אוטיזם בישראל
קהילת האוטיסטים בישראל כוללת אנשים מכלל הספקטרום האוטיסטי אשר נכון ל-2020 אובחנו כאוטיסטים 27,993 בני אדם אשר מהווים 0.002% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.
היסטוריה[עריכה]
עד אמצע שנות ה-70, לא היו בישראל מסגרות טיפוליות נאותות לילדים על הרצף האוטיסטי, והרשויות נהגו לאשפז ילדים על הרצף במחלקות סגורות בבתי החולים הפסיכיאטריים או לשלב אותם במסגרות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ילדים אחרים על הרצף נותרו בבית, כל הזמן, בהיעדר מסגרות ייעודיות עבורם[1]. במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר התקיימה מסגרת קטנה עבור ילדים על הספקטרום שלא הספיקה לכל הצרכים[2][3][4].
החל משנות החמישים של המאה העשרים הטיפול באנשים עם אוטיזם הוגדר בתחום אחריותו של משרד הבריאות בתור חלק מטיפולו הכולל באנשים עם מגבלות התפתחות, והרשויות נהגו לאשפז אוטיסטים במחלקות סגורות בבתי החולים הפסיכיאטריים אנשים עם אוטיזם טופלו בבתי חולים פסיכיאטריים. במהלך שנות השישים התחילו הטיפולים באנשים עם אוטיזם לכלול שילוב של התערבויות פסיכיאטריות וחינוכיות.
בתחילת 1974 התארגנו הורי ובני משפחות של הילדים על הרצף האוטיסטי, והקימו את עמותת אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, אלו"ט התנגדה להגדרת האוטיזם בתור מחלת נפש, תפיסה שרווחה לפני שחלה התקדמות בהבנת התופעה[hebrew 1], והציע לראות באוטיזם הפרעה בהתפתחות שהטיפול העיקרי לה צריך להיות בתחום החינוך[5][6].
ב-1979 הוקמה עמותת שק"ל על ידי משרד העבודה והרווחה, ג'וינט-ישראל ועיריית ירושלים, כמלכ"ר שמטרתו ליזום ולפתח תוכניות שונות בקהילה, על-מנת לקרב אליה בחזרה אנשים שנדחקו לשולים והופרדו ממנה למוסדות ותוכניות נבדלים ומבודדים[7][8].
בשנת 1979 נוסד בתל אביב בית הספר יחדיו, הראשון בארץ שיועד לילדים עם אוטיזם, ביוזמת אלו"ט ובעזרת עיריית תל אביב ומשרד החינוך. בשנים שלאחר מכן, כדי לתת מענה מיידי לגידול באוכלוסיית התלמידים המאובחנים, נוסדו מסגרות חינוך נוספות לילדים עם אוטיזם שפיתוחן מבוסס על תהליכי משוב ובקרה של המסגרות הקיימות. בשנת 1988 הוקם כפר עופרים - מעון הפנימייה הראשון לבוגרים עם אוטיזם – כדי לאפשר חלופה לאשפוז ארוך טווח במחלקות פסיכיאטריות. המעון הוקם כתוצאה מהתארגנות הורים במסגרת אלו"ט ובמימון של משרד הבריאות ומאוחר יותר של משרד הרווחה[9].
בשנת 1987 הוקם "מרכז מפנה" על ידי ד"ר חנה אלונים לאיתור מוקדם וטיפול בתינוקות בסיכון אשר אובחנו אצלם סימנים מוקדמים של אוטיזם, בטווח הגילאים שבין חמישה שישה חודשים לשנתיים. הגישה הטיפולית שהתפתחה במרכז, נשענת על גמישות המוח בשנתיים הראשונות, ועל היכולת ליצור שינויים מהותיים ביכולותיו ההיקשרותיים של התינוק על ידי טיפול אינטנסיבי ומקיף, המספק גרייה מבוקרת של אלמנטים התפתחותיים במערכות הפיזיות-סנסוריות-רגשיות וקוגניטיביות, כחלק קריטי בהתפתחות המוח,[10] נחשבת לייחודית בעולם הטיפול באוטיזם.[11][12][13]
בשנת 1988 נחקק גם חוק החינוך המיוחד שנועד לקדם ולפתח את כישוריו של כל ילד בעל צרכים מיוחדים כדי להקל על שילובו בחברה ובמעגל העבודה. החוק קבע כי כל ילד עם מוגבלות שכלית, נפשית, גופנית או התנהגותית בגיל שלוש עד 21, יהיה זכאי לחינוך מיוחד שיינתן חינם וקרוב ככל האפשר למקום מגורי הילד. החינוך המיוחד כולל טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק ועוד, לפי צורכי הילד. זכאותו של ילד לחינוך מיוחד נקבעת על ידי ועדת השמה הקובעת גם את המסגרת המתאימה לו: כיתה רגילה, כיתה מיוחדת במוסד חינוך רגיל, או מוסד לחינוך מיוחד. להוריו של הילד יש זכות להשתתף בדיוני הוועדה ואף לערער על החלטתה בפני ועדת ערר מחוזית.
