הן כינוי למספר אותיות שבספר תורה שכתיבתן נשתמרה בהווה בעיקר בקרב יהדות תימן[1][2]. ישנם ספרי תורה אשכנזים עתיקים שנכתבו על פי ספר תגין, ובהם גם אותיות משונות וגם תגים יוצאים דופן[3]. שינויים אלו נזכרים כבר בתלמוד ובמדרשים קדומים, אך אין אחידות מוחלטת על זהותן של האותיות.
השינויים הן בגודל הגופן, כגון אות גדולה או קטנה וכן אותיות שיש מעליהם ניקוד. סוג נוסף של שינוי הוא 'אותיות לפופות', שפירושם שנוי במחלוקת.
מקור[עריכה]
קיומן של אותיות קטנות, וגדולות וכן אותיות נקודות מוזכרות כבר בתלמוד, ורשימות מלאות שלהן מופיעות במצחפי מסורה מן המאה העשירית-אחת עשרה.
האותיות המשונות ומרובות התגין מוזכרות גם בספר התגין, ועוד. בספרו של הרמב"ם משנה תורה, פסק להלכה כי יש להיזהר בכל האותיות המשונות, כפי שהשתמר במסורת:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש. ויזהר בתגין ובמניינן יש אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה שבעה. וכל התגין כצורת זייני"ן הן דקין כחוט השערה
— שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה תורה לרמב"ם, ספר תפלין, הלכות ז, פרק ח'
בנו של הרמב"ם שנשאל על טעמם של האותיות המשונות, השיב שעניינם וטעמם אינו ידוע:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
שאלה: ילמדנו רבנו מה עניין “עפולים” ותקרי “טחורים” וכיוצא בהם, ואותיות שצורתן משונות והתלויות והנקודות ורב וזעיר ומה שנקרא ואינו נכתב היש לזה טעם או לא?
תשובה: אלו הם דברים שנמסרו לנו בקבלה וסודותיהן סתומים ממנו ואין אנו ידועים טעמיהם לפי אמתתם
— תשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם, תשובה ט"ז
סוגי האותיות[עריכה]
אותיות גדולות וקטנות[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שינוי זה הנקרא גם אותיות זעירא (ביחיד אות זעירא) וכן אותיות רבה (ביחיד 'אות רבתית' או 'רבה'), נמצא בתנ"ך על פי אחת השיטות ב16 אותיות. כגון בתחילת ספר ויקרא שם מופיעה האות אלף זעירא במילה 'ויקרא', וכן בפסוק שמע ישראל, האות ע' במילה שמע היא ע' 'רבתית', וכן האות ד' במילה אחד היא ד' רבתית.
אותיות נקודות[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
.jpg)
אותיות נקודות הן סוגי אותיות שבספר שעל גביהם או תחתיהם ישנם נקודות. מקור שינוי זה אינו מהתורה, והן נתקנו בתקופה מאוחרת על ידי עזרא הסופר, וכפי שמופיע במדרש רבה:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים לָמָּה נָקוּד, אֶלָּא כָּךְ אָמַר עֶזְרָא אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר לָמָּה כָּתַבְתָּ אוֹתָן אוֹמַר לוֹ כְּבָר נִקַּדְתִּי עֲלֵיהֶם, וְאִם יֹאמַר לִי יָפֶה כָּתַבְתָּ כְּבָר אֶמְחֹק נְקֻדּוֹתֵיהֶן מֵעֲלֵיהֶן
— מדרש רבה, במדבר, ג, יג. וכעין זה בפסקי תוספות מסכת מנחות אות רלא.
האותיות הנקודות נזכרו בתלמוד ובספרי המדרשים השונים, כך לדוגמה נאמר בתלמוד על הפסוק שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָׄ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל" (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק ט'):
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
תני משום רבי יוסי למה נקוד על איו שבאליו לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו
— שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ז, עמוד א'
ישנה הסכמה בחז"ל על זהותן של האותיות הנקודות: עשרה מהן מופיעות בתורה[4], עוד ארבעה בנביאים ומופע אחד בכתובים.
אותיות תלויות[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אותיות תלויות, הן אותיות הכתובות מעל קו הכתיבה של שאר האותיות בשורה. אותיות תלויות מופיעות בכתבי יד רבים, ההסבר הרווח לכך הוא שמדובר באותיות שהוכנסו לאחר כתיבת השורה כתיקונים. בנוסח המסורה של התנ"ך יש ארבעה מקומות בהן המסורה מורה לכתוב אותיות תלויות, בשלוש מהן, האות התלויה היא ע.
אותיות מרובות תגין[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
אותיות מרובות תגין בהן נבחרות אשר רושמים עליהן תגין יותר מן הרגיל. שינוי זה הוא תוכנו העיקרי של ספר תגין, שם מבואות כל האותיות בהן יש שינוי במספר התגין. שינוי זה מוזכר גם במסכת סופרים שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."בית דבראשית צריך ארבע תגין" (מסכת סופרים פרק ט).
