You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

אהרן מרדכי זילברשטרום

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

הרב אהרן מרדכי זילברשטרום (כ"ז באייר ה'תרפ"ג - י"ז בתמוז ה'תשע"ב) היה חבר ומייסד הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק ומנהל בית ספר שילה בירושלים, איש חינוך בכיר ומאנשי קהילת חב"ד בעיר ירושלים.

תולדות חיים עריכה

נולד בכ"ז באייר תרפ"ג בלייפציג שבגרמניה, לאביו הרב בנימין נחום זילברשטרום ולאמו מרת פראדל (לבית כהן) זילברשטרום. ונפטר בליל שבת קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו.

בנעוריו למד בישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי אלחנן ווסרמן, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' דוד משה ליברמן[1].

בתקופת מלחמת העולם השניה הצטרף לקבוצת חסידי חב"ד שחיו ולמדו ביערות צרפת (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של הרבי מלובביץ' ר' שניאור זלמן שניאורסון מפריז.

בצרפת עריכה לאחר שנגמרה המלחמה, הקים ר' שניאור זלמן שניאורסון במסירות נפש רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת. בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו מאוחדים ואחים כל משך חייהם.

הרב זיזילברשטרום עמד בראשות המוסדות. בעיקר זכה לקירבה מרבו האדמו"ר מלובביץ', בעת שבא לשהות עם אמו הרבנית חנה שניאורסון כשלושה חודשים בשנת ה'תש"ז בפאריז, ביקר במוסדות. ובאותם חודשים, הזמינו האדמו"ר הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות. כמו כן בהתוועדות 'צאתכם לשלום' המפורסמת לפני שהאדמו"ר עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, התוועדות שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הוא דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי קבלה וחסידות, נגלה ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.

הראשון בתור, היה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, ואף הוסיף ואמר לו את שליחות ומטרת חייו על פי סוד שמו: לתת שיעורים בנגלה ובחסידות ולכתוב ספרים, גם ובמיוחד בשפה הצרפתית, שהרב זילברשטרום רכש בצורה מקצועית ביותר. ולנהל מוסדות חינוך לילדים וילדות.

עוד באותו מעמד הועידו לפרוייקט שהטיל על חסידי חב"ד מיד עם עלותו על כס נשיאותו בי"א בשבט תשי"א - הקמת רשת בתי הספר אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.

עלייתו לארץ ישראל עריכה לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, משפחתו, בינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עם מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות של בני ברק הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'. מברק מיוחד של 3 מילים מאדמו"ר הריי"צ אישר את סגירת השידוך. לי"ח באדר ה'תש"י.

הקמת בית ספר שילה המפורסם בירושלים עריכה

מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא הרב יעקב אריה אלתר, מכהן היום כהאדמו"ר מגור.

כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב דוד חנזין, הרב זושא וילימובסקי ועוד, פתחו במסירות נפש בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.

כשיצא הרבי מלובביץ' בתקנת לימוד הרמב"ם, קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' שמעון יעקובוביץ, ובה החזיק עד לפני פטירתו. בנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא.

עד לשנותיו האחרונות שימש בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו ירושלים. מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', לחסידי חב"ד ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד בתל ציון.

קשרים עם בית בריסק עריכה

כיון ששורש משפחת אביו מהעיירה בריסק, הוא מונה על ידי רבו לשמור על קשרים אישיים עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולוביצ'יק.

במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם הדרכה צמודה מידידו האישי הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, והיה נכנס לפגישות ומסרים מחב"ד ליובאוויטש אצל חצרות הרבנים מבריסק בעיר ירושלים.

בליל שבת קודש פרשת בלק, י"ז בתמוז (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) ה'תשע"ב, נפטר בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים, בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, ואלפים מלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים.

ספרי זכרון לכבודו עריכה

בשנת ה'תשע"ז לקראת יום היארצייט החמישי, יצא לאור הספר "איש החינוך" בהוצאת בני המשפחה. בספר באו תולדות חייו הסוערים והמרתקים, סיפורים ופנינים, שיטתו ופועלו החינוכי במשך שנות דור. אל הספר צורף גם כרך של חידושי תורה מפרי עטו "מן המעין" הכולל חידושים וביאורים מעמיקים במסכתות הש"ס, בי"ד ספרי החזקה להרמב"ם, ובתורתו של הרבי.

משפחתו עריכה

רעייתו, מרת מרים זילברשטרום (לבית שפיגל) - ירושלים בתו מרת אסתר שוחט, אשת הרב גרשון אלישע שוחט, דיין ומו"צ - טורונטו, קנדה בנו, הרב בנימין נחום זילברשטרום - משפיע בישיבת 'תורת אמת', וממקימי 'היכל מנחם' - ירושלים בנו, הרב טוביה זילברשטרום - רב ביהכנ"ס 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד - ירושלים בנו, הרב יוסף יצחק זזילברשטרום - משפיע בקהילת חב"ד - לוד בנו, הרב חנוך העניך זילברשטרום - ר"מ בישיבות 'תומכי תמימים ליובאוויטש' רחובות וראשל"צ - כפר חב"ד בנו, הרב דוד זילברשטרום - מחנך חיידר אידיש - כפר חב"ד בתו מרת חנה, רעיית הרב משה דב גינזבורג - שליח חב"ד ומנהל בית חב"ד המרכזי - חיפה קישורים חיצוניים עריכה

כשראש ישיבת בריסק ספד למחנך החב"די המסור - כתבתו של אריה ארליך, באתר תבנית:COL נכתב ונחתם בטבעת המלך, לקט אגרות שקיבל מהרבי בקשר עם התעסקותו ברשת אהלי יוסף יצחק - בתוך תשורה מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז תצוגה מקדימה של הערות ^ יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה

This article "אהרן מרדכי זילברשטרום" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אהרן מרדכי זילברשטרום. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]