ב-1999, בד בבד עם ההכרה שהתפשטה ברחבי העולם, שאוטיזם אינו הפרעה נפשית, אלא הפרעה בהתפתחותית הנוירולוגית הועברה האחריות לטיפול באוכלוסיית האוטיסטים וכן התקציב שממן מוסדות חוץ ביתיים עבור אוטיסטים ממשרד הבריאות למשרד הרווחה, ליחידה לטיפול באוטיסטים באגף התקון. התקציב שאושר בשנה זו היה בסך 16,108,000 ש"ח ועד סוף השנה נוצלו קצת פחות מ-80% מסך התקציב[1][14].
| שנה | חוץ ביתי | קהילתי | סה"כ |
|---|---|---|---|
| 2004 | 35,103 | 7,193 | 42,296 |
| 2005 | 40,763 | 8,361 | 49,124 |
| 2006 | 43,677 | 9,489 | 53,166 |
| 2007 | 54,426 | 17,226 | 71,652 |
| 2008 | 64,434 | 20,453 | 84,887 |
| 2009 | 85,969 | 21,865 | 107,834 |
| 2010 | 99,150 | 23,123 | 122,273 |
| 2011 | 109,160 | 25,865 | 135,025 |
בשנת 2000 הוגדל התקציב לטיפול חוץ ביתי לעשרים מיליון ש"ח, אך עדיין לא הוקצו תקציבים לטיפול בתוך הקהילה האוטיסטית. מרכז השלטון המקומי התנגד לדרישה שהרשויות המקומיות ישתתפו בטיפול זה. בשנת 2001 כבר הוקצו התקציבים המתאימים גם לצורך הטיפול בקהילה האוטיסטית, אך עד סוף 2001 נוצל קצת יותר מאחוז אחד מתקציב זה, ובמרץ של אותה שנה החלה לפעול היחידה לטיפול לאוטיסטים. בשנים 2002-2005 גדלו התקציבים לטובת הקהילה האוטיסטית ועמם הניצול התקציבי[1].
בתחילת 2006 הוקם ארגון אס"י - קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל כשהוא שואב את השראתו מהארגון הבינלאומי הוותיק "רשת האוטיסטים הבינלאומית". הארגון נוסד בידי קבוצת אנשים הנמצאים על הקשת האוטיסטית ונועד להוות מפלט חברתי לאנשי הקשת האוטיסטית, לקשר בינם לבין עצמם ובינם לבין ארגונים מקבילים במדינות אחרות בעולם.[15][16]
בתקציב 2006 הסכום שיועד לטיפול חוץ ביתי עלה ל-47 מילון ש"ח והסכום למען טיפול בקהילה עלה ל-12 וחצי מיליון ש"ח. כמו כן הופסק מתן תקציבים ישירות לגופים נותני שירותים לקהילה האוטיסטית, ותקציבם החלו להינתן דרך הרשויות המקומיות, לפי מכסות. בחודש אפריל פרסמה היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם חמש הוראות מנכ"ל המסדירות את מתן השירותים הסוציאליים. בין השאר הוחלט כי ילדים ובוגרים עם אוטיזם המלווה בפיגור שכלי קל או בינוני יקבלו את השירותים המגיעים להם דרך היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם, בעוד שהשאר יקבלו את שירותיהם דרך האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי[1].
באותה השנה, המוסד לביטוח לאומי הביע התנגדות להעניק אוטומטית גמלת נכות בגובה המקסימלי לילדים אשר אובחנו בתסמונת PDD-NOS (אחת מתסמונות הקשת האוטיסטית). בתגובה, בספטמבר 2006 הגישו עמותת אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון עתירה לבג"ץ נגד המוסד לביטוח לאומי, בה הן דורשות כי המוסד יחזור לשלם גמלת נכות לכל הילדים אשר אובחנו בתסמונת PDD-NOS בלי שידרשו לעבור מבחני תפקוד ותלות בזולת, וזאת לאחר שלטענתן שונתה מדיניותו בנוגע לגמלאות אלה, בניגוד לחוק הביטוח הלאומי מ-1995 ולתקנותיו[1].
בפברואר 2011, פסק בית הדין הארצי לעבודה כי זימון להמשך קביעת הזכאות לגמלת ילד נכה במקרה של קביעת זכאות זמנית מעת הוצאת צווי הביניים על ידי בג"ץ ועד ליום ל-19 ביולי 2009[hebrew 2], נחשב כבדיקה מחדש על פי התקנות. ובדיקה מחודשת הינה מנוגדת להתחייבות שנתן המוסד לביטוח לאומי לבג"ץ, שלא יבדוק מחדש בתקופת צווי הביניים[1][17].