כיום נהוג לעשות את התגין על פי הכלל הבא:
- אותיות שעטנ"ז ג"ץ: יש שלושה תגים.
- אותיות בד"ק חי"ה: יש תג אחד.
- אותיות מלאכ"ת סופ"ר: הן ללא תגים.
אותיות לפופות[עריכה]
אותיות לפופות הן אותיות שכרכות ומסבבות סביב עצמן. בסרך כלל שינוי זה נעשה באות פ'. שינוי זה מצוי בספרי תורה עתיקים, בהם האות פ' בחלק מהמקומות מסובובת, ונראית כאילו יש בתוכו אות פ' נוספת.
בתיקון הסופר והקורא הביא רשימה של 210 מקומות שיש לעשות פ"א לפופה. יש שכתבו ששינוי זה הוא הנזכר בספר תאגי באות פ: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."קצ"א באורייתא דלא מזיינין ופומיהון לגאיו". ואכן בספרי התורה בהן יש אותיות פ' לפופות הן תאומות למה שכתוב בספר תאגי.
אותיות הפוכות[עריכה]
אותיות הפוכות הן אותיות שנכתבות בתורה בצורה הפוכה משמאל לימין (כתב ראי).
נו"ן הפוכה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמין נ' הפוכה, ככתב ראי, היא מופיעה במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות:
- פעמיים בספר במדבר. בפרק י', לפני ואחרי שני הפסוקים ל"ה-ל"ו (פרשת ויהי בנסוע).
- שבע פעמים במזמור תהילים ק"ז. בכתר ארם צובא ובמהדורות שלפיו: לפני כל פסוק ופסוק מששת הפסוקים כ"ג-כ"ח ולפני פסוק ל"א; בכתב יד לנינגרד: לפני כל פסוק ופסוק משבעת הפסוקים כ'-כ"ו.
אות קטועה[עריכה]
אות קטועה היא מופע יחידי בתנ"ך, המופיע בפרשת פנחס, בו מופיעה האות וא"ו קטועה. שינוי זה נזכר בתלמוד במסכת קידושין:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
בעל מום דעבודתו פסולה מנלן? אמר רב יהודה אמר שמואל, דאמר קרא: לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, כשהוא שלם ולא כשהוא חסר. והא שלום כתיב! אמר רב נחמן: וי"ו דשלום קטיעה היא.
במפרשים מחלקו מה הכוונה 'וא"ו קטיעה:
- יש שכתבו שראש הוא"ו אינו מחובר לתחתית האות.
- יש שכתבו שהיא וא"ו קטנה[5].
אות עקומה[עריכה]
אות עקומה היא אות שנוטה קצת לצד ימין או שמאל. כיום לא נהוג לעשות שינוי זה, אך רשימה מפורטת של כל האותיות העקומות מובאת בספר 'תיקון הסופר והקורא', שם גם מסביר כיצד לבצע את השינוי.
שינויים נוספים[עריכה]
- אות זקופה - שינוי זה מוזכר במסכת סופרים: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."וי"ו הגחון צריך להיות זקוף שהיא חצי אותיות של תורה" (פרק ט)[6].
- אות ארוכה - שינוי זה מוזכר גם הוא במסכת סופרים: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."למ"ד ד'וישליכם' צריך שיהא ארוך" (פרק ט הלכה ה)
מחקרים וספרים[עריכה]
האותיות המשונות נזכרות בספרים רבים, כבר מתקופת הראשונים, מהן:
- מדרש כתרי אותיות - מדרש המיוחס לרבי עקיבא, ,
- קריית ספר - להמאירי,
- ספר חבצלת השרון - מהר"י בשירי.
בספרות האחרונים נערכו ספרים שונים על אותיות אלו, מהן:
- ספר תורה שלמה כרך כט ח"ב - מחקר מקיף על גל האותיות המשונות.
- ספר
לקריאה נוספת[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- גדלים של אותיות באתר 'שפה עברית'
- ספר-תורה עם אותיות פ"ה מלופפות באתר ישיבה
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כשר, מנחם מנדל, 1895-1983, תורה שלמה כט, חלק שני, האותיות המשונות שבתורה, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | האותיות המשונות והלפופות בס"ת של התימנים
- ↑ פרופ' יוסף טובי ויהודה לוי נחום, מיצירות ספרותיות בתימן, שער שני, האותיות המשונות בספרי תורה בתימן.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יצחק טסלר, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.4393656,00 ספר התורה העתיק בעולם: הרבנים היו פוסלים
- ↑ ראו למשל במדבר רבה פרק ג, אבות דרבי נתן פרק ל"ד, מסכת סופרים פרק ו, ספרי במדבר פיסקא ט'.
- ↑ מדרש כתרי אותיות
- ↑ ראו בספר תורה שלמה שהביא כמה דעות בביאור הכוונה.
This article "אותיות משונות" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אותיות משונות. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