בשנת 2015 הוקם בישראל המרכז הלאומי לחקר אוטיזם על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ורופאים מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה אשר חוקרים, מאבחנים ומטפלים בילדים עם אוטיזם. בתחילת דרכו ייסד המרכז מאגר מידע אזורי לאוטיזם שאליו נאסף מידע נרחב הכולל מידע קליני על ההריון והלידה, ציונים ממבחנים התנהגותיים, סריקות MRI, ומידע גנטי[18]. בשנת 2018 החליט משרד המדע לתמוך בהפיכת מרכז המחקר ללאומי ובעקבות זאת נוצר שיתוף פעולה עם עמותת אלו"ט ומרכז האוטיזם באסף הרופא. מאגר המידע נהפך מאזורי ללאומי ומכיל כיום מידע על מעל 1200 ילדים עם אוטיזם ברחבי הארץ. מידע זה כולל גם מדדי אורך שנאספים בביקורי מעקב לאורך שנים ומאפשרים ללמוד על התפתחות הילדים ושינוי בסימפטומים[19].
דמוגרפיה של האוטיסטים בישראל[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.{| cellpadding="10" |- valign=top |width="50%"|כמו בכל העולם, גם בישראל שיעור המאובחנים באוטיזם עולה משנה לשנה. הסיבות הניתנות כהסבר לגידול התופעה קשורות במודעות גוברת ובפיתוח כלי אבחון כולל שינוי בהגדרות הרפואיות[20][21].
בשנת 2004 היו 1,705 אוטיסטים רשומים במשרד הרווחה. ב-2005 היו 2,341, ב-2006 היו 3,033, ב-2007 היו 3,982, ב-2008 היו 4,875, ב-2009 היו 5,865, ב-2010 היו 6,613, ב-2011 היו 7,344[21], ב-2016 היו 14,269[22], ב-2018 היו 18,691, ב-2019 היו 22,295 וב-2020 היו בישראל 27,993 מאובחנים על הרצף האוטיסטי[23]. |width="50%"|שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.<graph>שגיאת תסריט: היחידה "תרגום יחידה" אינה קיימת.</graph> |}
התפלגות המאובחנים על פי מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים[עריכה]
בסקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה לשנת 2011 נבחנה שכיחות האנשים עם אוטיזם המוכרים לשירותי הרווחה לפי מאפיינים דמוגרפים, כלכליים-חברתיים ואחרים. הנתונים הראו שמספר המוכרים (בנים) גדול בהרבה ממספר המוכרות (בנות) ביחס של 6.3 בנים לכל בת מוכרת אחת. הסקירה גם הראתה שיותר ממחצית מהאנשים עם אוטיזם הם ילדים עד גיל 14 כש-%37 הינם ילדים עד גיל תשע[21][24].
הסקירה הצביעה גם על קשר בין מגזר חברתי לשיעור המוכרים עם אוטיזם. שיעור האנשים עם אוטיזם המוכרים בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ הוא כעשירית מהשיעור באוכלוסייה היהודית; שיעור המוכרים בקרב יוצאי ארצות אירופה ואמריקה גבוה פי שניים-שלושה מאשר בקרב יוצאי אסיה ואפריקה; שיעור המוכרים לשירותי הרווחה עולה ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב שבו הם מתגוררים גבוה יותר – מיחס של כ-7.3 מוכרים לעשרת אלפים נפש באשכולות 1-3 עד יחס של כ-21 לעשרת אלפים בישובים שבאשכול 10 . ממצאים אלה זה שוחזר גם בנתוני הביטוח הלאומי: מיחס של כ-11 מקבלי קצבת ילד נכה בעילת אוטיזם/PDD לכל עשרת אלפים ילדים בגילאים המתאימים בישובים שבאשכול 1, עד יחס של 87 מקבלי קצבה לכל עשרת אלפים ילדים בישובים באשכול 9[hebrew 3][21][24].
קצבת הנכות לאוטיסטים בישראל[עריכה]
היסטוריה[עריכה]
בשנת 2006, המוסד לביטוח לאומי הביע התנגדות להעניק אוטומטית גמלת נכות בגובה המקסימלי לילדים אשר אובחנו בתסמונת PDD-NOS (אחת מתסמונות הקשת האוטיסטית). בתגובה, בספטמבר 2006 הגישו עמותת אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון עתירה לבג"ץ נגד המוסד לביטוח לאומי, בה הן דורשות כי המוסד יחזור לשלם גמלת נכות לכל הילדים אשר אובחנו בתסמונת PDD-NOS בלי שידרשו לעבור מבחני תפקוד ותלות בזולת, וזאת לאחר שלטענתן שונתה מדיניותו בנוגע לגמלאות אלה, בניגוד לחוק הביטוח הלאומי מ-1995 ולתקנותיו[1].
בתגובתו המקדמית לעתירה טען המוסד לביטוח לאומי, כי דין העתירה להידחות על הסף, זאת כי מפאת מגבלות תקציביות, אין להכיר בכל ילד בעל צרכים מיוחדים בתורת "ילד נכה" הזכאי לגמלת נכות. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי אישר בתגובתו, כי הוא אכן שינה ממדיניותו הקודמת, ולפיה ניתנה בעבר הכרה לילדים הלוקים בליקויי הרצף האוטיסטי כזכאים לגמלאות האמורות. הוא הוסיף, כי הניסיון מלמד כי לא כל הילדים המאובחנים כלוקים בליקויי הרצף האוטיסטי, הם בעלי נכות הדומה למצבם של ילדים אוטיסטיים, ולכן הכרה אוטומטית בזכאות לגמלה של בעלי נכות כזו אינה במקומה[1].
בהמשך של אותה שנה, ניתן צו ביניים בהסכמת המוסד לביטוח לאומי, לפיו עד להכרעה בעתירה לא ייזום המוסד לבטוח בדיקות והערכות חדשות לגבי ילדים שזכאותם לגמלה הוכרה בעבר על פי המדיניות הקודמת, וזאת, גם אם הגיע מועד המעקב השגרתי שלהם. בהמשך, הובהר בצו הביניים, כי כל ילד אשר אובחן כסובל מליקויי הרצף האוטיסטי יהיה זכאי לגמלה המוענקת מתוקף תקנות הביטוח הלאומי לילדים אוטיסטיים. עם זאת, הובהר, כי המשיב יהיה רשאי לערוך בדיקות מטעמו לצורך איבחון מצבו של הילד, ולא יהיה חייב לאמץ ממצאי איבחון שיוגשו לו מטעם מבקש הגמלה. צווי הביניים הללו בוטלו עם הינתן צו מוחלט במובן זה שהמוסד לביטוח לאומי מאמץ את דו"ח ועדת שטיינברג, על מסקנותיו ועל המלצותיו. בכלל זה, מודגשת קביעתה העיקרית של ועדת שטיינברג לפיה ילדים הסובלים מליקויי הרצף האוטיסטי הינם "ילדים במצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה לאוטיזם", כמשמעות המונח לצרכי קבלת קצבאות נכות שונות מתוקף תקנות הביטוח הלאומי תשנ"ח-1998[1].
בחודש מאי 2008, מינה שר הרווחה יצחק הרצוג, ועדת מומחים בראשות הפרופסור אברהם שטיינברג שתפקידה לדון בפן המקצועי של הסוגיות המועלות בעתירה. כתב המינוי הסמיך את הוועדה להערכת הרצף האוטיסטי לצורכי גמלה מהביטוח הלאומי לבחון שאלות שונות, ובין היתר את השאלה העומדת במוקד עתירה זו: "האם ילדים הסובלים מלקות הרצף האוטיסטי (PDD או ASD, לרבות PDD NOS ותסמונת אספרגר) הינם במצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה לילד הסובל מאוטיזם?" כמו כן, התבקשה הוועדה לחוות דעתה באשר למבחנים שיש לערוך לשם אבחון ילדים הסובלים מליקויים כאמור, ובאשר לאפשרות להעניק להם גמלה באופן מדורג, בהתאם לממצאים שייקבעו באותם מבחנים[1].
מסקנותיה של הועדה היו כי התקנה "כוללת בצורה ברורה את כל הרצף האוטיסטי, היינו PDD או ASD לרבות PDD NOS ותסמונת אספרגר". עוד המליצה הוועדה, כי לילדים עד גיל 7 שאובחנו כסובלים מליקויי הרצף האוטיסטי תוענק גמלה מלאה. לעומת זאת, ביחס לילדים בגילאי 7 ומעלה, המליצה הועדה להעניק להם גמלה באופן מדורג, בהתאם לחומרת ההפרעה התפקודית בה הם לוקים, וללא קשר לאבחנה הספציפית בתוך הרצף האוטיסטי. דוח הוועדה הוסיף ופירט את מסקנות הועדה גם בעניין יכולת האבחון ומידת הדיוק באבחון הליקויים האמורים בגילאים שונים, ומתייחס למבחנים שיש לערוך לשם אבחון נכון של ליקויים אלה[1].
במאי 2009 אימץ המוסד לביטוח לאומי את דוח ועדת שטיינברג ומסקנותיו, לרבות קביעת הוועדה בדבר האופן הנכון והראוי לאבחן ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. המוסד לביטוח לאומי הביע הסכמה למתן צו מוחלט בעתירה, אשר יעגן מסקנות אלה בצו אופרטיבי. כמו כן, הוא ביקש כי יעוגנו בצו זה גם הנהלים שהוא גיבש כחלק מיישום והטמעת מסקנות הוועדה, על פי הפרשנות שהוא נתן להן. אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון התנגדו לאימוץ הנהלים כמבוקש, בטענה כי תוכנם אינו מתיישב עם מסקנות הוועדה והמלצותיה[1].
ביולי 2009 קבע בית המשפט העליון בפסק דין 7879/09, כי יש מקום לעגן בצו את מסקנות והמלצות ועדת שטיינברג, אשר שני הצדדים מבקשים לאמצן, אך אין מקום לעגן בצו את הנהלים שגיבש המוסד לבטוח לאומי לצורך אבחון ילד כלוקה ברצף אוטיסטי מהטעם הבא: הנושא הבסיסי במחלוקת בעתירה זו מתייחס לפרשנותן של תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1998, ותחולתו של המונח "ילד הסובל מאוטיזם או מפסיכוזה וכן ילד במצב פסיכיאטרי-התנהגותי דומה לליקויים האמורים" על ילד הסובל מליקוי של רצף אוטיסטי. מוקד העתירה איננו בהליכי האבחון שנועדו לאבחן ילד כסובל מליקוי של רצף אוטיסטי. ועדת שטיינברג קבעה את העיקרון כי מי שלוקה ברצף אוטיסטי עונה על דרישת התקנות וזכאי לגמלה. עקרון זה - הנטען על ידי אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון ומוסכם גם על המוסד לבטוח לאומי - הוא שצריך להיכלל בצו המוחלט. לעומת זאת, דרכי האבחון ושיטות האבחון, והנהלים שגיבש המוסד בעניין זה, אינם חלק מהסעדים המבוקשים בעתירה, והם כלל לא עמדו לדיון ולבירור במסגרתה. משכך, אין בסיס מוסכם להכללת נהלי המוסד בעניין דרכי האבחון במסגרת הצו המוחלט[1][25].
בפברואר 2011, פסק בית הדין הארצי לעבודה כי זימון להמשך קביעת הזכאות לגמלת ילד נכה במקרה של קביעת זכאות זמנית מעת הוצאת צווי הביניים על ידי בג"ץ ועד ליום ל-19 ביולי 2009[hebrew 4], נחשב כבדיקה מחדש על פי התקנות. ובדיקה מחודשת הינה מנוגדת להתחייבות שנתן המוסד לביטוח לאומי לבג"ץ, שלא יבדוק מחדש בתקופת צווי הביניים[1][17].
כיום[עריכה]
טיוטה[עריכה]
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 אזרחי ישראל המאובחנים על הרצף האוטיסטי זכאים לקצבת נכות אשר משולמת מדי חודש על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת ענף נכות שלו לכלל הנכים בישראל.
ילדים[עריכה]
הורים לילדים עם חשד לתסמיני אוטיזם מופנים אל רופא ילדים, על הרופא להפנות אותם למכון להתפתחות הילד או לגוף אבחון מוכר אחר ושם נערכים על ידי צוות מומחים בדיקות ואבחונים רב מקצועיים לצורך קביעת אוטיזם. לאחר שהילד אובחן כאדם עם אוטיזם, המשפחה יכולה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים באזור מגוריה בבקשה כי הילד יוכר כאדם עם אוטיזם על ידי השירות לטיפול אדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. במסגרת זו נקבעת מידת הזכאות לקבלת שירותיה (לצמיתות או באופן זמני)[26].
ילדים מגיל 91 ימים עד גיל 18 שנים ו-3 חודשים שאובחנו על הרצף האוטיסטי זכאים לגמלה בשיעור 100% (3,295 ש"ח, נכון לשנת 2023). החל מגיל שלוש, ילדים שתלויים לחלוטין בעזרת הזולת זכאים לגמלה בשיעור 188% (6,194 ש"ח, נכון ל-2023), ומי שתלויים לחלוטין במידה רבה במיוחד בעזרת הזולת זכאים לגמלה בשיעור 235% (7,873 ש"ל, נכון ל-2023)[27].
משפחה שבה שני ילדים או יותר זכאים לגמלת ילד נכה, תהיה זכאית לגמלה בשיעור מוגדל של 50% מאחוזי הזכאות עבור כל אחד מהילדים[27].
בוגרים[עריכה]
אוטיסט אשר הגיע לגיל 18 ו-3 חודשים זכאי לקצבת נכות כללית בהתאם לקביעת נכות רפואית וקביעת דרגת אי כושר הנקבעת על ידי ועדה מטעם משרד הרווחה[27].
שיעור אחוזי הזכאים האוטיסטים לקצבת נכות בקרב כלל הזכאים[עריכה]
בסוף שנת 2016 היו בישראל כ-15 אלף ילדים אוטיסטים בעלי זכאות לקצבת נכות מביטוח לאומי אשר היוו כ-29% מכלל הילדים הנכים שזכאים לקצבה.
בסוף 2018 היו בישראל 17,687 ילדים אוטיסטים בעלי זכאות לקצבה אשר יחד עם האוטיסטים המבוגרים מנו
בסוף 2021 היו בישראל כ-34 אלף ילדים אוטיסטים בעלי זכאות לקצבה אשר היוו כ-39% מכלל הילדים הזכאים לקצבה.
בשנת 2022
גיוס אוטיסטים לצה"ל[עריכה]
נערים ונערות המאובחנים כאוטיסטים זכאים לפטור משירות החובה בצה"ל[hebrew 5] ככלל הנערים המקבלים קצבת נכות בשיעור של 100%. ברוב המקרים נדרש הנער להתייצב בלשכת הגיוס למעט מקרים בהם הביטוח הלאומי העביר את פרטיו הרפואיים לצה"ל לפני הגיעו לגיל 16 (הגיל בו נשלח הצו ראשון למלש"בים)[28].
עם זאת, רבים מהאוטיסטים בחרו במהלך השנים להתנדב בצה"ל על אף הפטור ובנובמבר 2020 אושרה תוכנית "תתקדמו" אשר מאפשרת לצעירים אוטיסטים בתפקוד גבוה להתגייס לצה"ל תחת פרופיל 64 או 45[29][30]. כיום צה"ל הוא המעסיק הגדול בעולם של אוטיסטים כשבסוף שנת 2020 שירתו בצה"ל כ-200 אוטיסטים בשירות סדיר ובסוף שנת 2021 כ-500 אוטיסטים[31]. בנובמבר 2022, שלושה חיילים על הרצף האוטיסטי יצאו לקורס קצינים לראשונה בתולדות צה"ל[32][33][34].
התנדבות בצה"ל[עריכה]
בנוסף ל"תתקדמו" קיימים מספר תוכניות אשר מטרתם לסייע לאוטיסטים הרוצים להתנדב בצה"ל:
- "חיבורים" - תכנית מטעם עמותת אפ"י בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה המסייעת לצעירים אוטיסטים להתנדב בצה"ל[28][35][36].
- "רואים רחוק" - תוכנית מטעם מעבר לאופק, הקריה האקדמית אונו וקרנות המיועדת להכשיר צעירים למקצועות נדרשים בצה"ל בהם יש לאוטיסטים יתרון יחסי[28][29][37][38][39][40].
- "אבני דרך לחיים" - תוכנית המיועדת לצעירים אשר קיבלו פטור מצה"ל על סעיף נפשי ומסייעת להם להתנדב בצה"ל[29][38][36].
- "תורמים במדים" - תוכנית מטעם עמותת גוונים המיועדת לצעירים אשר קיבלו פטור מצה"ל על סעיף נפשי ומסייעת להם להתנדב בצה"ל[41][38][29].
- "צעד קדימה" - תוכנית שיצרו אנשי מערך הגיוס של צה"ל לשעבר מטעם עמותת צעד קדימה לשילוב צעירים בעלי צרכים מיוחדים בהתנדבות בצה"ל[42][38]
- "שיבולים" - תכנית המסייעת לצעירים עם מגבלות להשתלב במכינות הקדם צבאיות[28][38].
שירות לאומי[עריכה]
בנוסף, מספר עמותות מציעות סיוע לאוטיסטים להשתלב במסגרת תוכנית השירות הלאומי.
- "משלבים" - תכנית המאפשרת לצעירים עם מוגבלויות שונות להשתלב במסגרת השירות הלאומי[43].
- "האגודה להתנדבות" - תכנית המאפשרת לצעירים עם אוטיזם להשתלב במסגרת השירות הלאומי[43].
אלימות נגד אוטיסטים בישראל[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. במהלך השנים תועדו מספר אירועים של התעללות באוטיסטים, שחלקם אף הסתיימו במותו של האוטיסט[44][45][46][47][48][49][50]. החוק המרכזי הבא לתת מענה לתופעה של אלימות, התעללות והזנחה של אנשים עם מוגבלות ובכללם אנשים עם אוטיזם הוא חוק חובת הדיווח המהווה חלק מחוק העונשין ומחייב דיווח על פגיעה בחסר ישע.
אוטיזם בתרבות הישראלית[עריכה]
בטלוויזיה[עריכה]
מספר תוכניות טלוויזיה ישראליות בחרו לשלב בתוכן דמויות הנמצאות על הרצף האוטיסטי ביניהן סדרת הדרמה הקומית על הספקטרום, סדרת הדרמה פלפלים צהובים, מלאך של אמא וכן מספר פרקים בתוכניות מציאות כגון סליחה על השאלה, כאן מקשיבים ואחד ממאה.
במוזיקה[עריכה]
בשנת 2019, הוקמה להקה ישראלית בשם "funky shunky", הלהקה היחידה בארץ שכל חבריה מצהירים על עצמם שהם על הספקטרום האוטיסטי[51][52][53][54].
בספרות[עריכה]
בשנת 2018, הוציאה הסופרת רבקה בן-דוד את ספרה "כלנית בעמק הגרוטאות", אשר מהווה סיפור אוטוביוגרפי על תלאותיה של ילדה בעלת תסמונת אספרגר, בישראל של שנות ה-60[55][56].
ארגונים[עריכה]
- המרכז הלאומי לחקר אוטיזם הוא מרכז לחקר האוטיזם שהוקם באוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף פעולה עם ההמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ונתמך על ידי מענק ממשרד המדע והטכנולוגיה.
- אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם היא עמותת הורים לילדים, מתבגרים ובוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי.
ראו גם[עריכה]
ביאורים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ לדוגמה, ב-1968 הגדיר מדריך האבחון 2-DSM את האוטיזם בתור: "סכיזופרניה של הילדות"
- ↑ 19 ביולי 2009 הוא היום בו פסק בית המשפט העליון לעגן בצו את מסקנות ההחלטה
- ↑ באשכול 10 קיים מיעוט נתונים יחסי ושיעור מעט נמוך יותר של מקבלי קצבאות בעילה זו
- ↑ 19 ביולי 2009 הוא היום בו פסק בית המשפט העליון לעגן בצו את מסקנות ההחלטה
- ↑ לאחר שהמידע הרפואי מועבר אל צה"ל מהביטוח לאומי
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.היסטוריה של אוטיזם בישראל ובעולם, www.abiliko.co.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דיאנה לרנר, מרכז טיפול לילדים שקועים בהזיות, מעריב, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון פינס, הטיפול ב"תל השומר" - בתנאים קשים אך בשיטות חדשניות, דבר, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.למרכז לילדים אוטיסטים, מעריב, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נאוה איזין, הילדים האחרים, דבר, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פגישת אגודת אלו"ט, דבר, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מי אנחנו?, עמותת שק״ל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שק"ל - שילוב קהילתי לאנשים עם מוגבלויות- IsraelGives.org - Donate to any Charity in Israel, www.israeltoremet.org
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עליזה ולך, לא עוד דחויים, דבר, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נורמן דוידג', המוח הגמיש: סיפורים מקו החזית של חקר המוח, כתר, 2009, עמ' 54-52, 63-61, 91-84
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.admin, Mifne Intervention Program, Mifne USA (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.The Mifne Centre – Transforming Autism (באנגלית)
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לילי אבירי, ד"ר רנטה גורבטוב, מירי בן שמחון, סקירת השירותים החברתיים 2011 ,חלק ה': אנשים עם אוטיזם (עמ' 557), משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אוקטובר 2012
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אני, איש הספקטרום, www.haayal.co.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ראיון לקראת כנס אפ"י עם כתוביות בעברית, סרטון בערוץ Ronen Gil באתר יוטיוב (אורך: 06:50)
- ↑ 17.0 17.1 פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 29086-09-10 מיום 8/2/2011
- ↑ Meiri, G., Dinstein, I., Michaelowski, A., Flusser, H., Ilan, M., Faroy, M., ... & Menashe, I. (2017). Brief report: the negev hospital-university-based (HUB) autism database. Journal of Autism and Developmental Disorders, 47(9), 2918-2926.
- ↑ Dinstein, I., Arazi, A., Golan, H. M., Koller, J., Elliott, E., Gozes, I., ... & Meiri, G. (2020). The National Autism Database of Israel: a Resource for Studying Autism Risk Factors, Biomarkers, Outcome Measures, and Treatment Efficacy. Journal of Molecular Neuroscience, 70(9), 1303-1312
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שכיחות האוטיזם באוכלוסייה בישראל ומס'המקרים המאובחנים מדי שנה, מכבי שירותי בריאות
- ↑ 21.0 21.1 21.2 21.3 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לילי אבירי, ד"ר רנטה גורבטוב, מירי בן שמחון, סקירת השירותים החברתיים 2011 ,חלק ה': אנשים עם אוטיזם (עמ' 559), משרד הרווחה והשירותים החברתיים, גרף מספר 1, אוקטובר 2012 שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם ":8" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מספר המאובחנים עם אוטיזם בישראל זינק פי שלושה בעשור האחרון | דוקטורס אונלי Doctors Only, דוקטורס אונלי Doctors Only, 1 במרץ 2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אודי הלר, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-60479640,00.html אוטיסטים מן המניין. שוויון אזרחי כתנאי לביטחון לאומי, באתר ynet, 19 בדצמבר 2021
- ↑ 24.0 24.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם, דו"ח ביניים ליום 23 ליוני 2013, עמ' 10
- ↑ פסק דין 7879/09 מיום 19/07/2009
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לילי אבירי, ד"ר רנטה גורבטוב, מירי בן שמחון, סקירת השירותים החברתיים 2011 ,חלק ה': אנשים עם אוטיזם (עמ' 558), משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אוקטובר 2012
- ↑ 27.0 27.1 27.2 גמלת ילד נכה לילדים אוטיסטים, באתר כל זכות
- ↑ 28.0 28.1 28.2 28.3 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שירות צבאי - אלוט, אלוט, 5 ביוני 2013
- ↑ 29.0 29.1 29.2 29.3 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ההשוואה בין מסלולי השירות האפשריים לצעירים על רצף האוטיזם, מתגייסים
- ↑ שירות בצה"ל לצעירים עם אספרגר ועל רצף האוטיזם, באתר כל זכות
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מעין מנלה, כנס הגיוון בהייטק"צה"ל הוא המעסיק הגדול בעולם של אוטיסטים, זה גיים צ'יינג'ר", באתר כלכליסט, 29 בינואר 2023
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קורין אלבז-אלוש, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-62312740,00.html היסטוריה בצה"ל: 3 חיילים על הרצף האוטיסטי יצאו לקורס קצינים, באתר ynet, 2 בדצמבר 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.היסטוריה: 3 חיילים אוטיסטים יוצאים לקורס קצינים | שווים, שווים, 3 באוקטובר 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שלושה אוטיסטים יוצאים לקורס קצינים. לא, זו לא בדיחה. הקשיבו לראיון עם מפקדת הפלוגה, סרטון בערוץ תתקדמו. התוכנית הלאומית לקידום אוטיסטים בצה"ל באתר יוטיוב (אורך: 06:52)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חיבורים - הכנה לצבא לצעירים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה - חיבורים, חיבורים, 4 ביולי 2019
- ↑ 36.0 36.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שירות צבאי - אבני דרך לחיים, אבני דרך לחיים, 1 באפריל 2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דף הבית, roimrachok (בEnglish)
- ↑ 38.0 38.1 38.2 38.3 38.4 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תכנית חיילים - אבני דרך לחיים, אבני דרך לחיים, 2 בפברואר 2017
- ↑ "רואים רחוק"- הכשרה מקצועית לצעירים על הרצף האוטיסטי לתפקידים בצה"ל ובשוק האזרחי, באתר כל זכות
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מקצועות, roimrachok (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Your name, תורמים במדים, פרויקט משלבים - עמותת גוונים
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.צו ראשון לבעלי צרכים מיוחדים :: צעד קדימה, www.stepforward.co.il
- ↑ 43.0 43.1 התנדבות אוטיסטים לשירות לאומי-אזרחי, באתר כל זכות
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גילה פייסחוב, "כולם צעקו הוא חינוך מיוחד, תעזבו אותו. אבל הם היו אטומים", מהאתר "המקום הכי חם בגיהנום", 26.5.2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לי ירון, "הזנחה, מדריכים בלי הכשרה ופיקוח אפסי: מה קורה במעונות האוטיסטים בישראל", מעיתון "הארץ", 22.4.2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לי ירון, "אלו"ט לאב שבנו המאומץ מת במוסד של העמותה: "אם הבן שלך היה בחיים הוא היה מתבייש בך"", מעיתון "הארץ", 6.4.2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חסן שעלאן ונינה פוקס, משפחתו של האוטיסט שנורה למוות: "קל ללחוץ על ההדק ולפגוע בערבים", מהעיתון ynet, 30.5.2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כותבי חדשות האתר "סרוגים", מזעזע: שוטרים מכים עד זוב דם ילד אוטיסט בירושלים. צפו, "סרוגים", 23.5.2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אודי הלר, "הצעת חוק: כרטיס לכל אוטיסט", מהאתר ynet, 30.6.2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נינה פוקס, "נסגר תיק תקיפת אוטיסט, אימו זועמת: "הוא היה פשוט מסכן, טרף קל", מהאתר ynet, 5.9.2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אין כותב, דף הפייסבוק הרשמי של funcky shunky, בו אסף מרקוביץ מופיע בתמונת הנושא של הדף, מהאתר פייסבוק, עדכני ל 8.7.2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאת הדף הרשמי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, פוסט מאת הנ"ל על להקת funky shunky שמאזכר את חן גרשוני ואסף מרקוביץ, מהאתר פייסבוק, 18.11.2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לא ידוע, דף תוכנית הכנס "כנס לציון היום הבינלאומי לשיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות", בו מצוינת להקת funcky shunky כחלק מהכנס וחן גרשוני ואסף מרקוביץ מופיעים שם כחברי הלהקה, מהאתר של משרד המשפטים, 1.12.2019 (לפי ה URL)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לא ידוע, התוכנית המלאה של הכנס לשיוויון זכויות של אנשים עם מוגבלויות, גם בה מצוינת להקת funcky shunky, כאשר חן גרשוני הוא על הכלים האתניים, אסף מרקוביץ על התופים, ועמרי בזלט על הגיטרה בס, מהאתר של המכון הישראלי להנגשה קוגניטבית, 26.12.2019 (לפי ה URL)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כלנית בעמק הגרוטאות - רבקה בן דוד, www.e-vrit.co.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תיאוריית השעיר לעזאזל, אימגו מגזין מאמרים (בEnglish)
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "אוטיזם בישראל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אוטיזם בישראל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
